ההיטל על רווחי הנפט המוצע בהצעת החוק הוא היטל הנגבה בעיקרו מהרנטה הכלכלית של מאגרי נפט וגז, ועל כן הוא מוחל רק לאחר שההשקעות בחיפוש, בפיתוח ובהקמה הוחזרו במלואן בתוספת תשואה, המגלמת, בין השאר, את סיכוני היזם ואת הוצאות המימון הנדרשות. בשל כך, הלכה למעשה, היטל זה לא יגבה בשנים הראשונות להפקת הנפט או הגז, אלא רק לאחר כמה שנים שבהן תוחזר עלות ההשקעה ותושג תשואה. שיעורו של ההיטל המוצע יהיה נמוך יחסית עם תחילת גביית ההיטל והוא יעלה ככל שתעלה רמת הרווחיות של המיזם. בזכות שיטה זו מיזמים בעלי שיעורי רווחיות שאינם גבוהים במיוחד לא ישלמו את שיעור ההיטל המרבי ואולי אף לא ישלמו היטל כלל.
בשנתים האחרונות התברר לשר האוצר ולאנשיו ולרבים בציבור הישראלי שהזיכיון שניתן ליזמים לחפש גז בחופי ישראל הופך לתגליות שרווח משמעותי מאד בצידן. הם הבינו שזה הזמן לבחון מחדש את המערכת הפיסקלית – זו המשלבת מיסוי, תמלוגים ואגרות – בנוגע לחיפושי גז ונפט. המערכת , שלמעשה עוצבה לפני יותר מ-50 שנה. במציאות של אז נדרשה מערכת כזאת שתתמרץ יזמים לחפש ואולי לגלות את הנוזל השחור בגבולות ישראל.
כפי שכתוב בכתב המינוי, ועדת ששינסקי התבקשה להמליץ על שינויים במערכת כדי לעדכנה ולהתאימה למציאות כיום; לעדכנה כדי שתאפשר לתת ביטוי לשימוש במשאבים של המדינה, של העם, ביחד עם הבטחת רמת רווחיות ליזמים. הצעת החוק מגלמת את המנגנון שיכניס לחוק את המלצות הוועדה (
תקציר).
בשבועות הקרובים יתנהלו בוועדת הכספים דיונים בקצב מואץ כדי לנסות ולאשר את החוק בקריאה שניה ושלישית לפני סוף מושב החורף של הכנסת, ב-30.3.2011.
במציאות כיום המדינה גובה תמלוגים בשיעור 12.5% מההכנסות כפי שנקבע בשנת 1952 ומס חברות בשיעור 16%. במוקד הצעת החוק הוספת היטל למערכת הפיסקלית הזאת. אבל כפי שמודגש בציטוט בראש במאמר, היא מנוסחת בצורה שתבטיח תשואה ברמה ''מינימלית'' לפני שמתחילים לגבות את ההיטל. בהמשך שיעור ההיטל עולה בהדרגה עד לשיעור של 50% רק כאשר כבר הובטח
החזר שהוא למעלה מכפול מערך ההשקעה בחיפוש פיתוח והקמת מיזם הנפט (עמ' 531,
הצעת חוק...).
הצעת החוק גם כוללת ניכוי ההיטל בחישוב ההכנסה החייבת לצורכי מס וכך שיעור המס על ההכנסה ירד עם עליית שיעור ההיטל. היא גם מציעה חישובי פחת מואץ כדי לתת ביטוי לשיעור ההון הגבוה בשלבי הפיתוח וההקמה. לא רק שהמדינה מבטיחה שיעור ורמת רווחיות לפני התחלת הגביה, היא גם תאפשר (אם הצעת החוק תאושר) ניכוי מואץ. בדרך הזאת גם בהנחות מחמירות בעניין הרווחיות לא יפגעו תזרים המזומנים ויכולת החזר החוב של היזם.
אפשר לצפות בלא מעט ביטחון שיעבור עוד זמן רב, אולי עד סוף העשור, לפני שהמדינה תגבה סכומים משמעותיים מהמיזמים השונים.
הצעת החוק מציעה מערכת פיסקלית שקודם מבטיחה את הרווחיות ליזמים ורק אחר כך מאפשרת גביית ההיטל על ידי המדינה, ובהדרגה (בזהירות). נדמה שגם היזמים שהובילו את קמפיין ההתנגדות לשינויים המוצעים מבינים וחשים זאת. מסתבר שלפחות אחד מהם, יצחק תשובה, ממשיך
להגדיל את אחזקותיו בשותפויות הגז. לא סביר להניח שהוא היה עושה זאת אם החוק המוצע היה גרוע כל כך כפי שהמתנגדים ניסו ללמדנו.
חוק ששינסקי בישורת האחרונה
כל ההילולה הזו, היא חלק מההפקרות במדינה שלנו...
