פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
עד מתי יימשך המיתון-משבר
דוד סיון (יום שלישי, 23/12/2008 שעה 15:00)


עד מתי יימשך המיתון-משבר

ד''ר דוד סיון



המשבר הפיננסי הביא לצמצום מצאי האשראי ולצמצום תחושת העושר. זהו אחד המשברים הקשים, הייחודיים והמורכבים אי פעם... גם בתרחיש האופטימלי, המשק הישראלי יסבול מהאטה משמעותית ביותר ב-‏2009... אנחנו נטפל בכלים אפקטיביים לטווח הקצר, אבל לצידם חייבת לבוא מדיניות שתניח את המסד לצמיחה מואצת בשנים הבאות... האתגר שלנו, של כולנו, הוא לאתר כלים שיספקו מענה אפקטיבי ויעיל להאטה הצפויה בכלכלה הריאלית.
במאמר קודם הצגתי את הרקע לדברים המצוטטים של שר האוצר. באותה ההזדמנות הגדרתי את המושג מיתון אותו אנחנו חווים כעת והצגתי את ההערכה שהוא ימשך גם במהלך השנה הבאה. כפי שציינתי אז המיתון אצלנו נגרם בגלל משבר האשראי בארה''ב שבמהרה התגלגל למרבית המשקים של ה-OECD (האירגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, בו חברות 30 מדינות מהמפותחות בעולם). מאחר ורוב המשקים בהם תלוי המשק הישראלי בגלל תנועות יצוא ויבוא מצטמקים צפוי גם המשק שלנו להאט את קצב הצמיחה עד ל-‏1.5% במהלך שנת 2009. מה שבלט בתחזיות האלה היתה העובדה שבניגוד לרוב משקי ה-OECD הצפי של הגורמים המוסמכים (האוצר, בנק ישראל) היה שהמשק שלנו ימשיך לצמוח (משבר מתגלגל במשק הישראלי).

מאז שנכתבו הדברים לפני מספר שבועות השתנתה המציאות בארצות שותפות הסחר שלנו. המיתון בארצות האלה המשיך להעמיק למרות הנסיונות של קובעי המדיניות הכלכלית לעצור את תהליך ההצטמקות. לאור עובדות אלה השתנה מצב המשק הישראלי ויש לשנות את התחזיות לגבי עומק ומשך המיתון-משבר בארץ. הציטוטים מדברי שר האוצר רומזים על הכיוון של השינוי.

בהמשך נגדיר מושגים שדרושים להבנת המציאות ממנה מושפע המשק הישראלי. אחר כך נתאר את המציאות וננסה להעריך את אורך ועומק המיתון-משבר אשר כבר החל.



ככלל מדיניות כלכלית מורכבת משתי קבוצות של אמצעים. מדיניות מוניטרית נקבעת ומבוצעת על ידי הבנק המרכזי כדי להשפיע באמצעות כמות הכסף על הביקושים במשק. בימים רגילים הדבר נעשה על ידי קביעת שעור הריבית להלוואות שנותן הבנק המרכזי לבנקים המסחריים או על ידי קניה ומכירה של ניירות ערך בשוק ההון. מדיניות פיסקלית נקבעת ומבוצעת על ידי הממשלה (משרד האוצר). בימים רגילים המדיניות הזאת נעשית באמצעות שינויים בשעורי ובכמויות המס שגובים מהציבור או על ידי שינויים בהוצאות הממשלה (והמגזר הציבורי), כדי להשפיע על הביקושים.

בדרך כלל עובר זמן בין החלטה לביצוע ועד שהמדיניות משפיעה על המשק. במקרה של מדיניות מוניטרית ההחלטות והביצוע נקבעות על ידי אנשי מקצוע ובתהליך מקצועי. לכן ההחלטות והביצוע מהירים יחסית. גם השפעתה של המדיניות המוניטרית מהירה יחסית. לעומת זאת במקרה של מדיניות פיסקלית קבלת ההחלטות והביצוע תלויים בצוות מקצועי (במשרד האוצר) וגם בפוליטיקאים (בכנסת ובממשלה) ולכן לוקח יותר זמן עד להחלטות ועד לביצוע בפועל. אבל גם מרגע שיש ביצוע ההשפעה של המדיניות על המשק פועלת בתהליך יותר איטי מזה של המדיניות המוניטרית.

גם גודל או היקף ההשפעה על הכלכלה של כל אמצעי מדיניות שונים אחד מהשני. לכן ידע מקצועי הוא מרכיב חשוב בתהליך קבלת ההחלטות כדי שאמצעי המדיניות הנבחר יהיה יעיל. כפי שאולי צפוי קובעי המדיניות הפיסקלית בארה''ב ממנה פרץ המיתון-משבר לא פעלו מספיק מהר. התוצאה היתה שברגע שהחלו לפעול לא היתה להם ברירה אלא להפעיל אמצעים יותר דרסטיים. אבל עד לרגע זה השפעתם של אמצעי המדיניות הכלכלית האלה לא מונעת את המשך התדרדרות המצב הכלכלי.

בראש קובעי המדיניות המוניטרית בארה''ב (ולכן בעולם) עומד פרופסור בן ברננקי שהספיק בקרירה הקודמת שלו ללמוד היטב על גורמי המשבר הגדול של שנת 1929. למרות היתרון הזה והעובדה שכבר מתחילת השנה הוא מפעיל מדיניות מוניטרית שבזמנים רגילים היתה מניעה את המשק לצמיחה, המצב לא משתפר ואפילו מחמיר. בשורה התחתונה מדדים מובילים מורים שהמדיניות לא מוציאה את המשק האמריקאי מהמיתון.

המדדים המובילים של המשק האמריקאי מורים על הצטמקות המשק: מספר המועסקים נמצא בירידה (2 מיליון עובדים פוטרו מאז החל המיתון בסוף 2007) ואיתו יורד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (יש אבטלה סמויה...), ירידת מחירי הנדל''ן נמשכת ופעילות תעשיית הבניה ממשיכה להיחלש בהתאם וגם תעשיית הרכב בצרות צרורות. כאשר כל זה קורה גם גביית המס במדינות-ארה''ב וברשויות המקומיות מצטמקת ולכן כ-41 מדינות נאלצות להתמודד עם גרעונות תקציביים.

אבל ראוי לציין שחלק ניכר מהבעיה מקורו בבעיות ריאליות ארוכות-טווח. נכון, למשל, שמשבר המכירות בתעשיית הרכב האמריקאית פרץ בגלל שמחירי הדלק הרקיעו שחקים במהלך הקייץ האחרון; נכון שחלק מהבעיה נגרם בגלל משבר הסאב-פריים. יחד עם זאת, צריך לזכור שיצרניות הרכב האמריקאיות לא היו גמישות מספיק כדי להתאים את היצור בעקבות שינוי ארוך טווח משמעותי בסוגי הרכב שהצרכן האמריקאי מבקש לקנות. גם תהליכי התייעלות איטיים מידי פגעו ביכולת החברות להתמודד בהצלחה עם השינוי במציאות הכלכלית (צח יוקד, ''אוטוזבל'', עסקים, מעריב, 12.12.2008, עמ' 11 - 13). לאור העובדה שהנושאים הללו לא טופלו על ידי החברות עצמן לפני שהגיעו קרוב לפשיטת רגל, חשוב להדגיש שהבעיות הללו לא יעלמו מעצמן. לכן כל תוכנית, כמו זו שעליה הכריז הנשיא בוש היום (Bush Approves $17.4 Billion Auto Bailout) לא תועיל לזמן רב אם לא תדאג שהבעיות הללו יטופלו.

בעקבות ובגלל המיתון המחריף והולך בארה''ב מתרחש תהליך הצטמקות התוצר או ירידה חדה בשיעורי הצמיחה גם באירופה ובשאר ארצות ה-OECD. ככלל המצב באירופה קצת פחות חמור אבל יש שם ארצות, כמו איסלנד ואוקראינה למשל שהנזק של בועת הסאב-פריים הרבה יותר חמור מאשר בארץ המקור-ארה''ב. כמו בארה''ב אחד ממאפייני המיתון שם הוא ירידה חזקה בהיקפי המכירות של תעשיית הרכב שחלקה בשליטת 3 החברות הגדולות מארה''ב (פורד, ג'נרל מוטורס וקריזלר).

גם בשאר העולם מתמתנת הפעילות הכלכלית באופן משמעותי בין השאר זה קורה בסין, בהודו וביפן. כמו בארה''ב תעשיית הרכב בקוריאה וביפן נמצאת בירידה.

סין הפכה בשנים האחרונות בזכות צמיחה הכלכלית גבוהה, בשעורים דו-ספרתיים, לגורם בעל השפעה רבה על הנעשה בשאר העולם. אבל בשנה האחרונה התהפך הכיוון. שעור הצמיחה ירד לסביבות 9% ולפי התחזיות לשנת 2009 הוא ירד עוד יותר - לסביבות ה-‏6%. אלפי מפעלים נסגרו ומיליוני עובדים (כ-‏5 מיליון ועוד היד נטויה) נוטשים וחוזרים לאזורי הפריפריה החקלאית; מספר המובטלים צפוי להגיע לכ-‏6.5% במהלך השנה הבאה. כל זה כמובן למרות שכבר מספר חודשים מופעלת בסין מדיניות מרחיבה (After 30 Years…). אם לא תצליח המדיניות המרחיבה של ממשלת סין, יש סיכוי טוב מאד שהמיתון העולמי יעמיק.

אנשים אולי לא שמים לב אבל במספר משקים חשובים נוצר מצב שבו ערך הריבית הנומינלית (בארה''ב היא נקראת ה-Federal fund rate, בארץ – הריבית המניטרית) שווה או קרוב לאפס ושינוי בערך הריבית או בכמות הכסף שקובע הבנק המרכזי לא משפיע על המשק – המדיניות המוניטרית הרגילה אינה אפקטיבית. המצב הזה נקרא בשפה המקצועית ''מלכודת הנזילות''. זהו מצב שמרגע שנוצר קשה מאד לצאת ממנו, כדי שוב להשתמש במדיניות מוניטרית, ודרושים המון יצירתיות ואפילו מזל (ZIRP!).

כאשר משק נמצא ב''מלכודת הנזילות'', כאשר המחיר האלטרנטיבי של החזקת כסף (הריבית) הוא אפס או קרוב לכך, הרחבת כמות הכסף תגרום לאנשים, לעסקים ולבנקים לאגור אותו במקום להפוך אותו למקור להשקעות. זה יקרה אפילו אם יש להם יותר מזומן מהכמות הדרושה להם לפעילות השוטפת.

כאשר זה קורה והמשק נשאר במיתון למשך זמן יכול להיווצר תהליך של ירידת מחירים, דיפלציה, שאם ימשך הריבית הריאלית תעלה. כאשר הריבית הריאלית עולה יורד סך ההשקעות והתוצר יורד עוד יותר והמשק נכנס למעגל דיפלציה, עליית ריבית ריאלית והצטמקות התוצר... בתהליך כזה עולה הערך הריאלי של החובות ונפגעת יכולת הלווים לעמוד בתשלומי החוב שממילא נפגעת בגלל המיתון מכאן ועד שההלוואות הופכות לאבודות המרחק קטן. בהמשך בעלי החוב, מוסדות פיננסיים, נפגעים ואף פושטים את הרגל (Liquidity_trap).

למשבר הסאב-פריים היתה השפעה דומה. הוא פגע באמונם של הבנקים ביכולתם לגבות את חובותיהם ולכן ברצונם להלוות כסף. למרות הורדת ריבית דרסטית שביצע הבנק המרכזי של ארה''ב לא נוצר גידול משמעותי בסך ההלוואות שנתנה המערכת הבנקאית. בגלל החשש מהמיתון, פגיעה בתחושת העושר ופגיעה באמונם במערכת הפיננסית נמנעו הלקוחות הפוטנציאליים מהוצאות שעבורן הם נהגו לקחת אשראי.

התוצאה היא שבמציאות הזאת ללא האמצעי של המדינות המוניטרית נשארו קובעי המדיניות רק עם כלי המדיניות הפיסקלית שעובדים הרבה יותר לאט. מה שבולט מאד בכל הסיפור הזה הוא שרבים מבין המומחים צופים שצפוי למשק האמריקאי מיתון ארוך אל תוך שנת 2010 ואולי גם 2011. על פי פרופסור פול קרוגמן (פרס נובל לכלכלה - 2008), יתכן כי מה שנעשה עד לימים אלו, מבחינת המדיניות הפיסקלית הוא מעט ולאט מידי (Depression Economics Returns, World economy could be depressed beyond 2011).

תופעת ''מלכודת הנזילות'' היא די רחבה. זה המצב במשק האמריקאי הגדול בעולם ובמשק היפני שהוא השני בגודלו. גם מדינות השוק האירופי מתקרבות לגבולה של ''מלכודת הנזילות''.

הדברים הללו נאמרים כאשר יש בסיס לתחושה שבין קובעי המדיניות בארה''ב ובארצות אחרות מצויים לא מעטים שאינם מזהים את בעיית מלכודת הנזילות ואת חומרת המיתון. התחושה הזאת היא הסבר לעובדה שניסוח מדיניות מתאימה ויישומה משתהה זמן רב מידי.



מדבריו של פרופסור קרוגמן משתמע שגם אם המערכת הפוליטית שמנהלת את המדיניות הפיסקלית תפעל כאיש אחד יש סיכוי סביר שבמקרה הטוב התוצאות בשטח לא יורגשו לפני סוף שנת 2009 (Worries about next year). זה בעצם אומר שהנפילה של המשק האמריקאי תימשך עד לאותו מועד לפחות. המצב באירופה לא נראה הרבה יותר טוב בהקשר הזה וגם שם המיתון עוד רחוק משיאו.

בנתיים המיתון העולמי הולך ומחריף – הוא עוד רחוק משיאו. אחת הסיבות לכך היא שעדין ישנם לא מעט קובעי מדיניות שכנראה לא רואים את מידת חומרתו האמיתית של התהליך. סיבה נוספת היא שבעולם כיום המצב הכלכלי (ולכן גם הצמיחה) ברוב המדינות היותר מפותחות, תלוי מאד בתנועות הסחר הבינלאומי. בגלל הסיבה הזאת למדיניות כלכלית מקומית יש השפעה קטנה יחסית. במציאות הזאת מאד יתכן שהמיתון העולמי ימשך אל תוך 2010 ואולי גם אל תוך 2011.

מה זה אומר לגבי ישראל?
כפי שהראינו בעבר, גם במשק הישראלי הצמיחה הכלכלית תלויה מאד בסחר הבינלאומי כאשר כ-‏45% מהתמ''ג מגיע מיצוא. יותר מכך המגזר שמוביל בעשור האחרון את הצמיחה הכלכלית, ההיי-טק, תלוי מאד ביצוא בעיקר לארצות המערב. לכן כמו שקרה בראשית העשור המיתון בארצות ה-OECD ימשיך להשפיע על המשק שלנו ומאחר וקיים שיהוי בהשפעות ממדינות אחרות אז קשה לצפות שהמיתון אצלנו יסתיים יותר מוקדם. יחד עם זאת עלינו לזכור שהמשק נכנס לשנת 2009 ללא תקציב מאושר וכאשר היכולת לפעול של קובעי המדיניות הפיסקלית מאד מוגבלת.

לאור כל זאת לא סביר בעיני שהתחזיות לגבי המשק הישראלי מדברות על צמיחה, של התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) בשעור 1.5% בשנת 2009. מבלי להכיר את הנתונים המספריים קשה להיות בטוח אבל השינוי כלפי מטה בתחזיות של ה-OECD וה-EU מעידות שהתחזית הזאת ודאי גבוהה מידי.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


בימים האחרונים, פרסמה סין תמיכה פיננסית בטייואן...
(יום שלישי, 23/12/2008 שעה 15:22) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה רק מעיד עד כמה המשבר עמוק...

סין תתמוך פיננסית בטיואן ?

זה נשמע מעולם אחר.

חזי
_new_ הוספת תגובה



מסתבר שהמשבר באסיה גדול ממה שחשבנו...
(יום חמישי, 25/12/2008 שעה 15:15)
בתשובה לhezy44@yahoo.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התדרדרות מחירי הנפט לקרוב ל 30 דולר לחבית (אחרי שהיה כבר 147 $), היא דבר מדהים.
במיוחד אמור הדבר על הקצב הרצחני של נפילות המחירים.

הסיבות העקריות:
א- המיתון בארה''ב, זוללת הנפט הבכירה.
ב- המיתון באסיה, שהזים את הציפיות הגדולות של ייצרניות הנפט לשוק חדש ''מתעורר''.
ג- המשך המשחק הספקולטיבי במחירי הנפט (זוכרים את האופציות על מחירי הנפט ?).

חזי
_new_ הוספת תגובה



מסתבר שהמשבר באסיה גדול ממה שחשבנו...
סתם אחד (יום שישי, 26/12/2008 שעה 18:32)
בתשובה לhezy44@yahoo.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מחיר הנפט הוא רק אשלייה.

כמו שהמשבר העולמי נפט בתאומיות על העולם, כך הוא הפתיע גם את המדינות מפיקות הנפט וגם את הצרכניות. המפיקות נותרו במצב של הפקת כמות גדולה מהנדרש בשוק הבינ''ל וכעת הן נמצאות בתהליך של הורדת תפוקה, כדי לתפוס את המחיר היורד ולהרימו שוב.
אנחנו נמצאים במצב של ירידת מחירים נוספת הצפויה לקראת סוף החודש שלאחריה יצרניות הנפט יתחילו בתהליך של יצירת גרעון למוצר וכך להעלות שוב את מחירו.התהליך הזה יהיה בעייתי משום שהוא יקשה ויאט את תהליך ההיחלצות של הרוכשות הנפט מהמשבר.
_new_ הוספת תגובה



מסתבר שהמשבר באסיה גדול ממה שחשבנו...
(שבת, 27/12/2008 שעה 5:55)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ייצרניות הנפט נמצאות במלכוד:

המדינות אשר כלכלתן ממומנת בעיקרה על נפט (כמו איראן)
לא יכולות להקטין את התפוקה, כי הן מקבלות עתה הרבה פחות כסף עבור אותה כמות תפוקה שהיתה מקודם.
המצב מצריך אותן אפילו להגדיל את התפוקה, כדי לשמור על אותו גודל הכנסה.
קידוחי הנפט החדשים, שרובם נעשים במקדחי ענק בלב ים, יוצרים עודפי הצע גדולים של נפט בשוק העולמי.
הקידוחים החדשים נמצאים רובם בבעלות מדינות אשר אינן חברות בארגון המדינות מפיקות הנפט.
לכן, האפשרויות המעשיות של צמצום התפוקה הן מוגבלות.

רק הגדלת הביקוש לנפט עשויה להעלות את המחירים בצורה משמעותית.

במיתון העולמי שנוצר, זה יהיה קשה אם לא בלתי אפשרי.

חזי
_new_ הוספת תגובה



זה כל כך קל שזה ממש מצחיק
סתם אחד (שבת, 27/12/2008 שעה 6:36)
בתשובה לhezy44@yahoo.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שמעוניין לייקר את הנפט בעולם צריך לפוצץ כמה בארות או מיכלים עם מלאי גדול ! למשל אירן . זה גם ישפיע לטובה על מזג האויר .
_new_ הוספת תגובה



מסתבר שהמשבר באסיה גדול ממה שחשבנו...
סתם אחד (שבת, 27/12/2008 שעה 20:06)
בתשובה לhezy44@yahoo.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק, אם כי החשבון אינו חד מימדי. מדינות, חברות ופרטים צריכים דלק ויש מרחב תמרון למדינות המייצאות נפט לשחק עם המחיר. אם תפוקת הנפט עונה כיום בצורה מאוזנת לצרכים בפועל של כלכלות העולם, הרי שהפקת כמה אחוזים פחות מהדרישה הזאת תייקר באופן תואם את מחיר הגאלון. זה משחק שנותן 'שפיל' צר למדינות המפיקות והצרכניות לשחר עם המחירים כל כחן לפי צרכיהן.

יתכן שיהיה כדאי למדינות כמו איראן, סעודיה ודומיהן להפיק 5% נפט פחות ולקבל עליו 10%-20% יותר.

הקידוחים החדשים שלא הפיקו עד היום ולא יפיקו מחר לא רלוונטיים למשחק המחירים הזה. רק כאשר הם יתחילו להפיק השיקלול המסחרי הכולל יהווה עוד נתון לחישובי פוליטיקת המחירים.
_new_ הוספת תגובה



כמה הערות למיתון - משבר
סתם אחד (יום שלישי, 23/12/2008 שעה 16:50) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

* ''.... ההערכה שהוא (המיתון) ימשך גם במהלך השנה הבאה.'' ...

זוהי הגדרה כללית ובלתי מחייבת כי בשנה הבאה זה גם בחודש הבא וגם ב-‏13 חודשים ובמה שבינהם.

* ''המיתון בארצות האלה המשיך להעמיק למרות הנסיונות של קובעי המדיניות הכלכלית לעצור את תהליך ההצטמקות'' ... '' , ''... קובעי המדיניות הפיסקלית בארה''ב ממנה פרץ המיתון-משבר לא פעלו מספיק מהר.'' , ''אבל עד לרגע זה השפעתם של אמצעי המדיניות הכלכלית האלה לא מונעת את המשך התדרדרות המצב הכלכלי.''.

ניתן לומר שגם היום הממשל האמריקאי מכתת רגליים ועושה רק עבודה חלקית כי כנראה שממשל בוש די עצל ומחכה שאובמה ייכנס לנעליים. לקח לממשל שבועיים להחליט שהם תומכים ב-GM וגם אז הפקדונות הועברו בעמלתיים כשבינתיים התאגיד מפטר כמה אלפי פועלים. ניכר שהממשל הישן יכול אבל לא עושה, והממשל החדש רק מציב את עצמו ומגבש מדיניות שתהיה שונה בהרבה ממדיניות בוש. המשבר תפס את ארה''ב בנקודה הכי פחות נוחה לה, כאשר יותר מחצי מעשרות אלפי הפקידים בוואשינגטון כבר מצאו להם בתים חדשים ברחבי ארה''ב לגור בהם.

* ברננקי נכשל בעצירת המפולת כי ממשלת ארה''ב מתעכבת בלהוציא את מאות המיליארדים להשקעה מיידית בפרוייקטים תעשייתיים ותשתיתיים בארה''ב. לדוגמה, דיברו על בניית ושיקום מאות גשרי רכבת ורכב, ושום דבר עוד לא זהה בפרוייקט.
משחקים פיננסיים / מוניטריים לא יעצרו את המשבר אלא לכל היותר יחליקו אותו.

* לדעתי הצטמקות התוצר הלאומי, האטה כלכלית חריפה בארה''ב ובאירופה יכולה לסייע לישראל להיחלץ מהמשבר שלה, שנראה עדיין כקל יותר מאשר שם. ישראל צריכה להיערך ולשווק מוצרים שנפגע ייצורם באירופה ובארה''ב כבר לקראת החודשים הקרובים, אביב-קיץ, כדי שלהיענות לביקושים ככל שיהיו לאותם מוצרים: אם אלה מוצרי היי טק, מוצרים טכנולוגיים שלישראל יש יתרון בהם, מוצרי מזון טריים ומעובדים, תרופות וכו', כך לכשיגדלו הביקושים שם תוכל ישראל לשווק אותם במחיר סביר עם רווח. אני מקווה שבר-און חושב על זה ומתדרך את הנספחים הכלכליים שלנו להיות עירניים, לבצע סיקרי שוק וביקושים. אני יוצא מתוך הנחה שההתאוששות כאן תהיה מהירה יותר וזולה יותר מאשר שם, ולחלק מהמוצרים האלה תמיד יהיה ביקוש גם בעת משבר כלכלי. כדאי לנצל את נקודת הזמן הזאת ולדחוף את הרגל קצת יותר עמוק לכלכלה המערבית.

* ''למשבר הסאב-פריים היתה השפעה דומה. הוא פגע באמונם של הבנקים ביכולתם לגבות את חובותיהם ולכן ברצונם להלוות כסף. ''...

התופעה הזאת קיימת גם כאן. רק היום ביקש נגיד הבנק מהבנקים להקל ולזרז מתן אשראי או הלוואות לגורמים תעשייתיים ועסקיים כדי לתת תמריץ לפעילות המשקית ולמנוע מיתון.

-------------------------------------

מה זה אומר לגבי ישראל?

אני חושב שלישראל יכולת לחזור לצמיחה כלכלית גבוהה במקביל למדינות המערב וזאת המידה והממשלה תשכיל להשקיע ולעודד השקעה בפרוייקטים מניבי תשואה גבוהה. חשוב לנו לשמר את יכולות היצור, בעיקר בתחומים בהם לישראל יש יתרון, כמו שציינתי למעלה. במקביל לכך על הממשלה לתמוך ולעודד יציאה מהירה לפרוייקטים תשתיתיים שנתקעו בעבר, כדי לספק מקומות עבודה לאלפים, כדי לשפר תשתיות שיוזילו בעתיד את מחירי המוצרים והשרותים (למשל מערכת רכבות מהירה בכל הארץ תוריד מחירי מוצרים שיובלו ברכבות). ישנו תכנון להרחבת כביש מס' 6 שנתקע בשל בעיית תקציב, חייבים להניח מסילות כפולות בכל המקומות בהם עדיין אין מסילות כפולות, צריך להרחיב את הרכבת לעמק יזרעאל ולעמק בית שאן (הובלת תוצרת חקלאית), למצוא פתרון טכנולוגי תשתיתי ראוי להמשכת המסילות לעמק החולה, הרחבת תשתיות כבישים בעיקר בצפון ובדרום, בניית שדה תעופה אזרחי גדול בשרון (יש תוכנית ראשונה לבניית השדה בעמק חפר - נתניה מזרחית לווינגייט), אפשר לרענן את 'תעלת הימים' אילת - ים המלח עם הירדנים. ועוד תוכניות מהסוג הזה.
הממשלה צריכה לדחוף את הפרוייקטים האלה, להקל על אישורים, הלוואות וערבויות כשהיא מבצעת פיקוח צמוד על מהירות ההתקדמות ורמת הגימור הגבוהה בכל פרוייקט.
הפרוייקטים האלה ונוספים יהיו קטליזטורים להנעת כספים במשק מיד ליד בנוהלים מסודרים, הם יערבו בהכנות ובביצוע אלפי חברות ובעלי עסקים גדולים, בינוניים וקטנים ויתנו דופק לכלכלה הישנונית. זה כמו פולסים ללב שהולך ונחלש וממוטט את כל הגוף הכלכלי, והחזרת הדופק הכלכלי לקדמותו.

זה כמובן רק הבסיס והראשית. המדינה צריכה לנהל מדיניות מוניטרית ופיסקלית שתיתן רשת ביטחון לפעילות הכלכלית ולאתר כשלים ונקודות תורפה בזמן ולטפל בהן הן ע''י תיקונים מוניטריים / פיסקליים והן ע''י תמיכה אירגונית , שיווקית ומסחרים לעסקים ישרליים שמוחרים מוצרים לחו''ל (כמו שהתייחסתי לזה חלקית בהתחלה).

לדעתי רצוי שבממשלה הבאה יקום קבינט כלכלי שיצרף אליו את נגיד הבנק ועוד כמה אנשי כלכלה כיועצים (מנהלי בנקים, חברות אחזקה, תעשיינים, נציגי הסתדרות, נציגי אקדמיה), שיקבל אסמכתה מהכנסת להנהיג את הפעילות הכלכלית - מוניטרית הטקטית, לקבוע איך מיישמים בפועל את המדיניות הגבוהה, לבצע מעקב שוטף אחרי ביצוע, להכניס תיקונית תוך-כדי במידה וצריך וככה ללוות את המשבר עד היציאה ממנו. אולי זה יבהיר שכדאי שקבינט כזה יהיה קיים גם בזמנים רגילים, כי הגיע הזמן שהכלכלה בישראל תדפוק בטורים גבוהים יותר, תרוויח יותר, ותפוזר באופן שווה יותר בין אזרחי המדינה.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



הזנב והכלב
סתם אחד (יום שלישי, 23/12/2008 שעה 17:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הישראלים התרגלו לכך שישראל שולטת בזירה המדינית הבינלאומית מכוח מיקומה האסטרטגי. ונוצר לכן האפקט של הזנב (ישראל) המכשכש בכלב (ארה''ב).

אך בנושאים הכלכליים, ישראל רחוקה מלהיות ממוקמת איסטראטגית. אין לנו נפט,
אין לנו השפעה רבה על השווקים הפיננסיים הגדולים, ומה שיש לנו להציע לעולם אלה רק הצרות של מלחמה בלתי צפויה פה ושם והיעדר יציבות מדינית - ואת זה אף אחד בעולם הכלכלה הבינלאומית אינו אוהב.

כך שהאשלייה שגם במשבר הנוכחי שהוא משבר כלכלי מובהק יש לישראל השפעה על כיוון ההתפתחויות היא אשלייה מסוכנת. ישראל היא מבחינה כלכלית גרורה של המדינות המתועשות באירופה אמריקה ואסיה, ומה שההסטוריה מלמדת זה שכל מיתון בעולם או בארה''ב למשל משפיע על מיתון ארוך ועמוק יותר בישראל. מבחינה כלכלית ישראל היא בגדר עוד מוסד פיננסי בגודל בינוני שהפרוגנוסיס של הכנסותיו בשנים של המיתון האכזרי הצפוי בשנת 2009 פלוס גרוע.

סטנלי פישר אוהב להעמיד פנים שישראל היא מקרה מיוחד. אך הזכרון שלנו כישראלים קצת יותר ארוך משלו. כאשר אנחנו עוד נלחמנו על הישרדות פיזית פישר כבר ניהל מוסדות פיננסיים בארה''ב שהם במובהק חלק אינטגרלי של המערכת שנמצאת עכשיו בתהליך קריסה מואץ. הוא היה רוצה ליצור את הרושם שהוא חלק מהפתרון, כאשר לפי כל הסימנים הוא חלק מהבעיה, ולא מהיום.

באשר לעתיד: 2009 שנה אבודה מבחינת המוסדות והשווקים הפיננסיים, ויש
צפי לאחת משתי אפשרויות: שזה יהיה מיתון בצורת האות U (התאוששות שבצורתה סימטרית לירידה) או מיתון בצורת האות L (עקומת התאוששות שאינה סימטרית לשיפוע הירידה שקדמה לה - התאוששות אנמית שתימשך שנים).

כך שאני מאחל לכולנו שנה אזרחית חדשה והתאוששות בצורה של U בעוד
שנתיים.
_new_ הוספת תגובה



אני חייב לאכזב אותך
סתם אחד (יום שלישי, 23/12/2008 שעה 17:34)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולטעון שאתה ממש לא מדבר לעניין.
_new_ הוספת תגובה



אני חייב לאכזב אותך
סתם אחד (יום שלישי, 23/12/2008 שעה 17:41)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעניין את הזנב שלי.
_new_ הוספת תגובה



אני חייב לאכזב אותך
סתם אחד (יום ראשון, 04/01/2009 שעה 8:09)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה אתה לא מסתפר בזנב שלך?
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום רביעי, 24/12/2008 שעה 14:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבל שמנהיגי העולם לא קוראים את מאמרו המלומד של הצנוע הידוע סיון -

''הדברים הללו נאמרים כאשר יש בסיס לתחושה שבין קובעי המדיניות בארה''ב ובארצות אחרות מצויים לא מעטים שאינם מזהים את בעיית מלכודת הנזילות ואת חומרת המיתון. התחושה הזאת היא הסבר לעובדה שניסוח מדיניות מתאימה ויישומה משתהה זמן רב מידי.''
_new_ הוספת תגובה



חבל שאינך מכיר את המציאות
דוד סיון (יום שישי, 26/12/2008 שעה 9:12)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנה מה שכתב לא מזמן חתן פרס נובל לכלכלה (http://krugman.blogs.nytimes.com/2008/11/15/macro-po...):
It’s a curious thing that even now, when we are clearly in a liquidity trap, we
still have a lot of economists denying that such a thing is possible.

_new_ הוספת תגובה



עסקים במיתון
סתם אחד (יום שלישי, 30/12/2008 שעה 9:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דומה כי המשק לא יחלץ ממשבר עמוק זה בתקופה הקרובה, אפשר רק לחזות בחשש מה כי המיתון עדיין לא הגיע לשיאו כאשר אנו בפיתחה של שנת 2009 ורק היום ניתן לראות כי הריבית במשק כל כך נמוכה עד כדי גיחוך. מתוך וואלה :''....ריבית בנק ישראל תרד ב-‏0.75% לרמה של 1.75%. כך החליט הערב נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. כלכלנים ציפו כי הריבית תרד ב-‏0.5% ויש מי שהעריך כי הריבית תרד בשיעור חד יותר של 1%. ....'' מקור ציטוט - http://finance.walla.co.il/?w=/1/1407223

בישראל עת המיתון ניתן יהיה לראות כיצד רוב הציבור ''יושב על הכסף'' בגלל חוסר וודאות - זה לגבי המעמד הבינוני שאמנם נפגע אבל יש לו עדיין מרווח נשימה.
ורובם יצטמצמו ויוותרו על מוצרי המותרות .
שאר עמך יפנה לרכישת מוצרי בסיס בלבד לצורך קיום והישרדות. המחירים אמנם יוזלו אבל נחזה בייתר רכישה של מוצרים תחליפיים של מזון ביגוד וכדומה.
עסקים קבים הינם כבר על סף קריסה, וגלגלי המשק יונעו רק בצריכה של כלל הציבור בעיקר מבצעים במחירי עלות מגוכחים.
במקביל פרסום מבצעים ללא עלות פרסום בתוך אינדקס עסקים http://www.mahir.co.il כזה לדוגמה יכול להוביל לתחרות והגברת הרכישות.
פרסום עסקים ללא תשלום יוזיל עלויות פרסום :
הווה אומר שעלות פרסום עבור עסקים קטנים יוזלו וכך לדוגמה יבואן רהיטים קטן יכול להתחרות בשוק של רשת חנויות רהיטים שאגב האיכויות והמחיר הגבוה יהיה לרשת לרועץ.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי