פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הר ציון
יונה סוקולובסקי (יום שישי, 18/11/2005 שעה 8:00)


הר ציון

יונה סוקולובסקי



הוותיקן פועל היום להעברת חלקים מהמבנה שעל קבר דוד מידי היהודים לידיו שלו, ויש לזה תקדים היסטורי.
הגבעה הנקראת כיום הר ציון היא אותה גבעה של ירושלים העתיקה המסתיימת בחומה המערבית. ההולך לאורך החומה המערבית משער יפו לכוון דרום יגיע לפינתה הדרומית-מזרחית כעבור כשמונה מאות וחמישים מטר. החומה פונה מזרחה ''סתם'' כי הגבעה נמשכת הלאה לכוון דרום ופנייתה של החומה מזרחה כאילו מפצלת את הגבעה. אותו חלק של הגבעה שנותר מחוץ לחומה נקרא בימינו בשם הר ציון.

הר ציון
הר ציון
כאן צריך לציין שהסיבה לגמר החומה בנקודה זו והטייתה מזרחה מצויה ביסודות של מגדל מרובע מתחת לפינה. כי החומה נבנתה על גבי חומה קדומה ששרידיה באדמה. הבונים עקבו אחר שרידים אלו וכשהגיעו ליסודות המגדל פנו מזרחה על פי יסודות אלו. החומה המקורית הקיפה בעבר גם את הר ציון ושרידים ממנה התגלו בחפירות שערך הארכיאולוג פרידריך בליס בשנים 1894 – 1897.

אינני יודע אם אכן היתה גבעה בעבר שנקראה בשם הר ציון. ציון הוא אחד משבעת השמות של ירושלים וכשמופיע השם הר ציון בתנ''ך הוא מופיע בהתייחסות כללית לירושלים. אך אני מתייחס לקטע זה של הגבעה מחוץ לחומות העיר העתיקה ואינני מערער על השם שניתן לו.

כשבאים אל הר ציון ממערב רואים מספר בנינים על קו הרכס. כיפה מחודדת (מיוחדת בסוגה) של הכנסיה הבנדיקטית דורמיסיון. לידה מגדל רבוע של הקמפנלה, ובנין מארך בצדה הדרומי שבימינו קיימת בו ישיבה בשם ישיבת התפוצות. כמו כן נראה קצהו של מינרט במרחק מה מאחרי הכנסיה. קיר של בנין גדול מאחורי הכנסיה הוא חלק מהבנין סביב קבר דוד וגם כיפה שחורה בולטת בהמשך וזו הכיפה הבנויה מעל הקבר.

כשמגיעים להר רואים שבנין הקבר הוא מבנה גדול ויש בו חלק השייך לכנסיה הארמנית וכן חדרון השייך לכנסיה החבשית. בין בנין זה לחומת העיר העתיקה יש בית קברות קטן לנזירים חבשים ולכן המצבות כתובות באמהרית.

כל הגבעה הזו – כולל ההמשך שלה מאחורי החומות, ניתנה על ידי כובש ירושלים סלאח א-דין אל-איובי לאחד ממפקדי צבאו ושמו דג'אני. שם משפחה זה נפוץ מאוד בין הערבים בימינו ומרבית נושאיו טוענים שהם צאצאיו של אותו דג'אני.

השיטה של חלקות קרקע כמתנות ללוחמים היתה מקובלת מימי מלחמות החליפים אחר מות מוחמד. מפקדי הצבאות השונים היו ראשי שבטים ערביים. ראש שבט הביא את אנשי שבטו לחלקתו ומאחר שהשבטים הגיעו מהמדבר הערבי הרי כל חלקה טובה היתה מן המדבר. כך התבססו השבטים הערביים השונים בארצות שכבשו.

בארץ ישראל חולקו מתנות אחר שנכבשה מידי הצלבנים. הגבעות השונות ניתנו כמתנה למקורבים. הר ציון לדג'אני והר העצה הרעה לשיך אחמד אבו-תור. היו מתנות נוספות ומימושן תלוי במקבל המתנה. דג'אני הושיב את בני משפחתו בחלקות שקיבל. אבו תור היה קדוש בחייו והמאמינים שהלכו אחריו הם שהתיישבו בחלקתו. לא כך נהגו כולם. חלקם התיישבו במקומות מרוחקים והחכירו את מתנותיהם לאיכרים. חלקם לא נתנו דעתם כלל על חלקות שקיבלו במתנה ורק בתחילת המאה ה-‏19 ''נזכרו'' ניני נכדיהם שיש להם חלקות קרקע בארץ ישראל וכי נציגי היהודים מוכנים לשלם כסף עבורן.

דג'אני, כאמור קיבל כמתנה מקומות חשובים מאוד לנצרות וביניהן גם כנסיית הקבר בעיר העתיקה. (זה אותו רכס של הר ציון). מאחר שבחצר כנסיית הקבר בנוי מסגד עומר נחשבת החצר כמקום קדוש למוסלמים. (בטעות מכנים כיום את כפת הסלע שעל הר הבית בשם מסגד עומר).

הדורמיסיון
הדורמיסיון
כנסיית הקבר הנוצרית כולה שייכת לערבים. לנוצרים בני הכתות השונות יש חזקה על חלקים שונים בבנין. כדי שלא תהיה טעות סוגרים את שער חצר הכנסיה מדי ערב. המפתח בידי ערבי ממשפחת דג'אני. הוא בלבד פותח את השער בבוקר עבור הנוצרים ואם הוא מתעכב אין ברירה אלא להמתין לו שהרי הוא בעל הבית. הנוצרים אכן מודים למשפחה זו על סובלנותה כלפי דתות אחרות אך פתיחות כזו לא היתה לערביים בענין קבר דוד ועד שהחל המנדט הבריטי לא הרשו ליהודים להכנס למתחם הקבר. דוד המלך הפך להיות קדוש אצל הערבים ונקרא בשם נבי דאוד. יש אומרים שהסיבה היא בשושלת שבאה אחריו. שלושה עשר מלכים בזה אחר זה. בכל ארצות המזרח לא היתה שושלת ארוכה כזו ומשום כך נעשה דוד קדוש.

מתחם הר ציון נקרא בפי הערבים א-דאודייה. הבנין המרכזי על ההר הוא בנין צלבני שהערבים תיקנו, שיפצו והוסיפו לו צריחים על מנת לעשותו מסגד מוסלמי כשר.

השלטון התורכי בארץ הסדיר במעט את השתלטנות הערבית. התורכים היו מוסלמים בעצמם ודברים שעשו מוסלמים בשם הדת כלפי נוצרים או יהודים לא יכלו לעשות כלפי תורכים. מתנות שנתן כובש לנתיניו בעבר לא נחשבו בעיני התורכים כי הם יכלו לטעון טענת כובש ולקחת הכל. אך הם הקפידו על תקנות החזקה שהתקינו. משום כך נאלץ השומר של שערי הכנסיה להתגורר במתחם עצמו אחרת היה מאבד את בעלותו.

הבעלות של משפחת דג'אני על הר ציון אף היא נעשתה מפוקפקת אך יש שם חלקת קברים של בני משפחה זו והתורכים הסכימו שאותה חלקה והמבנה הצמוד אליה אכן שייך למשפחת דג'אני. יתר השטח נחשב כשטח מוסלמי בעל חשיבות שהשולטן התורכי היה המחליט מה יעלה בגורלו. כאשר הגיע קייזר וילהלם לבקר בירושלים ב-‏1898 נתן לו השולטן במתנה את השטח שעליו הוקמה כנסיית דורמיסיון. הקייזר נתן את השטח לנציגי הכנסיה הקתולית בנדיקטינית. באותו זמן קיבלו גם הפרנציסקנים וגם הארמנים ''פינה'' בשטח.

אך הבנין המרכזי נותר בידי המוסלמים.בבנין זה בקומתו השניה מעל קבר דוד יש אולם קטן בשם קנקולום (Ce'nacle, Cenaculum, Coenaculum). הקנקולום, שפירושו חדר אוכל, הוא המקום בו נערכה הסעודה האחרונה של ישו. הם חישבו את המרחק ממקום זה עד הגולגותא מצד אחד ועד ארמון הכהן הגדול קייפא מצד שני. מקומו של ארמון זה במורד המזרחי של הר ציון. כיום בנויה שם כנסיה בשם פטר גליקנטה. גם כאן יש סיפור נוצרי שלא אכנס אליו כעת.

ישנה גם מסורת נוספת המספרת על לילו האחרון של ישו לפני מאסרו בגת שמנים. כיום בנויה שם כנסית כל האומות והיא נמצאת במורד הר הזיתים. כיצד מסתדרים עם כל המסורות הללו וקובעים את חדר הסעודה האחרונה בהר ציון? – לקתולים פתרונים.

הכנסיה הארמנית הקטנה שנבנתה בין כנסית דורמיסיון לחומת העיר העתיקה נקראת כנסית קייפא. זוהי אחת התופעות המשונות ביותר בעולם הנוצרי. על פי הסיפור הנוצרי היה קייפא הכהן הגדול אחראי למסירת ישו לידי הרומאים והוא שעמד בראש בית הדין היהודי שדן את ישו. כיצד זה קוראים על שמו כנסיות והופכים אותו למין קדוש נוצרי?

שנתיים לפני בואו של הקיסר וילהלם בנה מסיונר אנגלי בשם שמואל גובאט בית ספר על ההר. קשה להסביר בקצרה כיצד הצליח גובאט לרכוש את השטח ולבנות עליו מבלי שהמוסלמים יתערבו. על פי חוקי הקפיטולציות מותר לנוצרים להקים בתי תפילה ולבטח לא הותר להם לבנות בתי ספר מיסיונריים. יש להניח שתורת הבקשיש שהיתה מאוד מפותחת בימים ההם היתה ידועה היטב לגובאט. עם זאת קיומו של בית ספר נוצרי על ההר הקלה על התורכים במסירת השטח הסמוך למלך הגרמני נוצרי.

אך עלינו לבדוק גם את הקשר של היהודים למקום ואת הנסיונות לפדות אותו מידי הגוים. את בנין הכנסיה ניסו היהודים לקנות במאה השלוש-עשרה. זו התקופה שלאחר תבוסת הצלבנים כאשר נותרו מעט מאוד נוצרים בארץ ומעטים הסיכויים שמספרם יגדל. מאחר שהבנין שייך למשפחת דג'אני ואין עושים בו שימוש ככנסיה שילמו היהודים לדג'אני תמורת העברת הבנין לידיהם.

בשנת 1428 הוציא האפיפיור הוראה האוסרת על הקפיטנים של אניות נוצריות להביא עולי רגל לירושלים או לעגון בנמלי ארץ ישראל כל עוד אין השלטונות נוטלים מידי היהודים את הכנסיה הקדושה של הקנקולום. החרם הקתולי אכן פעל את פעולתו והמוסלמים שבו והשתלטו על המקום כולו. גירשו כל יהודי שהיה בו ואסרו על היהודים לגשת אל ההר. בסופו של דבר החרם בוטל. הנוצרים לא קיבלו את המקום, אך האפיפיור היה מרוצה על שהיהודים נושלו ממנו.

מאז אותה שנה ועד 1919 לא הורשו יהודים להגיע עד הקבר. בתחילה לא הורשו לעלות להר. אחרי כן יכולים היו לעלות ולהגיע עד קירות הבנין. אך להתפלל תפילה של ממש לא הרשו להם וכשהיו עומדים דקות מספר במקום היו השומרים מתנפלים עליהם ומגרשים אותם. אחר שהבריטים השתלטו על הארץ השתנה מצב זה. היהודים קיבלו רשות לעלות להר ביום חג השבועות. רק ביום זה. בשאר ימות השנה לא היו רשאים לעלות להר. ביום זה היו רשאים גם לגשת לקבר ולשהות לידו זמן קצר.

יהודים שעלו לקבר דוד בשנים ההן הונחו על-ידי השומרים אל חדר הקנקולום. בצמוד לאולם זה יש חדר קטן ובו מצבת קבר. השומרים הצביעו על מצבה זו כעל קבר דוד. מי שהגיע למקום לא הורשה להתפלל. מי שהתעכב יותר מדקה גורש החוצה בדחיפות ובבעיטה. איש מבין היהודים שעלו למקום לא ידע על קיומה של מצבת קבר נוספת מתחת לזו ורק כשנכבש הר ציון בידי ישראל במלחמת השחרור נתגלתה האמת.

מי שעולה כיום לקנקולום יכול לראות צריח קטן שנבנה בסמוך לכניסה. צריח זה נבנה עם ההשתלטות של התורכים על הארץ. כי על פי החוק אין להחרים או להרוס מסגד. צריך לעלות כמה מדרגות כדי להכנס לקנקולום. כשעולים בהן מתגלית החצר שמעבר למעקה ובה קברי משפחת דג'אני.

דרך של חצץ מוליכה מהבנין אל שער ציון ועוברת לצד כנסית קייפא והכנסיה הפרנציסקנית שבנתה 1939 – 1940. בין אלו לבין החומה מצוי גם בית הקברות החבשי.

כיפת הדורמיסיון עברה התעללות מיוחדת במינה. כאמור אין בארץ כיפה דומה לה בסגנונה. זו כיפה של בדיל על קונסטרוקציה של קורות עץ. במלחמת העולם השניה פקדו את ארץ ישראל מטוסים איטלקים. מחשש הפצצה הפעילו הבריטים צפירות אזעקה ואנשים מיהרו להכנס למקלטים אך קרבות והפצצות אויר לא היו כאן באותה מלחמה, מלבד פצצה אחת שנפלה על כיפת הדורמיסיון והרסה אותו כליל.

כיפה זו לא שוקמה במהרה. אבות הכנסיה הבנדיקטית הם גרמנים והבריטים לא התיחסו בעין יפה לגרמנים. אך כעבור שנתיים לערך החלה מלאכת השיקום והשחזור של הכיפה ובתחילת 1947 כבר הושלמה הכיפה ותוקנה. כל סימני ההרס נעלמו ממנה.

בסוף 1947 פרצה מלחמת השחרור. לא עבר זמן רב והרובע היהודי הושם במצור על-ידי הערבים וכדי לפרוץ את המצור ולהתחבר אליו נערכו קרבות קשים לכיבוש הר ציון. אחר שנכבש ההר הוסיפו הערבים להפגיזו ולירות עליו ללא הפסק כי חששו מהתקפת פתע על שער ציון. היריות וההפגזות המרובות הללו פגעו בגג הבדיל של הדורמיסיון וניקבו אותו ככברה.

כשפסקה מלחמת השחרור וירושלים העברית החלה לשקם את עצמה נראתה כיפת כנסיית דורמיסיון כרשת גדולה ומרבית האנשים שהתיישבו בירושלים אחר מלחמת השחרור הופתעו לגלות אחר שנים מספר שהרשת הזו היא תוצאה של הפגזות וכי הנוצרים משקמים אותה שוב. (מיקומה של הכנסיה בנקודה בה היא נמצאת מגרה כל אמן לקחת מכחול בידו ולצייר).

הכיפה שוקמה לחלוטין ב- 1959. עד מלחמת ששת הימים היתה תקינה ושלימה. ביום הראשון למלחמת ששת הימים תקפו הירדנים את ירושלים בכל הכלים שברשותם. המבנים הישראליים הקרובים ביותר היו כמובן קרבן עיקרי וכנסיית הדורמיסיון הופגזה שוב. הכיפה עלתה באש ובמשך כל הלילה הראשון למלחמה בערה בלהבה גדולה שהאירה למרחוק בעיר השרויה באפילה.

הבעירה נמשכה גם במשך היום ופסקה רק אחר שהעיר העתיקה נכבשה ע''י צה''ל. אינני זוכר כנסיה נוספת שהשתתפה באינטנסיביות כזו במלחמות ישראל.

הכותב הוא פנסיונר ותושב דרום הארץ, שעסק שנים רבות בארכיאולוגיה והיסטוריה של ארץ ישראל.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


משב רוח רענן
ע.צופיה (יום שישי, 18/11/2005 שעה 8:20) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאמר נהדר,כן ירבו.
_new_ הוספת תגובה



בענין הבעלות
צדק (יום שישי, 18/11/2005 שעה 14:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא חשוב מה אומרת ההיסטוריה ומה אומרת הארכיאולוגיה,
אסור להעביר לבעלות הכנסיה אף חלקת אדמה בישראל.
א. מכיוון שזה אסור על פי ההלכה היהודית
ב. כי העברה כזו היא העברה ניצחית והם יוכלו לעשות בה ככל העולה על רוחם.
ברגע שזה הועבר לרשותם אף אחד לא יעיז להחזיר את החלקה אלינו,
כי מי יעיז להתעסק עם הכנסיה.
_new_ הוספת תגובה



בענין הבעלות
יונה סוקולובסקי (יום שישי, 18/11/2005 שעה 15:15)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבתי את הרשימה הזו משום שקראתי על ההסכם שנעשה להעביר את המקום לידי הכנסיה.
אין לי את הכוחות והיכולת לצאת למאבק ציבורי.
אם אתה יכול לעשות משהו כדי לעצור את העסקה הזו קום ועשה.
_new_ הוספת תגובה



בענין הבעלות
צדק (יום שישי, 18/11/2005 שעה 15:27)
בתשובה ליונה סוקולובסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני אזרח פשוט שיכולתו מסתכמת בלדבר, להפגין ולתרום,
כמו רוב הציבור בישראל.

מאבק ציבורי בנושא הוא קשה כי התקשורת לא תתן במה למאבק כזה.
כי מעשה כזה מסייע לדרכה של התקשורת לחיסול כל שריד וערך יהודי בארץ ישראל.

ואילו נבחרינו הם חבורת רכיכות עלובות הפוחדים להילחם מלחמות קשות ששכרן המיידי אינו מונח לצידן.
_new_ הוספת תגובה



תודה על המאמר המצויין, כן ירבו!
רפי אשכנזי (שבת, 19/11/2005 שעה 10:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מנהיג קתולי לאפיפיור: נַצֵּר את היהודים!
מהנדס אזרחי (יום ראשון, 20/11/2005 שעה 9:54) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האב פראנז סצ'מידברגר ביקש מהאפיפיור להציב שלושה תנאים ליהודים: להתחרט החטאים ולהתנצר, להאמין בישו הנוצרי ולטבול לנצרות

_new_ הוספת תגובה



הוא לא בדיוק קתולי - הוא מנהיג קבוצה
רמי נוי (יום ראשון, 20/11/2005 שעה 13:11)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמרנית וימנית קיצונית , ואפילו אנטישמית במובן הדתית, שפרשה מהכנסיה הקתולית עקב התנגדותה לרפורמות בכנסיה ( שיש לזכור שהיו מוגבלות למדי)
_new_ הוספת תגובה



וליתר דיוק - הכנסיה הזו אפילו מנודה
רמי נוי (יום ראשון, 20/11/2005 שעה 13:14)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על ידי הכנסיה הקתולית . מל גיבסון ואביו האנטישמי ומכחיש השואה משתייכים לפלג הקיצוני הזה....
_new_ הוספת תגובה



Israeli101 (יום שני, 21/11/2005 שעה 1:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישר כח.

ד''ש לזאביק.
_new_ הוספת תגובה



יוסי אילן (יום רביעי, 17/05/2006 שעה 15:25) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאמר יפה ומקיף - יישר כח
_new_ הוספת תגובה



הר ציון
דני בן-שטרית (שבת, 09/12/2006 שעה 23:52)
בתשובה ליוסי אילן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל הכבוד
מאמר ממצא המספר את סיפורו של הר ציון.
לצערנו הרב יש עדיין בני דתות אחרות הלוטשים עיניים ומנסים בכל כוחם לגזול את ''כבשת הרש'' מהעם היהודי.
ואנו זקוקים לאנשים כמו מר יונה סוקולובסקי כדי להיות ''כלבי השמירה'' של נכסי הרוח של העם היהודי.
_new_ הוספת תגובה



מחמאות ותיקונים
תמר הירדני (יום שישי, 15/12/2006 שעה 15:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה על המאמר היפה והמחכים!
3 הערות קצרות:
1. מפתחות כנסיית הקבר אינן נתונות בידי משפחת דג'אני אלא משפחת נוסייבה.
2. ''גזירת הים'' נכתבה אמנם במאה ה-‏15 אך בשום אופן לא ידועה השנה המדויקת, ונראה שהאפיפיורים נאלצו לחדשה כמה פעמים, עקב אי הישמעות בעלי הספינות.
3. סמואל גובאט הקים את בית הספר שלו בהר ציון בשנת 1855, ונחשב בעקבות כך ל''חלוץ'' היוצאים מהחומות בקרב הנוצרים.
_new_ הוספת תגובה



קייפא
אריק (שבת, 22/09/2007 שעה 19:42) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבת ''הכנסיה הארמנית הקטנה שנבנתה בין כנסית דורמיסיון לחומת העיר העתיקה נקראת כנסית קייפא. זוהי אחת התופעות המשונות ביותר בעולם הנוצרי. על פי הסיפור הנוצרי היה קייפא הכהן הגדול אחראי למסירת ישו לידי הרומאים והוא שעמד בראש בית הדין היהודי שדן את ישו. כיצד זה קוראים על שמו כנסיות והופכים אותו למין קדוש נוצרי?''

כל תינוק נוצרי יכול לתת לך את התשובה הנכונה. קייפא הוא כינויו של ר' שמעון בר יונה (פטר הקדוש), מתלמידיו של ישוע, ולפי המסורת הנוצרית הוא האפיפיור הראשון. פירוש המילה הארמית קייפא (וגם המילה היוונית 'פטרוס') הוא ''סלע'', ולפי הברית החדשה אמר ישוע לתלמידו שהוא הסלע (או אבן היסוד) עליו תוקם הכנסיה.

יש האומרים שר' שמעון בר יונה חיבר את הפיוט ''נשמת כל חי'' הנמצא בתפילת השחרית בשבתות וחגים.
_new_ הוספת תגובה



השלט
סתם אחד (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 13:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם ידוע מי העמיד את השלט המזכיר את חללי הרובע בתש''ח?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי