פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
העיתונות היא שוק פרוע
צבי גיל (יום ראשון, 03/12/2006 שעה 13:00)


העיתונות היא שוק פרוע

צבי גיל



המאמר מתפרסם בעת ובעונה אחת באתר המחבר זרקור.

בהעדר תהודה ציבורית נמרצת ועריכה קפדנית ואחראית - העיתונות יוצאת לאור צהוב.
מדור זה באתר ''רשימות'' אמור, כשמו, להאיר כל מיני נושאים, אקטואליים יותר או פחות, מרכזיים או שוליים. באחרונה אני מוצא עצמי מאיר במקום נושאים, נושאי כלים, במקום מסרים-מוליכיהם, דווריהם, שליחיהם. או בשפת הצרכנות- משווקיהם. כיצד מוכרים את ההתרחשויות והאירועים בחיינו בשוק התקשורת.

בשוק רגיל כל בעל בסטה שומר על האינטרסים שלו, מכריז על המחירים שלו, מושך קונים בכל מיני טריקים ושטיקים, לעתים בחן רב. אך מעולם, מעולם הוא אינו משמיץ את שכנו או את הסחורה של שכנו. בשוק אמנם קיימת תחרות אך יש חוקים בלתי כתובים ושום בעל דוכן לא יעבור עליהם. הם בחזקת מה שקרוי באנגלית common law, מנהגים אשר עם הזמן הפכו לחוקים. הקונה הולך מדוכן לדוכן, בוחן את המוצר ובסוף קונה והוא שבע רצון מן הרכישה הטריה או שאינו קונה.

לא כך בשוק התקשורת העכשווי. המונח ''שוק'' אין בו משום ביזוי. אדרבא, השוק הוא מקום שבו צמחה הדמוקרטיה. עצם השם המכובד ''פורום'' הוא שוק בלטינית. סיג ושיח הם עניין אחד. תחרות פרועה, השמצות הדדיות, פריצת כל מיני קווים, גם מוסריים, גם מקצועיים שלא לדבר על דימוי מהוגן, הם עניין אחר. אלה תופעות לא מחמיאות של יום, יום, שעה, שעה, בכל אמצעי המדיה- העיתונות הכתובה והתקשורת האלקטרונית, בראש וראשונה המסחרית.

התוצאה היא שהציבור, לאט, לאט בורח מן העיתונות הקונבנציונאלית אל המדיה הסיברנטית – אינטראקטיבית. בעיתונות אוורירית זאת, אי אפשר אמנם לארוז מליחים למחרת היום אך קהל שלמוד על קריאת כותרות אדומות, תוך כדי מילוי דלק בתחנה, מוצא את מבוקשו בשפע של חומר בלא שישלם בעבורו. במקרים רבים הוא יכול גם להביע דעה, אפשרות מוגבלת בעיתונות הכתובה. יש לציין שב''טוקבקים'', אותם אתרי תגובה, גם של העיתונים עצמם, ישנן תגובות והערות ענייניות ואף מאלפות ויש בוטות ומדושנות בגסות רוח ולשון לשמה או שלא לשמה. אבל זה כלול ב''מחיר''. ברשות רבים הריחות הרעים מתפוגגים.

מאידך, אלה שנאמנים לעיתונות המסורתית, ועדיין נותרו לה חסידים אדוקים, אינם רווים נחת ממה שעיניהם ראות ואוזניהם שומעות. כמובן שכל קורא בוחר את העיתון שנראה לו, כל מאזין לוחץ על כפתור הרשת שחביבה עליו וכל צופה מכוון לערוץ שהוא מעדיף. משום כך, כעיתונאי שאינו קורא בקפדנות את כל הנכתב, אני מסתמך על מגזין ''העין השביעית'' שהוא פרסום רפלקטיבי שבו משתקפים הדימויים של התקשורת ושל העוסקים בעיתונות.

בגיליון 65 מנובמבר 2006 מסכם עוזי בנזימן את מאמר המערכת, שעסק בתחרות בשוק התקשורתי במילים אלה:
התוצאה היא שהקורא אינו יודע להבחין מתי טקסט שהוא קורא בעיתון הוא חומר מערכתי ומתי הוא מוצר שווקי הנועד לשרת את עסקיו של בעל העיתון. זו דינאמיקה של אובדן בלמים, שקרבנותיה המידיים הם העיתונאים: הם נדרשים להשחית את צלמם העיתונאי.
כך קובע עורכו של המגאזין, עורך אשר זכה בימים אלה ב''פרס סוקולוב'' כנמנה ''עם בכירי הפובליציסטים בעיתונות הישראלית שכתיבתו הנוקבת במשך השנים חשפה ליקויים בכול זרועות הממסד''. ואם ככה לגבי הממסד, חזקה עלינו שתיאורו את פרצופה של העיתונאות והעיתונות, שבה צמח, הוא תאור בדוק ומהימן מאוד.

