פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מתי היה שוויון בנטל?
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום שלישי, 10/07/2012 שעה 7:00)


מתי היה שוויון בנטל?

ע. צופיה



שלושים שנה שרתי במילואים. לא אפרט את המקומות שהייתי. אין לזה כל חשיבות. חייל מוגבל בריאותית שמבצע תפקיד פקידותי בתל אביב תורם לא פחות מ''קרבי'' בחטיבה זו או אחרת.

הייתי שייך לקבוצה בת עשרות לא רבות של חיילים. במשך השנים הבחנתי כי אני ועוד אחרים ממלאים כל שנה את מכסת המילואים שלנו ומנגד הייתה קבוצה, לא מבוטלת במספרה שכמעט תמיד חמקה מהשירות בתואנה זו או אחרת. כל טרוניותינו לא הועילו. הם ידעו איך לנצל את ''הפטורים'' בצורה נכונה ומדויקת. האם היה שוויון בנטל? בטח שלא.

במקום עבודתי היו כמאה איש, מחציתם גברים ורובם בגיל שבו משרתים במילואים. תמיד הופתעתי לראות כיצד חלק מהם, שנקראו לשרות מילואים, בעלי דרגות וקצינים, עברו כמעט כל יום דרך מקום העבודה, התעניינו מה קורה, הקפידו להופיע באירועים וישיבות חשובות במשרד, שמא יחליטו משהו שהם לא שותפים בו. כאשר שאלתי אותם כיצד זה מסתדר עם השירות הם הגיבו בהינף יד סלחני
''הפקידה והסמל מנהלים את הכול''.

האם זה שוויון בנטל? בטח שלא.

בן-גוריון שיחרר רק ''400 לומדי תורה'' בשנת 1949. מראשית שנות השישים אני בצבא. מעולם לא ראיתי חרדים שמשרתים בצבא. המסקנה: הוא (בן-גוריון), בפועל, שחרר את כולם.

במשך 30 שנות שלטון השמאל במדינה לא ראינו שום ניסיון אמיתי להשוות את הנשיאה בנטל. אך מאז עלה הימין לשלטון זה הפך לנושא מרכזי בפוליטיקה הישראלית. צביעות כבר הזכרנו?

מנהיגת ''מחאת האוהלים'' הזועקת מתוך כל אוהל מצוי וכל כיכר פנויה על ה''צדק החברתי'' שחסר לה לא התביישה לקרוא יחד עם אחרים להימנעות משרות בצבא. צביעות כבר הזכרנו אבל זה כבר גובל בבוגדנות.

מי שיחקור פעם את רמת ההשתמטות מהצבא בעת מלחמת העצמאות, מלחמה שהייתה עבור הישוב היהודי בארץ מלחמה לחיים או למות, יופתע מהכמות שיגלה ולא דווקא בצפון תל-אביב של אז.
אם נבחן את הסיבה האמיתית שגורמת לחלק מאיתנו להתגייס לצבא בלהיטות, לחלק סתם להתגייס, לחלק לנסות להשתמט מבלי שירגישו שהוא משתמט ולרבים אחרים, בעיקר חרדים, להשתמט ללא בושה, נגלה כי הסיבה נעוצה בסביבה שבה אנו גדלים ומתחנכים.
לכן השינוי בקרב החרדים והערבים ביחס לשירות צבאי ולאומי יחול רק אם הסביבה האנושית שבה הם גדלים תשנה את עמדתה בנושאים אלו.

חלוקה שווה של הנטל, כל נטל, עומד ביחס ישיר לזכות לשוויון מלא בזכויות שהמדינה מעניקה לאזרחיה. החוק של שוויון בנטל צריך לשקף גם שוויון בזכויות. זה בצד האוטופי, אך בצד המעשי קשה לשנות מצב ששרר שישים וכמה שנים ביום אחד ובחוק אחד.

