פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ארה''ב: ''הצוק הפיסקאלי'' והשפעתו
עגל הזהב / דוד סיון (יום שני, 17/12/2012 שעה 15:00)


ארה''ב: ''הצוק הפיסקאלי'' והשפעתו

ד''ר דוד סיון



פער התפוקה ''המיתון הגדול'' שהחל בדצמבר 2007 הסתיים ביוני 2009 ומאז המשק האמריקאי צומח. הוא צומח בקצב דומה לזה שהיה לפני ''המיתון הגדול''. לכאורה הכל בסדר. אבל מסתבר, כפי שמראה הגרף, שהקצב הזה לא הספיק כדי לסגור את ''פער התפוקה'' (''output gap'') השנתי שנותר בגודל של כ-‏900 מיליארד דולרים. המשמעות היא שהכלכלה במצב לא אופטימלי היא עדין לא השתקמה.

הפער הזה מסביר את שיעור האבטלה הגבוה (7.7%) שלא כולל את אלו שהתייאשו מלמצוא עבודה. הפער הזה גם גורם (באופן אוטומטי) לירידה בגביה, לעליה בהוצאות (ביטוח אבטלה, תקציבי רווחה וכו') ולכן גורם לגידולו של הגירעון התקציבי (סגירת הפער תביא להקטנת הגירעון). לא פלא שבמציאות הזאת החוב הלאומי המשיך לצמוח, באופן משמעותי, כפי שקרה מראשית העשור, מראשית ממשלו של בוש הבן.

''הצוק הפיסקאלי'' (''fiscal cliff''), שמבטא קיצוץ דרסטי בגירעון התקציבי שיחול בראשית ינואר 2013, הוא תוצאה טבעית של צמיחת החוב הלאומי בשילוב עם תוצאות הבחירות בנובמבר 2010.



על פי החוק הפדרלי היכולת של האוצר ללוות כספים (לביצוע תכניות שונות) תלויה בתקרה שאישר הקונגרס. כאשר החוב בתהליך צמיחה הרי שמידי פעם, בעת שהחוב מגיע לתקרה, נדרש אישור של הקונגרס להעלות את ''תקרת החוב'' (''debt ceiling'') כדי שהממשל יוכל ללוות כספים כדי להמשיך לתפקד. ברוב המקרים בעבר, לפחות בעשור האחרון, הקונגרס אישר את המהלך ללא בעיות וללא צלצולי תקשורת (Federal Debt Ceiling). במהלך השנים 2002 – 2008 הועלתה תקרת החוב 10 פעמים וזה אפשר לממשל (של בוש הבן) להמשיך לתפקד למרות שהחוב הלאומי צמח ביותר מ-‏4 טריליון דולר – כמעט הכפיל את עצמו.

לאחר הבחירות בנובמבר 2010 שהעלו את הרפובליקנים למעמד של רוב בבית הנבחרים הפכה ''תקרת החוב'' לכלי במאבק מול הנשיא אובמה והדמוקרטים, ששמרו על הרוב בסנט. הרפובליקנים התנגדו להעלות את התקרה ללא הורדת הוצאות ולכן הורדת הגירעון התקציבי במקביל. בכך הם בעצם הגבירו את הלחץ על פי האסטרטגיה בה הלכו מאז כניסתו של אובמה לבית הלבן. בסופו של דבר לאחר מו''מ הוחלט במסגרת ה-Budget Control Act (באוגוסט 2011) לאשר את העלאת ''תקרת החוב'' בעוד 2.1 - 2.4 טריליון דולר במהלך החודשים הקרובים (The Debt Limit…), ובמקביל לקצץ כ- 110 מיליארד דולר לשנה בעשור הקרוב החל מ-ינואר 2013.

בסוף החודש מסתיימת גם ההארכה האחרונה לקיצוץ המס מימי ממשל בוש (2001, 2003), ולקיצוצי מס שונים נוספים. על פי חישוב של משרד התקציב של הקונגרס (Congressional Budget Office), בהנחה שהחוקים הנוגעים בדבר לא ישונו, שנת 2013 תחל עם קיצוץ של 560 מיליארד דולר בגירעון שזה כ-‏50% בהשוואה לגירעון של השנה הנוכחית (Misguided…). למעשה מדובר בתוכנית צנע שמקצצת את הגירעון בשיעור של בין 3% ל-‏4% מהתמ''ג וזה בהחלט משמעותי כאשר הכלכלה עדין לא השתקמה.

באוגוסט העריך משרד התקציב של הקונגרס שבמהלך השנה הבאה הקיצוץ הזה לבדו יקטין את התמ''ג הריאלי בכ-‏0.5% ויגדיל את שיעור האבטלה בכ-‏1% (Fiscal Tightening…). פרוש הדבר שאם המחוקקים לא ישנו דבר, המשק האמריקאי צפוי להכנס למיתון נוסף לפני שבעצם השתקם מהמיתון הקודם, ושבערך עוד כ-‏1 מיליון עובדים יצטרפו למעגל האבטלה.



מאז ''המיתון הגדול'' המשק צומח אבל ''פער התפוקה'' נשמר בגודל של כ-‏900 מיליארד דולר בשנה. הסיבה העיקרית לכך היא שרמת הביקושים נשארת נמוכה יותר ממה שהמשק יכול לספק. כפי שכבר כתבתי בעבר במצב הזה נדרשת מדיניות כלכלית (פיסקאלית ו-או מוניטרית) מרחיבה כדי לסגור את הפער.

קישורים:
מאחר והמשק האמריקאי נמצא בתחומי ''מלכודת הנזילות'', הרי שהאפקטיביות של המדיניות המוניטרית המסורתית מוגבלת. מזלו של המשק הוא שלמרות זאת הבנק המרכזי, לא ישב בצד והפעיל צעדים לא שגרתיים כדי לעודד את הפעילות הכלכלית. באותה הרוח בשבוע שעבר, כדי למנוע במשהו את נזקי ''המצוק הפיסקאלי'', הודיע הבנק המרכזי שימשיך לשמור את שיעור הריבית (federal fund rate) בקירבת ''אפס'' עד ששיעור באבטלה ירד ל-‏6.5%. כמו הצעדים הקודמים, גם השפעת הצעד האחרון צפויה לשפר את מצב המשק אבל תועלתה מוגבלת.

המדיניות המתאימה למצב היא מדיניות פיסקאלית מרחיבה בעיקר בצד ההוצאות. בהקשר הזה ראוי לציין שהמציאות מלמדת שדוקא הצטברות החוב הלאומי איננה דורשת טיפול דחוף כפי שרבים חושבים. כאסמכתא אציין כי כבר מספר שנים ששיעורי הריבית על אג''ח של האוצר האמריקאי נמצאים במגמת ירידה ולכן נמוכים באופן משמעותי מבעבר (Incredible Credibility). פרושו של דבר שהגידול בחוב הלאומי לא פוגע ברצון המשקיעים לממנו. למעשה הם לא ממש חוששים מפשיטת רגל של ארה''ב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


שאלת תם ד''ר סיון
????? ???? (יום חמישי, 27/12/2012 שעה 21:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוב הלאומי של ארה''ב הוא 4 טריליון דולר. לשיטתי ובשביל לתפוס את הסכום הזה עשיתי ככה: מליארד זה אלף מליון, וטריליון זה אלף מליארד, עכשיו תפסתי את המספר ואגב זה עשיתי חשבון פשוט, חילקתי 4 טרליון דולר למספר אוכלוסית ארה''ב ויצא לי: 12,745- כלומר כל אזרח ואזרח בארה''ב חייב כשלוש עשרה אלף דולר! השאלה שלי ד''ר סיון: למי חייבים? ובעצם, כמה מזה לאג''חים וכמה לסינים- והשאלה אם יש עוד סקטורים שארה''ב חייבת להם כסף.

ברשותך עוד שאלה רצינית ביותר: כפי שציינת בית הנבחרים הוא זה שצריך להעלות את תקרת החוב בשביל שהממשל יוכל ללוות עוד כסף ולבזבז, והשאלה הרצינית שלי היא: אם זה כל כך פשוט, למה בארץ לא עושים כך?
_new_ הוספת תגובה



עניין החוב האמריקאי
דוד סיון (יום שישי, 28/12/2012 שעה 8:00)
בתשובה ל????? ????
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. החוב בימים אלה עומד על כ-‏16.4 טריליון דולר.
ב. אוכלוסיית ארה''ב היא כ-‏315.
ג. חשבון פשוט מבהיר כי החוב לנפש מגיע לכ-‏52 אלף דולר.

ד. אבל מה מלמד אותנו החישוב הזה? כלום.
מי שעוסק בחישובים כאלה יוצא מנקודת הנחה שחוב של מדינה הוא כמו חוב של משפחה. אבל לא זה המצב כי ''הממשלה שונה מתאגיד עסקי'' (דיון 7031) או ממשק בית.

ה. בשנים האחרונות למרות הגידול המשמעותי בחוב הלאומי של ארה''ב העלות שלו נמצאת בירידה. פרוש הדבר שיש קונים, אנשים שמוכנים להחזיק בחוב הזה.

ו. אינני מכיר את הרכב החוב, אם כי אני מעריך שרובו הוא נוצר ממכירת אג''ח.
- הסינים מחזיקים חלק ניכר מהחוב הזה (אינני יודע כמה)

ז. בעניין תקרת החוב אציין שבמשך שנים רבות האישור להעלאת התיקרה היה ניתן כמעט אוטומטית. אלא שבשניות ממשלו של אובמה משתמשים יריביו בתקרת החוב כדי להתישו.

ח. בארץ ישנם הונהגו מספר כללים שלמעשה מגבילים את הוצאות הממשלה. אחד מהם הוא שיעור הגירעון בתמ''ג (שבקייץ האחרון הועלה). כן ישנו ה''הכלל שקבע שההוצאה לא תגדל ביותר מ-‏1% באופן ריאלי...'' (http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressRe...).

הממשלה הישראלית משתדלת מאד לשמור על הכללים האלה, במיוחד בשנים האחרונות. מאחר והממשלה הישראלית נתמכת על ידי קואליציה לא תהיה משמעות לחוק כמו זה שיש בארה''ב.
_new_ הוספת תגובה



עניין החוב האמריקאי
????? ???? (יום שישי, 28/12/2012 שעה 20:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה על תשובתך הברורה. השאלה אם יש גיבוי לחוב הלאומי של ארה''ב, אם יש לה זהב, מוסדות, חברות ממשלתיות ששוויים 16 טרליון דולר. כלומר השאלה היא אם ארה''ב יושבת על בועה של אוויר.
_new_ הוספת תגובה



עניין החוב האמריקאי
דוד סיון (שבת, 29/12/2012 שעה 13:07)
בתשובה ל????? ????
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש גיבוי לחוב הלאומי.

שווי הנכסים רק של של משקי הבית והאירגונים ללא מטרות רווח
היה בתום שנת 2010 יותר מ-‏70 טריליון $ (http://www.census.gov/compendia/statab/2012/tables/1...).
_new_ הוספת תגובה



עדכון
דוד סיון (שבת, 29/12/2012 שעה 14:25)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בתום הרבע השלישי השנה היה סך הנכסים של משקי הבית והאירגונים ללא מטרות רווח
היה כ-‏80.2 טריליון דולר (http://www.federalreserve.gov/releases/z1/Current/z1...).

לזה צריך להוסיף את נכסי המגזר העסקי.
_new_ הוספת תגובה



שאלת תם ד''ר סיון
ע.צופיה (יום שישי, 28/12/2012 שעה 8:21)
בתשובה ל????? ????
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

?????????????? היקר.
ניתן לתאר את התהליך הזה שתארת,הקורה בשנים האחרונות בארה''ב, באורח פשטנית ביותר כ''הדפסת כסף''.
למשפחה פשוטה אין מכונה כזו, אך למדינה יש.
מנקודת ראותי הדבר דומה לגוש זהב שכל הזמן מחלקים אותו לחתיכות קטנות יותר ויותר ויותר ויותר עד שמגיע הרגע שכל חתיכה וחתיכה היא חסרת ערך בפני עצמה ואז מתברר לך כי אין לך יותר רכוש.
בארה''ב יש שני מגמות עיקריות.
המגמה ''השלטת'' המאמינה שיש לה שליטה על התהליך. והמגמה השנייה המאמינה שיש מיד לעצור את התהליך ול''התקיים'' עם מה שיש.
_new_ הוספת תגובה



הערה קטנה משמעותית
דוד סיון (יום שישי, 28/12/2012 שעה 9:44)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תיאור המציאות שמובע בשני המשפטים האחרונים נכון. אבל
חסר בו פרט חשוב: התביעה לעצור תלויה מאד בתשוה לשאלה
'באיזה אמצעי ינקטו?'.
_new_ הוספת תגובה



הערה קטנה משמעותית
ע.צופיה (יום שישי, 28/12/2012 שעה 10:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מאמין, בידע הבלתי מקצועי לחלוטין שלי, כי הבעיה היסודית של ארה''ב דומה במידה רבה לבעיה של אירופה וזה הסתלקות חלק גדול מהתעשיות הישנות/מסורתיות לארצות אחרות בעיקר במזרח אסיה אך גם לכיון מרכז ודרום אמריקה.
הכלכלה בארצות הברית ומערב,דרום וצפון אירופה לא מצאו תשובה הולמת לאובדן ההכנסה הלאומית מכך ולאובדן מקומות תעסוקה לאותם עובדים.
מנגד מוצפות המדינות הללו בתוצרת זולה יותר המאפשרת לציבור להקטין את ההוצאה ולחסוך חלק מההכנסה וההון העצמי.
לכן הפתרון נמצא ב-‏3 דברים.
א. פיתוח תעשיות אלטרנטיביות.
ב.תחרות במחיר ובטיב ביצרניות באסיה ובדרום אמריקה.
ג. הטלת מגבלות ביורוקרטיות.
האמצעים הם ייחודיים לכל מדינה ומדינה.
_new_ הוספת תגובה



הערה קטנה משמעותית
דוד סיון (יום שישי, 28/12/2012 שעה 11:58)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסתבר שבזמן האחרון יש תהליך של מעבר תעשיות בחזרה ליבשת צפון אמריקה - עלויות היצור (בחלק מהתחומים) במזרח ''יקרות מידי''.

לגבי הציבור בארה''ב המצב שונה ממה שתיארת. לא מדובר בהקטנת ההוצאה כדי לחסוך. מדובר בנסיון להחזיר חובות על רקע מצב התעסוקה (שיעורי אבטלה גבוהים יחסית ויציאה מכוח העבודה).
_new_ הוספת תגובה



עלויות היצור במזרח ''יקרות מידי''
????? ???? (יום שישי, 28/12/2012 שעה 20:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חי כרגע בפנמה, ואזור הסוחר החופשי של פנמה הוא אחד השווקים החשובים של המזרח. בשנים האחרונות ישנה עליה משמעותית במחירי המזרח ואף נוצרה תופעה חדשה של ביטול הזמנות מהמזרח! לפני כן הסינים היו באים בהמוניהם לפנמה להתחנן לקנות מהם, הם היו מוכנים לשלוח סחורה FOB ולא פעם הסחורה היתה נשארת בנמל חודשים כי אין לחברות בזונה ליברה כסף בשביל להוציא אותה, אבל עכשיו כל הסחורה משולמת מראש ואף על פי זאת נוצרה תופעה של ביטולים *מהמזרח*. הסיבה לתופעה הזאת, ע''פ ההערכות הרווחות כאן הוא הביקוש העצום של סחורה מהמזרח לטובת אירופה! זה לא שפיתאום השוק במערב גילה את המזרח, אלא פשוט בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בקניות המערב מהמזרח, אני חושב בגלל המיתון שבמערב- כוח הקניה ירד ופשוט חיפשו מחירים יותר זולים. בכל אופן מקור עלויות היצור של המזרח הוא באחד החוקים הידועים: חוק ביקוש-הצע. המחירים עלו בסין ובמזרח בגלל המגמה הישירה של ביקוש ייתר; כך לפחות מנקודת הראייה של השוק המקומי כאן.
_new_ הוספת תגובה



הדפסת כסף
????? ???? (יום שישי, 28/12/2012 שעה 20:20)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי אמר לך שאין לי מכונה להדפסת כסף?
ובכן שמי אלבררט שבות ולא סימן שאלה, איני יודע למה הניק שלי בפורום מופיע כזה, פשוט יום אחד ראיתי ששונה.

אשר ל- להדפסת כסף, לדעתי זו אפשרות שתלויה ועומדת בשאלה ששלחתי לד''ר סיון ''האם ארה''ב שווה את החוב שלה'', כי אם יש לאמריקאים גיבוי לחוב שלהם - הם לא יעיזו לסכנו על ידי הדפסת כסף- או אז הוא יהיה שווה פחות, אבל אם ארה''ב יושבת באמת על בועה מאוויר מלאה חובות עד הצוואר- מה איכפת לה להפעיל את מכונת ההדפסה 24/7 ולשתף גם אותי ואותך בתשלום חובה. אז בוא נמתין בסבלנות לתשובת ד''ר סיוון ואז נדע איפה אנחנו עומדים.

שבת שלום
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי