תמונות המנהיגים

המאמר פורסם באתר BSH.

במסגרת שיעור אקטואליה בבית הספר, בני בן ה-‏11 הכין הרצאה לבני כיתתו על שלושת החטופים.

מאחוריו, על יד הלוח, על הקיר המכוסה בשטיח כחול, מהודקות בקפידה בפינת ''ארץ ישראל'' תמונת הדגל היפה שלנו, תמונת המנורה עם ענפי הזית, מפת ארץ ישראל, ''התקווה'' ומתחתם שלושת פרצופיהם הממלכתיים של נשיא המדינה משה קצב, ראש הממשלה אהוד אולמרט והרמטכ''ל דן חלוץ.
אכן... לתפארת מדינת ישראל.

• • •

שבתי... ''עוד לא אבדה תקוותנו'' (למרות 2000 שנותיה)... הלוואי... מי ייתן... (וגם: לו יהי)... ויקום מנהיג ראוי, איש חכם, איש ישר, איש בעל טוהר מידות ושיעור קומה... שיוכל להנהיג, לייצג, להגן על ילדיי.
היה לי עצוב על שלושת בניי שאלה הם הפרצופים המביטים אליהם מקירות כיתות בית ספרם.
קצב...!?
אולמרט...!?
חלוץ...!?

שהרי בני יונתן, קורא עיתון, יודע ומבין במה מואשמים אנשים אלה ומהי הביקורת הציבורית עליהם.
''אף אחד מהם לא באמת שם עליי'' אמר לי, ועל כך השבתי לו:
''נכון, לצערי אתה צודק''.

• • •

לאנשים אלה ישנו תפקיד חשוב וכשהם מועלים בתפקידם - הם לא רק מועלים באמון הציבור, אלא גם מועלים במדינה עצמה... הם בוגדים בה, הם מחריביה.

כנראה שראש הממשלה הבא יהיה בנימין נתניהו.
אני חושבת שאם למד מטעויות העבר שלו, הוא יוכל לכבד בנוכחותו את פינת ''ארץ ישראל'' בכיתות בתי הספר הציונים בארץ, ואני ממש מקווה כי יהיה ראוי לכך.
לגבי הנשיא...?
אני לא יודעת מי יהיה הנשיא הבא, אך אני יודעת מי לא ראוי כי יהיה.
על כל פנים, אם לא ישוקם מעמדו של מוסד הנשיאות על ידי איש או אישה ראויים באמת – עדיף לבטלו כליל שכן הכתם שנשאר... לעד יישאר.

והרמטכ''ל...?
וכך זה באמת נראה.

• • •

''מהן משאלותיך לשנת תשס''ז?'' – נשאלו הילדים בכיתותיהם...

''שיהיה שלום'' – נהגו לומר ותשובתם הייתה אוטומאטית.
השנה הם ענו אחרת: ''שננצח במלחמה הבאה''.

הם ענו בחכמה הילדים שלי... וזאת למרות תמונות המנהיגים.

---