לכן אני מציע את הפונקציה הבאה:
  • כל אזרחי ישראל יתייצבו במלואת להם 18 שנה לגיוס.
  • לאור המצב המדיני בארץ ישראל יינתן פטור גורף, לפי שעה, לכל האזרחים הערבים, אלא אם ביקשו להתנדב לשרות צבאי או לאומי.
  • לגבי האזרחים החרדים, יהיה לרמטכ''ל, או מי שהוסמך על ידו, שיקול דעת מלא לגבי מי שיגויס לשרות צבאי ומי שיגויס לשרות לאומי. כמו כן יחליט הרמטכ''ל מי יגויס מיד ומי שירותו ידחה עד חמש שנים מיום התייצבותו או ישוחרר לחלוטין.
  • מי שיחמוק מהשרות הצבאי או הלאומי, ימנעו ממנו וממשפחתו כל תמיכה כספית ממשלתית, ישירה או עקיפה למשך 10 שנים.
אך החוק לא יצלח לשנות מהותית את המצב אם לא נפעל באופן נמרץ לשינוי תדמית הצבא והשרות הלאומי בעיני הערבים והחרדים




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לכאורה פונקציה פשוטה ועניינית
דוד סיון (יום שלישי, 10/07/2012 שעה 8:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ענין השוויון בנטל העסיק את הנושאים בעול מראשית הדרך – עוד במלחמת השחרור. גם אז היו משתמטים.

העניין האקטואלי קשור ברובו בהתפתחות ההדרגתית של התודעה בציבור, ולא בשאלה מי בשלטון. לדעתי יוזמי המאבק (שהחל לפני כ-‏12 שנים) לא עשו זאת כדי להציק לממשלות הימין. אלא נמאס להם לראות את התופעה (שסיכמת ב-''הפקידה והסמל מנהלים את הכול'') נמשכת.

הפונקציה שלך פשוטה ועניינית אבל חסרה בה הבהרה בדבר השרות הלאומי: האם הוא חובה לכל מי שלא משרת בצבא?

יחד עם זאת נראה כאילו שהפונקציה לא תחולל שינוי משום שהיא מציעה מסלולים שונים לפי מוצא. הרי לחרדים ולערבים מוצעים בה מסלולים שונים.
- איך אפשר לפעול לשינוי תודעתי בעיניהם כאשר החוק מאפשר להם להמשיך כאילו לא השתנה דבר?
- האם סעיף התמיכה יעשה את ההבדל?
_new_ הוספת תגובה



לכאורה פונקציה פשוטה ועניינית
ע.צופיה (יום שלישי, 10/07/2012 שעה 9:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א.מי שהיה בשלטון בשלושים השנים הראשונות לא היה מעוניין בדיון ציבורי בנושא זה. מאחר והוא שלט על רוב התקשורת הנושא כמעט שלא עלה.
לא קשה לזהות בין יוזמי המאבק את השקפת עולמם הפוליטית.
ב. מנקודת ראותי השרות הצבאי והלאומי חד הם ויחולו, למרות שלא ציינתי גם על חילונים.
ג.ציינתי כי איני חסיד של מהלך ''עם פטיש ביד''. לכן צריך להתחיל את המהלך בשלבים שונים בין המגזרים.
השינוי העיקרי והמהותי הוא ההתיצבות לגיוס כמו כולם. לגבי החרדים הצבא יחליט בלעדית על צרכיו מתוך כלל המתיצבים הן לצורך המידי, הן לצורך בחמש השנים הקרובות והן לעיסוק (צבאי או לאומי). העקרון הוא שבסופו של דבר כולם ישרתו באיזו שהיא מסגרת ממלכתית.
סעיף התמיכה הוא הגזר שמצד אחד שלו מאכילים ומצד שני מכים.
_new_ הוספת תגובה



לכאורה פונקציה פשוטה ועניינית
דוד סיון (יום שלישי, 10/07/2012 שעה 11:15)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי לא קשה לך לזהות השקפת עולם פוליטית של אנשים.
אבל לפני 12 שנים שהמאבק הזה התחיל היתה ממשלת ''שמאל'' בשלטון.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי