פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אי-ודאות כלכלית
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 15:00)


אי-ודאות כלכלית

ד''ר דוד סיון



ההתפתחויות במשק הישראלי (מיתון, צמיחה...) תלויות מאד במתרחש במשקים אחרים. לכן הערכות ותחזיות לגבי עומק ומשך המיתון במשק הישראלי, תלויות בהערכות מה יקרה הקשר הזה באותם משקים.

המאמר מתחיל בניתוח והערכה לגבי המשק העיקרי בו תלויה הכלכלה שלנו, ארה''ב. אחר כך אנתח אברר אותן שאלות ביחס לשאר המשקים מהם מושפע המשק שלנו. אסיים בהערכה מה צפוי לקרות במשק הישראלי בשנתיים הקרובות.


ארה''ב

לקראת סוף 2007 ובמהלך 2008 הכריז הפד על שורה של כלי מדיניות חדשים כדי שיוכל יותר טוב להתמודד עם המשבר הפיננסי. בעקבות זאת, במהלך 2008 הבטיח הפד להעמיד עד כ-‏1.0 טריליון דולרים למערכת הפיננסית וחברות כמו בצרות ((Fed Announces $800 Billion). במקביל הפד הוריד את הריבית, בצורה חדה, מ-‏3.5% לרמה של 0 עד 0.25 אחוזים ((federal funds rate). בסתיו האחרון הבטיח הקונגרס תקציב של 700 מיליארד דולרים לטיפול במשבר במגזר הפיננסי.

הכוונה, המטרה, של כל הצעדים האלה היתה לעודד את המערכת הפיננסית לספק מקורות מימון למשק. למרות כל זאת המערכת הפיננסית נתקעה ונשארה תקועה - לא משחררת אשראי והלוואות. אפילו מסתבר שהבנקים מקשיחים את תנאי ההלוואות ((Banks still tightening loan standards).

כנראה שבמגזר הפיננסי יש מקורות מימון אבל ברור שאין ביקוש או שאין הקצאת אשראי או הלוואות ברמה משמעותית. המדיניות המוניטרית לא עוזרת. מה זה מזכיר לנו? את בעיית ''מלכודת הנזילות''. במצב הזה המחיר האלטרנטיבי של הכסף, הריבית, הוא קרוב לאפס או אפס והרחבת כמות הכסף גורמת לאנשים ועסקים לאגור אותו במקום להפוך אותו למקור מימון להשקעות יצרניות. לכאורה המשק האמריקאי נמצא בתחום מלכודת הנזילות.

שיעור הריבית, ה-federal fund rate, ירד כל כך נמוך כחלק מהמהלכים של המדיניות המוניטרית, שכבר הזכרנו לעיל, כדי לגרום לחידוש הצמיחה במשק המצוי במיתון. אם גם המיתון ימשך אפשר שיווצר תהליך של ירידת מחירים, דיפלציה, שאם ימשך תעלה הריבית הריאלית, יעלה הערך הריאלי של החובות, תיפגע יכולת ההחזר של הלווים ויעמיק המשבר ((עד מתי יימשך המיתון-משבר).

בנתיים המיתון נמשך - המגזר הריאלי נעצר והתוצר החל להצטמק. לפני מספר ימים נודע לנו שבמהלך הרבעון האחרון של 2008 התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) במשק האמריקאי המשיך לרדת. אם ברבעון הקודם הירידה היתה ''רק'' 0.5% הרי שלפי הערכות עדכניות שיעור ירידת התמ''ג, במונחים שנתיים, הגיע לכדי 3.8%. במהלך שנת 2008 נמחקו כ-‏3.6 מיליון משרות (Employment Situation Summary) כאשר כחצי מהכמות הזאת נמחקה בשלושת החודשים האחרונים בלבד ((Employment Situation Summary, Employers slash 598,000 jobs in Jan).

נתוני הצמיחה השלילית והירידה בתעסוקה מעידים שהמיתון מעמיק בקצב עולה - שעוד יהיה יותר גרוע. הירידה בתעסוקה ולכן בהכנסה, והירידה בעושר בגלל ירידת ערך הנדל''ן, ערך הפנסיה וערכן של השקעות אחרות גורמים לירידה בצריכה. אבל הירידה בצריכה מאלצת את החברות לקצץ ביצור ובתעסוקה וחוזר חלילה. נוצר תהליך הצטמקות של המשק האמריקאי שבעצם מזין את עצמו.

כאשר קיים מצב של ''מלכודת נזילות'' מדיניות מוניטרית היא חסרת השפעה. לכן לדכא את המיתון ולגרום לצמיחה רצוי להפעיל מדיניות פיסקלית. אבל זה עוד לא ממש קרה – המדיניות הפיסקלית המתוכננת של ברק אובמה על סך של כ-‏800 מיליארד דולר עוד לא אושרה סופית. על הרקע הזה לא יהיה זה מוגזם להעריך שמגמת הירידה בתמ''ג תמשיך ברבעון הנוכחי ויתכן מאד לאורך השנה כולה. קשה מאד לראות את האור בקצה הירידה. ישנם גם כלכלנים שמביעים ספקות ביחס לאפקטיביות של התוכנית של אובמה כי המיקוד והיקפה של התוכנית קטן מהנחוץ. קרוגמן אפילו חושש שאם לא יהפכו את התוכנית לאפקטיבית יותר המשבר יהפוך לאסון ((Shock and oy).

כפי שנראה כעת מתוצאות הדיונים בסנט התוכנית הנוכחית של אובמה תקוצץ. מנגד, יותר ויותר ברור שהיקף ההוצאות הציבוריות הנחוץ גדול בהרבה ממה שהיה בתוכנית המקורית. כל זה מטיל ספק גדול על היכולת של התוכנית כפי שהיא כעת לעצור את התפתחות המשבר בארה''ב. מסקנה מתבקשת היא שהסיכוי שהמשבר יסתיים השנה או עד החודשים הראשונים של 2010 קטן והולך.


שאר חלקי העולם

גם המשקים האחרים בעולם סובלים ממיתון. בחלק ניכר מהם המיתון שמתפתח מקורו במשבר הסאב-פריים האמריקאי ובועות נדל''ן משלהם. כך זה באופן כללי במשקים המאוגדים באירגון ה-OECD וכך זה במשקים פחות מפותחים.

גם הכלכלה הסינית, השלישית בגודלה בעולם, משלמת מחיר לא פשוט בדמות ירידה משמעותית בשיעורי הצמיחה ועליה ניכרת בשיעור האבטלה. הבעיה הזאת פוגעת קשה במהגרי העבודה שבאו מהאזורים הכפריים בעקבות הפיתוח המואץ. 20 מתוך ה-‏130 מיליון מהגרי עבודה הפסידו לאחרונה את עבודתם וחלקם אפילו חזרו לכפרים בהם קשה מאד למצוא מקור הכנסה עבור המשפחה (Migrants See Jobless Ranks Soar).

שיעור הצמיחה המהיר, ממוצע של 10% לשנה בעשור האחרון, היה נחוץ כדי לספק מקומות עבודה למהגרי העבודה שמספרם צמח והלך. אבל הקצב הזה ירד באופן משמעותי במהלך 2008לרמות נמוכות (6.8% ברבעון האחרון) מכדי שיוכל לספק מקומות עבודה למהגרי עבודה חדשים ואף היה גורם עיקרי לעליה באבטלה של אותם 20 מיליון מהגרים. החשש ממהומות והעמקת העוני גרמו להחלטה לעודד את הצריכה המקומית באמצעות הגדלת ההוצאה הציבורית (מדיניות פיסקלית) בגובה של כ-‏586 מיליארד דולר והורדת ריבית על ידי הבנק המרכזי ((China says slump worsening, סין השיקה חבילת חילוץ חדשה בהיקף של 19 מיליארד דולר להמרצת הכלכלה).

אחת הסיבות לירידה בצמיחה היא הירידה המשמעותית ביצוא למשקים המפותחים בגלל המיתון בהם. גם ביפן, המשק השני בגודלו בעולם, וגם בקוריאה הירידה ביצוא היא גורם לירידה בצמיחה ואפילו לצמיחה שלילית. המשק הגרמני, הרביעי בגודלו, גם הוא בצרות – התמ''ג הצטמק ברבעון האחרון של שנת 2008 (German GDP contracts sharply) ובכך המשיך את המגמה שהחלה במהלך השנה.

בכלל, ברוב שאר המשקים הגדולים באירגון ה-OECD כמו בריטניה, צרפת, איטליה המצב דומה: ירידה של התמ''ג ושל רמת התעסוקה. גם כאשר בוחנים את העובדות לגבי ארצות האיחוד האירופאי או לגבי האירגון כולו מתקבלת תמונה דומה צמיחה שלילית (Key economic Indicators (KEI)).

כמו בארה''ב גם בארצות האחרות שחברות ב-OECD מפעילות הממשלות מדיניות פיסקלית מרחיבה וגם הבנקים המרכזיים מנסים לעשות זאת באמצעות המדיניות המוניטרית. אבל למרות צעדי המדיניות האלה בשלב זה נראה שהמשבר הכלכלי דווקא מעמיק. גם העובדות שעולות מניתוח המצב בארה''ב תורמות למסקנה שעומק המשבר ומועד סיומו לוטים בערפל.


המשק הישראלי

בגלל אופיו של המשק הישראלי התלות שלו במה שקורה במשקים האחרים שהזכרנו גבוהה למדי. ראשית, בגלל שהוא משולב היטב בכלכלה העולמית. שנית, המשק שלנו מוגדר כקטן ופתוח והצמיחה תלויה ביצוא ממגזר ההי-טק עם בעיקר לארה''ב שהיא גם המוקד של המשבר הנוכחי (קרנית פלוג בכנס הרצליה).

דבריה של מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל מבוססים בין השאר על מחקר שנערך בשנת 2006. המחקר הזה הראה שהשפעת גורמים חיצוניים (בעיקר הסחר העולמי והצמיחה בארה''ב) אחראית לכ-‏2/3 משיעור הצמיחה שבאה בעקבות המיתון של השנים 2001 – 2003. גורמי מקומיים והמדיניות הכלכלית עשו את השאר ((הגורמים לצמיחה המתמשכת מאז 2003).

על פי העובדות האלה יש למדיניות כלכלית מקומית יכולת השפעה על המשק הישראלי. כך גם טענתי בימי המיתון הקודם ולכן אישור התקציב במועד והפעלת כלי מדיניות פיסקלית בחצי השנה האחרונה היתה יכולה לשפר את המצב הכלכלי. העובדה ששני אלה לא קרו לא מנעה חלק מן הפגיעה של המשבר העולמי במשק הישראלי.

אבל כפי שכבר כתבתי בעבר התלות הגבוהה של המשק הישראלי בהתפתחויות בכלכלה העולמית, בעיקר במשק האמריקאי, היא הגורם העיקרי למיתון אצלנו. התלות הזאת תשפיע מאד על המשך המיתון כאן ועל תהליך היציאה ממנו. עם זאת אי-הודאות בהקשר הזה היא גבוהה משתי סיבות לפחות. ראשית, המשמעות של שני החלקים הקודמים היא שעדין לא ברור עומק המשבר-מיתון, אורכו ומאפייני תהליכי היציאה ממנו במשקים האחרים. מאחר שכך לא ברור מה יקרה במשק שלנו – עומק המיתון, אורכו ואיך יראה תהליך היציאה מהמיתון. שנית, לא ברור עדין מה תציע או תעשה הממשלה הבאה. אם היא תקום מהר תזדרז ותפעל נכון כבר במהלך הרבעון השני השפעת המדיניות שלה ''תוכל אולי'' להיות מורגשת לקראת סוף השנה הנוכחית.

אי-הודאות הגבוהה לא מאפשרת לקבוע בביטחון מה יהיה עומק המיתון בארץ ועד מתי הוא ימשך. לכן נסיים עם הערכתו של פרופסור זוהר גושן, יו''ר הרשות לניירות ערך, לגבי יציאת המשק הישראלי מהמשבר: ... 2009 תהיה שנת השיא של המשבר, אבל עדין קשה להעריך שנצא ממנו ב-‏2010. קצב היציאה מהמשבר יושפע בעיקר ממה שמתרחש בארה''ב (יהודה שרוני, ''הבן שלי אומר: תגיד תודה שהמשבר נפל במשמרת שלך'', עסקים, מעריב, 6.2.2009, עמ' 17).




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מקרה לדוגמא, של השפעת המשבר הנוכחי על מוסד פיננסי בודד
סתם אחד (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 18:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכדברי אורי זוהר, ''קחו לדוגמא, למשל...''

כדי להראות את מידת ההשפעה שיש ושיכולה להיות למשבר הנוכחי
בכלכלת העולם (המדינות המתועשות אם תרצו) די להתבונן שמה שקרה
מאז תחילת משבר האשראי באוקטובר 2008, בבנק אחד - ING שמו, או
בשמו המלא ING Groep.

ל- ING, הבנק הגדול בהולנד, היה לכאורה מאזן רזרבות מזומנים למעלה
ממה שדורש החוק ההולנדי, או ככל שזה נוגע ל- ING בארה''ב, למעלה מהדרוש
בחוק האמריקני. בנוסף לכך, וזו הנקודה החשובה, בניגוד לבנקים הגדולים באירופה
ובארה''ב, ING לא היו מושקעים - לא במשכנתאות סב-פריים או נגזרותיהם
בשל היות עיסוקו העיקרי של הבנק בביטוח וב-retail. כמו כן הבנק אינו לא הנפיק
כרטיסי אשראי וכך לא נחשף לחובות הלא מסופקים של אשראי הכרטיסים שבנקים
גדולים בארה''ב ובאירופה חשופים לו (מאות מיליארדים).

למרות הנתונים האלה, נאלצו ב-ING  לספוג (למחוק) חובות בסדר גודל של
למעלה ממיליארד יורו, ולבקש הלוואה מממשלת הולנד בסך 10 מיליארד יורו
לכיסוי ההפסדים. בנוסף עוסקים בבנק בנ''ל מאז אוקטובר במכירת נכסים לא
חיוניים, ביטול השקעות חדשות, מכירת חלקו של הבנק במוסדות פיננסיים
במזרח הרחוק, ולאחרונה מכירת חברת הביטוח הענקית של ING בקנדה.

וכל זה רק כדי לאפשר את שרידותו של הבנק באקלים הכלכלי של 2009.

אם ניקח את רמת הפעילות לצמצום השומן (והבשר) של בנק יציב כ- ING,
ונשליך מכך למה שקורה או אמור לקרות בבנקים הגדולים בארה''ב, הרי שברור
שמוסדות פיננסיים כ-JPM או סיטיבנק, השקועים עד צוואר בחובות לא מסופקים
במאות מיליארדים דולרים, חיים על זמן שאול, אלא אם יולאמו או שיוזרמו
אליהם מאות מיליארדים כפי שנעשה עד כה.

ניתן להקיש מהיחס בין המקרה הפרטי של ING, ושאר הבנקים הגדולים (שבעצם
גרמו למשבר הנוכחי), ליחס שבין בנק הפועלים או לאומי בישראל לבין הכלכלה
של המדינות המתועשות, והמסקנה המתבקשת היא שמידת החשיפה למוצרים
הפיננסיים שעומדים במרכזו של המשבר הנוכחי אינה קנה מידה למידת הסכנה
אליה נחשפו מוסדות פיננסיים ברחבי העולם (או כלכלות של מדינות שלמות
לצורך זה). החשיפה הישירה למשכנתאות מופרכות או לחובות לא מסופקים
אינה המדד לכן להשפעה שיכולה להיות למשבר העולמי הנוכחי על בנקים
בישראל (כולל בנק ישראל) ועל שרידותה של כלכלת ישראל.
_new_ הוספת תגובה



הערות, הבהרות
דוד סיון (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 6:28)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. המשבר הנוכחי לא החל באוקטובר.
ב. יש ערך לדוגמאות אבל לא בהכרח מעידות על הכלל.
ג. מה זה ''חובו לא מסופקים''?
ד. בדרך כלל בנק יציב בדרך כלל לא לוקח הלוואה של 10 מיליארד יורו.
ה. לפחות שתי ידיעות שמצאתי טענו שהבנק הוא נפגע של המשבר הפיננסי (שכפי שכתבתי ראשיתו במשבר הסאב-פריים ונגזרותיו). בין השאר מוזכר הקשר של ING למשבר האיסלנדי שגם קשור בעבותות הסאב-פריים ונגזרותיו.

ו. מידת החשיפה למשכנתאות הסאב-פריים ונגזרותייו היא מדד עיקרי שמייצג את גורמי המשבר העולמי הנוכחי. לכן מידת החשיפה של המשק הישראלי למשבר הסאב פריים ונגזרותיו היא כן מדד על מצבה שך הבנקאות הישראלית וכלכלת ישראל בכלל.
_new_ הוספת תגובה



הערות, הבהרות
סתם אחד (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 15:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן המשבר התחיל בספטמבר. בזיכרוני נחרת אוקטובר, אולי בשל המעבר
באוקטובר של המשבר לאירופה.

אם בנק יציב לא לוקח 10 מיליארד יורו מהממשלה, אז אנא בדוק את 'יציבותם'
של ג'יי פי מורגן וסיטיבנק הבנקים הגדולים בארה''ב. סיטיבנק לקחו לפחות 60
מיליארד דולר תזרים מזומנים מהממשל, וקיבלו ערבות לעוד 300 מיליארד דולר
של חובותיהם. אך בתודעת הציבור כנראה שהבנק יציב, כי אין 'ריצה על הבנק'.

איי אן ג'י קשור למשבר האיסלנדי דווקא בשל התגייסותו בשלב מוקדם של
המשבר (באוקטובר) וקניית החשבונות של הלקוחות הבריטיים והחובות של
בנק אינטרנט איסלנדי שהתמוטט ביום אחד. בדיעבד זו היתה טעות לקנות את
הפעילות של הבנק האיסלנדי בבריטניה, לאור ההתדרדרות הנוספת במצב מאז,
אך קניית בנק במשבר היא סימן לחוסן של איי. אן. ג'י ולא להיפך.

הבאתי את איי אן ג'י כדוגמא לכך שגם בהיעדר חשיפה ישירה להלוואות
סאב-פריים ומוצרי אשראי אחרים (כרטיסי אשראי) בנקים בכל העולם נמצאים
בסכנת התמוטטות. לא המצאתי את זה. המידע ברשות הציבור באינטרנט
ובעיתונות הכתובה (לא בארץ כמובן - בישראל חיים בבועה מסוכנת מבחינה
זו). כמקור עדכני למידע על העמדות של המומחים המובילים בתחום הפיננסי
על המצב אני ממליץ על האתר של בלומברג, וקטעי הראיונות שנמצאים ביו-טיוב
מהוועידה האחרונה בדאבוס.

הבעיה עבור כל מחזיק חשבון בנק אמריקאי או אירופאי החל מספטמבר-
אוקטובר היתה לא רק באיזה מוצרים פיננסיים להשקיע את הכסף, אלא
לבדוק מה הסיכויים שהבנק בו יש לך חשבון יתמוטט בקרוב. וזה שדה סיכונים
מסוג שלא היכרנו בעבר. משום מה על הציבור בישראל החוויה הזאת פסחה
ועדיין פוסחת. אם לשפוט מהדיווח המטעה והמיתמם של בנק הפועלים לגבי
הרבעון האחרון, ועכשיו ההודאה הבלתי נמנעת בהפסדים אדירים באותו רבעון,
הרי שצפויות לישראלים עוד הפתעות. ואסור לשכוח שבנק ישראל עצמו עובד
בהשראת השיטה האמריקאית כמו קזינו גדול, והיה ועדיין מושקע במוצרים
פיננסיים רעילים ביותר אם גם באופן לא ישיר וללא דיווח מלא לציבור. הניחוש
שלי הוא שהם עברו לאחזקות גדולות באיגרות חוב מסוגים שונים, ואם שוק
איגרות החוב לא יתמוטט, בנק ישראל יחזיק מעמד.

העצה היחידה בימים אלה ליחידים היא: שלמו את חובות האשראי שלכם, כדי
לא לשלם ריבית גבוהה בתקופה שהריבית הבנקאית עומדת קרוב לאפס. מיכרו
כסף יקר וקנו בתמורה כסף זול.
_new_ הוספת תגובה



אתה צריך לבדוק
דוד סיון (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 17:13)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אם בנק יציב לא לוקח 10 מיליארד יורו מהממשלה הרי
שהטענה שלך על יציבות ING חסרת בסיס.
ב. הבהירו לך (תגובה 128551) שמשבר הלוואות ''... זה יצר תגובת שרשרת בכל המערך הפיננסי''. אבל אתה ממשיך וטוען כאילו הערה זו לא נחשבת.
ג. יש עוד מקורות שבאמצעותם אפשר ללמוד על כלכלה בכלל ועל עובדות ספציפיות ביחס לתופעות רבות. אבל הצורה שאתה מציג את המקורות ''בלומברג'' היא כמו לשלוח אותנו 'לחפש מחט בערימת השחת'.
ד. המקורות לטענות שלך נשארו לא ברורים אבל הנה משהו שמעיד על בעיית משכנתאות ב-ING (http://www.bloombergnews.com/apps/news?pid=20601087&...):
ING rose the most in three months in Amsterdam trading after saying it will transfer the risk on 80 percent of its 27.7 billion euros ($35.9 billion) in Alt-A mortgage securities to the Dutch government, limiting further writedowns.

הדוגמה, ING, שלך היא בנק שבכל זאת מסובך בענייני משכנתאות.
_new_ הוספת תגובה



מקרה לדוגמא, של השפעת המשבר הנוכחי על מוסד פיננסי בודד
ע.צופיה (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 8:00)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ציינת מה היו החובות בסדר גודל של מיליארד יורו שהבנק ספג.
זה חשוב להבנת המקרה.
תרמית ה''סאב-פריים'' גרמה לנפילת ''ענקים'' כמו ליהמן ברדרס ואחרים. זה יצר תגובת שרשרת בכל המערך הפיננסי.
לכן, אם הבנק ההולנדי היה קשור לגורמים שנפגעו קשות ב
''תגובת השרשרת'' הרי אין פלא שנפגע.
הבנקים הישראליים קשורים מאוד לבנקאות האמריקאית ולכן חשיפתם מקבילה לחשיפת הבנקאות האמריקאית לחובות אבודים.
הסיבה שאף בנק ישראלי לא התמוטט היא מאופי הפעילות הממשלתית-רגולרית המקומית שבה הממשלה נותנת מרחב רווחים רחב וגדול לבנקאות.
_new_ הוספת תגובה



מקרה לדוגמא, של השפעת המשבר הנוכחי על מוסד פיננסי בודד
אריק פורסטר (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 19:40)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבת ש''תרמית ה''סאב-פריים'' גרמה לנפילת ''ענקים'' כמו ליהמן ברדרס ואחרים.'' ושכחת לציין שה''ענקים'', יחד עם הבנקים למשכנתאות, היו שותפים מלאים בתרמית הסאב פריים.
_new_ הוספת תגובה



מקרה לדוגמא, של השפעת המשבר הנוכחי על מוסד פיננסי בודד
ע.צופיה (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 21:03)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק ב-‏100%.
לא ציינתי זאת כי זה לא היה נושא התגובה.
_new_ הוספת תגובה



הפתרון היחידי
סתם אחד (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 23:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היה לא לתת דולר אחד לבנקים ולתת להם לפשוט רגל את החלקים הטובים של הבנקים אנשים או בנקים אחרים יקנו ועם החלקים ה''רעילים'' ישארו מחזיקי האג''חים והמניות שהסתכנו אין שום סיבה בעולם שמשלמי המיסים יממנו את הנכסים הרעילים של הבנקים או את הפסדיהם

מהנדס אזרחי
_new_ הוספת תגובה



יש סיבה אחת טובה
דוד סיון (יום חמישי, 12/02/2009 שעה 5:44)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר המערכת הבנקאית פושטת את הרגל גם הלקוחות
מפסידים את כספם ואפילו גם את יכולתם לשרוד (לקנות
במכולת או בסופר).
_new_ הוספת תגובה



יש סיבה אחת טובה
סתם אחד (יום שישי, 13/02/2009 שעה 2:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כספי הלקוחות מבוטחים עד 250,000 דולר
על ידי הפדרל רוזרב
לכן הלקוחות יוכלו לשרוד
רק חברות שיש להם יותר מהסכום הנ''ל יהיו
בבעיה

הלאמת הבנקים ניראת הפתרון היחידי

מ. א.
_new_ הוספת תגובה



יש סיבה אחת טובה
אריק פורסטר (יום שישי, 13/02/2009 שעה 3:42)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הביטוח הוא $250,000 על חשבון אחד, בבנק אחד. בעל ואשה מבוטחים עד ל-$500,000 בבנק אחד. הם יכולים כמובן לפזר את כספם בבנקים שונים כך שכל הונם מבוטח. הביטוח נעשה ע''י ה-FDIC (Federal Deposit Insurance Corporation) ולא ע''י הפדרל ריזרב.
_new_ הוספת תגובה



יש סיבה אחת טובה
דוד סיון (יום שישי, 13/02/2009 שעה 9:28)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריק זה לא כל כך פשוט. ראשית יש לך חשבונות בעלי סכומים גבוהים יותר. שנית, מדובר על מצב שהמערכת הבנקאית פושטת רגל. במקרה כזה הלקוח עשוי להישאר מנותק מנכסיו הבנקאיים לזמן לא קצר. זאת היתה כוונתי בהודעה לעיל.

אבל יש יותר מכך כי כאשר המערכת הבנקאית פושטת רגל גם העסקים הריאליים עשויים לסבול.
_new_ הוספת תגובה



יש סיבה אחת טובה
אריק פורסטר (יום שישי, 13/02/2009 שעה 19:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמת. ראינו את זה כשאינדימאק פשט את הרגל לפני כחצי שנה ומפקידים עמדו בתורים ארוכים כדי לקבל את כספם. תהליך הפדיון ארך מספר שבועות, וניתן להסיק מזה שאם כל המערכת הייתה קורסת יתכן שתהליך הפדיון היה נמשך מספר שנים.
_new_ הוספת תגובה



יש סיבה אחת טובה
סתם אחד (יום שישי, 13/02/2009 שעה 20:57)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תכונן להלאמת הבנקים הגדולים בארה''ב

גם בנק של אמריקה נימצא ברשימה זו
_new_ הוספת תגובה



יש סיבה אחת טובה
סתם אחד (יום שישי, 13/02/2009 שעה 21:21)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובדיוק למה שכתבתי הופיע הנשיא ואמר:

ברק אובמה אמר הערב כי ''אנו זקוקים לרפורמה מקיפה בוול סטריט ובמערכת הפיננסית שלנו''. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100042...
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי