פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מצריים רק צד ג' כלפי ישראל
אברהם בן-עזרא (שבת, 30/12/2006 שעה 19:00)


מצריים רק צד ג' כלפי ישראל

ד''ר אברהם בן-עזרא



ביום ח' טבת תשס''ז (29–דצמבר–06), הודיעו אמצעי התקשורת בישראל כי מצריים לא מנעה מעבר משאיות עמוסות לרצועת עזה ללא כל בדיקה, וככל הנראה הציוד שהועבר ללא כל בקורת (ואולי אף בעידוד שבשתיקה) הוא ציוד צבאי, משמע, אמצעי לחימה לביצוע פעולות טרור.

כצד ג', הטענות של ישראל כלפי מצריים – לאחר שמדינת ישראל ויתרה ללא תמורה על הריבונות ועל השליטה הצבאית ברצועת עזה – הן טענות קלושות, תלושות, חלושות ואפילו מתנצלות, משהו בנוסח:

''תעשו טובה...''.

לא כן היה המצב לו גוש קטיף היה ממשיך להתפתח ולצמוח, לו צה''ל היה מגביר את השליטה הצבאית בחבל עזה, תוך הדיפת תעמולה ארסית של השמאל, כאילו צה''ל נמצא שם כדי להגן על המתנחלים –

הדיפה כפולה: ראשית, אכן צה''ל מגן על כל תושבי ישראל באשר הם כולל כמובן החלוצים שבגוש קטיף, כי תפקידו של צה''ל – להזכיר – הוא הבטחת שלום אזרחי המדינה באשר הם ושנית, צה''ל נמצא שם כדי לעקר את הטרור משורשו, ואף עושה זאת בהצלחה.

אלא שבמצב החדש, גוש קטיף הוא אדמה חרוכה ורצועת עזה היא רצועת טרור, רוויית מלחמות אזרחים, אלימות ורצח.
אם מצריים לא מגנה על הגבול בינה לבין רצועת עזה ככל שיש בכלל בפועל גבול כזה, הרי לכאורה - הטענה כלפי מצריים צריכה להיטען על ידי הגובלים איתה, קרי: על ידי ארגוני החמאס וחבורות הרחוב השולטות שם...
אלא שלאלו אין שום טענה – להפך, תגובתם היא עידוד ההפקר המאפשר טרור...

והאצבע המאשימה מופנית כלפי מדינת ישראל.

מדינת ישראל היא זו אשר יצרה את החיץ של רצועת עזה בינה לבין מדינה שהייתה שכנה שלה בטרם העברת השליטה ברצועה לארגוני הטרור.
לכן הטענות נגד מצריים על הזנחת השמירה על גבול בו ישראל אינה צד לו - הן רק טענות עקיפות.

ובכל זאת הטענות לגיטימיות, על אף חולשתן, שכן מבחינה מהותית הנשק ואמצעי הלחימה השונים המועברים ממצריים אל רצועת עזה הוא נשק המיועד רק למטרה אחת ברורה, והיא, פגיעה באזרחי ישראל, שיגור קסאמים אל יישובי ישראל, חדירת פצצות אדם לתחומי מדינת ישראל, ויישום שיטות טרור אחרות נגד ישראל המצויה ביחסי שלום, לכאורה, עם מצריים.

אין כל ספק כי מדינת מצריים יכולה להגן על הגבול בינה לבין הרצועה ולמנוע הברחות נשק לעזה, אלא שאין לה מוטיבציה לעשות כן.

הנחישות של מצריים כשיש לה מודעות לנושא כלשהו וכאשר שלטונה שלה מצוי בסכנה – הוכחה לא אחת בתגובתה המיידית, הקשה, האכזרית, בלי משפט ובלי בג''ץ, בדיכוי מתנגדי המשטר.

בלשון המעטה, קשה למצוא נחישות כזו אצל הממשל במצריים כאשר מדובר ביעדים של שכנתה ממזרח, על אף חוזה השלום שנחתם בין שתי המדינות.

זאת ועוד, חוזה השלום מהווה למעשה חיץ ומגן חד סטרי – מגן על מצריים מפני ישראל, במישור הטענות ובמישור הפעילות הנדרשת והמצופה מישראל כלפי מי שפוגע בביטחונה, אך לא מהווה מגן לישראל מפני מצריים, המאפשרת פעולות טרור, וגם מעודדת אותן בחוסר מעש ובהימנעות מתגובה נוכח הברחת נשק דרך המנהרות, ולאחרונה מסתבר שגם בגלוי, באמצעות משאיות...




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


חבל שיש אנשים שמאמינים לחוזים עם ערבים
חזי (שבת, 30/12/2006 שעה 19:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''חוזה השלום'' עם מצרים הוא ''הודנה'' בלשון הערבים.
השלום יתקיים כל עוד המצרים מעוניינים בו.

אנחנו צריכים לבחון את המצב בעיניים של ''אינטרסים מצריים''.

המצב היום, שלפי האנטרס המצרי,
יש למצרים סכנה בהשתלטות החמאס על רצועת עזה.
הפחד הזה מוצדק בהחלט,
בגלל החשש שלהם מחדירת ההשפעה של החמאס למצריים (האחים המוסלמים).

יש להניח כי המצרים יקפידו להבא לחסום משלוחי נשק שיגעו לחמאס, אבל יאפשרו נשק לגורמים אחרים (לא רק לנאמנים לעבאס).

התגובה של ישראל בנושא זה צריכה להיות עניינית, ומשתנה לפי הנסיבות.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי