המחדל של המדינה

כל עובד מנהל בכיר בעל השפעה על התהליכים הללו, צריך להבין כי מה שהוא מוותר – אינם הנכסים שלו. אומנם המשכורת שלו לא תיפגע, ואפילו ייתכן שהיא אף תעלה ב''זכות'' היוזמה, אולם החשבון איתו עלול להגיע מכיוון אחר. כל בעל השפעה על התהליכים של הפקרת אדמות הנגב ומסירתם למי שניכס אותם לעצמו – יהיה אחראי באופן אישי למחדל ועלול לתת את הדין.

• • •

מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל את קרקעות המדינה, והוא פועל על-פי חוק יסוד: מקרקעי ישראל, תש''ך-‏1960.
בניהולו של המינהל נמצאים 93% משטח מדינת ישראל שהם 22 מיליון דונם.
הקמתו של המנהל נועדה לשמור את אדמות המדינה באופן שייוותרו בבעלות ציבורית ו/או מבוקרת, וייועדו למטרות בהתאם לאינטרסים של מדינת ישראל. כגוף החולש על רוב מכריע של האדמה בארץ ישראל, ברורה חשיבות תפקידו של גוף זה – מבחינה כלכלית, ביטחונית, חברתית. והנה, נקרה לידיו תפקיד אחד עיקרי ומרכזי, בעייתי המצריך באמת גוף ציבורי בעל עוצמה וסמכות לענות בו ולעסוק בו – והוא – טיפול באדמות הנגב.

ובכך, כלומר: בעיקר – המנהל כשל ונמצא עתה על סף העברת נכסים הנאמדים במיליוני דולרים בנגב לידיים של עברייני בניה, פורעי חוק וסדר, בריונים הקובעים עובדות בשטח וגוזלים נכסי הלאום.

על כך צריכה לקום וועדת חקירה – דרישה שהועלתה לראשונה באתר news 1 זה מכבר.

לו היו אדמות אלו בידיים פרטיות, חזקה על אותם פרטיים שלא היו מוותרים סתם כך על הנכסים. הטוענים לבעלות – למעשה נכסו את הקרקעות לעצמם ללא שום רישום בטאבו אלא תוך פלישה ויצירת עובדה בשטח. בדיני קרקעות מצב כזה לא מקנה זכות. ההימצאות לא יוצרת בעלות על המקרקעין; יכול אני להתנחל על ספסל ציבורי בתל אביב, והוא (הספסל הציבורי) לעולם לא יהיה שלי.

הבעיה היא שלעובדי מנהל מקרקעי ישראל, קל לחתום על ויתורים - הרבה יותר מאשר לאמץ את מוחם ולאתר פתרונים אחרים אשר ישאירו את ממ''י מנהלי אותם אדמות – מה גם שבכך הם יהיו פופולאריים בקרב בשדולה השמאלנית קיצונית המגובה בתקשורת בישראל, וזאת, למרות העובדה כי מהלך מסוג זה מהווה ניגוד ברור ליעוד המקורי של המנהל. ועל כך חובה להקים וועדה שתחקור את מקור המחדל ותחשוף את האחראים לכך.
כל עובד מנהל בכיר בעל השפעה על התהליכים הללו, צריך להבין כי מה שהוא מוותר – אינם הנכסים שלו. אומנם המשכורת שלו לא תיפגע, ואפילו ייתכן שהיא אף תעלה ב,זכות'' היוזמה, אולם החשבון איתו עלול להגיע מכיוון אחר. כל בעל השפעה על התהליכים של הפקרת אדמות הנגב ומסירתם למי שניכס אותם לעצמו – יהיה אחראי באופן אישי למחדל ועלול לתת את הדין.

כך ראוי שיהיה, ולאור איום זה – צריך עתה, בדקה התשעים, לסגת מהתוכנית המוזרה הזו ולאתר פתרונות אחרים, כאילו אדמות אלו שייכות באמת למי שהן שייכות, כאילו הן מצויות בידיים פרטיות.

ועוד משהו, בטרם חתימה על הסדר, (כל הסדר), יש לעיין ביעודים הרשמיים של מנהל מקרקעי ישראל ובסיבות הפורמאליות להקמתו, ככתוב בספרי ההיסטוריה של תלמידי בית הספר היסודי.

---