פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פתיחות המחשבה היהודית
יהודה צורף (יום שישי, 20/07/2007 שעה 17:30)


פתיחות המחשבה היהודית

ד''ר יהודה צורף



גדולתו של הרמב''ם צומחת מתוך פתיחותו המחשבתית ומתוך העזתו ההגותית להפרות את המחשבה היהודית בפילוסופיה של מערב ומזרח. זאת היא למעשה היהדות מעצם הגדרתה ומתוקף שליחותה האוניברסלית כגשר רוחני בין אומות העולם.

הרמבם
הרמב''ם
אומנם, הפעילות ההגותית של קהילות המזרח דעכה יחד עם שקיעתה של האימפריה הערבית, אך מורשת יהדות המזרח, שבאה לידי ביטוי נשגב ביצירתו ההגותית של הרמב''ם, היא ציון דרך מכונן להגשמה היהודית במיטבה. במקביל לשקיעתו של המזרח, צמחה יהדות אשכנז והפכה למרכז הכובד התורני וההגותי של תפוצות ישראל. אלא שבניגוד להגות היהודית המזרחית, שהייתה פתוחה לסביבתה התרבותית, הסתגרה יהדות אשכנז בפני הפעילות ההגותית התוססת של עמי אירופה.

ככל שהעמיקו דפוסי השררה הרוחנית בקרב יהדות אשכנז וככל שהתמסד שלטונם האוליגרכי של נבחרי הקהילה על כלל הציבור, כך גברה הסגירות החברתית והתרבותית של קהילות אשכנז בפני העולם החיצון אשר מעבר לחומותיו של הגיטו הקהילתי. המחנק בד' אמותיה של סגירות קהילתית אורתודוכסית, הוא אשר דחק רבים מבני הקהילה היהודית אל העולם הרחב ואל הפתיחות המחשבתית. חלק ניכר מבני קהילות אשכנז, אשר יצאו לרעות בשדות התרבות האירופאית, שמרו אמונים לזהותם הלאומית, אך רבים מהם התבוללו ולא הותירו צאצאים לקהילות ישראל.

האורתודוכסיה הישראלית, בין אם כיפות שחורות, קטיפתיות או סרוגות, עוצבה על פי מורשת הסגירות של קהילות אשכנז על רבניהן המחמירים והמסתייגים בחומרה מכל מגע עם תרבות הגויים. מורי הדרך ההיסטוריים של רוח האורתודוכסיה האשכנזית יכולים להתגאות בממשיכיהם ובתלמידיהם בני ימינו, המתחפרים בדבקות במסורת ההסתגרות מפני העולם הרחב בתוך סייגיה המחמירים של הלכה צרה, עד כדי כך שאינם מסוגלים להבין את המתרחש סביבם.

כבן יהדות ספרד, נקעה נפשי מהסגירות האשכנזית הקנאית שנכפתה על עולמנו היהודי הרוחני בארץ ישראל. אני דואב על כך שיהדות המזרח משפילה את עצמה עד כדי התבטלות עצמית בפני מורשת הקנאות הנבערת של יהדות אשכנז, תוך חיקוי מושלם של התבדלותה החשוכה. רבני אשכנז מתהדרים כיום במורשת הרמב''ם, אך מעדיפים לשכוח שהרמב''ם הגה את יצירתו תחת השראתן של פילוסופיות יוון והאיסלם, שמהן כה מסתייגים שומרי החומות של הטהרה היהודית עד כדי ניכור של מוקצה מחמת מיאוס. הם גם מעדיפים לשכוח שבהשראת חרדיהן של קהילות אירופה נשרפו עותקי ספרו של הרמב''ם מורה נבוכים.

עמי העולם אכן יודעים להעריך ולהוקיר את היהדות בגדולתה, כאשר היא צועדת בדרך המלך של פתיחות תרבותית והגותית, אהבה לעמי העולם והגשמה של רוח נביאי ישראל ובשורתם. למרבה הצער ולאסונה של המדינה היהודית, האורתודוכסיה היהודית בישראל, על כל גווניה, כבולה בשלשלאות ההתבדלות הרוחנית מבית היוצר של חרדי אשכנז. כך מצטייר הציבור הדתי בעיני העולם ככת מוזרה, סגורה ופרימיטיבית, ואילו תדמיתו של החילוני כפרובינציאל רעשני, שחצן ותוקפני כבר טבועה בתודעת העולם. בכל מקרה מתקשה העולם להבין מה הקשר בין אלה לבין היהדות הקורנת מתוך הגות הרמב''ם.

להלן תקציר היסטורי אודות הספר ''מורה נבוכים'', שמסמל את פתיחות המחשבה היהודית במיטב גאוניותה על פי מסורת הגותם של רבי סעדיה גאון מחכמי בבל ופייטניה, רבי יהודה הלוי מהוגי ספרד ומשורריה, והרמב''ם שהגה את יצירתו הפילוסופית במצרים, שבה כאלף שנה קודם לכן הניח ידידיה פילון האלכסנדרוני את היסוד לבחינה פילוסופית של היהדות על פי אמות מידה ביקורתיות של חוכמת הגויים. לא רק יהדות ספרד והמזרח, אלא כל בר דעת ומצפון בעם, חייב להתקומם נגד ההגמוניה המושרשת של מסורת רבנות אשכנז וכפיית דפוסיה המאובנים על מורשתנו הרוחנית בארץ ישראל.

ציון דרך משמעותי ביותר ביצירתו של הרמב''ם הוא ספרו הפילוסופי-דתי הידוע מורה נבוכים, שהפך להיות נכס צאן ברזל של הפילוסופיה היהודית. הרמב''ם החל לכתוב את החיבור, הכתוב בערבית, בשנת ד'תתקמ''ז (1187), וסיימו עד שנת ד'תתקנ''א (1191). בספרו זה, שנכתב במקורו עבור תלמידו, מתווה הרמב''ם את הדרך לאדם ''הדתי הנבוך'', שעיונו התורני והפילוסופי אינם מתחברים בידיו למקשה אחת. ספר זה נכתב על ידי הרמב''ם לאחר שניסה לכתוב ספרי מחשבה במתכונת אחרת (למשל, ספר הנבואה וספר ההשוואה) שלא מצאה חן בעיניו כתוצאה סופית.

הספר מורה נבוכים, כמו הגותו של הרמב''ם בכללה, הושפע במידה רבה מהאסכולה המוסלמית המכונה ''כלאם'', ובפרט מזרם המועתזילה, שדגל בהסברים לוגיים למצוות הדת ולמהות העולם, והסתייג מהסברים מיסטיים. ''כלאם'' הייתה אסכולה ששאפה ליישב בין הפילוסופיה היוונית הקלאסית של אפלטון ואריסטו לבין עקרונות הדת המונותיאיסטית. מורה נבוכים הוא מעין גרסה יהודית של הניסיון הזה.

הספר תורגם לעברית בידי שמואל אבן תיבון שגם התייעץ עם הרמב''ם במכתבים, וכך הגיע גם אל יהודי אירופה שלא היו דוברי ערבית. בשונה מהאופן שבו התקבל משנה תורה, היחס אל הספר מורה נבוכים בקהילות היהודיות היה אמביוולנטי. היו שהחרימו ואף שרפו את ספריו של הרמב''ם, מתוך הטענה שיש בהם דברי כפירה. היו כאלו שביקרו את השפעתו היתירה של אריסטו והפילוסופיה היוונית בכלל, עליו ועל הגותו, והתנגדו לשיטת הרמב''ם של ''קבל האמת ממי שאמרה'' (בין אם הוא יהודי או גוי).

הספר שהשתלב בהגות המוסלמית של התקופה, התקבל טוב יותר בקרב יהודי ארצות האיסלם, מאשר בקרב יהודים אשכנזים שלא הכירו את ההגות המוסלמית ועסקו פחות בפילוסופיה. למורה נבוכים הייתה השפעה לא-מבוטלת גם על הוגים נוצרים באירופה, בפרט תיאולוגים נוצרים שהתעניינו בפילוסופיה היוונית הקלאסית, ובאופן שבו היא נתפסת בקרב מאמינים מונותיאיסטיים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


יריעה רחבה מאוד
לוי (יום שישי, 20/07/2007 שעה 18:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מבקש להתיחס למורה נבוכים .
לרב קפח ביקורת קטלנית על התרגומים לעברית של ספר זה . אפשר לקרוא זאת בהקדמה לתרגומו של הרב קפח .
אין תורתי אומנותי ואיני רואה עצמי כמי שמסוגל להעריך את מורה נבוכים .
קראתי קטעים מסוימים והתרשמתי למשל שהוא מדבר על קוונטיזציה של הזמן . רעיון שנראה שלא מופיע במקומות אחרים .
כמו כן התרשמתי שהרמבם מתיחס לרעיונות של הוגי דעות שונים לא מפני שהוא סובר כמותם אלא מפני שהוא חשב שבדרך זו יוכל לשכנע תועים יהודיים , אשר רעו בשדות זרים , שהיהדות היא דרך נכונה , מעין עיסקת טיעון.
_new_ הוספת תגובה



יריעה רחבה מאוד
יערה (יום שני, 23/07/2007 שעה 8:53)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי השקפתו של הרמב''ם התורה היא אמצעי חינוכי
ומלחמת חרמה בעבודת האלילים המהווה פיתוי ל כ ל בני האדם,
יהודים וגויים כאחד
הוא לא מנסה לשכנע רק יהודים תועים
הדת עוסקת בחיפוש אחר האמת הנצחית, ומבחינתו של הרמב''ם
היהדות עומדת כחומה בצורה מפני הבורות הנובעת
מעבודת האלילים.
הבנת האלהים והיהדות שלו היא בעלת תוקף ניצחי.
_new_ הוספת תגובה



צורף כרגיל, מאמר רציני מקסים ועמוק
רפי אשכנזי (שבת, 21/07/2007 שעה 11:32) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יהודה צורף, כרגיל מאמר רציני ומקסים.
בעומק הדברים נשמעת תלונת הכותב על ההגמוניה של
''היהדות האורתודוקסית'' בחיינו.
לדעתי ההתפרצות היא לעבר דלת פתוחה. לכל אורך שרשרת הדורות מה ששימר אותנו כיהודים היה הדבקות במסורת. אינני דתי ואף רחוק מכך, אך היושר האינטלקטואלי מרשה לי להגיד כי החילוניות המוכר לנו כיום לא יצרה כלים אמיתיים בשביל לשמר אותנו כחברה יהודית. בשדה זה נשארה היהדות האורתודוקסית כשחקן יחיד. מה שקרוי יהדות רפורמית , בעיקר בארה''ב, אינו אלא צל קלוש לאורתודוקסיה והישרים בקרב מנהיגיה מודים כי לא הצליחו לצור תכנים שישמרו את דורות העתיד בפני התבוללות ואכן היא אוכלת בהם בכל פה. גם כאן בארץ, מה שקרוי ''תרבות חילונית'' אינו אלא הד קלוש לעומק ההיסטוריה והמסורת הדתית של עמנו. דור יוצרי התרבות של טרם הציונות והקמת המדינה, משלום- עליכם , י.ל.פרץ ודומיהם כלפי צפון, ינקו מלשד עצמותיהם מסורת יהודית ואף שכתיבתם הייתה חילונית למראה, היהדות נבטה מכל מילה בספריהם. התרבות החילונית היום בארץ, פרט לבודדים מכותביה בנוסח עוז או גרוסמן , איננה אלא הד קלוש לתרבות המסורתית היהודית היונקת מאותה אורתודוקסיה דתית. לא לחינם לאחר זמן קצר תרבות זאת גם נשכחת ואין איש יודע כי באה לקרבנו.
כל עוד לא תקום ומעצמה, מתוך עומק נשמתו של הציבור, אלטרנטיבה תרבותית חילונית אמיתית, אלטרנטיבה שלא תביט מעבר לכתף למה אומרים שם באירופה או באמריקה עלינו, אלא תרבות ממש משלנו, לא תהיה חלופה לאותה הגמוניה אורתודוקסית עליה מצביע המאמר.
_new_ הוספת תגובה



השוני בין עמי אשכנז ועמי האיסלם
לוי (שבת, 21/07/2007 שעה 22:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יהדות אשכנז חיה בתוך עמים אנטישמיים אשר שללו את היהודים והיהדות . הם סימנו את היהודים כאויב המסכן את הנצרות . כדי להישרד היה על היהודים להתבצר בעמדותיהם . מאות בשנים יהודים לא יכלו להתקדם במעמד כלכלי או חברתי אלא אם המירו את דתם . יהודים לא יכלו להשתלם במדע על גווניו השונים כי הגבילו את כניסתם לאוניברסיטאות ומכוני הלימוד . בתחומי הפילוסופיה ובמדעי הרוח שובצו רעיונות אנטישמיים אשר שללו את היהדות .
בארצות האיסלם , בתקופת הזוהר , יהודים לא סומנו כאויבי העם הם לא נרדפו , אם נרדפו , לא נרדפו יותר מאשר הנוצרים . אוירה ציבורית זו אפשרה דו שיח יותר פתוח .
בארצות האיסלם לא שרפו את התלמוד ושאר ספרים יהודיים .
עם הקמת מדינת ישראל סיגלו לעצמם המוסלמים את המתודה האנטישמית המערבית .
_new_ הוספת תגובה



תימן מול ארה''ב
אליצור סגל (שבת, 21/07/2007 שעה 23:50) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
ראה מאמרי ''תימן מול ארה''ב'' כאן
דיון 1390
וכן ''בין צנעא לבריסק'' כאן
דיון 1402
אליצור
_new_ הוספת תגובה



ישר כח!
גדי יערי (יום שני, 23/07/2007 שעה 0:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כיהודי ''אשכנזי'' עם יחוס ספרדי (משפחת אימי הגיעה למרכז אירופה לאחר הגירוש מפורטוגל) אני רואה ברמב''ם כמורה לא רק לנבוכים אלא גם כמורה ליהדות אמיתית ואוניברסלית. היהדות שלו שונה לחלוטין ממה שמלמדים היום בישיבות והיא בנויה יותר על חזון הנביאים - ביחוד זכריה - שראו את היהדות כמגדל אור לגויים, ולא כבדיחה ענודת שטריימל.
_new_ הוספת תגובה



ישר כח!
לוי (יום שני, 23/07/2007 שעה 17:44)
בתשובה לגדי יערי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היהדות של הרמבם אינה שונה מיהדות אשכנז .
מענין מה אתה יודע מיהדות אשכנז ומה אתה יודע מהרמבם .
_new_ הוספת תגובה



לגופו של רעיון
ד''ר יהודה צורף (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 10:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחת התופעות המובהקות ביותר המשקפות את הפרימיטיביות התרבותית הטבועה בהווייתנו היא השתרשותה של פוליטיקת האנשים במקום פוליטיקת הרעיונות. כל גוף פוליטי מתפלג למחנות על פי מנהיג כריזמטי או כזה המוטבע בתודעה הציבורית (מחנה זה, מחנה אחר וכיו''ב).

בגאונותו האופיינית אמר הרמב''ם: ''קבל האמת ממי שאמרה''. זהו משפט מכונן לחזון אחרית הימים, שבו לא ישלוט אדם באדם. דהיינו, שמע את דבריו של אדם, באשר הוא אדם, ושקול אותם. אמת אוניברסלית פיוטית, אך כל כך נרמסת במקומותינו. שכן, אצלנו, בטרם מתייחסים לדבריו של אדם, שואלים מי הוא: האם הוא יהודי, או שמא רב גדול, או דוקטור מכובד, ידוען, איש ציבור או אולי בסך הכל סתם אדם, אחד העם, איש מן השורה שאין טעם להתייחס לדבריו.

באותה הרוח, הופך כל שיח רעיוני אצלנו לדיון משפטי מתלהם עם נאשמים, מאשימים, פרקליטים, שופטים, קטגורים וסנגורים... סימפטומים חמורים של ניוון רוחני ותרבותי...

ברוב תמימותי, אני עדיין מאמין שאנשים יירדו לעומק דבריי ויתעלו מעבר לרמת האינסטינקטים הייצריים השולטים על מנטליות הג'ונגל שסיגלנו לעצמנו. למרות שהמאמר עושה זיהוי מבדיל בין יהדות המזרח לאשכנז, אין מדובר בדיכוטומיה גורפת, ואין מדובר בהגדרת הקנאות האורתודוכסית כגילוי של תכונה סגולית הנובעת מעצם מהותה של האשכנזיות.

זה אינו כתב פלסתר נגד יהדות אשכנז, ולא סגידה ליהדות המזרח. יותר מאשר ברמז, מכוון המאמר לכך שמדובר בנסיבות קיומיות אשר הובילו לכך שיהדות המזרח התאפיינה על ידי פתיחות וסובלנות, ואילו יהדות אשכנז על ידי סגירות וקנאות. מובן מאליו שאחד הגורמים העיקריים לכך הוא שהאיסלם היה הרבה יותר סובלני לקהילות היהודיות מאשר הנצרות לקהילות היהודיות השוכנות בקירבה.

מטרתו של המאמר היא לשפר את השיח הציבורי שלנו בכך שנשתחרר מכבלי הסטריאוטיפים והדיעות הקדומות. רק כך נוכל להפיק לקחים היסטוריים ראויים ומאלפים, על מנת שנוכל לממש את השליחות היהודית כגשר רוחני בין עמי העולם.

ההתלהמות נגד האיסלם, לדוגמה, נובעת מתוך בורות תהומית, על רקע שקיעתה של האימפריה המוסלמית ותופעות האיסלם הקיצוני. אך האיסלם בשיאו היה אחת הציוויליזציות הנאורות ביותר בתרבות האנושית.
_new_ הוספת תגובה



לגופו של רעיון
יערה (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 17:33)
בתשובה לד''ר יהודה צורף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לד''ר צורף הנכבד:

הטרוניה שהינך קובל עליה (ובצדק רב !) בדבר הפרימיטיביות
התרבותית הנשקפת מהחברה הישראלית
נובעות בדיוק מאותן נסיבות קיומיות של הישרדות בה היא שרויה
והקונפליקטים המאפינים אותה

אתה לא יכול להתעלם מהסכסוך היהודי-ערבי שהוא
כפצע מדמם כבר יותר ממאה שנה -מבלי שהוא יתן אותותיו
במרקם החברתי של ישראל ומבלי שיהיה לו השלכות
על ''מנטליות הג'ונגל''

או בשסע העדתי, או בין דתיים לחילונים

איך בדיוק אתה רוצה שבשתחרר מהקומפלקס הזה ומכבלי הסטראוטיפים?
הרי הגלות עדיין כאן ואנו סוחבים אותה כאן בארץ הקודש

וגם אני רוצה באמת להוציא את המץ מן הבר
ולברר למה יהדות המזרח הפכה להיות כאסקופה הנדרסת
בידי ההגמוניה הותיקה-

חילונית וחרדית כאחת

ולא זוכה באמת להחזיר עטרה ליושנה
_new_ הוספת תגובה



לגופו של רעיון
הרב דוקטור לאסטרוכמיה לוי בוזגלו (יום רביעי, 25/07/2007 שעה 18:05)
בתשובה ליערה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה בגלל שהם ערבים. והתערבב בהם דם מוסלמי.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי