פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אה, איזה זיכרון נפלא
צבי גיל (יום שני, 26/02/2007 שעה 20:09)


אה, איזה זיכרון נפלא

צבי גיל



הפעילות האינטנסיבית הפולנית לנסות ולחדש כקדם את הסמלים של תרבות יהודית בת אלף שנים, היא צרוף של קרטוב חרטה, משיכת תיירות יהודית וצביעות שמכסה על גזל רכוש יהודי בשווי של מיליארדים.
כדי לחוש ב''רנסאנס'' בין היהודים לבין הפולנים, נכון יותר בין היהדות לבין האליטה הפולנית, אין צורך להרחיק בטיסה עד ללובלין כדי להשתתף באירוע לרגל שיפוץ ''ישיבת חכמי לובלין'', אירוע שנמשך שלושה ימים. בכתבה נרחבת מאת יאיר אטינגר שהתפרסמה ב''הארץ'' ביום ששי, 16 בפברואר 2007 (אולי יהיה מניין לשבת), דווח הכתב על האירוע שזכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת פולניים. האופוריה סביב האירוע הייתה כה גדולה שעיתונים מרכזיים הכתירו את מאמריהם ''החכמים חוזרים ללובלין''. ההתרגשות אחזה ביהודים, בכומר שהיה יהודי, ובעצם בכל אלה שנכחו בטקסים.

ישיבת לובלין
ישיבת חכמי לובלין במאה ה-‏20
בימי השלטון הקומוניסטי שימש המבנה בי''ס לרפואה
כאמור, במרחק דקות ספורות הליכה מביתי, במכון ון ליר בירושלים נערך לפני כמה ימים רב שיח בנושא ''החשבון הפולני: עימות עם הזיכרון''. הסימפוזיון התקיים עם צאת אסופת המאמרים בשם זה בהוצאת הקיבוץ המאוחד- סדרת ''קו אדום'', בעריכת מירי פז. הספר יצא ביוזמת המכון הפולני בתל אביב. האירוע נערך במעמד שגרירת פולין בישראל, הגברת מגד'יאק- מישבסקה, ובין המשתתפים עורכת הספר מירי פז, פרופסור רוברט וסטרייך מן האוניבסיטה העברית, ד''ר אנדז'יי ז'ביקובסקי המכון להיסטוריה יהודית בוורשה, ו''כוכב'' הדיון, פרופסור שבח ווייס מי ששימש בין היתר שגריר ישראל בפולין, אשר דיבר על ''החשבון הפולני ממבטו של ישראלי בפולין''.

פרופסור וייס, יו''ר הכנסת לשעבר ויו''ר מועצת יד ושם, ללא כל ספק תרם רבות גם לחשבון הנוקב של פולין בתקופת השואה ובמשטר הקומוניסטי וגם לעידן הפריחה של הקהילה היהודית בפולין במאות השנים שקדמו לשואה. כמו גם למסע הזיכרון שהתעורר בפולין בעת האחרונה. האולם בון ליר היה מלא, והשפה הפולנית גברה בנקל על העברית, גם מצד ישראלים וגם מצד פולנים שהגיעו לארץ לרגל האירוע ובעיקר ליריד הספרים הבינלאומי בירושלים שבו משתתפת פולין בצורה מכובדת מאוד, בדוכן שהוקם על ידי מכון הספר בקרקוב. במשך חמישה ימים נערכו מפגשים עם סופרים פולניים. בין אלה אולגה סקורצ'וק, סופרת מוערכת מאוד בארצה, אנדז'יי סאפקובסקי הפופולארי בין כותבי הפנטזיה בפולין, פאבל סמולסקי, עיתונאי פובליציסט ידוע, שכתב בין היתר ספר על מפגש עם ישראלים.

אך,כאמור, הבולט בין אלה הוא הספר ''החשבון הפולני-עימות עם זיכרון''. זהו אוסף מסות של אינטלקטואלים פולנים, הוגים אנשי תרבות ומבקרים שנוטלים חלק בדיון קבוצתי על זיכרון, על היחס להיסטוריה, למלחמה, לשואה וליהודים. צוין שעוד בזמן המשטר הקומוניסטי בפולין היו ניסיונות להתמודד עם הנושא הזה, אך אלה קבלו תנופה רק אחרי השבת הדמוקרטיה למדינה.

בפולין, שבה הקהילה היהודית לפי מניין רשמי מונה לכל היותר ארבעת אלפים איש, יש מוסדות יהודיים למכביר כאילו קמו שלושת מיליון נרצחייה בשואה לתחייה. כמה סיבות לכך. ראשית, למרות שהאוכלוסייה בפולין רובה אנטישמית, חרף היותה כמעט ''יודענריין'', המורשת היהודית היא מאוד in . פולין שהיא חברה באיחוד האירופי רוצה להוכיח שבניגוד לעבר היחס ליהודים ולמורשתם הוא חיובי ביותר. הפילושמיים, ויש קבוצה נכבדה בפולין, מבקשים להחזיר לפחות סמלית עטרת התרבות היהודית ליושנה. שכן, תרבות זאת על כל ענפיה העשירים היא ששוותה לפולין של פעם את הייחודיות שלה. סיבה אחרונה, המוסדות היהודיים רוצים להפגין פעילות וחיות מכיוון שבכך יוכיחו שהם, ולא מוסדות יהודיים בעולם, כמו ''וועידת התביעות'', היורשים של הרכוש היהודי הציבורי והפרטי. זאת בעצם קו-פרודוקציה של הממסד והיהודים המועטים, שפעלו ופועלים בחסותו.

בין היתר קיימת בפולין קרן ''לשימור המורשת היהודית''. ובלהט המעמד של חנוכת ישיבת לובלין, עוד מצבה תיירותית בפולין, אמרה מוניקה קראווצ'יק, מנהלת הקרן (כמצוטט בכתבה של יאיר אטינגר), ''אנחנו רוצים להראות שאנחנו לא רק גונבים כסף, כפי שיש האשמות רבות נגדנו, אלא אנחנו משקיעים את הכסף שאנחנו מקבלים חזרה מממשלת פולין כדי לשמר את האלמנטים החשובים ביותר של היהודים שחיים בפולין''. אינני מדבר על עצם הסכלות של הצהרה מעין זאת מאת מי שאמורה להיות מנהלת מוסד פולני או יהודי-פולני. עם זאת ההצהרה מלמדת שאכן זאת דעה רווחת בפולין. היא גם מלמדת על נבערות מדעת של הגברת קראווצ'יק, שאינה יודעת בכמה מסתכמת הגניבה, ''השוד הגדול'' כפי שציינתי באחד ממאמריי, שממשלת פולין שדדה מן העם היהודי. רכוש, פרטי וציבורי, שנאמד, בעשרות מיליארדי דולרים. ועל זה, ולא על ה''רנסאנס'' היהודי בפולין, רציתי להעיר.


השוד הגדול

לפני שנתיים, בתאריך 12.2.2005, כתבתי על מה שקראתי ''השוד הגדול''. ציינתי כי בשלב מסוים התעורר איזה שביב של תקווה כי פולין תאלץ להתמודד עם סוגיית הרכוש היהודי. בתאריך 14 בפברואר 2000 חתם הנשיא ביל קלינטון על חוק שנועד לסייע לניצולי השואה לקבל בחזרה את רכושם השדוד. אבל מסתבר שרק במערב הרכוש נחשב כשדוד, ואילו במזרח הסיפור שונה לחלוטין. גם כאשר פולין הייתה קומוניסטית, הייתה לה שדולה חזקה מאוד במערב התיכון בארה''ב. שדולה זאת השפיעה על הממשלים כי רצוי שהקשר והגשר בינה לבין פולין לא ינותק שכן הפולנים הם אנטי קומוניסטיים, האפיפיור הפולני יוחנן פאולוס השני, שנא קומוניזם ובשלב מאוחר יותר תנועת ''סולידאריות'', שיסד לך וולאנסה. השפעתה של השדולה הלכה וגברה לאחר חיסול השלטון קומוניסטי, והתעצמה באחרונה עם צרוף פולין לשוק המשותף ולנאטו. בפולין רואה הנשיא בוש דוגמה ל''אירופה החדשה''. פולין היא גם בעלת ברית בעיראק. פולין גם הסכימה באחרונה להצבת סוללות טילים בליסטיים אמריקניים בשטחה למורת רוחה של מוסקבה.

משום כך הדעת נותנת, והמציאות מאמתת זאת, שהגיבוי שנתנה וושינגטון לארגונים היהודיים בהשבת רכוש מן המערב, אינו קיים בכל הקשור במזרח אירופה ובעיקר בפולין. עובדה זאת אין בה כדי להמעיט מן המחדל של הארגונים היהודיים החל בהתאחדות יוצאי פולין וכלה במרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, בוועידת התביעות ובקונגרס היהודי העולמי, אשר לא עשו די בהעלאת הסוגיה על סדר היום הבינלאומי, ובראש וראשונה בקהילה האירופית שבה פולין היא חברה מכובדת. זה אמור גם לגבי ארגון כמו איל''ר- ארגון יהודי להחזרת רכוש, שעשה מעט מאוד לעורר את דעת הקהל בעולם ל''שוד לאור היום''.

באיחוד האירופי, הוגשה תביעה ייצוגית לביה''ד לזכויות האדם של האיחוד על גזילת רכוש של פרטים. האיש, משה פיקיילני, ציין בתביעה כי פולין מחזיקה ברכוש של משפחתו בתוקף החוק של הנאצים ותפיסת המפעל על ידי המשטר הקומוניסטי צעד שמהווה הפרה של האמנה האירופית לזכויות האדם. בתביעה נאמר בין היתר:
מדינות אחרות עם עבר דומה לזה של פולין קבלו עליהם את האחריות על תפיסות רכוש בלתי חוקיות של הנאצים והקומוניסטים, על ידי חקיקת חוקים ותקנות שיפצו את אלה אשר נאלצו לעזוב את בתיהם ולזנוח את נכסיהם.
לבסוף הוא מציין:
פולין הצטרפה באחרונה לאיחוד האירופי והיא חייבת לכבד את החוקים והתקנות שחלים על חברי האיחוד... בשנת 2003 קרא הפרלמנט האירופי לטיפול מהיר בנכסים שנלקחו מקרבנות השואה. הסחבת המתמשכת של הסוגיה על ידי ממשלת פולין בכל הקשור לזכות על נכסים בגבולותיה עלולה להיות בעלת השלכות כלכליות ומוסריות לא רק לעמה שלה אלא בכל הנוגע לקשריה עם הקהילה האירופית.
מאז הפנייה לפני שנתיים לא נעשה דבר וחצי דבר. להיפך, הנושא אפילו לא מוזכר, גם לא בתקשורת, אשר מרבה לתאר את ה''תחיה'' ביחסי יהודים פולנים .בינתיים יכולה פולין ליהנות מתדמית של מדינה שמנציחה את זכר קרבנות השואה, נערך בה מצעד החיים, שועי עולם פוקדים את האתרים השונים של מה שבמציאות מהווים ''בית הקברות'' הגדול ביותר בעולם ופולין מתבשמת בעברה המפואר של הקהילה היהודית האדירה שחיה בה פעם.
וכדי שזיכרון נעים לא יתעתע בנו יזם נציג פולני בפרלמנט האירופי, מאצ'י גרטיך, הוצאת חוברת שבה הוא קובע כי ''את הגטאות הקימו היהודים עצמם ''וכיו''ב דברי בלע ורעות רוח. כל זאת בממון הפרלמנט האירופי. נשמעו הסתייגויות גם בפרלמנט האירופי, וגם בממשלת פולין, משרד החוץ שלנו הגיש מחאה, הארגונים היהודיים יצאו ידי חובה, העיקר שלא להפריע לאידיליה.


ישראל, כרגיל, עומדת מן הצד

אולם יש עוד גורם הוא פנימי מאוד - ממשלת ישראל. לממשלה לא היה ואין לה עניין להכניס פצצת עשן למאורת הדוב הפולני בשעה שהקשרים בין שתי המדינות משגשגים, בעיקר בתחום הביטחוני. גם לקשרים הכלכליים שבין שתי המדינות יש משקל לא מועט .קהילת המשקיעים הישראליים בפולין הולכת וטופחת. השקעתם מגיעה למיליארדים. רוב השלוחות של התעשיות הצבאיות מייצאות לפולין במאות מיליונים מדי שנה, או שותפות למפעלים ביטחוניים. אז מי זה ירצה לקלקל עסקים פורחים בשל תביעות על נכסים שבמקרה הטוב ביותר העניין ייגרר בבתי המשפט למשך שנים ויחול עליהם חוק ההתיישנות. אז הבה נראה את חצי הכוס נמלאה ביחסינו עם פולין.

אך מה לעשות שבצד הברכה שבשיקום אי אלה מוסדות יהודיים בולטים בפולין, רובצת קללה כבדה על העם הפולני וממשלתו. אין רע בשימור שכיות חמדה יהודיות, שיפוצם או שיקומם, אך כאשר היא מלווה צביעות, התחסדות, והכל בשם המורשת הגדולה של יהדות פולין, אין זעקה גדולה ממנה. הזעקה היא כפולה. על עצם הגזל, שכל הפולנים שותפים לו, מן המסד ועד לטפחות, וגדולה עוד יותר בשל האלם, המהדהד של כל הגורמים בארה''ב ושל המוסדות היהודיים כולם וכמובן של ממשלת ישראל. אות קלון.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


פולין אכן מנציחה את זכרון השואה
רמי נוי (יום שני, 26/02/2007 שעה 22:10) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפולין נעשית פעילות נרחבת, ממלכתית יהודית ופרטית, להנצחת זכרון השואה.

הוורשה עומד להיות מוקם המוזיאון היהודי הגדול ביותר בעולם. בעיר וגם בקרוקבף מונצחת היהדות במקומות רבים. מכון המחקר היודי בוורשה חי ופועל, התיאטרון ביידיש מופיע , למרות שרוב שחקניו גויים, בקרקוב הוקם מוזיאון חדש ומרתק לתולדות יהדות גליציה, וכל בתי הכנסת שנותרו שוקמו ושופצו.

בסך הכל בהשוואה למדינות אחרות, בוודאי לרוסיה, למדינות הבלטיות שהיו ונותרו אנטשימיות קיצוניות, נעשית בפולין הרבה פעילות בנושא.

כשהייתי בבית העלמין בקראקוב ראיתי עשרות סטודנטים מן האוניברסיטה המקומית, מנקים, משפצים, ומשחזרים את המצבות העתיקות בבית העלמין שהם בעיניהם (שוחחתי עם כמה) חלק חשוב מהמורשת הפולנית.

הלוואי ואצלנו היה מטופל בית הקברות המוזנח בהר הזיתים כפי שמטופל בית העלמין בקרקוב.

צריך לזכור שבפולין, במשך מאות שנים, זכו היהודים ליחס הטוב ביותר באירופה, ןלזכויות שמהן לא נהנו לא בצרפת ולא באנגליה, לא בגרמניה ולא בספרד.

היתה ויש בפולין הרבה אנטימשיות, אולם ישנו גם צד חיובי.

וסתם קוריוז - מוזיקת כליזמרים יהודיים מאד מקובלת אצל צעירי פולין, בעצמי שמעתי מנגנים אותה בפאב.. בתל אביב זה לא היה קורה.....
_new_ הוספת תגובה



כאן תוכלו לראות
רמי נוי (יום שני, 26/02/2007 שעה 22:22)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

(ותמצאו בקלות עוד עשרות קטעים) דגימה של מוזיקת הכליזמרים הפולנית. זו התרחקה אמנם משהו ממקורה היהודי ויש בה הרבה עצב, קצת ג'אז, אך עדיין ניכרת בה היידישע נשמה.

לא מדובר בפולקלור לתתיירים, מדובר במוזיקה שיש לה צופים ומאזינים, צעירים פולניים.

_new_ הוספת תגובה



כאן תוכלו לראות
א. פרקש (יום שישי, 02/03/2007 שעה 8:33)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאז 2000 היה גל של להקות כלייזמר בפולין. להקות של יהודים, של פולנים ולהקות מעורבות. המוסיקה הזאת תפסה את הנוער. והיא עדיין קיימת בפאבים בערים הראשיות בפולין. המוזיקה שהשמעת היא מוזיקה חסידית בעיבוד מודרני, אבל רוב הביצועים הם בדרך הישנה והמקובלת ושפת השירה היא לרוב באידיש, יש גם ביצועים בפולנית ואני שמעתי אפילו שירים בעברית (ברמה סבירה).
_new_ הוספת תגובה



USD100,000,000,000
יובב (יום שלישי, 27/02/2007 שעה 8:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאה מיליארד דולר.
זה הסכום ששמעתי את רפי איתן נוקב אתמול ברדיו לגבי הערכת סה''כ הנכסים הגזולים.
לא נראה לי שפולין תוכל בעתיד הקרוב לעמוד בהחזרת אפילו תשלומים חלקיים לסכום המדהים הזה.

לעומת זאת ניצולי שואה הולכים לעולמם מידי יום, והקצב רק גדל, כך שקלושים הסיכויים שיהיו תובעים ישירים לסכום.
_new_ הוספת תגובה



USD100,000,000,000
מהנדס אזרחי (יום שלישי, 27/02/2007 שעה 8:45)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה זה מאה מליארד?
אתה יודע כמה יש לערבים?
אצלהם מאה מליארד עושים כל חודש.

לך תלמד תורה

מה לך עצל לך לנמלה ולמד ממנה וחכם
_new_ הוספת תגובה



סכום מופרך לחלוטין
רמי נוי (יום שלישי, 27/02/2007 שעה 9:37)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רוב יהודי פולין היו עניים מרודים, שגרו בצריפי עץ בעיירות נידחות.

רכוש משפחתי שם , למשל, היה צריף מט לנפול בעיירה נידחת, ואיזה חנות בשטח 3 על 3 בשכירות בעיירה הנ''ל, וזאת כאשר סבי עוד נחשב ''בעל בית''
_new_ הוספת תגובה



אולי
דוד סיון (יום שלישי, 27/02/2007 שעה 10:43)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מנתון נקודתי קשה לקבוע בבטחון מה הוא ערך הרכוש של
שלושת מיליוני יהודי פולין. בנוסף אם הבעלות על הצריף כללה גם בעלות על הקרקע הרי שיש כאן השפעה של תנאי היצע וביקוש. לכן נדמה לי שאתה מגזים כלפי מטה.

בכלל מאד אשמח למצוא נתון קשה או הערכה מלומדת על עושרם הפיננסי והנכסי של יהודי פולין.
_new_ הוספת תגובה



האמנם?
יובב (יום שלישי, 27/02/2007 שעה 12:08)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צריך להביא בחשבון שהמשפחות היו גדולות, לסבותי היו 6-7 אחים ואחיות.

אם נחלק 3.5 מיליון במשפחה ממוצעת של נגיד 5 נפשות, נקבל 700K משפחות.
100B לחלק ל-‏700K משפחות נותן 140K$ בממוצע למשפחה -סכום סביר. (הסכום הוא במושגים בני ימינו).

הוא סביר עוד יותר בהתחשב בזה שהיו משפחות עם רכוש - למשפחתה של אחת מסבותי היה בית חרושת לנרות, ואביה של סבתי השניה היה שען מבוסס יחסית.
לפי פארטו חלוקת הרכוש היא כזו ש-‏80% מהרכוש מצוי בידי 20% מהאוכלוסיה, כך שגם אם 80% היו עניים הם מייצגים רק מעט מאוד מהרכוש.

דרך אגב מאיפה הנתון על העוני? (זכור לי ששמעתי מתישהו שכמעט שליש מאוכלוסיית ורשה היתה יהודית)
_new_ הוספת תגובה



האמנם?
א. פרקש (יום שישי, 02/03/2007 שעה 8:36)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מציע שלא תמהר לחלק את הכסף שלא קיבלת.

אני בספק אם עיסקה כזו תוכל לצאת לדרך אי פעם.
_new_ הוספת תגובה



האמנם?
יובב (יום שישי, 02/03/2007 שעה 8:38)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האמת חשבתי לתבוע את כל ה-‏100B לעצמי...
_new_ הוספת תגובה



האמנם?
א. פרקש (יום שישי, 02/03/2007 שעה 10:18)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שיהיה לך בהצלחה (-:
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי