  
  
  
|
  טֹהַר הַלוֹחַמָהּ עַל הַיָּקָר | ||||||
| מיכאל שרון ז''ל (יום ראשון, 20/11/2005 שעה 14:11) | ||||||
|
||||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  אז אמר השטן |
|||
|
|||
[* הוסר קטע בגלל זכויות יוצרים] עד שלא ננצח את השטן ואת עובדיו, הסבל ימשך. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יש בדבריך משהו |
|||
|
|||
האכזריות והסאוב - האם הם הכרח? פולחן השטן בישראל ומקורותיו בעת החדשה ליליפוט - מתוך מסעות גוליבר (מותאם לקורא העברי) בליווי איורים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המשורר הלאומי מיכאל שרון |
|||
|
|||
( מה קרה למם השני?) מפליא לנבא על אדוות מה שיקרה אם וכאשר מישהו יבין אי פעם מה הוא בכלל רוצה מאיתנו. בהתקוממו נגד הפרע של אוהדי השטן והאולעגרכיה המתנכלת לו מפליא הפובליציסט מ שרון, כאשר לצידו החוקר הנודע והמועמד לפרס נובל שרון מיכאל, מגן הצדק והעיתונאי החוקר האמיץ מם מם שרון, השמאלימני מ ( מיקי) שרון ועמם עוד רבים המצטטים זה את זה, להפיח רוח חיים במחנה הגדול הנאבק נגד הפרע הסוציאל אוליגרכו פאשיסטי, העם הרקוב, ממשלת הזדון המושחתת , אי הצדק הבולשביקי , עובדי כת השטן, אלי אשד והפרענקים באשר הם. יחי הלוחם האמיץ למען הצדק מיכאל מם שרון!! הבוז למשטינים ולמלעיזים!!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שכחת להזכיר גם: מ. שרון - משורר התקומה; משורר חירות ישראל |
|||
|
|||
משורר קוממיות האומה; לוחם את מלחמת העשוקים, הנידכאים עלי אדמות, וכמובן, זועק ברמה ובקול גדול את זעקתם של ניפגעי פולחן השטן... הודה שהשיר הזה עשה לך משהו... הודה שכשאתה קורא שיר שלי, ורק שיר שלי, אתה ניצב לבדך מול מצפונך. שירי הם ראי לרמי נוי. שירת האדם הבודד, תרועת החיים של האינדבידואל באשר הוא, קולם הצלול של ההמונים. אבל גם צעקתם הניחרת של הרעבים. פשוט, מה שדוברת מגרונך היא קנאת משוררים, שכן גם אתה כותב שירים ומקאמות כהנה וכהנה. דווקא חשבתי שתכתוב שיר נגד, אך כנראה נחה עליך רוח עצלות. או שאתה חושב שעכשו שפרץ עלה, הגעת אל המנוחה והנחלה, ואין עוד צורך לעמול ולטרוח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רמי, איני דוגל בקונפרונטציה ימין- שמאל אך גם לא ב''יחד'' דביק |
|||
|
|||
הגורמים הבונים כאן צריכים לפלס דרך במאמץ משותף, כל אחד ומטענו הוא, שכן אנטגוניזם רעיוני הוא גורם מפרה. וצריך להאבק בעשבים שוטים חברתיים ובגורמי בלימה. אין דרך אחרת למצות את הפוטנציאל האנושי כאן. אבל אני כבר עייף לפרט. רוח לוחמנית, הן שמאלנית והן ימנית זה דבר מצויין, והניגודים לא תמיד כה גדולים בדברים מהותיים. רבים מאנשי הימין הלוא אינם כה פאשיסטים, שהרי אינם דוגלים במנהיג יחיד (שמת לב?) ותכופות - מוכוונים לביקורת רדיקלית. וכך גם גורמי שמאל כנים. יש איכשהו להפוך את הסצינה הפוליטית מרב-מלל ומניעת משאבים מהגורם ''האחר'' למשהו בונה ויעיל יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עדיין לא ברור לי כיצד אתה מגדיר עצמך כאיש ימין |
|||
|
|||
אינך מייצג את הימין. אני סבורה שגם את השמאל אינך מייצג שכן דעותיך (לפחות על סמך התרשמותי במקומות בהם הנך כותב) שנויות מאד במחלוקת ונמצאות בשולי השוליים של המפה הפוליטית, אם בכלל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ימין או שמאל! |
|||
|
|||
אין אדם חייב לעמוד משמאל או מימין! יעמוד היכן שיחפוץ. אין אני דוגל ברבים מדעותיו של שרון, אך חייב אדם חופשי להילחם על זכות הפרט באשר היא, כל עוד אינה מסכנת את כור האומה מול אויב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המשורר הלאומי מיכאל שרון |
|||
|
|||
את מסכת כאב חזון שירו של שרון הבנתי, את תסבוכת לשונך, לא! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בדיוק תסבוכת לשון אלא |
|||
|
|||
תסבוכת הנפש יש למר נוי ,והתסבוכת מפיקה הרבה הרבה רוע . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בחזרה לימי אלתרמן ושלונסקי |
|||
|
|||
שלום מר שרון, כשקראתי את מילות השיר חשתי בפאתוס המליצי בכל שורה. הקפדה על חריזה ריבועית. באשר לשיר עצמו, הוא הזכיר לי את כתיבתם של אלתרמן, שלונסקי ורחל בתהליך כתיבה הבורא מילים מתוך יצירה. כמו ייבוש ביצות בעבודה חלוצית לברוא אדמה ולעבדה. יש גם ריתמוס פנימי לכל בית שירי:''בְּאֵין בִּטְּחָה, הוֹ אַחַי, מָה תִּקְשֶּׁה הַמְּלָאכָה כִּי מַסֶּכֶת הַסֶּבֶל לֹא תָּמַהּ אַךְ טֹהַר עַם לוֹחֵם עַל זְכוּתוֹ הַבְּרוּכָה יָאִיר אֶת דַּרְכֵּנוּ פִּי כַּמָּה.'' המשקל והחרוז מוקפדים, אך יש לשים לב לניקוד הבורח מהמילה ומקשה את הקריאה. ונושאו של השיר מאוד תואם את מה שמתחולל בחברה הישראלית, בה אנו חיים. איש הישר בעיניו יעשה. אין אמונה באדם. יש אטימות חברתית הפורצת לכל עבר. בכוחו של היוצר להלחם כנגד תופעת האדישות, האטימות, האכזבה דרך מילותיו ומסריו. השאלה כמובן היא, האם מישהו מתוך ההנהגה שלנו היושבת בירושלים רואה את כאבו של הזולת או יושב עכשיו ומנסח בעזרת יועצי התדמית שלו את המצע לבחירות? לזה יש כסף, הון עתק, לרפא את העוני בשכבות מצוקה זה רק מילים יפות לנאום בחירות. והשיר מדבר על כך, שאין ביטחון, אין יציבות ואין אמונה כל עוד החברה שלנו משוסעת מבפנים ויש לה פיצול אישיות לגבי עצמה, אין פתרון באופק, יש התעלמות מוחלטת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פילוס נתיבים מול שירת-ימי-קטנות |
|||
|
|||
גב' שירן היקרה, האדם עשוי לשאוב כוח מהרוח הכללית, מהעם, אך בבוא ימי קטנות על העם, ממה ישאב כוח? כך, חלק גדול מהשירה העיברית כיום הפכה, מאז המרד של נתן זך נגד אלתרמן, ב-1959, לשירת ליליפוט, תרועת ימי קטנות. זהו מעין מסע לניבכי האני, כשהאני משמש כאן עילה להצבת כל קפריזה מילולית וכל לבירינט מושגי, ורלטיביזם ערכי. שירה טובה חייבת להעצים את החיים, ולא לרטון בנירגנות כנגדם בתרועת פרע עויינת וגודמת את החיים. שירה אמורה לפלס נתיבים חדשים לפני המעשה והרוח, ולא להציב בפניהם לבירינטים שרירותיים. שירה צריכה להיות צלולה כמים, לאמר בקול צלול את דברו של העם, אך גם לזעוק ברמה את דברם הניחר - את צעקת העשוקים, הנידכאים עלי אדמות, הרעבים. כן, לעיתים שירה צריכה להיות גדולה מהחיים, להיות מצפן. כאלה היו אומנם אלתרמן ושלונסקי, שלונסקי, שהיה לי הכבוד להיות מבאי ביתו כילד, שכן גר קומה אחת מתחתינו, ברחוב גורדון 50 בתל אביב, ובילדותי שהיתי רבות בדירתו של המשורר שאהבני. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי