הקהיליה העולמית, ישראל ואיראן

ידוע בתחום התכנון והבנייה כי ההצדקה המשפטית-מוסרית של גביית היטל השבחה היא נשענת על כך שכאשר הרשות הציבורית גורמת להלאת ערכו של מקרקעין באמצעות פעולת תכנון, בעל הקרקע לא אמור להתעשר לבדו מפעילות ציבורית זו, ולכן עליו לשתף את הציבור בהשבחת מגרשו.

בצורה זו נוצר איזון מה בין בעלותו על הקרקע, לבין המשאב הציבורי שגרם להשבחת מגרשו.

מוצע לאמץ חשיבה זו והיגיון בריא זה לצורך מניעת שימוש בלתי מבוקר במשאבי כדור הארץ, ולכפות על כל מי שמשתמש במשאב הנובע מכדור הארץ, אם לא לשלם, לפחות – ולא פחות מזה – לא להחריב ולא להשמיד.

הקהילייה הבינלאומית מוסמכת ואף צריכה להתערב בנעשה בכל מדינה כנדרש, כדי לסכל ניצול משאבי כדור הארץ במטרה להרסו. קרי: חובה על הקהילייה הבינלאומית למנוע לאלתר מאיראן שימוש בכספי הנפט הנשאב ממעמקי כדור הארץ לצרכי הכנת נשק השמדה גרעיני.

יהא זה לגיטימי ליצור התערבות מונעת מסוג זה ב''ענייניה הפנימיים'' של איראן, ויתירה מכך, יהא זה מוסרי וצודק לעשות כן.

מנגד, מי שאמור לפעול הוא: האו''ם, ארגון מסורבל ומורכב שאינו כל כך יעיל אם נשתמש בלשון המעטה, זאת ועוד, יש בו בתוכו גם גורמים ששיקוליהם לא רק זרים, אלא אף הפוכים, כי ...איראן ומדינות תומכות טרור רבות חברות בארגון זה, ולהן זכות הצבעה ומשקל לא מבוטל בקבלת ההחלטות בו, לרבות – עד כמה שהדבר ייראה אבסורד – במועצת הביטחון של האו''ם...

במצב דברים זה, על המדינות החזקות בעלות יכולות צבאיות מתאימות, להציל את העולם משואה גרעינית שעלולה להינקט בידי שלטון חסר אחריות ונטול רסן, כמו הממשל של איראן, המושתת על פנדמנטליזם פנאטי דתי קיצוני, שלגביו המערב לא כשיר לנבא את מהלכיו ולא מסוגל להבין את מניעיו.

מסיבה זו ארצות הברית התערבה ועדיין מתערבת צבאית בנעשה בעירק.
למעשה, ארה''ב מבצעת בפועל את תפקידו של האו''ם בשל אזלת ידו ויתר מגבלותיו.

ארה''ב לא צריכה להיות לבדה בהצלת העולם משלטון הרשע ומסיכוני הטרור, סיכונים הנובעים מנשק כימי, ביולוגי וגרעיני המופקר בידי מדינות טרוריסטיות. היא אמנם המובילה והרוח החיה במלחמת עיראק, אך כל יזמה אחרת בכיוון הצלה זה צריכה להתקבל בברכה ובתודה מצד מדינות העולם החופשי.

הדרך הצבאית העקיפה היא מניעה של ניצול אוצרות כדור הארץ מכל מדינת טרור מהטעמים שפורטו, והדרך הישירה והמיידית, שתינקט בלית ברירה ולאור מצוקת הזמן, היא כיבוש והחלפת המשטר העריץ בשלטון דמוקרטי תוך פיקוח על ביטול היכולות הגרעיניות ויתר אמצעי הטרור.

לא ארה''ב לבדה, אלא בצדה או במקומה, בהתאם לנסיבות, גם: בריטניה, ישראל, צרפת ואולי גם רוסיה – לכל אלה היכולות הצבאיות לפעול.
למדינת ישראל יש סיבה טובה להיות מובילה במהלך הצבאי הנדרש, או אף להיות סולנית במהלך כזה, לאור היותה היעד העיקרי לאיום האירני, ולאור הסכנה הממשית של מכה ראשונה אשר תבוא מאירן.

מצב דומה חל בימי ראש הממשלה מנחם בגין אשר החליט בשנת 1981 להפציץ את הכור הגרעיני בעיראק 'במבצע אופרה', ובכך דחה את הסיכון העיראקי בעשרים וחמש שנה עד ימינו אלה. ארה''ב ממשיכה במלאכה. מדובר במנגנון הגנה שהוא בגדר חובת קיום, מנגנון בו ינקטו מדינות המערב, פעם זו ופעם זו, ככל שמבצבץ ועולה סיכון ממשי העלול להתממש על פני כדור הארץ. נראה כי לאחר ההתערבות המוצלחת של ארה''ב בעירק, וביטול מוחלט של הסיכון שהיה במשטרו של סדאם חוסיין, הבא בתור הוא השלטון הטרוריסטי באיראן המצטייד בגלוי בנשק גרעיני ומפזר איומי השמדה לכל עבר.

כיום אחמדיניג'אד יכול רק לאיים, עדיין אין לו די יכולות ביצוע, ואכן הוא לא סוגר את פיו, ונראה כי יכולותיו ייבלמו על ידי מדינות המערב בזמן הקרוב. אין ספק כי מדינת ישראל עוקבת במעקב צמוד והדוק אחר מה שקורה שם, כי בטרם עבור ההתחמשות באיראן קו אדום, הידוע והמותווה בבירור על ידי המודיעין הישראלי, יש לקוות – מדינת ישראל תפעל לבדה.

יהא זה מצב של אין-ברירה, בדיוק כפי שהיה בשנת 1981.

---