מה כתב ריצ'רד גולדסטון?

בזמנו כתבתי שדו''ח גולדסטון נולד בחטא. החטא הראשון היא ההחלטה של ''המועצה לזכויות האדם'' של האו''ם שהקימה את ועדת גולדסטון. אותה החלטה, שהתקבלה לפני תום הקרבות, היוותה בעצם שילוב של כתב אישום עם הרשעה. החטא השני קשור בעובדות שעליהן הסתמכה הועדה כ''הוכחה מספקת'' להסקת מסקנות. אלה הבעיות העיקריות של אותו הדו''ח לפני שעוסקים בפרטים עליהם מבוססות המסקנות.

בעיה נוספת שעליה נכתב לא מעט נבעה מהעובדה שממשלת ישראל לא הסכימה לספק לועדה מידע שנדרש. יחד עם זאת אחת ההמלצות של ועדת גולדסטון היתה שישראל והחמאס יחקרו את הארועים שהוזכרו בדו''ח. בהמשך הוקמה ועדה, ''ועדת מומחים בלתי תלויה'' (בראשות Mary McGowan Davis), שתנתח את המידע מהחקירות האלה. הפעם ישראל בחרה לשתף פעולה, ''במידה מסויימת'', עם הועדה של האו''ם שהוקמה כדי לפעול ברוח זאת.

---

אחרי המהומה שהתחוללה בעקבות דו''ח גולדסטון בחרה ממשלת ישראל לחקור את האירועים השונים שהוזכרו בהמלצות הדו''ח. ממשלת ישראל הכינה וסיפקה לציבור מידע שכלל נתונים עובדתיים, כולל על חקירות שניהל צה''ל, והיבטים משפטיים של המבצע (The Operation in Gaza: Factual and Legal Aspects). גם משרד החוץ הפיץ עידכונים על התפתחות החקירות שהתנהלו בישראל. לכן היה זה די צפוי שמסקנות ועדת המומחים היו יותר אוהדות לישראל.

זהו באופן כללי המידע עליו התבסס גולדסטון כאשר כתב את המאמר,''הערכה מחודשת של דו''ח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה'' (Reconsidering the Goldstone Report on Israel and war crimes) שפורסם ביום ו' האחרון (1.4.2011). להלן עיקרי עמדתו החדשה של גולדסטון ביחס לישראל:

1. אנחנו יודעים הרבה יותר משידענו בעת שנכתב דו''ח גולדסטון,
2. אילו ידעתי אז מה שאני יודע כיום דו''ח גולדסטון היה שונה,
3. ישראל השקיעה מאמצים רבים לחקירת מאות האשמות על התנהלות בלתי הולמת,
4. המלצה עיקרית שלנו היתה שכל צד יחקור באמת ובשקיפות ארועים שנזכרו בדו''ח,
5. חוסר שיתוף הפעולה של ישראל גרם לכך שלא יכולנו לאמת כמה אזרחים נהרגו,
6. הדו''ח הוביל למספר רב של ''לקחים שנלמדו'' ושל שינויי מדיניות.

משמעות היא שגודלסטון מכיר בכך שלאחר כתיבת הדו''ח הצטבר הרבה יותר מידע רלוונטי לבדיקת ארועי ''עופרת יצוקה''. המקור העיקרי לתוספת המידע הוא הממסד הישראלי (ממשלה וצה''ל) שהשקיע מאמצים רבים כדי לאיסופו. לבסוף, הדו''ח בכל זאת גרם לשינויי מדיניות.

---

המאמר הזה התפרש במערכת הפוליטית ובתקשורת כאילו גודלסטון התחרט. אם מסתמכים על ההגדרה המילולית היבשה של המושג חרטה ('חזרה מדעה קודמת או צער על מה שנעשה') זו פרשנות נכונה. אלא שגולדסטון למעשה רק מסביר שבעצם דו''ח גולדסטון יצא כפי שהוא בגלל ממחסור במידע. הוא מביע צער רק על זה שהמידע לא עמד לרשותו. וזה כבר לא היה תלוי בו ולכן עניין לחרטה (או לא) של מישהו אחר.

ראוי להדגיש כי אין במאמר הבעת חרטה (צער) על דרך הסקת המסקנות השגויה ועל העובדה שהועדה הסתפקה במידע חלקי. מאחר ואלה הגורמים העיקריים למסקנות דו''ח גולדסטון, הרי שקשה מאד לפרש את המאמר כביטוי לחרטה.

---