פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הרצח והמניע של התקשורת
גלעד זליבנסקי (יום חמישי, 11/11/2010 שעה 21:00)


הרצח והמניע של התקשורת

גלעד זליבנסקי



סילוף של טקסט דומה לרצח. הקושי אינו בביצוע המעשה אלא בהסתרת עקבותיו (זיגמונד פרויד, משה האיש ואמונת הייחוד).

איזופוס מספר במשל על מחלל שנלקח בשבי על ידי חיילי אוייב. המחלל התחנן לשוביו שלא יפגעו בו וטען שהוא ראוי לרחמים, מכיוון שהוא לא שפך דם, אלא רק סייע ללוחמים באמצעות נגינה בכלי באופן בלתי אלים. החיילים השיבו לו שדווקא בתור פחדן שמעודד גברים אחרים להסתער ולמות בקרב, כשהוא עצמו לא נלחם, זה הופך אותו למעשה לפחות ראוי למחילה ביחס לשאר השבויים שנלחמו על חייהם.

ניתן למצוא גם בקבצי חוקים מיוון העתיקה יד קשה בהענשת עבריינים שבצעו פשעים אחרי ששתו יין מרוכז. אם בימינו ביצוע פשע תחת השפעת אלכוהול או סמים יכול לספק תמיכה לעבריין, ביוון העתיקה, החוק קבע שאדם שמסתכן בהשתכרות או באובדן שליטה, צריך באותה מידה להביא בחשבון את כל הפשעים שהוא עלול להסתכן כתוצאה ממצבו. כי הוא איננו עבריין חסר שיקול דעת, אלא מי שנטל על עצמו סיכון משפטי כשהוא היה פיכח. כלומר, אין לו מנוס אלא להיענש על התוצאות, כי הכל קרה בגלל הבחירה החופשית שלו כאדם חופשי.

אבל בתקופה שלנו, שולטת בלב ובנפש מחווה הפוכה – להשתמש בחולשות ובמגבלות שלנו כדי לברוח מהאמת מבפנים ובעיקר מהאחריות שלנו כלפיה. במובנים מסויימים, חלק גדול מהחברה המערבית של זמננו מורכב מאלכוהוליסטים שאולי ביוון העתיקה היו ממצים איתם את הדין. אבל בזמן שלנו, הם משגשגים ונהנים רק מחצי הכוס המלאה חופש הרצון. כל פעם שהם צריכים להתחמק ממה שהם עושים, רוצים או גורמים, מספיק לרוקן את כל הכוס כדי שלא יהיו השלכות אישיות או לקחים מרים.

העולם הפוסטמודרני מאורגן על פי יעדים כלכליים, נהרות מלאכותיים של הפצת מידע להמונים ובעיקר חוקים מעשיים שקשורים לדרישות של השוק העולמי ולפשרה בין המניעים הכלכליים לכל שאר המניעים שקיימים. זה לא סוד שהתקופה או החברה שלנו מונעת כמעט באופן מוחלט על ידי ''כוח'' כלכלי עליון, שיד אדם לא יכולה לגעת בו או לבטל אותו, ושגם אין לו צלם אנוש או צבא של מלאכים.

האקלים הכלכלי שבו אנחנו נושמים באופן מלאכותי עשוי להסביר בפני עצמו את רוב הבעיה המקומית שבה מתמקד המשך המאמר. עולם התקשורת, אם אפשר להתייחס אל הרשת של מגוון אמצעי התקשורת הפעילים כאל גוף אחד, היא היום יותר מורכבת מסוכנות מסורתית שרק מוכר או מעבירה ידיעות. במידה רבה, אפשר לומר שהתקשורת, ובמיוחד חברות החדשות מציירות בשביל רוב העיניים בעולם תמונה של המציאות. בין אם זאת המציאות הקרובה אלינו בארץ, ובין אם זוהי הזירה העולמית או הבינלאומית. טווח הראייה והגישה הישירה לידע מוגבלים אצל רוב האנושות, בהשוואה לכמויות המסחריות שאפשר למצוץ מכל כדור הארץ במהירות של כמה מצמוצים מול מסך המחשב או הטלביזיה.

הסוציולוג הצרפתי פייר בורדיה תיאר בספרו ''על הטלביזיה'' את העיוותים או ההגזמות שהטלביזיה מטבעה יוצרת אצל הצופים: למשל יש תמיד צורך לעסוק עד כדי זוועה בנושאים פרובוקטיביים ו''עסיסיים'' גם אם אין להם שום ערך חדשותי או חברתי. שני הנושאים העיקריים מהסוג הזה הם ''הדם והמין''. ויש עוד נושאים שתופחים למימדים לא בריאים או נדבקים למסך רק בגלל היכולת שלהם לפעור את הפה והעיניים ולהשאיר אותן קבועות על אותו ערוץ.
וברקע המנוכר הזה, אפשר עכשיו לגשת לנושא שמתחת לכותרת – הקשר בין התקשורת לרציחות יוצאי דופן שהיא מפרסמת, לכאורה מתוקף מילוי תפקידה.

אין כאן טעם להתווכח אם עצם הפרסום הארצי או העולמי של פשע יוצא דופן הוא ראוי מבחינה עיתונאית, תרבותית או ציבורית. וזה מכיוון שעולם התקשורת הנוכחי כבר ממילא מזוהם מאינספור יסודות מקולקלים שמצדיקים את הקיום שלהם רק בהרחבה דיגיטלית או וירטואלית של דרכי המסחר.

אבל עדיין אפשר לשאול עד כמה יד הלשון שלנו תוכל להתעלם מהמוות שנוגע בה?
האם הגענו לשלב גבוה באבולוציה שבו מותר למכור ולפזר בידור אלים בשביל שהרוב יהנו, אבל להסתכן בשכפול של עוד רצח, כמו שמעתיקים קובץ? אין דבר יותר קל למפרסמים מלהכחיש את האחריות שלהם לסדרות של פשעים שהם סיקרו. כי הם מוגנים מבחינה משפטית וגם למרות כל ההאשמות, פועלים בהתאם למנהג מקצועי שמקובל בכל העולם. אבל מצד שני, קשה גם להכחיש את ההשפעה הפסיכולוגית שיש לפרסומים על רוצחים מועדים, מעורערים ועדיין על סף הנורמטיביות, כלומר מסוג החומרים שמזינים היטב את אמצעי התקשורת ושמכינים מהם סיפור ''טרגדיה'' בהמשכים בשביל הציבור הרחב.

ניטשה טען שהיו מנהיגים רוחניים ודתיים שידעו שהם מרמים את כל המאמינים שלהם. כי הם לא היו מצליחים להתפרסם ולהצטיין עד כדי כך ברמאות, אם הם היו מאמינים לדברים שהם אמרו במקום פשוט להמציא את האמונה המועילה בהתאם לצרכים שלהם. באותו אופן, קשה להניח שאנשי התקשורת אינם מודעים לסיכון להעלאת הסיכון רצח נוסף על ידי פרסום עבה של פרשית רצח. חיקוי של הרצח על ידי רוצח אחר אינה תופעה שאינה מוכרת בקרימינולוגיה. וזה כמעט בלתי אפשרי שאנשי מקצוע לא ידעו על ההשפעה שיש להם על חלק מהלקוחות. אבל הבעיה היא שבפועל, אין עליהם רסן משפטי או חברתי, ומבחינה תקשורתית כל רצח שעובר סיקור מלא הוא סיפור הצלחה שמעניק רווח כספי ופותח דלתות להתקדמות מקצועית. במילים אחרות, לא רק שזה לא רוע, אלא שכל הסימנים מראים שזה מעשה גדול ומשובח, בדומה לניצחון באוליפיאדה או בתחרות דרמטית ביוון העתיקה.

האכזריות האנושית ידועה משחר ההיסטוריה. בעבר היו טקסים של הקרבת אדם, גלדיאטורים, שריפת מכשפות, הוצאות פומביות להורג. מעולם לא היה לבני אדם ספק לגבי ההשפעה המשחיתה של חשיפה שיטתית לאלימות. גם בתקופה שלנו יש מאגרי אלימות, בצורות חדשות, בחסויות חדשות. גירויים של מידע מיותר בערוצי תקשורת. רק במאה ה-‏20 רוצחים סדרתיים נולדו בתדירות גבוהה. המציאות הפוסטמודרנית הפכה את האדם ליותר בודד, מנוכר ומסוכן לעצמו ולאחרים. לא קשה לדמיין איך חגיגות וירטואליות וחדשותיות עלולות להפוך לרעל חברתי. כי אותו סם שמוזרק לדם של מיליון אנשים בבת אחת עלול להשפיע על אחד או שניים באופן בלתי הפיך, ולפעמים זה בדיוק מספיק כדי לכתוב מראש עוד ''טרגדיה'' בעמוד הראשון של כל עיתון ואתר באחד הבקרים של החודש הבא.

המחבר הוא בעל תואר M. Phil (מאסטר בפילוסופיה) ועוסק ביעוץ פילוסופי.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


זרימת מידע שקרי או אמיתי או מדומה .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 12/11/2010 שעה 6:13) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסירת המידע לגווניו התפתח במאה העשרים ועוד במאה הזו למימדים ענקיים . מימדים עולמיים-גלובליים .
אם פעם המידע היה ישיר או באמירה מפה לאוזן , הרי בהמשך הפך למידע מודפס , אחר-כך לרדיו , לטלוויזיה וכעת גם באינטרנט .

המידע בחדשות טובע בים של בידור . שעה ביום חדשות מול 24 שעות של בידור . מעט ערוצי חדשות והמון ערוצי בידור . הבחירה בצפיה נעשית בלחיצה קלה על השלט . בתנאים הללו מוסרי החדשות נאלצים להתמודד על תשומת לב הצופים .
סקרים חושפים לכמה מאות או אלפי מעשי רצח וזוועה וכן מין נחשפים ילדים עד בגרותם בתכניות הבידור .
לא התקשורת מוזילה את הפשיעה , אלא הסרטים והסדרות המבדרים .
אין זה מיקרה ששליטי רומא סיפקו מלבד לחם גם קירקס .
_new_ הוספת תגובה



התקשורת מנצלת חולשה אנושית.
ימני גאה (יום שישי, 12/11/2010 שעה 22:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התקשורת מנצלת צורך חייתי בבני-האדם לאסוף אינפורמציה על מצבים מסוכנים אשר יכולים להוביל למוות.

זה הבסיס אשר מנוצל ע''י אמצעי התקשורת כדי לרתק בני-אדם לשאוב כל מידע אפשרי כדי ללמוד ממנו איך להגדיל את הסיכוי להשרד ממוות.

חשבון גס מראה שבכל יום מתווספים כ 20.000 בני-אדם בכדור הארץ.

התקשורת לא מתעסקת בכמות עצומה של נולדים חדשים או לעקוב אחרי התבגרותם,

אבל היא כן מתעסקת עם דיווח על מוות, פציעה, מחלות וכיוצא בזה.

זה יצר חייתי מובהק, שמנוצל היטב ע''י השולטים באמצעי התקשורת.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי