|
| אברהם בן-עזרא (יום שישי, 19/06/2009 שעה 14:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
בלוס אנג'לס ההבדל אינו בין חדר לחדרון, אלא בין חדר לחדר שינה. כדי שניתן יהיה לקרוא לו ''חדר שינה'', חייב החדר להיות בן 64 רגל מרובע (5.95 מ''ר) מינימום וחייב שיהא בו ארון בגדים בנוי. | |||
|
|||
למה העירייה איכפת לה מהו המבנה הפנימי של הבית שלי? לא מספיק להם המטראג' הכללי? | |||
|
|||
''אמת בפרסום'' | |||
|
|||
אין כל שאלה של פרסום בחלוקה הפנימית של הבית כי זה מקום פרטי ואין לכל אדם חיצוני זכות להתערב. אם הבית היה ציבורי, וכל מי שרוצה נכנס אליו ומסתובב, אז היתה משמעות ל''אמת בפרסום''. כל מה שבית צריך זה תכנון שיעמוד בקריטוריונים של חוזק כמוגדר בחוק, ובשביל זה יש את מהנדסי הבניין. | |||
|
|||
אבל אין ספק ששתי דירות של 100 מ''ר, האחת 3 חדרים והשניה 2 חדרים, הראשונה תימכר מהר יותר ואולי במחיר גבוה יותר. | |||
|
|||
נכון. הסיכוי גבוה יותר. אבל זה צריך להיות השיקול הבלעדי של בונה הדירה. מספיק שהוא מכפיף את עצמו לצרכיו הפרטיים או מתוך שיקול של מכירת הדירה. העירייה לא צריכה להתערב בשיקולים האלה. | |||
|
|||
החוק בא להגן ממצב הפוך ,שדירת 100מ. תחולק לחדרים רבים מדי.או למספר דירות. | |||
|
|||
העירייה חייבת להתערב כי זו דרך נוספת למצוץ כספים מהאזרחים. ככל העירייה מתנהלת גרוע ככה היא נדחפת לכיסינו !!!!! גלעד היפתחי | |||
|
|||
במקרה הנדון העיריה מתערבת בכדי להגן על האזרח. א. מפני חלוקת דירה למספר דירות דבר שמגדיל את צפיפות האוכלוסין ומרע את איכות החיים. ב.מפני חלוקת הדירה ליותר מדי חדרים ובתואנה זו העלאת מחירה. דבר שעשוי להטעות תמימים ופראיירים. | |||
|
|||
הסר דאגה מלבך . ראשית - כאשר מחלקים דרה של 100 מ''ר לדירות קטנות כבר אין ''דירה של 100 מ''ר'' . שנית - דירה של 100 מר המחולקת לחדרים של 8 מ''ר ? מי הפתי שייקנה ? שלישית - הקונה דירה מביט בה , או לפחות בתוכניותיה . רביעית - 8 מ''ר הם ריבוע של 2.85 על 2.85 כל סנטימטר מקטין את החדר ב0.35% . אפילו הקטנה בעשרה סנטימטרים עדין יכול החלל הזה לתפקד כחדר גם אם החוק קובע שחלל זה קטן מ''חדר'' על פי הגדרה . | |||
|
|||
אני לא דואג, אני מודאג מאחרים שנופלים (שוב ושוב) בפח. מאחר וראיתי כבר דירות 4 חדרים בגודל קופסת נעלים מידה 38,אז אני מוטרד. | |||
|
|||
יש ספר חדש ושמו , לא רציונאלי - לא במקרה . קניית דירה נעשית ממגוון שיקולים . פעם רצו כולם סלון ענק LIVING ROOM וחדרים קטנים , פעם מרפסות מאווררות , פעם סגרו מרפסות , כעת רוצים מרחב אישי לכל אחד . האנשים לא עברו מוטאציה והרציונאליזם לא השתנה . המסקנה היא - אופנה ולא יותר . | |||
|
|||
לאחר שקנית את הדירה, אין מניעה שתהרוס את כל הקירות ותבנה מחדש מה שאתה רוצה. החוק בא להבטיח שכאשר תמכור את הדירה,תציג אותה באורח אמיתי ונכון ולא בצורה מעוותת. אין זה פותר את הקונה מלעשות את הבדיקות הנדרשות. החוק מגן על אלה שאינם בודקים או שאינם יודעים לבדוק. | |||
|
|||
איך אפשר להציג דירה לא ''באורח אמיתי''? כבר נאמר לך שגם מבחינת בעל הדירה אין טעם שיגזים בחדרים כי הוא מאבד מרחב. יש כאן משחק של 'תן וקח' ושוק חופשי די ברור. אז למה לא לתת לבני האדם לקבוע את המרחבים הפנימיים של ביתם בלי התערבות המימסד, כל עוד הבית עומד בתקני הבטיחות? | |||
|
|||
לא הבנת פעם ראשונה וכנראה לא תבין פעם שניה. בעת בניית הבית,הוגדרו גם מספר חדריו,דבר שבדרך כלל נגזר מגודלו. לאחר הרכישה אתה יכול לחלק את הבית איך שתרצה. אך כאשר תציג אותו למכירה אתה צריך הציגו באופן שנבנה במקור. | |||
|
|||
אין בניה להשכרה כמו בחו''ל בוקשפאן גיתאי | |||
|
|||
יש בניה להשכרה. אלו בתים שנבנו בשנות ה-50 וה-60 ע''י חברות הבניה והכניסה אליהן היתה בדמי מפתח ובתשלומים חודשיים למשך 20 ו-30 שנים. בשנות ה-70 השיטה הזאת כבר נגמרה. חלק מהבתים, באיזורי פיות ובערי הפריפריה, הועברו לבעלות הדיירים עוד ע''י ממשלת בגין. כיום יש עדיין מספר קטן של דירות בשיכונים ציבוריים שהדיירים בהן משלמים דמי שכירות נמוכים מאוד זכר לעבר. יש גם דירות פרטיות, כמו של 'עמידר' שיושבות על קרקע של 600 מ''ר - 800 מ''ר תמורת תשלום חודשי של כמה מאות שקלים למנהל מקרקעי ישראל. בעבר כבר אפשר היה לעשות היוון שמקל על הדייר ותמורת כמה אלפי שקלים בודדים אפשר היה לרכוש את הזכויות ל-99 שנים. למיטב ידיעתי רוב בעלי הדירות הפרטיות עשו היוון כזה. עכשיו הממשלה רצתה להעביר את הקרקע באופן מלא לבעל הדירה תמורת סכום קטן, וכנראה שעניין נידחה בינתיים. שיפוצניק | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |