פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שלטון החוק או החוק כערך עליון
שמעון מנדס (יום ראשון, 08/10/2006 שעה 14:38)


שלטון החוק או החוק כערך עליון

שמעון מנדס



מזה שנות דור מרבים לדבר על החוק כשלטון, שכל אדם חייב לציית לו - מגדול ועד קטן. בשל סיבה זו אנשי החוק צברו יותר ויותר כח, עד כי העמידו את אנשי השלטון עצמם בצל. ויש מין תופעה כזו, במנהיגות אין וואקום. כאשר אין מנהיגות, עורכי הדין הם השולטים.

אני אישית אף פעם לא אהבתי את המושג ''שלטון החוק''. מפי הפרופסור בנימין אקצין המנוח, איש מדע-המדינה שמקור ידענותו בא מתחום המשפט, שמעתי: ''כל שלטון ממושך, יהא אשר יהיה, סופו שיתנוון ויהיה מושחת.'' הדברים נאמרו בשנת 1958, ובאמת באותם זמנים, אף פעם לא נאמר המושג ''שלטון החוק''. בימים ההם דובר על החוק כערך עליון – שכל אחד חייב לכבדו. יש הבדל גדול מאד בין ''לציית'' לחוק (שלטון) לבין ''לכבד'' את החוק (כערך).

הדברים נאמרו במסגרת הקורס ''תורת המשטרים''. וכאן שבח הפרופ' אקצין את יעילותה של השיטה האמריקנית, שקובעת שראש הרשות המבצעת לא יכהן יותר משתי קדנציות רצופות. וזאת כדי למנוע מצב של ''שלטון ממושך,...'' שסופו יושחת.

אחרי הכל לכולנו יש אינטרס בקיומו של החוק, ואין לנו כל ענין להחליפו. אי אפשר להחליף את החוק כמו שמחליפים שלטון. ולכן כולנו מצווים לכבד את עליונות החוק כערך ולא כשלטון. ברגע שחברה קובעת לעצמה מערכת של ערכים, שאותם יש לכבד, היא חלה על כולם מגדול ועד קטן. ואם החברה כולה מושחתת, שום מערכת חוקים לא תעזור, כי במערכת המושגים של אותה חברה, אין דבר כזה הנקרא ''ערך עליון''. במקום כזה רק השלטון קובע.

בעבר השתתפתי בדיונים אצל אלופים. עם כל קציני המטה שלו, היה האלוף מתעמת על בצוע הוראה כזו או אחרת. ''אין דבר כזה לא ניתן לבצוע היה האלוף אומר לקצין בדרגת אל''מ''. אבל כאשר היה קם סג''מ, נציג הפצ''ר או הפרקליט הפקודי, והיה שולל את הרעיון, האלוף סוגר את הדיון מיד. אף פעם לא ניסה אלוף זה או אחר, לנסות לבדוק עם המשפטן, אולי בכל זאת אפשר למצוא מוצא?

היו ימים שמערכת המשפט הצבאית היתה מאד קטנה.מי שמע עליה בכלל. אם קצין נתפש בקלקלתו, עונשו היה הרחקה מן הצבא. בימים ההם, הבושה לעוף מן הצבא היתה כל כך גדולה, שקצינים הקפידו בקלה כבחמורה - בגלל הבושה. אבל באותם ימים, בגלל הבושה, שמות של חשודים לא פורסמו ברבים, אך ורק כאשר הם נעצרו לחקירה. ניצב בנימין זיגל ז''ל הקפיד בכבודו של אחד העם כבכבודו של שר. עד שלא היו בידיו ראיות מרשיעות הוא לא היה מדבר עם האיש בכלל. הוא הקפיד מאד על חזקת החפות של האדם באשר הוא אדם.

אלא מאי? כאשר החוק הוא שלטון, זה מצב בלתי נסבל שמאן דהוא לא ינהג בהתאם להוראתו. אילו דברנו על רוח החוק, הדבר היה נראה אחרת. אבל כאשר מדברים על הוראת החוק – אז יש לקבל זאת, גם אם הדברים לא מוצאים חן בעיני המשפטנים.

לעניות דעתי, נשיא המדינה היה צריך מזמן לקחת את עצמו ולפנות את משכן נשיאי ישראל. עצם העובדה שהוא נחקר תחת אזהרה חמש פעמים, זוהי פגיעה במעמדו של מוסד הנשיאות. אבל כאן הטעם הוא אינו חוקי, אלא אתיקה ציבורית, שמאחוריה עומד הכבוד למוסד הנשיאות. אבל לפי החוק, כל עוד שהנשיא לא הורשע בבית משפט, עומדת לזכותו ''חזקת החפות''. והיו שאמרו כי נשיאת בית המשפט העליון, היתה צריכה להכריז שנשיא המדינה, כל עוד לא הורשע, יכול להשתתף במעמד השבעתה. כך קובע ''שלטון החוק'' ולא ''הערך העליון'' שלו.

אבל אנשי ''שלטון החוק'' שלנו, שמשפיעים על דעת הקהל באמצעות העתונות, אין להם הסבלנות להמתין עד שההליכים המשפטיים יתמו. הם רודפים את הנשיא לא לפי המערכת הערכים שלהם, אלא לפי ערכים פילוסופיים של אתיקה התנהגותית של אדם המורם מעם.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


זה לא לגמרי מדוייק
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 08/10/2006 שעה 17:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השיטה האמריקנית, איננה קובעת שראש הרשות המבצעת לא יכהן יותר משתי קדנציות רצופות. זה תיקון לחוקה שהתקבל ב 1946 או 1947, כ''נקמה'' ברוזבלט אותו הרפובליקנים שנאו. עד שזה עבר, רוזוולט כבר מת.

בחוקה המקורית של ארה''ב אין שום מגבלה על מספר הפעמים שנשיא יכול להבחר. וושינגטון סרב לכהונה שלישית ויצר את התקדים של שתי כהונות. עד רוזוולט (1940), בודדים בלבד נבחרו ליותר מכהונה אחת. רוזוולט, לא מעט בשל המלחמה, היה המקרה הראשון שמי שהוא נבחר יותר מפעמיים (הוא נבחר לנשיאות ארבע פעמים).

זו שאלה טובה אם ההגבלה הזאת היא טובה או לא. ההיסטוריה של המשטר בארה''ב המחישה שהצורך להבחר מחדש הוא כלי יעיל ביותר למניעת הנצחת השילטון בידי יחיד גם בלי שזה נאסר במפורש בחוק.

אני משאיר לקוראים לחשוב על השאלה איך העולם היה נראה היום אילו התיקון הזה של החוקה היה בתוקף ב 1940, ורוזוולט לא היה יכול להבחר לתקופת כהונה שלישית.
_new_ הוספת תגובה



החוק אינו ערך
א. פרקש (יום ראשון, 08/10/2006 שעה 18:42) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוק הוא מערכת כללים מקובלים ומדודים להתנהגות מרכיבי החברה - פרטים ומוסדות ציבוריים. מערכת החוקים היא כלי לניהול החיים השוטפים ע''פ כללים מוסכמים וידועים.

החוק אינו ערך עליון כי הוא לא נולד עם הולדת האנושות. למשל הזכות לחיים אינה תלויה בחוק כדי להתקיים כי היא זכות מוּלדת וקיימת בעצם קיומו של האדם. החוק הוא רק פרשנות מקובלת וממוצעת של הכללים והערכים שחברה מסויימת החליטה לקיים. לכן יש לנו מערכות שונות למדינות שונות. רק עם קיום מנגנונים מוסכים של חוקים בינ''ל, הסכמי אכיפת חוק בין מדינות, חלקים רלוונטיים מהחוקים מתפשטים ונעשים מקובלים על יותר ממדינה אחת. למשל באיחוד האירופאי החקיקה שמקיפה קובץ מדינות בעלות תרבות פוליטית משותפת היא משותפת ברובה לכל חברי האיחוד.

בארה''ב חוץ מהחוקים הפדרליים יש גם חוקים מדינתיים. והחוקים המדינתיים יכולים להיות שונים מעניין לעניין בין מדינה למדינה. כלומר, זה לא ערך עליון, כי ערך עליון הוא ערך השווה לכל בני האדם באותם תנאים ובאותה מידה. בארה''ב במידה ומתקיים עימות בין חוק מדינתי לחוק פדרלי החוק הפדרלי קובע וגם זה טעון אישור בית משפט.

כמובן שהחוקים האירופאיים והאמריקאים שונים בהרבה עניינים מהחוקים ברוסיה, סין, יפן, אוסטרליה, העולם השלישי ואפילו ישראל. כל מערכת חוקים מדינתית נותנת את המקום לחוקי מדינה אחרת בהתאם להסכמים בין המשדינות. כלומר, מאחר שלא מדובר בערך אלא בכלי למציאת הצדק, החוקים תמיד מתעדכנים, מתואמים להשתנות המציאות והיחסים בין המדינות השונות.

ערך עליון הוא ערך שניתן ע''י המצב הטיבעי ואינו דורש הגדרה או אישור של מישהו אחר והוא אינו תלוי בדבר. למשל ערך החיים, ערך כבוד האדם וחירותו.

ע''פ המצב הטיבעי זה מצבו של האדם הנוהג כאדם. במידה ואדם מפר את אחד מהערכים האלה (ונוספים) הוא בד''כ גם מפר הוראות חוק שהם כלים לביקרות על הפרת זכות הערך. למשל אדם רצח אדם, הרוצח הפר את ערך החיים של הנרצח ואז החברה מטפלת ברוצח לפי חוקים הרלוונטיים למקה (כל חברה לפי חוקיה השונים). ישנן חברות שנוטלות לעצמן זכות לקחת את ערך החיים ממאן דהוא על שאותו מאן דהוא רצח מישהו (ארה''ב) או מאן דהוא שהולך ומבצע רצח של מישהו (חיסול ממוקד של מחבלים, הגנה עצמית).
_new_ הוספת תגובה



פשוט מצחיק לתת איזו זכות שהיא
חנה אייזנמן (יום ראשון, 08/10/2006 שעה 22:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לענין החוק אכיפתו או הצהרות כאלה ואחרות, לבייניש. כאשר. כאשר החוק יהיה נר לרגליה, תהיה זו זכותה וגם חובתה להשמיע את דעתה ולפסוק את פסוקה. אבל לבייניש אין המושג הראשוני בחוק. היא כמובן מכירה את ספר החוקים בעל פה, אבל הוא משמש אותה לצרכיה, חושי הצדק, המוסר והחוק הבסיסי זרים לנשמתה.
הגברת הזו נמנית על השמאל הרדיקאלי, והיא מכופפת את החוק לצרכי קידום המגמה המטורפת של השמאל. ואצל השמאל המטרה מקדשת את כל האמצעים, כי לשמאל יש רק סולם אנטי-ערכים. אין בשמאל אפילו ערך חיובי אחד. הורתו ולידתו בחטא ובתועבה.
_new_ הוספת תגובה



החוקה האמריקנית, החוק האירופי והפוליטיקה
שמעון מנדס (יום ראשון, 08/10/2006 שעה 23:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתחיל לפי הסדר, ראשון ראשון וכן הלאה.
ישראל, לא נכנסתי לעובי הקורה ברשימתי בנושא החוקה האמריקנית, כי לא זה הנושא העיקרי. אנו יודעים שעד למחלמת העולם השניה, הנושא של שתי קדנציות בארה''ב היה נוהג. וכולנו יודעים שאלמלא פרצה מחלחמת העולם השניה ונמשכה שש שנים, רוזבלט לא היה נבחר ארבע פעמים. אני לקחתי משם את הרעיון של שלטון לא מתמשך, שתי קדנציות ודי. אין זה משנה בכלל, אם הרעיון היה מיושם לפי נוהג או לפי תקון החוקה האמריקנית.

מר פרקש אני לא חושב שיש הרבה ישראלים שאוהבים את שיטת המשפט האמריקנית. ואשר לנושא שלנו, החוק האמריקני הוא דוגמא רעה מאד. שם נולד דרך אגב המושג ''שלטון החוק''. המושג במקור נקרא The rule of Law. ואנחנו העתקנו אותו משם. ההבדל בין אירופה לבין ארה''ב, באירופה מחנכים את הצבור לכבד את החוק, בעוד שבאמריקה מלמדים אות הצבור שיש לציית לחוק, ויש הבדל בין לכבד לבין לציית. לעניות דעתי, באמריקה הפשע נעשה תחת המטריה של החוק. כך יכול היה או. ג'יי סימפסון לרצוח אשה, ולצאת זכאי במשפט (בגלל
שיטת המושבעים).

לפי התיזה שהבעתי במאמר, אני חסיד גדול של עליונות החוק, כפי שבא הדבר בפסוק המפורסם ''ייקוב הדין את ההר ולא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא'' (מסכת סנהדרין דף ו'). המושג ''אלהים'' בפסוק הזה בא לבטא שני דברים.
הראשון, את עליונות החוק על כולם, והשני כי כל בני האדם שווים בפני החוק.

עם פוליטיקה ומשפט אינני מוכן להתדיין בכלל.
_new_ הוספת תגובה



מקור המושג The Rule of Law
ישראל בר-ניר (יום שני, 09/10/2006 שעה 1:42)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא למיטב ידיעתי ברומא העתיקה, ולא בארה''ב. ה''אבות המייסדים'' של ארה''ב שאבו הרבה רעיונות מהרפובליקה הרומית כולל המבנה של רשויות השלטון ואפילו כינויים כמו סנאט וקפיטול.

התרגום העברי של המושג ''שלטון החוק'' הוא דוגמא טובה איך תרגום מילולי יכול להחטיא את המטרה. הביטוי המקורי אינו בא לאמר שהשלטון יהיה בידי הרשות השופטת. הוא למעשה מתכוון למה שאתה טוען --- שיש לכבד או לנהוג לפי החוק. בארץ, ביחוד מאז שאהרון ברק קבל את תפקיד נשיא בית המשפט העליון, נוצר מצב שבו מפרשים את המשפט הזה כפשוטו.
_new_ הוספת תגובה



מקור המושג The Rule of Law
Israeli101 (יום שני, 09/10/2006 שעה 3:02)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

Aristotle said over two thousand years ago, ''The rule of law'' is better than that of any individual
_new_ הוספת תגובה



מקור המושג The Rule of Law
שמעון מנדס (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:23)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישראל יקירי, ביחס למקור המושג מן העולם העתיק, אני יכול לומר: מכל מלמדי השכלתי.
_new_ הוספת תגובה



מר מנדס,
א. פרקש (יום שני, 09/10/2006 שעה 18:51)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היכן בדיוק טענתי ''שיש הרבה ישראלים שאוהבים את שיטת המשפט האמריקנית''?

כל מה שאמרתי הוא שחוק אינו ערך, ובטח לא ערך עליון. חוק הוא מערכת כללים, כלי להתנהלות החברה.

בעניין ''כיבוד החוק'' ו''ציות לחוק'' אתה לא מסביר את עצמך מספיק, כי הדעת נותנת שהם שני ביטויים לאותו דבר והנובעים האחד מהשני. מקרה ג'יי סימפסון הוא דוגמה פרטית שיכולה לקרות גם במשפט המושבעים הבריטי וגם במשפט הצרפתי או הישראלי. גם בישראל מזכים מי שלכאורה אתה חושב שהוא אשם ויותר מזה, גם מרשיעים חפים מפשע. המשפט אינו דבר מוחלט ונקי מטעויות.

החוק אינו ערך כי הוא בר שינוי. ערך אינו משתנה. בחוק אפשר לשחק, לפרש, להחמיר או להקל. בערך לא. כמו שדמוקרטיה היא המשטר הכי פחות גרוע לאדם, ככה החוק הוא מערכת הכלים הכי פחות גרועה לאכוף צדק. אפילו שלא תמיד נעשה צדק במשפט.
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ''ציות'' לבין ''כיבוד''
שמעון מנדס (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:21)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצייתים לחוק מתוך פחד, בעוד שכאשר מכבדים את את החוק,
עושים זאת מתוך אמונה והבנה. במקרה הראשון, כאשר אתה מפסיק לפחד, אתה מחפש לעקוף את החוק.

במקרה השני, כאשר אתה מבין ומכבד את החוק - אם החוק אינו מתאים לרוח הזמן אתה מתקן אותו, ולא עוקף אותו.

כך על כל פנים אני רואה את ההבדל.
_new_ הוספת תגובה



הסבר נאה, שמעון
ישראל בר-ניר (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:36)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל בכל זאת ישנם מקרים בהם ''ציות'' לחוק בשל פחד הוא לא שלילי.
לדוגמא האיסור על מעבר צומת באור אדום, או כל צורת נהיגה שמסכנת חיי אחרים. לא נראה לי שניתן להשיג את זה בלי מערכת ענישה שתעורר פחד בלב עבריינים פוטנציאליים.

מניסיוני האישי אני יודע שלמרות שאני נוהג לכבד את החוק, הגבלת המהירות בכביש לא נראתה לי מה שהוא שיש להקפיד עליו במיוחד וקנס כספי (אפילו כשהיה מדובר במאות שקלים) אף פעם לא מנע אותי מלחרוג קצת (''קצת'' זה מושג יחסי). אחרי שחטפתי שלילת רשיון לחודשיים התחלתי לנהוג כמו ילד טוב ירושלים.
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ''ציות'' לבין ''כיבוד''
א. פרקש (יום שני, 09/10/2006 שעה 22:23)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ציות לחוק או לאינסטנציה לא בהכרח נובע מפחד. אני יכול לציית גם מתוך אמונה, כבוד, טובת הנאה וכו'. אבל אם אני לא מכבד חוק אני גם יכול לא לציית לו לעיתים.
_new_ הוספת תגובה



או ג'יי סימפסון לא זוכה בגלל שיטת המושבעים
ישראל בר-ניר (יום שני, 09/10/2006 שעה 20:59)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא זוכה בגלל שהתביעה פישלה ולא הצליחה להוכיח את אשמתו ''מעבר לכל ספק סביר'' דבר שהוא דרישה בסיסית במערכת המשפט האמריקאית. אין לי כמעט ספק שגם ללא שיטת המושבעים, כל שופט רציני לא היה מרשיע אותו. ברגע שהתגלה שהעד המרכזי עליו הסתמכה התביעה הוא שקרן, זה יצר מקום לספק בכל מבנה ההוכחות נגד הנאשם.
אני לא כושי, אינני מבין כלום בכדורגל אמריקאי ובכלל לא ידעתי מי זה סימפסון לפני המשפט. עקבתי בתשומת לב אחרי המשפט. על סמך העדויות שהובאו בפני הציבור לא הייתי מרשיע אותו למרות שאני מאמין שהוא אשם. מושבעים וגם שופטים נדרשים לפעול לא לפי מה שהם מאמינים אלא לפי מה שהוכח ללא צל ספק. הספק עובד תמיד לטובת הנאשם. זה החוק, וטוב שזה כך.
_new_ הוספת תגובה



''הרעיון של שלטון לא מתמשך, שתי קדנציות ודי''
ישראל בר-ניר (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:20)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איננו כל כך חכם בהכרח. הזכרתי כבר את האסון שהיה יכול לבוא אם ב 1940 רוזוולט לא היה יכול להבחר לתקופת כהונה שלישית. אבל זה לא נעצר פה. מה פרוש ''שתי קדנציות''? בארה''ב הבחירות לנשיאות מתקיימות אחת לארבע שנים, כך ששתי קדנציות זה 8 שנים. בצרפת הבחירות לנשיאות מתקיימות אחת לשבע שנים, כך ששתי קדנציות זה 14 שנים. ברפובליקה הרומית הבחירות לקונסול היו מתקיימות אחת לשנה ואינני בטוח אם היתה הגבלה על מספר הפעמים שאדם היה יכול להבחר לקונסול (מריוס נבחר לקונסול 6 או 7 פעמים).

אז כדאי שתחליט אם ההגבלה צריכה להיות של ''מספר הקדנציות'' או של מספר השנים. אם הכוונה היא למנוע שלטון מתמשך בזמן, אז הגבלה של מספר הקדנציות היא חסרת משמעות, כי אפשר לעקוף את זה ע''י הגדרה ''הולמת'' של משך הקדנציה.

באנגליה אין כל הגבלה על מספר הפעמים שראש ממשלה יכול להבחר, וגם משך הקדנציה נקבע על ידיו (עם תקרה של חמש שנים כמדומני). לא נראה לי שהדמוקרטיה הבריטית לא מתפקדת.

בסיכומו של דבר, ''הברירה הטבעית'' בשל הצורך לעמוד לבחירה חוזרת בפרקי זמן קבועים הוכיחה את עצמה, וכל ניסיון לעגן אותה בחוק הוא בבחינת ''כל המוסיף גורע''.
_new_ הוספת תגובה



כנראה שזה לא השיטה
דוד סיון (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:57)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סימפסון זוכה במשפט הפלילי אבל הוכה במשפט אזרחי. המושבעים במשפט האזרחי קבעו שהוא גרם למותם של שני אנשים (אישתו לשעבר והחבר שלה). הוטל עליו לשלם פיצויי נזיקין בגובה של 8.5 מיליון דולר ועוד פיצויי עונשין 25 מיליון דולרים (http://www.law.umkc.edu/faculty/projects/ftrials/Sim...).
_new_ הוספת תגובה



נחקר תחת אזהרה
Israeli101 (יום שני, 09/10/2006 שעה 2:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''עצם העובדה שהוא נחקר תחת אזהרה חמש פעמים, זוהי פגיעה במעמדו של מוסד הנשיאות.''

הנשיא קלינטון 'נחקר באזהרה' - הוכח אשמתו - גמר תקופת נשיאותו - רוב בארה''ב ראה בו 'דוד' העומד מול גוליית!
והיום יותר פופולארי מתמיד;

אז מה!
_new_ הוספת תגובה



נחקר תחת אזהרה
חנה אייזנמן (יום שני, 09/10/2006 שעה 10:07)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה רצית לומר בזאת? הכותב אמנם הזכיר את חוקי הגויים, אך הוא הביע את דעתו, ולא הצביע על חוקי ארה''ב, כאילו היו אלה - ''כזה ראה וקדש''. ארה''ב גם איננה דוגמא להבחנה הגיונית או מוסרית בין דוד לגלית.
הענין הוא שכנסת ישראל היא המחוקקת, ו''שלטון החוק'' אמור לפרש את החוקים, בהתאם ל''רוח החוק'', שאליה מתייחס הכותב, כלומר, בהתאם לצרכי הציבור, המוסר, החוק והסדר, בהתאם לצרכים שהכתיבו את עצם החיקוק. המחוקק מאציל על ''שלטון החוק'' את סמכותו. במקרה של ישראל - המחוקק הופך לעבד נרצע של שלטון החוק. בישראל מתפרש ''שלטון החוק'', כשלטון מפרשי החוק ואוכפיו, מה שהופך אותם לסמכות דיקטטורית אבסולוטית.
''שלטון החוק'' אינו יכל לעשות שבת לעצמו. הבעיה בישראל, שחוקים אינם נחקקים, בהתאם לצרכי המשפט והצדק, אלא בהתאם לצרכים הפוליטיים של הממשל המכהן באותה עת. החוק הישראלי הוא יו-יו, היום אפשר לחוקק את חוק הגולן, מחר אפשר להסיגו לאחור יחד עם כל ישראל.
שלטון החוק בישראל אינו יכל להוות דוגמא לשום דבר, בשום נושא, דבר וענין. אם הוא דוגמא למשהו, הרי זו דוגמא ל - לא תעשה!
המחוקק הישראלי חוקק חוקים זהים במידה רבה לחוקי נירנברג. לאחר שאלה נחקקו, הם אינם נתונים כלל לביקורת, כי הרי היתה זו ''החלטה דמוקרטית''.
בדיוק כמו הדרישה מלובש מדים להסירם, בטרם יצביע על פשעי המלחמה של הצבא שאת מדיו הוא לובש.
ולדעתי, איש הצבא, שביצע פשעים כשהיה במדים, צריך להסיג עליהם, דווקא, כשהוא עדיין לובש את אותם מדים!
משום שהסגה על פשע אבסולוטי איננו ענין פוליטי. ברגע שהחייל מסיר את מדיו, הוא כאילו רשות אחרת, המבקרת את הצבא, שעשה דבר לגיטימי, שאינו נראה לרותו לובש מדים. במקרה הנדון, כשהאיש הבהיר את השגותיו, דבר שחייב היה לעשות בטרם ביצוע הפקודות הנפשעות בעליל, מיד קפצו כולם וקבעו שעשה זאת לא בתום לב, אלא מתוך פזילה לפוליטיקה. ייתכן שזו אכן כוונתו, בסופו של ענין, אלא, לכל אותם פושעים, שעל מעשיהם הוא משיג, לא יכל להיות שום פתחון פה, בנסיון לנקות את עצמם מפשעיהם, על ידי הצגת האיש כחסר תום לב. גם אם הוא כזה, אין זה מפחית מאשמתם, כהוא זה.
וזו לא פוליטיקה! רק בישראל שטופת המח מוגדרים פשעים נגד האנושות, שכל חרש, שוטה וקטן ותינוק של בית רבן, מבחינים בהם, כהחלטות פוליטיות לגיטימיות.
_new_ הוספת תגובה



נחקר תחת אזהרה
לוי (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:41)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המערכת המשפטית הישראלית מושחתת .
היא מוטה פוליטית .
אכיפת החוק היא סלקטיבית .
שופטים שונים או במועדים שונים פסקי הדין שונים בצורה קיצונית עבור מקרים דומים .
המשטרה , הפרקליטות והשב''כ מארגנים ומעודדים עדויות שקר , מעלימים ראיות ומפברקים ראיות כך שלמעשה אין משמעות לחוקים .
ברק דבר על פסיקה לפי ערכים ולפי הציבור הנאור מבלי שטרח להגדיר כיצד בוחנים מי הוא הנאור ומה הם אמות המידה למדידת הנאורות . התואצה היתה שהוא קבע שהוא הוא הציבור הנאור .
ביניש בתפקידה הקודם כפרקליטת המדינה כשלה קשות בהסתמכות על עדים שקרנים וראיות כוזבות וכתוצאה מכך אין קשר בין האמת והצדק ובין המשפט הישראלי .
מינוי ביניש אלי דווקא יקדם את המהפכה המיוחלת . נדמה לי שלנין אמר ''ככל שהמצב יותר גרוע הוא יותר טוב כי הוא מקדם את המהפכה'' .
_new_ הוספת תגובה



נחקר תחת אזהרה
Israeli101 (יום שני, 09/10/2006 שעה 22:29)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוק (עדיין!!) קובע ברורות - זכאי, כל עוד לא הוכח
אשמתו( הנשיא במקרה הנדון).

סעיפים רבים בחוק הישראלי כמו גם בחוק הבינלאומי,
ניתן לפרשם 'כך או אחרת'! לפיכך קשה לבוא באשמה זו
או אחרת למפרשים (''שלטון החוק אמור לפרש...'' בפיך.)

מאידך גיסא ''שלטון החוק'' בישראל זקוק לשיפוץ כללי,
רוחני, וגשמִי!! ועל כך אין עוררין, לא בשמאל ולא בימין!
איך לעשות - רבים המפרשים כגרגרי חול!

כתיבתך רהוטה, מקושרת ועובדתית, פנים ריגשותיך - חופש מוחלט. לא פוליטיקאית - בטוח!!

ישר כוחך.
_new_ הוספת תגובה



שלטון החק
שבי (יום שישי, 13/10/2006 שעה 12:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''לעניות דעתי, נשיא המדינה היה צריך מזמן לקחת את עצמו ולפנות את משכן נשיאי ישראל.''

עד כלפני שבועיים גם דעתי הנחרצת היתה כזאת , אבל 2 פרטים קטנים מאוד פתאום מפריעים לי,
מצד אחד - הנשיא - שבטח אינו אידיוט , חוזר וטוען ש''גורמים פלילים מסוימים'' מנסים להפיל עיליו ''תיק'',
מצד שני - אולמרט - שאינו בדיוק ''טלית שכולה תכלת'' מנסה לקעקע את מוסד הנשיאות כדי להפוך את מדינת ישראל למדינה ''נאורה'' עם שלטון נשיאותי, (והוא הנשיא-כמובן)
יש קשר בין הדברים? לא יודע - אבל שוה מחשבה ,
לגבי שילטן חזקף יציב החלטי ונשיאותי שבו השליט יהיה הרבה יותר חזק - זה נפלא - ואני תומך בזה -
אבל לא עם אולמרט!!!
שלטון כזה זה לא רק שלא יהיו ועדות חקירה ממלכתיות - אלא שגם תהיה עיתונות מגוייסת, ''משטרת מחשבות'', אנשים שהם ''מעל לחק'' וכל שאר נפלאות המשטר של שמש העמים,
אז אני מעדיף דמוקרטיה חלשה שניתן בה לשפוט נשיא, ולא נשיאות חזקה שלא ניתן בה לשפוט את הדמוקרטיה,
_new_ הוספת תגובה



שלטון החק
יובל רבינוביץ (יום שישי, 13/10/2006 שעה 23:08)
בתשובה לשבי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

> „שלטון כזה זה לא רק שלא יהיו ועדות חקירה ממלכתיות - אלא שגם תהיה עיתונות מגוייסת, ''משטרת מחשבות'', אנשים שהם ''מעל לחק'' וכל שאר נפלאות המשטר של שמש העמים,”

ומה ההבדל בין התיאור הזה לבין המצב הנוכחי?
_new_ הוספת תגובה



הקורלציה שאתה עושה בין מקרה קצב לבין מגמתו של אולמרט
א. פרקש (שבת, 14/10/2006 שעה 0:33)
בתשובה לשבי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעניינת ביותר. יתכן שאולמרט מנצל את הפגיעה במעמד הנשיאות כדי לקדם רעיון שרק הויכוח עליו ירחיק את התעסקות הציבור בעניין אחריותו לכשלונות במלחמה. אולמרט פשוט תפס כדור הצלה שכמה ח''כים חשבו עליו בכלל ממניעים אחרים וטובים פשוט כדי להרחיק את יום הדין הפרטי של ממשלתו.

יחד עם זאת ראוי לומר שגם אני רואה כמה יתרונות ניהוליים שקיומו של משטר נשיאותי (כמובן שתנאיו ועקרונותיו חייבים להתאים לחברה הישראלית ולאופי המדינה). בכל מקרה משטר נשיאותי אינו מקלט לעבריין פוליטי וקיומן של ועדות חקירה יהיו בתוקף ע''פ הצורך, ולפי החלטה פוליטית ומשפטית. נשיאות אינה משרה שאינה ברת פיקוח. גם בארה''ב יש פיקוח על הנשיא ואפשר להדיחו כמו שהדיחו את ניקסון.
_new_ הוספת תגובה



הקורלציה שאתה עושה בין מקרה קצב לבין מגמתו של אולמרט
יובל רבינוביץ (שבת, 14/10/2006 שעה 4:52)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך הויכוח על ענייני קצב דוחקים את הדיון הציבורי בעניין המלחמה? ככל שניתן לשפוט – הדיון בענייני המלחמה הוא ער כשהיה.
_new_ הוספת תגובה



הקורלציה שאתה עושה בין מקרה קצב לבין מגמתו של אולמרט
א. פרקש (שבת, 14/10/2006 שעה 10:54)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה רק מעיד שאולמרט לא כל כך מצליח..... אבל הוא מנסה וקרוב לודאי שינסה בעוד כמה עניינים....
_new_ הוספת תגובה



הקורלציה שאתה עושה בין מקרה קצב לבין מגמתו של אולמרט
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 6:13)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכחת שאולמרט שתל את ''א'' במשכן הנשיא מתוך ראיית עתיד נדירה שיוכל לעשות בה שימוש זה או אחר (הכוונה משרדי או מיני או שניהם יחדיו)לקידום תאוות השלטון הבלתי נידלת שלו.
אגב, השמועה מספרת כי בואו של ליברמן לממשלה יפתור את כל ה''פלונטר'' הזה.
אובטח לו לקבל את ''א'' כמזכירה, ''א'' לא תעיד במשפט כתמורה להסדרת משרה טובה.קצב בתמורה יתפטר בכבוד, ריבלין יקבל את הנשיאות וכך תיסלל הדרך לכניסת נתניהו לממשלה כשר-על לעניני בטחון,אסטרטגיה ומגעים חשאיים עם מדינות ''ציר הרשע''.(כנראה יתחיל עם סוריה ,מהנקודה שהפסיק את המו''מ עם אסאד הראשון).
_new_ הוספת תגובה



אתה מציג קורלציה גבוהה עם המציאות. לא?
דוד סיון (שבת, 14/10/2006 שעה 8:08)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

'א' היא זו שנשקה לשר (לשעבר) רמון.
איך היא הגיעה גם אל הנשיא חיים קצב?

יש לך הסבר קורלטיבי?
_new_ הוספת תגובה



אתה מציג קורלציה גבוהה עם המציאות. לא?
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 8:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דויד אתה מתבלבל!
''א'',ידידת משפחת אולמרט משכבר הימים,נתקבלה לעבודה אצל קצב(שותף ותיק לדרך של אולמרט.)כמזכירה.מטעמי צניעות הוסברה לה מהות עבודה בראשי תיבות בלבד.
אגב, הכינוי ''א'' מרמז מי ה''בוס'' שלה.(גם שמו הפרטי ונמשפחתי מתחיל ב''א'')וזה לא מקרי שכינויה לא ''ב''(והמבין יבין).
ההמשך ידוע,ואיני חפץ להלאותך בכך.
זו שנישקה לרמון, מאחר ומדובר בנשיקה בלבד ויש מחלוקת קשה בענין הלשון,אינה זכאית לכינוי משל עצמה ומכונה בפשטות החיילת שהשתחררה.
השמועה האחרונה אומרת שיש לחיילת משרה בטוחה(לאחר סיום המשפט כמובן)בבית המשפט העליון בלישכתה של השופטת בייניש.הטיול במרכז אמריקה ממומן על ידי המוסד(לגב.בייניש קשרים מצוינים שם)כשליחות לאיסוף מידע על שכנותיה של ונצואלה(שכידוע עומדת להצטרף לציר הרשע).
מי אמר שהחיים בישראל משעממים.
_new_ הוספת תגובה



מודה ומתוודה
דוד סיון (שבת, 14/10/2006 שעה 9:44)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלא שכעת הוספת לביבול...
השמאלנים (א. פרקש) גרועים מהימנונים (ע. צופיה).
_new_ הוספת תגובה



מודה ומתוודה
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 10:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני אסביר לך בפשטות,בלשון מובנת לכל פורומיסט מתחיל.
תכניתו של השמאל הידועה בשם ''המפץ הגדול'', להשתלט על המדינה ולהדיח את הימין בעזרת הימין, זכתה להצלחה מוחצת.עובדה:אולמרט ראש ממשלה וביבי ראש אופוזיציה.
למען האמת היו מספר ''פאקים'' בביצוע.א. שרון חלה,ב. פרץ הדיח את פרס ג.צה''ל ''פישל'' והתגלגלנו למלחמה.אבל בסך הכל הצלחה.
מה קרה אחרי המלחמה? מופז ואחרים השמיעו קולות פרישה,אולמרט חשש שיהיה מחטף באופן שמופז וחבריו יחברו לביבי יפנו מיד לנשיא וכך יחזור הליכוד לשלטון.
מה עשה אולמרט? הפעיל את ''א'',קצב מדמם, ומי יבוא בינתיים במקומו? דליה איציק.!
הבנת את זה,דויד?
_new_ הוספת תגובה



מודה ומתוודה
א. פרקש (שבת, 14/10/2006 שעה 10:59)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאכן האורגיה הרוחנית שאתם מנהלים כאן בינכם ועוד בשבת היא מדהימה!
לא פלא שלפעמים יוצאים לכם המילים 'הנכונות' גם בויכוחים (או בעצם הדיונים) עם עמיתיכם מימין.

בכל מקרה לא התכוונתי להפריע לכם בדיון העמוק והמרתק שאתם מנהלים בינכם, אלא רק באתי לעודד אתכם.
_new_ הוספת תגובה



אהה, עוד קונספירציה. כמה כבר יש?
דוד סיון (שבת, 14/10/2006 שעה 11:59)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אהה, עוד קונספירציה. כמה כבר יש?
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 12:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שברניר צודק!
''דבקה'' -זה האתר!!
לכן כדאי לנו לחקות אותו וטובה שעה אחת קודם.
מה דעתך על מדור בשם:'' הצבי שרקד דבקה''.
_new_ הוספת תגובה



שם מדור?
דוד סיון (שבת, 14/10/2006 שעה 14:09)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדבר אחד בר-ניר בטוח עולה עלינו, בזמן האחרון: הוא
כותב יותר מאמרים ממה שאני ואתה ביחד מצליחים (אי-
אפשר להאשים את הימין על כך, אלא אותך...). הדבר השני
שעומד לזכותו של בר-ניר זה שהמאמרים שלו כתובים היטב,
ברמה טובה מאד.

הצעת היעול שלך תלויה בשני תנאים מקדמיים:
1. שיהיה כותב שיפרסם סדרת מאמרים
2. שיסכים להופיע תחת שם המדור הזה
3. שאפשר יהיה להסכים עם דעותיו...

אבל השם, ''הצבי שרקד דבקה'', מעניין ואיכותי.

באה המנוחה ליגע.
_new_ הוספת תגובה



שם מדור?
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 14:30)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל מה שכתבת על בר-ניר מקובל עלי לחלוטין.
לגבי היתר?זה חומר למחשבה.
_new_ הוספת תגובה



אז תתחיל לחשוב
דוד סיון (שבת, 14/10/2006 שעה 17:17)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



צופיה, אתה מזכיר לי סיפור ישן
ישראל בר-ניר (שבת, 14/10/2006 שעה 21:37)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

'למען האמת היו מספר ''פאקים'' בביצוע.א. שרון חלה,ב. פרץ הדיח את פרס ג.צה''ל ''פישל'' והתגלגלנו למלחמה.אבל בסך הכל הצלחה'

שני יהודים מטיילים בפארק הירקון, מסביבם אווירה פאסטורלית והקולות היחידים הנשמעים הם קרקורי הצפרדעים. פתאום אחד אומר לשני ''אתה מקבל ממני 50,000 שקלים אם תבלע צפרדע''. השני לא מהסס, מושיט את היד, תופס צפרדע ובולע אותה. הראשון לא אומר מילה, מוציא את הארנק, מקלף חמשים שטרות ונותנם לשני שטומן אותם בכיסו. עוברות כמה דקות של דומיה והשני אומר לראשון ''תקבל 50,000 שקלים אם אתה תבלע צפרדע''. הראשון מושיט את היד, תופס צפרדע ובולע אותה. השני שולף את חבילת השטרות מכיסו ונותן אותם ללא מילה לראשון שמחזיר אותה לארנק. עוברות עוד כמה דקות והשני אומר לראשון ''אני בלעתי צפרדע, ואתה בלעת צפרדע, וחוץ מזה לא יצא לנו כלום מזה. אז בשביל מה היינו צריכים את זה?'' על כך מגיב הראשון ''מה אתך, בפחות מעשר דקות בצענו עיסקה עם מחזור של 100,000 שקלים! זה 'כלום' בעיניך?''

צפרדע פה וצפרדע שם, אבל בסך הכל הצלחה . . . . אתה הבנת את זה ברוך?
_new_ הוספת תגובה



צופיה, אתה מזכיר לי סיפור ישן
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 22:31)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צחוק,צחוק,אך מי שאוכל כל הזמן צפרדעים זה הימין,מילא אם היה מקבל 50000 ש''ח על כל צפרדע,אך הוא אוכל אותם בחינם ועוד צועקים עליו שהוא רוצה להקיא.
ואל תגיד לי שמי שאוכל צפרדעים זה עם ישראל,כי הוא זה שמאכיל את הצפרדעים ולא להיפך.
_new_ הוספת תגובה



צופיה, אתה מזכיר לי סיפור ישן
א. פרקש (יום ראשון, 15/10/2006 שעה 0:47)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צופיה, אני מבין את מצב רוחך. אבל האם זה יתכן שאתה בכלל לא יודע מה זה ''הימין''?

אז תמשיך לבלוע צפרדעים ותהיה מרוצה מהעסקאות-מדיניות שממשלות השמאל מאכילות אותך ואתה אותן.
_new_ הוספת תגובה



אני שרואה שלמדת משהו בפוליטיקה
א. פרקש (שבת, 14/10/2006 שעה 10:57)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדי לחמוק מהתמודדות אמת אתה מתחיל להמציא ולפנטז ''ראיות'' כדי לנסות ולגחך את העניינים הרציניים באמת. כמובן שזכותך להיות קונספירטיבי, גם על באמת וגם לצרכי תמרון פוליטי, אבל במקרה הזה האחריות להוכחה ולתשלום מחיר חלה רק עליך.
_new_ הוספת תגובה



אני שרואה שלמדת משהו בפוליטיקה
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 11:37)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תמיד כשכתבת ''ברצינות'' עניתי לך לענין.
_new_ הוספת תגובה



אני שרואה שלמדת משהו בפוליטיקה
א. פרקש (שבת, 14/10/2006 שעה 12:03)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אני.
_new_ הוספת תגובה



אתה מציג קורלציה גבוהה עם המציאות. לא?
Israeli101 (שבת, 14/10/2006 שעה 19:18)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''אגב, הכינוי ''א'' מרמז מי ה''בוס'' שלה.(גם שמו הפרטי ונמשפחתי מתחיל ב''א'')וזה לא מקרי שכינויה לא ''ב''(והמבין יבין).''

יָאַנו - קונספירצייה!!!
אתה מחלק קרדיט אינטלקטואלית בלתי מוגבלת לשלטונאים!!
_new_ הוספת תגובה



אתה מציג קורלציה גבוהה עם המציאות. לא?
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 22:33)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק אנשים מוכשרים נמצאים בכנסת ישראל. מי שלא היה מוכשר מספיק הועף מזמן.
אגב,אני בטוח שאתה לא מנחש מי ה''בוס'' שלה.
_new_ הוספת תגובה



בזמני היה נהוג להגדיר
ישראל בר-ניר (שבת, 14/10/2006 שעה 22:40)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''אדם מוכשר'' כאחד שבילדותו נפל לו ארגז מכשירים על הראש.
_new_ הוספת תגובה



בזמני היה נהוג להגדיר
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 22:51)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הומור הקיבוצים לא נשכח ממך.
צעירים לא יבינו זאת.
_new_ הוספת תגובה



אנחנו שנינו מאותו הכפר . . . .
ישראל בר-ניר (שבת, 14/10/2006 שעה 23:00)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה מציג קורלציה גבוהה עם המציאות. לא?
מהנדס אזרחי (יום שני, 16/10/2006 שעה 8:02)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה אתה מצפה?
אם כל יורם הוא גאון אז כולנו זמרים
_new_ הוספת תגובה



הקורלציה שאתה עושה בין מקרה קצב לבין מגמתו של אולמרט
Israeli101 (שבת, 14/10/2006 שעה 19:13)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''שכחת שאולמרט שתל את ''א'' במשכן הנשיא מתוך ראיית עתיד נדירה שיוכל לעשות בה שימוש זה או אחר (הכוונה משרדי או מיני או שניהם יחדיו)לקידום תאוות השלטון הבלתי נידלת שלו.''

במילים אחרות, בעקיפין ושלא ביודעין!
אתה טוען שאולמרט - גאון!?
_new_ הוספת תגובה



הקורלציה שאתה עושה בין מקרה קצב לבין מגמתו של אולמרט
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 22:39)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בטח גאון.מכמה סיבות.
א.מבנימינה ב. עו''ד ג.היה בליכוד ד. היה במקום הנכון בזמן הנכון ה.שלח את ביבי לשתות מים מהים של עזה ו.שם את פרץ לפני החלוץ.מי שמבין בכדורגל יודע שלשחק לפני החלוץ זה להיות מעבר לקוים. הוא באמת היה שם. ז. הקומבינה עם ליברמן.
_new_ הוספת תגובה



הקורלציה שאתה עושה בין מקרה קצב לבין מגמתו של אולמרט
Israeli101 (שבת, 14/10/2006 שעה 23:04)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''בטח גאון.מכמה סיבות''

אז אם גאון, לא יתחן שעסה שגיעים במלחמט לבנון בייט!!!
_new_ הוספת תגובה



הקורלציה שאתה עושה בין מקרה קצב לבין מגמתו של אולמרט
ע.צופיה (שבת, 14/10/2006 שעה 23:10)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא לא עשה שגיאות.n.s.rאללה עשה.
_new_ הוספת תגובה



הקורלציה שאתה עושה בין מקרה קצב לבין מגמתו של אולמרט
א. פרקש (יום ראשון, 15/10/2006 שעה 1:09)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על גאון כזה שרים: ''איך הפישפש עלה למעלה''.

דרך אגב, רכילויות די אמינות טוענות שחיים חפר כתב את השיר בסוף שנות ה-‏50 על שמעון פרס. אז פעם היה פשפש אחד ויחיד, היום כל הממשלה מלאה פשפשים. שנאמר העקרון הפיטרי עובד.
_new_ הוספת תגובה



זאת לא רכילות, זאת האמת
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 15/10/2006 שעה 6:33)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל היום יש גירסא חדשה --- ''איך הפשפש נשאר למעלה''.
_new_ הוספת תגובה



זאת לא רכילות, זאת האמת (-:
א. פרקש (יום ראשון, 15/10/2006 שעה 14:32)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

(-:
_new_ הוספת תגובה



זאת לא רכילות, זאת האמת
Israeli101 (יום ראשון, 15/10/2006 שעה 21:40)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''איך הפשפש נשאר למעלה''.

ע.צופיה טוען שהוא 'גאון'.
אם כך - השלכות מעמיקות!
_new_ הוספת תגובה



זאת לא רכילות, זאת האמת
ע.צופיה (יום ראשון, 15/10/2006 שעה 21:45)
בתשובה לIsraeli101
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם פישפש,בעולם הפישפשים,שנשאר למעלה הוא גאון.
על אחד כמה וכמה ראש ממשלה שנטש את הפישפשים אי-שם במעמקים ,מפשפשים במי-אפסיים.
_new_ הוספת תגובה



זאת לא רכילות, זאת האמת
מהנדס אזרחי (יום שני, 16/10/2006 שעה 7:59)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם רצית הומור אז בבקשה:

''על-פי המפלגות המרכיבות אותה, ממשלת אולמרט-פרץ מזוהה כממשלה של שמאל מדיני. בשורתה המוצהרת יונית. בפועל היא הוכיחה את ההיפך: החלטות על פעילות צבאית נרחבת מתקבלות צ'יק-צ'ק, כמעט בשליפה מהמותן. זו גם ממשלה ההורגת בפלסטינים כפי שלא הרגה בהם, יחסית לאורך כהונתה, ממשלת שרון''.

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי