  
  
  
|
  פינת האנקדוטה - ה''אח הגדול'' שומע הכל | |||||
| ישראל בר-ניר (יום שישי, 16/09/2005 שעה 10:33) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  מהיום נשים נייר כסף מסביב למסך המחשב |
|||
|
|||
לרוב בני האדם אין באמת מה להסתיר חוץ מפרטיותם ממש שהיא בדרך כלל ענין של כבוד והרגשת בטחון לכאורה. אלו שיש להם חומר בעל ערך ממילא ישקיעו את המקסימום כדי להגן עליו. את התפתחות הטכנולוגיה האדם לא יעצור מעצמו, היא תיעצר רק כאשר היא תשמיד את החברה. הדרך החוקית היחידה להילחם בה היא בהענשת כל מי שמחזיק מידע על פרטים או חברות ללא הרשאתם, מה שמקל על החוק לפעול, ומעביר את נטל ההוכחה למחזיק המידע. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הכל בדיחה אחת גדולה |
|||
|
|||
תרשה לי לצחוק על הידיעה ''המדעית'' שהופצה ע''י רויטרס. לא טרחתי לקרוא את הידיעה, אבל בצורה שהצגתה אותה כאן, אין כל אפשרות להגיע אפילו לרבע ממה שנטען כאן (אפילו שמדובר בחדר שקט). ראשית, כל מקלדת משמיעה צלילים אחרים. כך שיש להתאים את הזיהוי לכל מקלדת מחדש. אם מדובר במקלדת שתוכננה במיוחד לצורך זה, הרי היא צריכה להשמיע צליל שונה לכל מקש (כמו טלפונים רבים). אני משער כי לא זאת הכוונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם לזה יש פיתרון קליל |
|||
|
|||
הרי כדי להאזין למקלדת אתה ממילא חייב לפרוץ לאותו המקום או שיש לך גישה למקום, ואז, תחליף את המקלדת במקלדת זהה לחלוטין אבל עם צלילים ידועים מראש לשותל המקלדת, והנה נפתרה הבעיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפיתרון איננו כל כך ''קליל'' |
|||
|
|||
הטכנולוגיות של היום מאפשרות האזנה (והקלטה) של קולות המושמעים בחדר סגור ללא ''פריצה'' פיסית, או התקנה של מיקרופונים בתוך החדר או בקירות. קולות שנישמעים זהים לאוזן האדם אינם בהכרח כאלה למכשיר הקלטה אלקטרוני שיכול לפרק את הצליל לתדרים המרכיבים אותו. האם אתה מסוגל להבחין בין הקולות המושמעים כאשר אתה מקיש על המקשים של טלפון? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קולות אדם אינם קליקים של מקלדת |
|||
|
|||
בודאי שדיבור של אדם יהיה קל יותר להבנה מכיוון שהוא מורכב מאד ושינויים שיגרמו מסיבות שונות יעוותו מעט או ישנו, אבל הדיבור בבסיסו ישאר. הרבה יותר מסובך יהיה להבדיל בין קליקים של מקלדת מבחוץ, כי הצליל הוא פשוט מאד, וכל שינוי קטן אפילו כתוצאה משינוי בלחות האויר ישפיע על הצליל. מראש אנו מדברים על מכשירים ולא על אוזן האדם, ובכל מקרה הפענוח לא נעשה בצמוד להאזנה, אלא במיכשור מיוחד הנמצא במעבדה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך הסקת מדברי שזה ''פשוט'' או שזה ''קל''? |
|||
|
|||
מה שקובע היא העובדה שזה בר ביצוע. גם הנושא של פיענוח בזמן אמת ימצא פיתרון ברגע שמי שהוא יחליט ששווה לו להשקיע את המאמץ. כל מעביד ישמח להיות מסוגל לעקוב אחרי הדוא''ל של עובדיו, או לוודא איך בדיוק הם מעבירים את הזמן. זו רק שאלה של מחיר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא אכנס אתך לויכוח על ה''מדעיות'' |
|||
|
|||
מאחר ואני לא מתמצא בפרטים הטכניים, ואתה, כפי שמשתמע מתגובתך, כנראה סתם בור ועם הארץ. מה שניתן לבדוק זה את הרקע והמהימנות של קבוצת הממחקר בה מדובר. התשובה היא שזה גוף רציני ויש הסכמה בקרב הקהיליה המדעית לגבי הסבירות של התוצאות. זה נכון שישנן הרבה תגליות שעובדות בתנאי מעבדה, ושהיישום שלהן מחוץ לכותלי המעבדה ניתקל בקשיים ולפעמים בלתי אפשרי בנתונים של היום. אבל לא צריך לזלזל בזה. בקריירה המדעית שלי נתקלתי בעשרות מיקרים שנחשבו ל''בלתי אפשריים'' והיום הם תהליכים של יום יום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני אכנס אתך לויכוח על ה''מדעיות'' |
|||
|
|||
ישראל, אולי אתה הוא ''הבור-ועם הארץ'' אבל לא אני. בקישור שהביא יובל, נאמר: The results of their findings will be presented Nov. 10 at the 12th Association for Computing Machinery Conference on Computer and Communications Security in Alexandria, Va. אני מציע שנעקוב אחרי ההצגה בנובמבר, ונדון על זה שוב.נקודת המוצא לאפשרות זיהוי המקשים, הינה מבנה המקלדת. אני משער כי אף פעם לא פירקתה מיקלדת. אני פירקתי מיקלדות ואף תיקנתי, כך שאני יודע כיצד הן עובדות. אם אתה לוקח מקלדת רגילה, הצליל שמשמיעה ההקשה על כל קליד אינו יכול להיות אחיד בגלל הזוית ועוצמה השונה של ההקשה בכל פעם. אם הצליל של כל קליד אינו קבוע, אין כל אפשרות לזהות אותו בצורה סבירה. בעיה נוספת היא אי היכולת לזהות הקשות בשני מקשים בו זמנית. בעיה נוספת קשורה ''בהתאמה'' של התוכנה לסוג המקלדת שבשימוש. יש הכרח בקבלת תוכן הטקסט שהוקלד, לצורך התאמת המקלדת לתוכנה. כך שאין אפשרות לשים מיקרופון ''סתם'' ולהתחיל בזיהוי. אגב, השמעת הצלילים של החיוג בטלפון נעשאת ע''י זיהוי אלקטרוני של הספרה, כך שאינו דומה כלל למה שנאמר כאן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אומנם לא פרקתי הרבה מיקלדות בעבר |
|||
|
|||
(בדרך כלל זה היה בכיוון אחד, כי לא ניתן היה להרכיב בחזרה את מה שפרקתי . . .) לעומת זה פרסמתי הרבה מאמרים מדעיים. כשמאמר מדעי מוצג בכינוס או, לחילופין נשלח לעיתון מדעי, הוא עובר ביקורת קפדנית refereeing לפני שמאשרים את קבלתו. הקבוצה מצאה כנראה דרך שאמצעותה האלגוריתם שלה איננו ''נעול'' על מקליד כזה או אחר, ומצליחה לזהות את הצליל הבסיסי המאפיין מקש מסויים וע''י כך לזהות את ה character המסויים הקשור למקש. זה בכלל לא קשור לתוכנה בה מישתמשים, כי A הוא A בכל תוכנה ובכל שפת תיכנות. זה נכון גם לגבי אותיות אחרות ושאר הסימנים שעל המיקלדת. יכול להיות שהאלגוריתם צריך ''ללמוד'' מיקלדות שונות (בעיקר כשמדובר בייצרנים שונים) אבל זה דווקא נראה לי די פשוט וניתן להשגה ע''י דגימה לא גדולה במיוחד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין פה פרסום של מאמר מדעי |
|||
|
|||
כל מה שיש פה פרסומת עצמית של חוקרים. כאשר הם ידגימו את מה שהם פיתחו, אולי יהיה אפשר להתייחס לזה ברצינות, בינתים זו בדיחה. עוד דבר, יצרני מקלדות שונים משתמשים בטכניקות שונות לקלדח האותיות ממקשים. אם תבדוק, תווכח כי תגובתן של מקלדות שונות אינה אחידה מבחינת תחושה של האצבע. יש קשות, יש רכות. הצליל בהתאם. למשל, חברת Elonex הבריטית שווקה בארץ עד לאחרונה מקלדות ייחודית אשר בהם בסיס המקשים כולם יושב על יריעת פלסטיק אחת. יש ייצרנים אשר אצלם כל מקש הינו יחידה עצמאית בודדת. אני משער כי התצוגה בתערוכה תהיה עם לוח מקשים שיביאו המציגים. להצגה אמיתית הם צריכים לבדוק בלוח מקשים אקראי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אומנם לא פרקתי הרבה מיקלדות בעבר |
|||
|
|||
ומה בדבר מיקלדת באנגלית ומילים בפרוש עברי, ערבי או רוסי וכ''ו? כמו שמי לעיל? ממש שטויות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והערה נוספת |
|||
|
|||
כל מה שאתה מונה אלה הם קשיים טכניים אתם האלגוריתם צריך להתמודד. למשל הקשה בו זמנית על יותר ממקש אחד (דבר שבדרך כלל נובע מטעות אנוש). זה אף פעם לא בו זמנית ממש, למרות שזה נשמע ככה לאוזן האנושית. חיישן אלקטרוני יבחין בברור כל צליל בניפרד, אם כי יהיה קושי בפיענוח כי לא תמיד יהיה ברור איזה מהשניים הוא הנכון. אתה מציג את זה כ mission impossible בעוד שבסך הכל מדובר בקשיים לא מי יודע מה. ייתכן מאוד שזאת הסיבה שלא היתה להם הצלחה של 100 אחוזים אלא רק 96. אבל גם עם 96 אחוזים לא יהיה כל קושי לזהות את תוכנו המלא של המיסמך המוקלד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והערה נוספת |
|||
|
|||
שום אלגוריטם לא יכול לעבוד אם אין צליל שמייחד מקש מסויים. זה הבסיס. ישראל, ישנה דרך פשוטה וטובה לזהות הקשות. זה יכול להעשות ע''י השמעת צליל בתדר שונה לכל מקש, באמצעות הרמקול הפנימי במחשב. זו יכולה להית ''תוכנת רקע'' אשר קולטת את ההקשות ושולחת צלילים אופיניים שונים לרמקול הפנימי. עוצמת הצליל יכולה להיות מאד נמוכה, שלא יהיה אפשר לשמוע אותה (ללא הגברה של מיקרופון). האמינות של זיהוי כזה הינה גבוה מאוד קרוב ל 100 אחוז, ותאפשר זהוי גם של הקשת Shift, Ctr / Alt או כל צירוף אחר של מקשים. את כל זאת לא ניתן לעשות בדרך שהוצגה ''במחקר''. האפשרות לתוכנה פשוטה כזה, רק מראה את האבסורד בעיסוק ''מדענים'' באוניברסיטאות במחקרים טפשיים כמו ''מחקר'' זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והערה נוספת |
|||
|
|||
אתה מתאר מצב בו המקליד *רוצה* שההקלדה תזוהה. ודאי שאפשר לכתוב תוכנה שתפיק צליל שונה מכל מקש, או סתם תוכנה עויינת השומרת את סדר המקשים שנלחץ ושולחת אותו למקום אחר. אלה הן בעיות אבטחה רגילות. מה שהמאמר מציג הוא שניתן לדעת מה נלחץ גם ללא חדירה למחשב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והערה נוספת |
|||
|
|||
היתרשמתי ממך שאתה מביןבמקלדות,אודה לך מאוד אם תוכל לשלוח לי חומר על מבנה המקלדת ואיך היא מתקשרת עם מחשב אני עורך מחקר מסויים והמידע שלך יוכל לעזור לי. מאיר, ירושלים, הר חוצבים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני אכנס אתך לויכוח על ה''מדעיות'' |
|||
|
|||
לאט לך. אני פירקתי ותיקנתי כנראה עשרות מקלדות בעשרים ושלוש השנים האחרונות. אז מה? אתה ממהר לומר שבגלל זה אתה „יודע” כיצד הן פועלות. אין ספק שאתה מוכשר יותר ממני. אני פירקתי מקלדות עם מנגנוני ממברנה ועם מנגנוני קפיץ. פירקתי מקלדות מגע ומקלדות מקשים ועדיין אינני בטוח שאני מסוגל להסביר איך זה „פועל”. אם אקח את ההסבר שלך, ודאי שלא ניתן להבין דיבור של בני אדם. המלים מושפעות מכל כך הרבה גורמים, החל מעוצמת הדיבור וכלה במצב הרוח של המשוחח, שלא סביר שאדם אחד יוכל להבין את משמעות הקולות שמוציא אדם אחר. וראה זה פלא: מתברר שיש איפיונים מוגדרים לדיבור אנושי, כך שאחר יוכל לזהותו, ונראה שגם זיהוי דיבור אנושי על ידי מחשב אינו דבר בלתי אפשרי. יתכן שאתה צודק בכך שכדי להתחיל בזיהוי יהיה צורך לדעת בתחילה איזה טקסט הוקלד. זו בעיה קלאסית של מפענחי צפנים בכלל. זו לא בעיה בלתי פתירה. יש לדעת באיזו שפה משתמש המקליד. לאחר מכן אחת השיטות הנפוצות היא לזהות מהו המקש הנפוץ ביותר שנלחץ בטקסט. באנגלית הוא מייצג, ככל הנראה, את האות E. יש גם שיטות אחרות. כדי להתוודע לשיטות השונות של פיענוח צפנים אני ממליץ בחום על ספרו של סימון סינג ''סודות ההצפנה'' (הופיע בעברית בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 2003). הסיבה שבעטיה אני חושב שהדבר אפשרי היא שגם בעזרת אוזן אנושית לא ממוכנת ניתן לזהות בבירור ברוב המקלדות לחיצה על מקש [Enter] ולחיצה על מקש הרווח. המקשים האחרים נראים זהים זה לזה, אך יתכן שמיקומיהם השונים גורמים להפקת צלילים שונים. נראה לי שיהיה יותר קשה לפענח הקשות של קלדנים בלתי מיומנים. עדיין יש אנשים רבים המקלידים רק באצבע אחת. נראה שאצלם מיקום המקש כשלעצמו לא תמיד יניב צליל ייחודי. עוד בעיה, המפענח והמקליד צריכים להיות בעלות מיומנויות שפה דומות. אני מאמין שגם מפענח מוכשר במיוחד לא יוכל להבין את הצירוף הייחודי „פירקתה מיקלדת” ויאמין שהבעיה היא בתוכנה ולא בכותב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני אכנס אתך לויכוח על ה''מדעיות'' |
|||
|
|||
יובל, אנסה להסביר בקצרה איך פועלת מקלדת. המקשים מסודרים כך שמתחתם יש ''מתג'' חשמלי זעיר. כל מה שהם עושים, הוא סגירת מעגל חשמלי, בזמן שלוחצים עליהם. כדי לחסוך בחיוט מלוח המקשים אל המחשב פנימה, מספר החוטים היוצאים מהמקלדת הינו קטן יותר ממספר המקשים. לכן, ''מסדרים'' מספר מקשים על כל מעגל חשמלי ''שנסגר'' עלידי המקשים, והתוכנה המפענחת בודקת את מידת הזרם שעבר בגלל סגירת המעגל. העקרון האלקטרוני: מקשים אשר מסודרים על ''הקו'' המשותף, קרוב יותר למחשב, סוגרים את המעגל ''קצר'' יותר, ואז ההתנגדות החשמלית שלו נמוכה יותר, והזרם העובר גדול יותר. מובן שמיקום המקשים על הקוים המשותפים נעשה כך שיהיה הבדל בולט במרחק כל מקש בתוך קבוצת המקשים המשותפת, כדי ליצור זיהוי מובהק יותר. התוכנה שמפענחת את המקשים, דואגת להבחין אם יש הקשה כפולה, אם זה היה ''רעש'' חשמלי או ממש סגירת מעגל, אם זו היתה הקשה כפולה או הקשה אחת מתמשכת, ועוד בדיקות, כיוצא בזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכל בדיחה אחת גדולה |
|||
|
|||
מבלי לקרוא את המחקר: אתה טועה. הנחת היסוד היא שכל מקלדת מפיקה צליל טיפה שונה לכל מקש. כעת, בהנתן הקלטה של הקלדה ארוכה דיה (כמה מאות תווים יספיקו, אני מניח) על מקלדת, אפשר לקבל את כל המידע הרצוי, ללא כל צורך ב''התאמה'' מחדש. הבסיס לאיסוף המידע הוא תדירות שונה של אותיות שונות ושל צירופי אותיות שונים. (צריך רק לדעת באיזה שפה מקליד המשתמש -- תדירות האותיות השונות בגרמנית שונה מאשר באנגלית, נניח -- ובדרך-כלל אין בעיה לדעת או לנחש זאת). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכל בדיחה אחת גדולה |
|||
|
|||
אני מאמין שניתן לייצר מקלדת שבה יש עירבול אקראי של הצלילים המופקים. מובן שלאדם מן הישוב אין צורך במקלדת כזו, אך לאחר שהמחקר כבר פורסם, הצורך במקלדת כזו קיים כבר כעת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה שאתה מציע, יובל משמעותו |
|||
|
|||
הצפנה ברמה של ההקלדה. קרוב לוודאי שזה ניתן לביצוע, אבל שוב, השאלה באיזה מחיר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המחיר |
|||
|
|||
אם למישהו יש אינטרס למנוע ריגול מתוחכם, סביר שיש לו גם כיס עמוק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפראנואידים שביניכם |
|||
|
|||
שתילת טקסט אקראי וחסר משמעות על ידי לוח המקשים, ומחיקתו באמצעות העכבר, עשויה לשבש מנגנון האזנה מעין זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפראנואידים שביניכם |
|||
|
|||
שיטה פשוטה בהרבה: לנטוש את המקלדת ולהקיש הכל באמצעות העכבר. כפי שברור לכל גולש פא''צ, המקלדת הוירטואלית שלנו מאפשרת את הדבר הזה. שוב הקדמנו את זמננו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כן חזי, אתה טועה |
|||
|
|||
היכולת להתאים את התוכנה למקלדות שונות אכן מבוססת על סטטיסטיקה של אותיות וצירופי אותיות. לא צריך לנחש, זה מצויין במפורש בכתבה. מדובר בטכניקה מוכרת וידועה היטב בתחום ההצפנה. בלי להתייחס לחוקרים הספציפים, הקביעה כי השגת יכולת כזו היא ''בדיחה'' איננה קביעה רצינית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תראה את התשובה שלי לישראל, למעלה |
|||
|
|||
אין לעניין זיהוי הקלדות מהמקשים, עם הצפנה ולא כלום. אתה מדבר על אפשרות ''ניחוש'' של הקליד שנלחץ, עלפי צירופי אותיות, זה כבר אינו ''זיהוי לפי צליל המקש''. הטענה שלי מתבססת על חוסר אחידות של הקול אשר משמיע כל מקש, בגלל: שינוי בזוית ההקשה, עוצמת ההקשה, וסבירות לזהותם של הצלילים של יותר ממקש אחד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני חושב שיש לך אי הבנה בסיסית |
|||
|
|||
למיטב הבנתי זיהויים של ה characters במצעות זיהוי המקשים האינידיבידואליים מתבסס על ההבדלים בצליל המכני המופק בעת ההקשה על מקשים שונים ולא על הצליל המופק מהרמקול הפנימי של המחשב. היכולת של מיכשור אלקטרוני לאתר הבדלים מיזעריים בין צלילים באמצעות אנליזת פורייה וזיהוי התדרים הבסיסייים ועצמותיהם היחסיות היא מעל ומעבר לזו של האוזן האנושית. למעשה ניתן לאמר שהטבע עשה עימנו חסד בכך שלא איפשר לאוזן רגישות כזאת כי אחרת לא היינו מסוגלים ליהנות ממוסיקה. פיתוח אלגוריתם שידע להבחין בהבדלים האלה נראה לי כמשימה בהחלט אפשרית להשגה באמצעות דגימה לא גדולה מדי, אם כי ייתכן מאוד שמיקלדות של ייצרנים שונים יחייבו ''למידה'' נפרדת. מאחר והמטרה היא לזהות את התוכן של המיסמך המוקלד לא נראה לי שיש הכרח בזיהוי מקשים שאינם אותיות, ספרות או סימנים אחרים שעשויים להופיע בטקסט. כך שקשיים לזהות Alt או Enter או Ctrl לא צריכים להיות מיכשול. לא צריך לחשוב מייד על ג'יימס בונד. אם נחשוב על מישתמש טיפוסי כמעביד שרוצה לדעת מה העובדים במישרד שלו עושים בשעות העבודה ואם הם מנצלים את המחשב לכל מיני מטרות פרטיות על חשבון העבודה, מרבית הקשיים שאתה מעלה (סוגי מיקלדות וכו') אינם רלוונטיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני חושב שיש לך אי הבנה בסיסית |
|||
|
|||
ישראל, לא ירדתה לסוף דעתי. מה שהצעתי, בעניין תוכנת רקע שתפיק צליל, היא פתרון נגדי ממשי, לפתרון המוצע ע''י מפתחי האלגוריטם הנדון. בוא נמתין חודשיים עד ל ''הצגת'' הפיתוח, ונראה למה הם הצליחו להגיע. אם מדובר במעביד אשר רוצה לעקוב אחרי עובדיו, בודאי תהיה התוכנה שהצעתי הרבה יותר שימושית, יעילה ואמינה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
מאמר מפורט יותר, כפי שמופיע באתר של אוניברסיטת ברקלי, שבה נעשתה העבודה: http://www.berkeley.edu/news/media/releases/2005/09/... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
עדין מדע בידיוני, Mr. Orwell. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי