|
|
|
כריש שחור
יורם המזרחי
''כולם יראים את הכריש הלבן כשאת הקרבנות טרף השחור''
(תרגום מניב פולינזי)
קרוב לביתי, ''מעבר לגדר'', שוכן בסיס חי''ר קנדי, הנקרא ''מחנה קאפיונג'' לציון קרב מעידן מלחמת קוריאה, שם לחמו חיילים קנדים אנשי גדוד סיור מנוגמ''ש הנושא שם ציורי בריטי: ''חיל הרגלים הקנדי- הקל של הנסיכה פטרישיה'' (p.p.c.l.i).
סמוך למחנה, פרוסה שכונת מגורים גדולה, שדייריה הם חיילים ומשפחותיהם. שיכון צבא קבע קנדי שליו ומאופק, ההולם צבא שאנשיו, מאחרון הטוראים עד לרמטכ''ל - משרתים שירות קבע המכונה כאן ''התנדבות''.
הגדוד נשלח לאפגניסטן, שם חנה באזור קנדהאר ורובאיו השתתפו במבצעי סריקות, הופצצו בטעות על ידי חיל- האויר של ארה''ב שקטל חמישה מהם ופצע אחרים, התאמנו ובעיקר.... השתעממו.
פעם אחת דווח על הצלחת צלף לפגוע ''במטרה אפגאנית'', כשמטווח של למעלה מקילומטר וחצי הוא ביצע יריה בעזרת מיכשור אלקטרוני מתוחכם. כמה ימים אחר כך נמסר שבינתיים נשלח הביתה חיל אחר מכתת הצלפים, שככל הנראה יעמוד למשפט מפני שביום חם ומשעמם, במאהל המדברי מוכה הזבובים, הוא הצביע על סרן, כומר היחידה והפליט קללה ''מינית מעליבה'' (כנראה מאאדר פאקר/זיין אמהות), שהיא קללה השגורה לרוב בפי חיילי, ספורטאי, שוטרי ובכלל... גברי וגברברי......צפון-אמריקה.
הגדוד המפואר, חזר בימים האחרונים לחדשות והעסיק את השכונה, כשנודע ''שהגיבורים'' (כך בפירוש הם מתוארים) חוזרים הביתה.
על גזעי עצים, בשדרה ובחצרות, נקשרו סרטים צהובים שהם סמל לתקווה שיקיר, או יקירה, (בצבא קנדה יש שוויון זכויות מלא לנשים, המשובצות גם בתפקידי לחימה) ישובו הביתה בשלום.
הבסיס קושט צהוב עז, חבצלות צהובות נשתלו ליד עמדת הש.ג. שהוא... אזרח שכיר צבא, והשכונה לבשה חג.
בחלון אחד הבתים הנאים, ראיתי כרזה גדולה, האומרת ''ברוך שובך הביתה דאדי!'' ואילו על קיר בית אחר נתלתה כרזה האומרת פשוט מאד: ''מייק אני חסרת סבלנות''.
לאורך הדרך, משדה התעופה לשער הבסיס, נתלו כרזות, דגלים וציורים המראים את ''ג'וני חוזר הביתה'' או למשל שלט שהציבה העיריה המדגיש ''וויניפג מברכת את
בניה השבים משדה הקרב''.
כל אלה ועוד, מסימני מדינה לא לוחמנית, שלפעמים... פשוט לא יודעת מה לעשות עם חייליה... שבדרך כלל מושאלים למשימות במסגרת האו''ם.
השירות באו''ם, כצופים מהצד, הרואים מלחמה ואינם משתתפים בה, מסתיים בכל פעם עם עליה במספר חולים הסובלים מתסמונות פסיכאטריות. חיילים שלא לחמו, אלא ראו זוועות מלחמה .
תסמונת טראומה מאוחרת, היא איפוא כמעט סיסמאת קרב בצבא הקנדי של עידן השלום, ומספר הסובלים, שהצטבר מאז מלחמת המפרץ דרך יוגוסלביה סומליה האיטי, קוסובו או רואנדה ואפגניסטן - מגיע למאות חיילים פגועי נפש..
אחד מהם,גנרל רומיאו דלייר, שהיה מפקד כוח האו''ם ברואנדה, לקה בהתמוטטות עצבים, נעלם מביתו ובסיסו ליד עיר הבירה, התגלה כעבור מספר ימים כשהוא מטושטש, כמעט טובע במים הקרים של נהר אוטווה.
אחרי טיפול בדיכאון,הופיע דלייר בסרט הדרכה אמיץ המתאר את התסמונת המעיקה ומעודד אנשי צבא - לא להתבייש או לחשוש מסטיגמה- חברתית ולפנות לפסיכיאטר .
תסמונות ובעיות מוראל חמורות, הביאו למשל לפיזור גדוד- הצנחנים של קנדה, יחידת עילית, שחייליה שירתו בסומליה, שם התעללו בעצירים, עינו למוות צעיר סומאלי, עסקו בצילומי ''פוזות עבדאי'', ואחדים הזדהו בפירוש ומול מצלמת ווידאו - כגזענים ניאו- נאצים.
הגדוד פורק, אנשיו פוזרו, אך מאז ועד היום ניטש ויכוח ציבורי בשאלה אם הממשלה נהגה כשורה כשהורתה לצנחניה הפרועים להסיר תגי יחידה מיוחדת ולהסתגל למציאות חדשה, של חיילים ביחידות רגילות.
כמה מקציני וחיילי הגדוד הנכלם, הועמדו לדין, והשבוע, באיחור של שמונה שנים, הודיע התובע הצבאי הראשי, שתיק שהוגש נגד חייל המואשם בהשתתפות בעינוי ורצח צעיר סומאלי-נשאר פתוח, מוכן למשפט, בגלל העובדה ש... הנאשם החליט בינתיים להתאבד בתליה, נכשל וגרם לעצמו נזק מוחי בלתי הפיך.
''התיק לא יסגר'' אמר התובע הצבאי, מפני שאם בדרך נס יצליח המוח הפגום לשחזר את עצמו - כי אז התביעה תופעל.
הצבא הקנדי, יכול איפוא לעורר קנאת רבים, בפרט במדינות בהן חל חוק שירות חובה. מדינות המצויות בלחימה מתמדת או חלקית, וצבאות מדינות לא עשירות....וראה זה פלא..... דווקא אצל העניים לכאורה, אין מחסור בציוד, ואילו חיילי קנדה מתבזים חדשות לבקרים, כשמדווח בתקשורת על מחסור בנעליים; על מדי-קרב חדשים ה...מתפרקים על גוף הלוחם הלובש אותם; אי שביעות רצון החיילות מחזייה- קרבית,שתוכננה במיוחד למען האמזונות הקנדיות; דיווחים על כלי רכב ששרדו ממלחמת קוריאה; מסוקים בני ארבעים ויותר; צוללות בריטיות מחודשות שצוותיהן מתפללים לנפטון, מתחננים שהצוללת לא תהיה לארון מתים, ועוד כהנה וכהנה חלום מציאותי... עליו כדאי לקדש ''הלוואי עלינו''
הערב, אחרי התרגשות ''שיבת הבחורים'' לשכונה חזרו לעסוק בנושאים העומדים ברומו של עולם...... חבר פרלמנט מהסיעה השמרנית, החליט ''לצאת מהארון'' והודיע ברבים על נטייתו המינית (כאילו שלמישהו אכפת) וכך הצטרף לחבר פרלמנט מהשמאל, שכבר שכח מתי יצא מהארון.
הטיפול הקנדי בשאלת ''הברירה המינית'' קשור לכמה נושאים מרכזיים ובהם -זכות נישואים בין זכר לזכר ונקבה לנקבה, זכות זוג ממין אחד לאמץ ילדים במטרה ''להקים משפחה'' וויכוח ממושך האם יש לאפשר הסברה מינית חריגה, גם
בבתי הספר העממיים ''כדי שיבינו'' .... באותו עניין פרצה באחרונה שערוריה מתוקשרת, כאשר כיתת תיכוניסטיות, ששובצו במסגרת קורס אקדמי נסיוני, בכיתת מבוא לאמנות, קיבלו מהמרצות חומר מעודד בכיוון חשיבה לסבי, כולל המלצות... באיזה פרי, או ירק, כדאי להשתמש כתחליף לגבר....
ההורים הנזעמים זעקו חמס, נשיאת האוניברסיטה התנצלה, העיתונות חגגה.
שר החינוך הבטיח ''שבעתיד לא ירשו למורות לסביות להטיף ברירה מינית לנערות'' מה שמייד עורר זעם שדולת- העליזים, שהיא מהיותר תוקפניות, שבדומה למקומות אחרים בעולם, מנסה להכריח את כולנו, עלובי הנפש, המעדיפים משגל עם בן או בת זוג מהמין הנגדי לשמוח בשמחתם, להריע במצעדיהם, להתפעל למראה גברת ספוגת הורמונים המגדלת שפם, או גבר לבוש מכנסי עור הדוקים עם פתחי עכוז גדולים.
שדולה אחרת, מציעה לקיים ''מצעד נגדי'' בו יצעדו בעלי אוריינטציה מינית ''מיושנת'' שישאו ''שלטי גאווה'' בסגנון ''כמה טוב לשכב עם אשתי'' או כרזות המטיפות לשימוש נכון בזיקפה, עם או בלי ויאגרה.....
הטירוף הולך ומתפתח גם בכיוון טראגי, כאשר מסתבר שעובדי האלוהים, הכמרים והנזירים האדוקים של הכנסיה הקתולית הקדושה... שייכים ''לקבוצת סיכון'' או בעצם ל...קבוצת המסכנים, של חובבי ילדים, בעיקר נערי מקהלה, פרחי כהונה וחניכי מועדוני הצופים הנוצריים......
קנדה שקועה רובה ככולה בסיפורי זוועות- הכמורה הסוטה; בהתנצלויות בחצי פה שמשמיעה הכנסיה; במשפטים ותביעות פיצויים וסיפורים דומים, המגיעים מחוגי הספורט, שם צצים מאמנים, מעסים ואחרים מקהיליית האתלטיקה, שבמשך השנים דאגו להקים הרמונות- קטינים המוכנים לעשות הכל, אפילו ''להתפלגש'' עם המאמן, או מנהל הקבוצה ובלבד שיקודמו בקריירה על הקרח או על מדשאת הפוטבול.
בתוך כל אלה, נמשך הקיץ המרהיב, המדשאות ירוקות והפריחה יפהפיה מתמיד. אלא שהציידים החובבים, ''אנשי השדה והטבע'' שמעו בזוועה שחוקר ורופא (יהודי,לעזאזל!) מצא שמחלה, דומה לתסמונת הפרה המשוגעת, תוקפת צבאים, קאריבו, מוס ואיילי סלעים, וכי שלושה מקרי מוות שנרשמו במדינת ויסקונסין, שעד לאחרונה לא נמצא להם הסבר רפואי -אירעו בגלל המחלה. חוקר ורופא אחר (שוב בשורה רעה שמביא לעולם נחת-הגויים יהודי!) - העיר שתקופת הדגירה, עד התפרצות המחלה - ארוכה מאד וכך סביר שחובבי בשר ציד, שנוסף לתענוג המוזר של קטל בעל חיים נהדר - עוד זוללים אותו - נגועים, לא עלינו במחלה..... הפן החיובי של הפרשה, הוא שמעתה יקטלו פחות בעלי חיים מפוארים.....
החופש הגדול בעיצומו, אולמות בתי- הקולנוע מלאים ילדים בחברת סבתות מיואשות ואמהות עם מבטי רצח-בעיניים, הצופים ביצירות הוליודיות מטופשות להחריד, כמו ''אוסטין פאוור'ס 3'' סרט שכבר בשבוע ההקרנה הראשון- היה לרב- מכר ולהיט חברתי ממשפחת נכסי צאן ברזל של העולם האנגלוסכסי אמריקאי, בדיוק כמו סופרמן, איש העכביש, הגודזילה חוזרת שנית, קינג- קונג ועוד כהנה וכהנה.
כל אלה מזכירים את ילדותי, כשבעונת החופש הגדול הירושלמי, הקרינו בהצגות השחרית של קולנוע אוריון, או אדיסון סרטי- סדרה שתוארו ''שלושים ושש מערכות''. שעות של פלאש-גורדון, זורו, צי'ף- טונטו, רין טין טין ועוד ממיטב הפקות שנות השלושים והארבעים, עידן השמן והרזה וכמובן... ארול פלין האגדי, פעם כשודד הים הג'נטלמני קפטן בלאאד, ופעם הצנחן הגיבור הלוחם ביפנים (שלא יודעים לפגוע!) בסרט האלמותי ''המטרה: בורמה'' (שרדף אותי ''כסרט חובה'' גם בגדוד 890).......
יתכן, כך נראה, שאני באמת מזדקן, וכך נזכר במחוזות ילדות, שלעניות דעתי (וזכרוני) היו מופלאים. עולם חברות, פעילות בתנועות נוער, ביקור יומי בספריית הפועלים, לחם עם ריבה ולבן של תנובה.
ואם הייתי צריך עוד הוכחה ''שמהגיל אין לברוח'' שמתי לב, היום בשעת הרצאה מסורתית, עם ארוחת צהריים, שוחחנו בהפסקה על הפרעות עיכול, נדודי שינה, קטטרים קבועים או זמניים,
טחורים, גזים, ניתוחי שיחזור פרקים, שיניים תותבות ועוד מעולמם של גברים שפתאום מצאו עצמם ''כסבא '' כשהנכדים גדלים לנגד עיניהם מיתמרים לגובה מבהיל, ומגלים כישורים מעוררי שבץ וקנאה כמו...טיפול נכון במחשב.... ועכשיו חברים, השעה 2345 (זמן מקומי) והשלפוחית לוחצת... הגיע עת סיום והטבעת הכריש- השחור, שיצלול עד לשבוע הבא.....
|
|
|
כריש שחור / טור שבועי
החופש הגדול בירושלים של פעם