ואם לא די לנו בכך, פובליציסט בולט אחר, נחום ברנע, במאמר באותו כתב- עת תחת הכותרת ''צהוב זה טוב'' מונה אחד לאחד את פגעי הדיווחים שרואים אור. זה מתחיל בפרשיות מין, עובר לפרשות שחיתות וכלה בדווחי רכילות ומצעדי הבל אחרים אשר הצד השווה שבהם הוא לא רק סיקור לקוי ומגמתי אלא העדר פיקוח עריכתי אשר הוא, הוא המחסום האחרון של סמכות ואחריות.
הצרה היא, כותב ברנע, שחלק גדול מן הכתבים ממשיכים לשגר את החומר שלהם למערכת במצב גולמי, לא בדוק, לא כתוב, לא ערוך......עיתונאים, גם המכובדים שביניהם, זקוקים לעין וליד של עורך... כתבים יהיו תמיד: אם לא בגלל הכסף, בגלל היצר. אבל בהעדר עורכים מיומנים, עורכים שאיכפת להם, תרומתם להשכלת הציבור תהיה מזערית.
לגמרי במקרה נתקלתי בידיעה באחד העיתונים ''קצוצי קנה'' שהנושא היה ידוע לי. מדובר בעניין מוניציפאלי, נקודתי מאוד, תופעה אקראית שכמוה יש רבות. מילא, שעשו מזבוב פיל, זאת כבר שגרה עיתונאית אצלנו. אבל פרטים שונים היו מופרכים, העניינים לא נבדקו, לא נתבקשו תגובות. מהשפריצים של הספונג'ה הזאת אנשים לוכלכו ללא כול סיבה. התמונה שהתקבלה היא פיילה הפוכה עם קצף מלוכלך, ושלוליות עכורות. ידיעה כזאת הייתה צריכה להיעצר אצל העורך, כמו שכתב נחום ברנע, וכתב יחויב בשימוע אצל העורך, לפני שהוא משחרר את החומר לפרסום.

מכאן אין להבין שאין לעיתונאים מגדלי תצפית שמהם הם משקיפים ומדווחים נאמנה על כשלים בחברה ובשלטון. יש, וסיקור טוב ומהימן ומאמרי ביקורת רציניים יש להם השפעה. אלא שקיים חשש כי דווקא הצדודית הלא יפה של התקשורת תגרום לציבור, ובעקבותיו למשפיעים, לצרור את הכול בצרור אחד והשיירה תמשיך לדהור אולי להתדרדר. אין סכנה גדולה יותר לשלטון דמוקרטי, בייחוד אצלנו, אם המחסום של העיתונות ייפול.

בסופו של דבר, ישנה שחיתות במדינה אך ישראל היא לא מושחתת, כפי שאפשר להתרשם מן התקשורת. ואילו בתקשורת יש ריקבון, אך התקשורת כולה אינה רקובה, כפי שקוראים, מאזינים או צופים עלולים להתרשם - מן התקשורת.

אינני בטוח כמה עיתונאים קוראים את ''העין השביעית''. וגם אלה שקוראים ביטאון השתקפותי הזה, שפועל במסגרת ''המכון הישראלי לדמוקרטיה'', כמה מהם, מפיקים את הלקחים. זאת משום שבין היתר הם פועלים בלחץ אילוצים של המוציאים לאור אשר רוצים למכור מה שיותר בשוק התקשורתי. הכמות היא הקובעת. גם בשוק, וכפועל יוצא גם לגבי פרנסתם שלהם.

בניגוד לענפים אחרים שבהם יש היצע וביקוש, וקיימות נורמות כתובות או בלתי כתובות, או, למצער, מועצה לצרכנות-בעיתונות, הן לא קיימות. קיימת אומנם
מועצת העיתונות, גוף שהוקם על ידי המו''לים של העיתונים, העורכים, העיתונאים ונציגי ציבור. מועצה זאת מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשית ומהימנה ובמסגרת זאת היא קובעת את כללי האתיקה שחלים על התקשורת ואת הדרכים לאכיפתם של כללים אלה.
זאת תוך כדי שמירה על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת. המועצה היא מוסד חשוב ללא ספק, אולם שורש העניין הוא היישום של הכללים. השאלה אינה טמונה בכך אם אלה טובים אלא אם הם מיושמים כחוק, ברוחו וכלשונו? התשובה היא שלילית!

מבחינה זאת, השווקים הפתוחים פועלים בהגינות יותר, בלא שתהיה להם מועצה ציבורית. מה שיש, מונח באופן גלוי על הדוכנים. העומד מאחורי הדוכן לא מוכר סחורה פגומה, ואם היא פגועה, המחיר נמוך יותר בהתאם. הצרכנים יודעים את מה שהם קונים. התקשורת של היום, ברובה, מוכרת עודפי יצור, מרבה בלבול במקום דעת.

ובאמת מה הציבור הרחב יכול לעשות? מעט מאוד. הגעתי למסקנה שאנחנו כה מופצצים במדיה ובמכונים ללימודי עיתונות, שמה שדרוש זה לא עוד בית ספר לתשורת, אלא בית ספר לצריכת התקשורת. הצעות ברוח זו על שילוב בין השניים הוגשו בשעתן על ידי פרופסור אליהוא כץ ועל ידי ל''קרן ירושלים'' אך אלה נפלו לטובת ביה''ס לטלוויזיה ולקולנוע. בית ספר משובח, ע''ש סם שפיגל, שמוציא אנשי מקצוע טובים. אך מענה לסוגיה של צריכת התקשורת הוא לא נתן.

אשר לעיתונאים ול''עין השביעית'' ניתן לומר על משקל האמירה הידועה של הפילוסוף ארתור שופנאואר בכל הקשור במראָה שבכתובים: אם מסתכל בה עיתונאי, אין לצפות שישתקף ממנה דמותו של מלאך.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לחנך את התקשורת דרך הכיס
צדק (יום ראשון, 03/12/2006 שעה 13:32) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לחוקק חוקי לשון הרע והוצאת דיבה קלים להוכחה,
ולאפשר תביעות ע''י נפגעים רבים ככל האפשר.
לא רק פרטים, גם עדות, קבוצות, אירגונים וכו'.

הייתי מחייב עיתונאי להיות בעל השכלה כללית ותיקשורתית,
ולא כמו היום שכל זב ומצורע נהיה עיתונאי.
_new_ הוספת תגובה



תקרא מה כתוב היום בעיתון הארץ
חזי (יום ראשון, 03/12/2006 שעה 17:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הערבים בישראל דורשים...

בקיצור, הקץ למדינה יהודית.
_new_ הוספת תגובה



תקרא מה כתוב היום בעיתון הארץ
Rebecca E (יום ראשון, 03/12/2006 שעה 20:26)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכתבה אליה הפנית לא עוסקת ישירות בנדון במאמרו של צבי גיל לעיל ולכן, ולאחר קריאה בה, אציין רק שאפשר היה, לדעתי וככותרת משנה לכתבה, להגדיר את הנאמר בה כך:

ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה למדינת כל לאומיה (על כל המשתמע מכך).

לתפארת הנאורות! (וסליחה על הציניות).
_new_ הוספת תגובה



תקרא מה כתוב היום בעיתון הארץ
חזי (יום ראשון, 03/12/2006 שעה 20:35)
בתשובה לRebecca E
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אודה על האמת,
נתקלתי בכתבה זאת, ורציתתי להציגה בפני הקוראים כאן,
כיוון שזה מביא אותנו לעידן חדש ביחסים שבין יהודים לערבים בארץ הזאת.

המקום המתאים ביותר היה כאן.

חוץ מזה,
זה מראה את אופיו של עיתון הארץ אשר מבליט ידיעות מסוג זה...
_new_ הוספת תגובה



תקרא מה כתוב היום בעיתון הארץ
מהנדס אזרחי (יום שני, 04/12/2006 שעה 0:42)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סוף עידן: עידן הציונות
_new_ הוספת תגובה



תקרא מה כתוב היום בעיתון הארץ
לוי (יום שני, 04/12/2006 שעה 19:18)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הארץ הוא עיתון אנטישמי מובהק ולפי אג'נדה זו הוא בורר את ה''חדשות'' .
מדי פעם מופיעות חדשות שאין להן קשר לפוליטיקה אלא למדע . אני מתמצא במגזר מדעי מצומצם ולעיתים קרובות , כמעט תמיד הפרסום הוא דברי הבל חסרי תוכן .
_new_ הוספת תגובה



תקרא מה כתוב היום בעיתון הארץ
מהנדס אזרחי (יום שני, 04/12/2006 שעה 22:32)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדינת ישראל איננה מדינה יהודית ולכן מה שכתבת למעלה:''בקיצור, הקץ למדינה יהודית''
הוא מופרך.

אבל מה, קרא את החדשות הטריות של היום:
''ברגע שהסכמתי למדינה יהודית, הסכמתי שאני דייר משנה'', הסביר ד''ר עאדל מנעא, שאמר עוד כי ''זכות ההגדרה העצמית של היהודים אין פירושה בהכרח מדינה יהודית''. הכוונה היא שתהיה, למשל, אוטונומיה יהודית, במסגרת מדינת כלל אזרחיה. פירוש הדבר, לפי הבנתי, הוא שיהודים לא יוכלו להחליט על הבאת עולים, פיתוח נשק חדש או הקמת אוגדה נוספת, ללא הסכמת הערבים במדינה.

שיבושם לצופיה
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי