פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
בלא 'חזקת חפות', ללא 'מגנה-כרטא' דיונית
ענבל בר-און (יום חמישי, 10/01/2008 שעה 7:00)


בלא 'חזקת חפות', ללא 'מגנה-כרטא' דיונית

ענבל בר-און



סדר הדין הפלילי וחוק העונשין, תפקידם, בין היתר, להגן על אזרחים במדינה דמוקרטית וחופשית מפני הרשעות שווא. ההגנות מתבטאות הן בהגדרות תחומות, מצומצמות ומדויקות של פרטי העבירות, כך שלא יורשע אדם בגין התנהגות שחשב שהיא מותרת בטעות, שכן הגדרת העבירה הייתה עמומה, והן במסגרת פרוצדורלית נוקשה, אשר מגנה על זכויות הנאשם. אדם לא יורשע בעבירה אלא לאחר הליך ראיות מורכב, שבסיומו הוכח מעבר לכל ספק סביר כי העבירה אכן בוצעה בידי הנאשם. זוהי זכות יסוד של כל אדם. כל אדם? כמעט כל אדם...

אלא אם אדם שכזה מוגדר כ'חולה נפש', או אז הוא אינו זכאי לחסות בצל חזקת החפות. אם הוא נחשד במעשה מסוים, אפילו כשמדובר במעשה שמישהו משער שיבצע בעתיד (ואין צורך לדבר על מעשה קונקרטי אלא די להצביע על 'מסוכנות' כללית, עמומה), הוא יכול להילקח לבית משוגעים באשפוז כפוי, תוך שלילת מרבית זכויותיו. זאת כאשר אדם אשר אינו מוגדר כ'חולה נפש' היה מבצע את אותו מעשה, היה עומד לדין, ואם הוא חף, יכול היה לצאת זכאי.

פרקטיקה מפלה זו מעוגנת בחוק אשר מסדיר אשפוזים בכפייה בישראל, הוא חוק טיפול בחולי נפש, התשנ''א – 1991. מכוח חוק זה ניתן לשלול חירותו של אדם חף מפשע על סמך השערה שיסכן זולתו בעתיד, וזאת בניגוד לכל אדם בישראל אשר זכותו תישלל אך ורק אם ביצע עבירה בזמן עבר.

לא זו אף זו, בעוד שכל אדם- חירותו תישלל אך ורק באם ביצע עבירה קונקרטית ומסוימת אשר ניתן להצביע עליה בספר החוקים (וזאת מכוח עקרון החוקיות ולפיו ''אין עונש ואין עבירה אלא לפי חוק או על פיו''), אדם אשר תויג כ''חולה נפש'' חירותו תישלל לא זו בלבד על סמך השערה שיעשה דבר מה בעתיד, אלא דבר זה אינו צריך להיות קונקרטי או מסוים, אלא מעורפל, ערטילאי, קרי ''סיכון'' אשר הגדרתו יכולה לנוע על קשת של מעשים, מזוטי דברים ועד דבר של ממש, מושא לפרשנותו הסובייקטיבית של כל גורם מאשפז (פסיכיאטר מחוזי, וועדה או שופט מחוזי אשר דן בערר על אשפוז כפוי).

ארבעת המקרים שאציג להלן ממחישים מה קורה כאשר מדינת ''חוק'' שוללת את אותן הזכויות הפרוצדורליות והמהותיות, שהן חוקתיות (ההגנה על אזרחים מפני הרשעת שווא מהווה כיום זכות חוקתיות) מאנשים, רק בשל הגדרתם כ'חולי נפש' ומאפשרת את השמתם בבית משוגעים, רק ע''ב חשד, תוך שנמנעת מהם ההזדמנות והזכות 'להוכיח את חפותם' בבית המשפט.


מקרה א': לו היא הייתה עומדת לדין הסנקציה הייתה קלה בהרבה

עופר שנער, במאמרו ''בית החולים כמושבת עונשין'' (ע' שנער ''בית החולים כמושבת עונשין'' משפט נוסף 1(2001) 108), ממחיש את העוול אשר נעשה לאנשים אשר מוגדרים כ'חולי נפש', כאשר חל עליהם חוק אשר מאפשר כליאתם בעילות שרירותיות או סתמיות ומעורפלות, אשר לו הדין הפלילי היה חל בעניינם (תחת חוק טיפול בחולי נפש, התשנ''א – 1991), הייתה ננקטת כנגדם סנקציה קטנה בהרבה, אם בכלל. במאמרו הוא מתאר מקרים של אנשים אשר החלת חוק טיפול בחולי נפש בעניינם, אשר בהיותו חוק אשר אינו דורש הליך פרוצדורלי מגן טרם הפעלת הסנקציה שהיא קשה מסנקציה פלילית, הסבה עוול לאותם אנשים. הנה דוגמא (ציטוט מתוך מאמרו):
במקרה שהגיע לטיפול המרכז לסיוע משפטי, אושפזה אישה לאחר שנחשדה בביצוע עבירה של הפרת צו משפטי אשר אסר עליה להיכנס לביתה, צו שניתן לבקשת בעלה במסגרת הליכי גירושין. האישה לא הכחישה את העובדות, ואף ביקשה לתת את הדין על מעשיה. אולם, עורך דינה בחר להודיע בשמה לבית המשפט כי היא מסכימה להוצאת צו האשפוז. זאת ככל הנראה מאחר שסבר כי אין זה מחובתו להיוועץ בלקוחתו, שכן חזקה כי הלקוחה, אשר אושפזה בעבר בבית חולים פסיכיאטרי, חולה ואינה כשירה לתת את הדין על מעשיה. כתוצאה מכך שהתה האישה במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי כשלושה חודשים, עד להתערבותו של עורך דין שפעל מטעם המרכז לסיוע משפטי בזכויות אזרח. בתקופה זו נמנע ממנה לצאת, ולו לשעות ספורות, על מנת להסדיר את ענייניה מחוץ לבית החולים, או לקיים סדר פסח עם ילדיה. סביר להניח כי לו עורך הדין היה ממצה את ההליך הפלילי, לא הייתה האישה מבלה ולו יום אחד במאסר.
מובאה זו דנה בסוגיה אשר חורגת מתחום מאמר זה, והיא סוגיית (היעדר) האתיקה של עורכי דין אשר מטפלים בעניינים של מי שמוגדרים כ'חולי נפש' וזאת מתוך תחושת פטרונות אשר גורמת לעורך דין לסבור כי כאשר לקוחו מתויג כ'חולה', התיוג הזה פוטר אותו מאותם כללי אתיקה אשר מחייבים עורך דין לפעול מטעם לקוחו, ולא חרף ועל-אף רצונו.

אך יחד עם זאת, ניתן ללמוד שהדין המפלה החל על מי שמתויגים כ'חולי נפש' גורם לשלילת חירותם בצורה לא פרופורציונלית ביחס למה שביצעו (אם ביצעו, באשפוז כפוי בהליך אזרחי ניתן לשלול חירות של אדם לא ע''ס מה שעשה אלא ע''ס משהו שיעשה בעתיד, ובמקרה שמתואר לעיל דובר במסלול של אשפוז כפוי 'פלילי').

במקרה הזה, כפי שמתואר במובאה מן המאמר, האישה חפצה לעמוד לדין, וליתן את הדין על מעשיה. פסק הדין יפת (ע''פ 2910/94 מדינת ישראל נ' ארנסט יפת, פ''ד נ(2) 221) הגדיר את הזכויות הפרוצדורליות של הנאשם כ'המגנה-כרטה של הנאשם'. בעצם תיוג אדם כ'חולה נפש' נשללת ממנו הזכות לעמוד לדין, כאשר תוצאת ההליך עשויה להביא לזיכויו. מגלת הזכויות הפרוצדורלית' שלו נשללת ממנו, בשל תיוג זה.


מקרה ב': נשללה ממנו לחלוטין הזכות לעמוד לדין ולטעון לחפותו

בסרט התיעודי 'כל בני האדם' אשר הוקרן בערוץ 8 בדצמבר שנת 2001, הוצגו שלוש מקרים של אשפוז בכפייה אשר נערך בצורה שרירותית, אחד מהם של אדם אשר אחותו סבלה ממחלה, ואיזה ''רופא רוחני'' גזל את כספה. באחד המפגשים שכינס אותו ''רופא רוחני'' ניגש הדובר בסרט התיעודי אל ה''רופא הרוחני'' בכעס. הזמינו משטרה, והמשטרה לקחה אותו לאברבנל. שם הוא עבר גיהנום, והביע משאלה, בסרט הדוקומנטרי (לאחר כל מדורי הגיהנום שעבר, לרבות קשירה לשעות ארוכות, תוך שלא מאפשרים לו להתפנות לצרכיו, ולאחר שהזריקו לו בכפייה נגד רצונו וחרף תחנוניו) ולפיה: ''אם יש משהו שעשיתי, שיפנו למשטרה'', או במילים אחרות, הדובר בסרט מבקש את 'חזקת החפות' ואת הזכויות שיש לכל אדם, קרי במידה ונחשד בדבר מה, שתינתן לו אותה 'מגנטא כרטא' של ההליך הפלילי, קרי שתהא לו הזכות להיות נאשם בעבירה קונקרטית ולהתגונן בפניה, כפי שכל אדם זכאי לכך.


מקרה ג': לו היה עומד לדין, היה יכול להציג את טענות הנגד שלו ואולי אף לצאת זכאי או בעונש מופחת

עוד מקרה אשר ממחיש את האפליה לרעה של מי שמתויגים כ'חולי נפש' להבדיל ממי שנחשבים בעיני המחוקק כ'בני-אדם' (ועל כן זכאים להגנות הפרוצדורליות של סדר הדין הפלילי ולהגנת עיקרון החוקיות כפי שהינו בא לידי ביטוי בחוק העונשין, התשל''ז- 1977) הוצגה באתר האגודה לזכויות האזרח. שם נדון מקרה של אדם אשר נכלא בבית חולים פסיכיאטרי, תוך שהמשך כליאתו נעשה מפאת שלא נמצא עבורו פתרון שיקומי 'בקהילה'. בשולי הטקסט מוצגת בגוף העתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, העילה שבגינה נכלא מלכתחילה בבית-חולים לחולי נפש:
המערער, כבן 54, הועמד לדין לפני כ 3 שנים, לאחר ששבר פנסים של מכוניות שכניו, והתיז לעבר אחד משכניו באמצעות מטף כיבוי. טענתו כי מדובר בסכסוך שכנים וכי הוא הוכה קודם לכן בחוזקה, מעולם לא נבדקה על ידי בית המשפט, שכן הוא נמצא כבלתי כשיר לעמוד לדין. ביום 5.7.2000 הוצא כנגדו צו אשפוז.
הנה כי כן, מוצגת האפליה כנגד מי שמתויגים כ'חולי-נפש' לעומת מי שהמחוקק רואה בו 'אדם'. לו המערער היה נתפס בעיני המחוקק כאדם, היה זוכה לפרוש את טענות-הנגד שלו לאישום בפני בית המשפט, ולצאת בעונש מופחת, ואולי אף בזיכוי.


מקרה ד': רצתה להוכיח את חפותה

גם המקרה הזה הופיע במאמרו של עופר שנער (שאוזכר לעיל), ובו מתואר מקרה של צעירה אשר נכלאה במוסד פסיכיאטרי בשל טענות שיוחסו לה אשר הכחישה. למותר לציין כי לו הייתה לה הזכות, כמו לכל אדם (למעט מי שתויגו כ''חולי נפש'') לעמוד לדין, על התביעה היה מוטל להוכיח את מה שמיוחס לה מעבר לספק סביר. כפי שעולה מן הכתוב, התביעה לא הייתה מצליחה לעשות כן. אירועים אשר אין די בהם כדי להקים עילת מעצר, ולבטח לו להביא להרשעתו הפלילית של אדם, די בהם כדי להביא לאשפוזו בכפייה:
גלית הובאה לבית החולים בניגוד לרצונה, כשהיא קשורה באזיקים, על ידי שוטרים, שטענו כי היא ''התפרעה בבית הכנסת''. טענות אלו, שככל הנראה לא היו ולא נבראו, בצירוף ה''הוכחה'' כי היא מסוכנת, שכן גלית בעטה ברגלו של פסיכיאטר בשעת קבלתה, הספיקו לפסיכיאטר המחוזי להוציא בעניינה הוראת אשפוז בכפיה.
כאן המקום לציין כי השופטת רוטלוי התייחסה כבר בע''ש 227/00 פלונית נ' היועמ''ש, לסיטואציה הקפקאית שבה אדם מובא לבית חולים פסיכיאטרי בכפייה, תוך שאין מגלים לו בגין מה נכלא, לכמה זמן ייכלא, מהי עילת הכליאה ותוך שיש לו כלים פרוצדורליים דלים מאד (אם בכלל) להתגונן כנגד ההליך. מצב כזה עבור אדם, אשר מבין ש
נשללה חירותו בצורה כה קשה, והחוק אינו מספק לו הגנות פרוצדורליות נאותות, עלול להביא כל אדם באשר הוא אל סף תסכול. (אך זה נאמר במאמר מוסגר כדי לשבץ את אותה 'בעיטה לפסיכיאטר' בקונטקסט). נכון לעת כתיבת המאמר של שנער, שררה נורמה במוסדות הפסיכיאטרים, ולפיה הזכויות הפרוצדורליות והדיוניות של כלואים נשללו באופן שיטתי, כפי שמתאר עופר שנער בהמשך תיאור המקרה, להלן:
אולם לא רק זכויותיה בתוך המחלקה הופרו, אלא גם עצם זכותה לחירות ולהליך הוגן; זכותה לערער על הוראת האשפוז נפגעה, שכן מנעו ממנה ליצור קשר עם עורך דינה, ומכאן שהוועדה הפסיכיאטרית כונסה לדון בעניינה רק לאחר שבועים (ולא שבוע, כפי שמאפשר החוק). בדיון בפני הוועדה נמנעה מעורך הדין הזכות האלמנטרית, שעוגנה בפסיקה ובהנחיות ראש שירותי בריאות הנפש, להיות נוכח בדיון כולו מראשיתו. הוועדה סירבה לאפשר זאת, ואף מנעה מעורך הדין לטעון לעניין הפגמים שנפלו בהליך האשפוז. למצער, רצף האירועים שתואר לעיל ביחס לגלית מייצג נאמנה את היקף הפרת הזכויות של המאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטרים בישראל כיום.
החשוב במקטע שלעיל הוא שמקום בו גלית הוגדרה כ''חולת נפש'' – ניתן היה לשלול חירותה ללא שביצעה כל עבירה, וע''ס הגדרה כללית ועמומה של ''מסוכנות'', ועוד עתידית, בעוד שאלמלא הייתה מתויגת כחולת נפש, הייתה פטורה בלא כלום, שכן היה חל עליה הדין הפלילי אשר אינו מאפשר כליאת אדם אלא אם ישנו חשש סביר כי ביצע עבירה (בזמן עבר, להבדיל מהשערה עתידית כי ''יסכן את זולתו'', סיכון אשר כאמור, טיבו לוט בערפל).

כליאה זו של חפים מפשע ע''ס השערה כי ''יסכנו את זולתם בעתיד'', כאמור, תוך גרימת עוול נוראי לכלואים, מתאפשרת בחסותו של דין אשר מאפשר כליאת אדם חף מפשע, ע''ס קריטריונים עמומים אשר נתונים לקשת נרחבת ביותר של פרשנויות, תוך סיכון חירותם.


חוק שרירותי, קפקאי ומפלה

חוק טיפול בחולי נפש, התשנ''א- 1991, אינו אלא אפליה ממוסדת כלפי מי שחורגים מנורמות חברתיות, קרי אנשים אשר מוגדרים כ'חולי נפש'. בעוד שלמי שהחוק רואה בו אדם מוקנית הזכות לעמוד לדין פלילי, ולחסות בצל חזקת החפות (כל עוד לא הוכח אחרת) הרי משהוגדר אדם באופן שרירותי כ'חולה נפש', (הגדרה נזילה מאד אשר ניתן להחילה על קשת נרחבת של אנשים), נמנעות ממנו זכויות פרוצדורליות להגנה מפני כליאת שווא, אשר נתונות לחשודים בעבירות קשות.

השמנא והסלתא של העבריינים בישראל, המתועבים שבפושעים זכו בזכות לעמוד לדין: ג'ון דמניוק, בני סלע, יגאל עמיר מעולם לא נכלאו בטרם ביצעו עבירה אלא רק לאחריה. זוהי זכות אשר נתונה לכל אדם. כמעט לכל אדם. מי שמתויג כ'חולה נפש' (הגדרה עמומה, כאמור, ונזילה) אינו חוסה בצל הזכות הזו.

זו אינה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה קבוצה מודרת מן ההגנות אשר הדין הקנה לכל אדם (''למעט...שחורים/נשים/יהודים וכו''').

ההיסטוריה מלאה בדוגמאות שבהן קבוצות מופלות, מודרות, סולקו מן ההגנות אשר היקנה הדין לכל אדם: החוקים אשר איפשרו עבדות בארצות הברית שללו מהשחורים את ריבונותם על גופם ואת זכותם לחופש, החוקים אשר קבעו בדורות קודמים כי אישה היא קניין הגבר ועל כן זכותו ''לבעול'' אותה אימתי שירצה, תוך שרצונה אינו פקטור, שללו ממחצית האוכלוסייה את זכותה על גופה (וגם לבחור/להיבחר/להחזיק בקניין וכו'). חוקי נירנברג שללו מהיהודים באירופה את הזכות לחיים. חוק טיפול בחולי נפש, התשנ''א – 1991, אשר קובע כי אדם אשר תויג כ''חולה נפש'' – ניתן לכלאו בעודו חף מפשע ע''ס הרעיון הקפקאי כי ''יסכן זולתו בזמן עתיד'', שולל מאנשים אשר תויגו כ''חולי נפש'' את חזקת החפות, ומהווה ''עוד לבנה'' בחומת החוקים הלא חוקתיים אשר ההיסטוריה מתביישת בהם באיחור של דור או שניים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ענבל, האם לכנסת יש סמכות לגבי בית המשפט העליון ?
חזי (יום חמישי, 10/01/2008 שעה 7:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכוונה אם בית המשפט העליון עובר באופן ברור על חוק של הכנסת.

האם יש לחברי הכנסת אפשרות ''לצעוק חמס'' ?
_new_ הוספת תגובה



ענבל, האם לכנסת יש סמכות לגבי בית המשפט העליון ?
לוי (יום חמישי, 10/01/2008 שעה 9:02)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה אינה החוק אלא האנשים המעורבים .
הרמה המוסרית של השופטים ושל ה''מומחים'' למיניהם וסוגיהם .לצערי נוכחתי במקרים די רבים של כשלים מוסריים בשתי הקבוצות הנ''ל .
הכל תלוי בחינוך ושוב בחינוך.......
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
ע.צופיה (יום חמישי, 10/01/2008 שעה 21:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההנחה המשפטית היא,שאדם שאינו אחראי למעשיו,באופן קבוע או זמני, אינו יכול לעמוד לדין.דהיינו:הוא חף מפשע למרות מעשיו הפליליים.כלומר: הוא מקבל אוטומטית את זכות החפות.
מנגד,הוא מוכרז כ''חולה נפש'' ונדרש לקבל טיפול מתאים.
מאחר והוכח כי אותו אדם (שהוגדר כאמור כחולה נפש)עושה מעשים פליליים שונים ,ללא יכולת שליטה על מעשיו.מין ההגיון שינקטו כנגד אדם כזה ''אמצעי מניעה'', כלומר, כשיש חשש שיעשה ''משהו רע''צריך למנוע זאת ממנו על ידי אישפוז.
נכון,כמו בכל דבר בחיים,שיש מדי פעם עיוותי דין ועיוותי הבחנה.אך, האם זה מאפיין את כלל הטיפול הנפשי בישראל?
האם לא עדיף למנוע פשע ידוע מראש במקום להניח לו לקרות ואחר כך לחפש את האחראי?
באותם המקרים שאת מתלוננת שהנאשמים לא קיבלו את הזכות לעמוד לדין,אין הגיון. הרי השופט ברגע שהיה נודע לו כי מדובר באדם ''חולה נפש'',היה מיד מפסיק את המשפט ומפנה אותו לאיבחון או טיפול נפשי.
הצגת דברים באופן חד צדדי אינה משכנעת ומועילה לאף אחד.
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
קציצה לגובה (יום שישי, 11/01/2008 שעה 0:33)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק. יש בעיה רצינית בהגדרת ה''אי כשירות זמנית'', לכאורה כל רצח וכל רוצח סובלים מ''אי כשירות זמנית'' כשהם רוצחים. לפיכך בתי המשפט השמאלניים מזלזלים בחיי אדם, הולכים לקראת הרוצחים ומתעלמים מהנפגעים, משפחותיהם ומכלל הציבור.

לכן אני בעד רוויזיה עמוקה בבתי המשפט. עקרונית אני חושב ששר המשפטים צודק בשינויים שהוא רוצה להכניס בועדת מינויי השופטים. אני חושב שצריכים לעשות רוויזיה עמוקה יותר, אבל בתור התחלה צריך לקבל גם הצעתו של מר פרידמן.
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
ע.צופיה (יום שישי, 11/01/2008 שעה 7:04)
בתשובה לקציצה לגובה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אני בעד הרויזיה שמציע שר המשפטים.
איני חושב שהשופטים מזלזלים בחיי אדם, או הולכים לקראת הרוצחים. זה נורא להגיד את זה,גם הם בני אדם.
לכל שופט יש את עולם המושגים הפרטי שלו. ככל שהחוק ברור יותר כך השופט מוגבל יותר ב''מרווח הענישה''.
מה הקשר לשמאלניים? וכי שופטים ימניים היו תולים אנשים בשער העיר? או יושבים ''שבעה'' עם הקורבנות?
מה אינך מסוגל להתעלות לרגע מהמשקולת הפוליטית שלך?
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
אריה עירן (יום שישי, 11/01/2008 שעה 8:10)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן ידידי . אין איזון בבתי המשפט . החשוב מכולם הוא בית הדין העליון הנקרא גם בגץ . באופן מכוון הרכבו שמאלי מתון . חלק מהכרעותיו בעלות גוון פוליטי . במקרים אלה עמדת השמאל היא המתקבלת . במקרהו של שרון ההכרעה הייתה בניגוד לחוק ! אבל אין ערכה גבוהה יותר .
אחד מהורסי מוסד זה הוא אהרון ברק , אשר במאמציו לחזקו גרם לאי אמינותו ןמכאן להחלשתו . כעת מסתערים על בתי המשפט ולבסוף הוא ישונה .
השופטים בכל הערכאות נוהגים במורשעים בכפפות רכות ממשי . הענישה רחוקה מאד מהראוי לדעתי . בתאונות דרכים ועבירות תנועה זה בולט במיוחד . שם אין היבט פוליטי ובכל זאת עבירות שסופן מוות או נכות קשה עונשן חלשלוש . נהגים שלהם בנק עצום של עבירות ממשיכים לנהוג . רוצחים-בכבישים אינם בכלא .
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
ע.צופיה (יום שישי, 11/01/2008 שעה 8:21)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אני מסכים שיש צורך בשינויים בבתי המשפט בכלל ובראש כמובן.
הטיעון הפוליטי הוא זה שמעיד על חולשת טיעונך. במקום לציין ענינים ספציפיים אתה נסמך על הטיעון הפוליטי ובזה פתרת את כל בעיותך. כפי שציינתי בעבר-זו פשטנות.
וכפי שאני מציין כל הזמן-ברובן של שלושים השנים האחרונות היינו תחת שלטון הימין- אז איך יש לנו עדיין מערכת משפט שמאלנית? האם הימין הוא עד כדי כך אימפוטנט? לפי דבריך-כנראה שכן!
מעניין שדוקא שר משפטים שמונה על ידי ''שנוא נפשך'' מחולל שינויים במערכת המשפט- אריה,חומר למחשבה!
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
אריה עירן (יום שישי, 11/01/2008 שעה 8:43)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המיקרה הבולט של מניעת העמדתו לדין של שרון היא היא ''גולת הכותרת'' הפוליטית . כל הדיון על תוואי הגדר הוא פוליטי . כל ההחלטות לפינוי והריסה של בניה יהודית ביהודה ושומרון הן פוליטיות . כל העדר ההחלטות על הריסת 50.000 בתי ערבים ללא רשות בניה בתוך ישראל הן פוליטיות .
אישור לבשארה ומפלגתו להשתתף בבחירות בניגוד לחוקי המדינה הוא פוליטי . השתתפות 3 שופטות בקונצרט של וואגנר היא פוליטית .
מערכת מינוי השופטים החדשים היא במצב של וטו מצד שופטי העליון . ואלה אנשי שמאל מתון יותר משלושים שנה .
אולמרט אליו אתה רומז אינו ''שנוא נפשי'' . אני שונא בכלל מעט מאד . אפילו לא ערבים . אני אדיש כלפיהם .
אולמרט הוא תככן פוליטי מוכשר . הוא חסר עמוד שידרה . הוא שגה בהחלטה לצאת למלחמה , הוא ניהל אותה רע . הוא מנהל את המדינה רע . הוא מושחת . הוא נדבק לכסא כשכל בר-דעת יודע שהוא צריך לפרוש .
את פרידמן הוא מינה בתקווה שצעד זה יועיל לו בעתיד .

חשבתי וזה החומר שיצא .
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
ע.צופיה (יום שישי, 11/01/2008 שעה 10:14)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו דעתך,איני מקבל את רוב הדברים שכתבת,אך קצרה היריעה מלנתחם אחד לאחד.
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
אריה עירן (שבת, 12/01/2008 שעה 5:47)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא רק אתה אינך מקבל את דעתי על בית המשפט .
הקבוצה המרכיבה את בית המשפט אינה מקבלת עמדה זו .
לכן אין הסכמה לשינויים מתונים .
לכן מתנהל מהלך לשינויים בכפיה על ידי חקיקה .

אתה תארת בהיסח דעת את כל הבעיתיות של השמאל-האוליגארכי .
חוסר קשב לזולתם . אי הסכמה גורפת . התבצרות בעמדות . דינוזאוריזציה .

מצחיק ואירוני שאבנרי שכתב על שלטון מפאי שהוא דינוזאור מתגלה כדינוזאור בעצמו .
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
ע.צופיה (שבת, 12/01/2008 שעה 7:54)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל מה שאתה כותב ומגדיר כ''הבעיתיות של השמאל'' נכונה גם לגבי הימין: חוסר קשב לזולתם,אי הסכמה גורפת,התבצרות בעמדות,דינוזאוריזציה.
כמו שנאמר: כל בוקר כשאתה מתגלח ,היישר מבט למשתקף בראי.
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
אריה עירן (יום שישי, 18/01/2008 שעה 17:52)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני יודע מה משתקף אצלי בראי . אדם עם רגשות אנושיים ועם מוח אנושי . אדם שהגיע למצב של התרוממות . אדם ששינה את עמדתו הפוליטית נגד ריגשותיו בכפיפה לידע היסטורי , אבולוציוני , מדעי . נישאר הרגש וניצחה החשיבה .
זה ניצחון ההגיון על אמונה טפלה . ידע . ידע . ידע .
ארתסתנס , קופרניקוס , קולומבוס ,גלילאו , דארווין , איינשטיין . הם מנחי הבנתי .
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
ע.צופיה (יום שישי, 18/01/2008 שעה 18:29)
בתשובה לאריה עירן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קטונתי, אנא סלח לעבדך הקט שלא ראה את גודל נפשו ואישיותו של הוד רוממותו, האיש הגדול והנערץ אריה מבית היוצר עירן אשר בארץ הקודש במערב יבשת אזיה הגדולה.
ובקידה עמוקה ,כאשר פניי מושפלות לעפר,אנייוצא בהליכה אחורנית מהחדר.
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
אריה עירן (יום שישי, 18/01/2008 שעה 18:47)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מקבל בחיוך את דבריך . קצת לעג מתאים לי מאד . אני באמת נלעג כשאני מנסה להיות שקול דעת . זה כמובן לא משנה את העובדה שאתה שלחת אותי למראה . זה גם לא משנה את העובדה שאני מקבל את הידע מעל לרגשות .
אני עדין חושב שארתסתנס צדק .
אני עדין חושב שקופרניקוס צדק .
אני עדין חושב שקולומבוס צדק .
אני עדין חושב שגלילאו צדק .
אני עדין חושב שדרווין צדק .
אני עדין חושב שאיינשטיין צדק .

וגם אתה צודק אני באמת טמבל נלעג .
חבל רק ששכחת שזה לא סיגנוני .
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
שוט שוטר (שבת, 12/01/2008 שעה 11:15)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעניי למה אתה מתנגד ואיך אתה מתרץ את ההתנגדות הזאת.

''קצרה הירעה'' היא דרך הימלטות לא נאותה משדה המערכה ויאנה מעידה על חוסן טיעוניך.
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
קציצה לגובה (יום שישי, 11/01/2008 שעה 9:46)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הימין לא אימפוטנט, תראה את הריבוי הטיבעי בימין....

הבעיה היא שהשמאל הוא אומניפוטנט.
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
ע.צופיה (יום שישי, 11/01/2008 שעה 10:13)
בתשובה לקציצה לגובה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אימפוטנט פוליטי, קציצה, פוליטי!
_new_ הוספת תגובה



חוסר הגיון בסיסי
שוט שוטר (שבת, 12/01/2008 שעה 11:19)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא חשוב ידידי איך אתה מכנה את השמאלנים - אימפוטנטים או אומניפוטנטים - העקרון הם חסרי שכל בעניינים הפוליטיים. הקציצות שהם עשו מאיתנו בסיוע ישיר של הפלסטינים בכלל לא היו טעימות, והן היו מלאות בדם. וכידוע לך זה לא כשר, לא רק מבחינת הדת אלא גם מבחינת המוסר, ההגיון, האינטרס של כולנו, ולא משנה מאיזה צד של הקציצה אתה מדבר.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי