פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
בעקבות הטכס הממלכתי ליום השואה
יוסף אליעז (יום שני, 28/04/2014 שעה 15:00)


בעקבות הטכס הממלכתי ליום השואה

יוסף אליעז



עַל כָּבוֹד, מְכֻבָּדִים וְכִבּוּד בַּטְכָּסִים הַמָמְלָכְתִּיִּם לְזֵכֶר נספים, כְּמוֹ בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן לַשּׁוֹאָה וּבְיוֹם הַזִּכָּרוֹן לְחַלְלֵי צַהַ''ל
בערב יום השואה תשע''ד, לפני כעשר שעות, צפיתי בשידור הטכס הממלכתי ליום השואה.
אני ניצול שואה ולא הוזמנתי לטכס. זה בסדר מבחינתי: הייתי אז ילד קט וטוב שהוזמנו ניצולי שואה קשישים ממני. הם, כנערים או כבוגרים, חוו קשה יותר את הרצח והרדיפות במלוא עוצמתם, ראו והבינו את הזוועה. אנו, כילדים, חשבנו שכך מנהגו של עולם ורק משבגרנו מעט, והבנו שהחיים אינם בהכרח גיהינום מתמשך, חלחלה לתוכנו מלוא התודעה של אותה זוועה, וחווינו את ההתבגרות ביתמות.

הטכס אמש היה מכובד. צה''ל ניצב על משמרתו וחלק כבוד לנספים, לדגל המדינה, אך לא רק להם.
לנקודה זו ברצוני להתיחס, בהיבט מהצד, ובלי לפגוע, או להתכוון לפגוע, בכבודו של מאן דהוא.

בכל הטכסים הממלכתיים משתתפת שכבה מוגדרת למדי של מכובדים: נשיא המדינה, יו''ר הכנסת, ראש הממשלה, נשיא בית המשפט העליון, שרים, חברי כנסת, הרמטכ''ל, המפכ''ל, שופטי בית-המשפט העליון, קצונה בכירה, פקידות בכירה וכמובן בני-זוגם, לרוב גם ילדיהם. הרשימה בעקרון כמעט סגורה, והמנויים בה מוזמנים לכל טכס, מצטלמים בו וחלקם גם נושא דברים שוב ושוב, וזוכים ליחסי-ציבור אשר כה חשובים להם. בכל טכס וטכס עוזריהם מכינים להם את הנאומים, את ההסעות ואת מקומות הישיבה המסומנים.

המנחה והנואמים בטכסים, ובעיקר הטרחנים שבהם, רואים חובה וזכות לעצמם, בפתח נאומם, למנות את כל ראשי המכובדים, לבל יעלב מי מהמכובדים שלא הוזכר בשמו ובתפקידו. הנואמים עושים זאת גם אם הנואם שקדם להם כבר התקשט בשמות ותארים אלה וגלגלם על לשונו, וכל עם ישראל שומע שוב ושוב את השמות ללא ישע וללא מושיע. חיילי צה''ל המשתתפים (בפקודה!) בטכס ניצבים בדום מתוח, לעתים – כשנשקם הכבד ב''דגל שק'', ומקשיבים לאותו מלל ארוך החוזר על עצמו בראשית כל נאום.

האם אכן נחוצה לאזרחי המדינה הופעה חוזרת זו של כל הצמרת ההיא, על בני זוגם וטפם, עוזריהם, פקידיהם ומשרתיהם, בכל טכס וטכס? אולי.
איני רוצה לעסוק כאן במופעים ממלכתיים אחרים כמו ביום העצמאות, בחידון התנ''ך העולמי, בטכס סיום קורס טיס, קורס חובלים או קורס קצינים ובעשרות טכסים ומופעים אחרים, אלא להצטמצם לשני טכסים בלבד: ביום השואה וביום הזכרון לחללי צה''ל.

בשני ימים כואבים אלו אנו מתכנסים לזכור את הנספים והנופלים ולחלוק כבוד להם, לסבלם, לגבורתם ולקרבנם. ולא רק להם – אלא גם לניצולי השואה, לבני משפחתם, להורי הנופלים במערכות ישראל, לבני-זוגם שהתאלמנו, לילדיהם שהתיתמו ולכל משפחותיהם הדואבות.

למי עלינו לחלוק כבוד בטכסים כואבים אלו? לאלו שלזכרם התכנסנו או למכובדים שבאו להשתתף בטכס? היש בכלל אבחנה כזו?

חשוב שכב' נשיא המדינה, ראש הממשלה ויתר נושאי המשרות הרמות יטלו חלק באזכרות וטכסים אלו. הם בשר מבשרה של האומה, ואזרחים ככל יתר האזרחים, אלא שלדעתי ראוי שיופיעו בצנעה, ככל אזרחי ישראל. החצוצרות אמורות לתקוע לזכר הנספים והנופלים, ולהבדיל: לכבוד דגל המדינה, בין שהוא מונף ובין שהוא מורד לגובה מחצית התורן. משמר הכבוד אמור לכבד את זכרם של אלה שֶׁבְּשֶׁלָם נערך הטכס. אם מי מהמכובדים מוזמן לנאום - יוזמן לבמה ולמיקרופון בכבוד ובצנעה. ללא העברת המשמר לדום, ללא דיגול הנשק וללא קטע נגינה לכבודו של תזמורת צה''ל.

יש להבין: באנו לכבד את הנופלים, לא את הצמרת המכובדת של המדינה ולא להעניק לה כיבודים נוספים במסגרת זו.
צמרת זו היא האורחת בטכס. כבודה וכבוד כל אחד מחבריה שמור במלואו. הגבולות בין כבוד הנספים לכבודם של נבחרי הצמרת נתערבו זה מכבר.

אמש, בפתיחת טכס יום השואה, אחרי שהקהל כבר ישב במקומו, נכנסו אנשי הצמרת. המנחה ביקש מהקהל, של קרובי הנספים בשואה, של ניצולי השואה שנכחו, לרבות הזקנים, החולים, הנכים והכואבים לקום על רגליהם לכבוד הצמרת כולה בעת שזו עברה והתישבה במקומותיה השמורים. מדוע?
אולי הצמרת הָיְתָה צריכה לקום על רגליה ולכבד ביום זה את הנספים? את ניצולי השואה שנאספו לטכס? את אלו שכה הרבו לפגוע בזכויותיהם ולשללם, למרות שהמדינה התברכה בפיצויים עצומים שלא שיתפה אותם בהם?

בצמרת נכבדה זו גם פקידים בכירים בארגונים האמורים לשרת את ניצולי השואה. רובם אינם עושים מלאכתם רק לשם שמים. לרובם משרות מכובדות ומכניסות. כלום אין זה ראוי שהם יקומו, פעם בשנה, בפני הניצולים אשר חלקם הגיעו לפת-לחם? האם הניצולים צריכים לעמוד לכבוד הפקידות הזו גם ביום זה? אתמהה.

אכן יהא מי שיטען כי מכובדי צמרת זו מעניקים מכבודם לטכס. אולי. אבל כולם? כלום לא די באלו שֶׁיִּשְׂאוּ דברים? וגם אלו - הַיִבָּצֵר מהם לְהִכָּנֵס לטכס או לנאום אם המשמר לא יעבור לדום? אם החצוצרות לא יריעו לכבודם? אם הקהל לא יכבדם בקימה על רגליו?

לדעתי בא הזמן לשנות את הטכסים האלו. בא הזמן לזכור את סיבת הכינוס ולהעניק כבוד ואהבה לזכר אלו שאבדו ולאלו ששרדו בשואה כאודים מוצלים מאש, למשפחותיהם ולבני משפחות הנופלים אשר כואבים יום-יום את החסר הנורא שהותירו חללי מלחמות ישראל.

ולקורבנות, לנספים ולנופלים – ת.נ.צ.ב.ה
יום השואה תשע''ד, ‏28 אפריל 2014





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


נכון מאוד.
ע.צופיה (יום שני, 28/04/2014 שעה 18:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא אחרת
הזוהר הצפוני (יום שני, 28/04/2014 שעה 21:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זכרון השואה הוא ערך אוניברסלי.העולם מציין יום שואה בינלאומי.
אז למה בטקסים בישראל,הם רק לאשכנזים??

לדעתי,צריכים להדליק בטקס של יום השואה.שמונה משואות.ולא שש.
משואה של עדות המזרח, ומשואה של המגזר הלא יהודי בישראל.
אי-אפשר לחלוק את הסבל עם כולם.אבל את הכיבודים לשמור לעצמם.

השיטה הנלוזה הזאת,קיימת גם ביום הזיכרון לרבין.
את הבכי והאבל נותנים לכולם.את הכיבודים,הטקסים והנאומים,זה רק לאנשי השמאל ומפלגת העבודה.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא אחרת
בצלאל פאר (יום שלישי, 29/04/2014 שעה 13:58)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זכרון השואה הוא קודם כל של העם היהודי והעם היהודי רשאי וחייב לזכור את השואה קודם כל בד' אמותיו.

זה כמובן לא פוגם בזכרון הבינ''ל הקולקטיבי של השואה ב-‏27 לינואר, יום שחרור אושוויץ ע''י הצבא האדום, שהיוזמה לקיומו נולדה אצל שר החוץ דאז סילוואן שלום.

לקחי הושאה הם קודם כל הלקחים של העם היהודי כקולקטיב, ואליהם יכולים להצטרף לקחים גלובליים לכל האנושות. אבל המשמעות הבינ''ל של יום השואה, לא יכול ואסור לו שיהיה על חשבון או ישכיח את היום השואה הפרטי של העם היהודי ואת הלקחים שעלינו לטפל לעצמו ובראשם לא להקל ראש בעילות מדינות, ארגונים או אנשים אנטישמיים ומנגד להתנגד לכל עוולה מדינית ומוסרית שנעשית לאחרים. כולל התנגדות לעוולות שהפלסטינים עושים לנו.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא אחרת - תגובה לזהר הצפוני
יוסף אליעז (יום רביעי, 07/05/2014 שעה 17:18)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל הכבוד הרב אליך ולדבריך - לא ניתן לקבלם.

ראשית - השואה היתה של העם היהודי.

הגרמנים רצחו מיליונים, הם החלו ברצח גרמנים נכים וחולי נפש, לאחר מכן הם נטו לגרש את היהודים [שלא היו מדינות שהיו מוכנות לקלטם, וזכור ''הספר הלבן'' 1939 של הבריטים שסגרו את שערי א''י].

''הפתרון הסופי'' הנורא, של השמדת היהודים, עלה רק בועידת ואנזה, כשנתים לאחר פרוץ המלחמה.

אולם הגרמנים רצחו ''מכל הבא ליד'', החל מבני ערובה צרפתים תמימים שנלכדו ברחוב והוצאו להורג בשל פעולה של ''הרזיסטנס'' - תנועת המרי הצרפתית. כך גם בהולנד, בלגיה, וכמובן בפולין וברוסיה.

בפולין הם רצחו פולנים רבים [את רצח הקצינים הפולנים ביער קאטין בצעו הרוסים דווקא]. הם רצחו שבויים רוסים במאות אלפים ופה ושם גם טייסים אנגלים ואמריקנים.
כמו כן הנאצים רצחו גם צוענים - אולם שום רצח אינו משתווה לרצח המאורגן, שהווה מדיניות רשמית של ''הרייך'' של יהודים.
עבורם הוקם מנגנון מיוחד שבראשו עמד אייכמן , ואשר גייס רכבות חיוניות לצורך הסעת יהודים מכל אירופה ואסיה, בחלקים שנכבשו, אל מחנות המוות, כאשר אותן רכבות היו חיוניות למאמץ המלחמתי בהובלת תחמושת, מזון ופינוי פצועים. כל כך חשובה היתה לחיות-אדם אלו ההשמדה.

לרציחתם הוקמו יחידות ה''אייזנץ קומנדו'' מחיילים רגילים של הורמאכט, הצבא הנאצי, שתפקידם היה לרצוח יהודים בכל שטח שנכבש ברוסיה. עבור היהודים הקימו את מחנות המוות , את תאי-הגאז והקרימטוריומים.

איזה עם אחר נרצח כך? האם ערבים? בעיראק פרץ מרד עלי אל כילאני [אם אני עוד זוכר נכון את שמו], שהיה מרד שארגנו גם הגרמנים, נגד הבריטים.
פה בארץ המופתי הא''י, אל חוסייני, יצא ונפגש עם היטלר ימ''ש והקים גדוד מוגבר מוסלמי, בעיקר מבין הבוסנים, הצ'צ'נים, הטטרים ומעוד מעמי הקווקז, על מנת שילחמו לצד הגרמנים ויטבחו ביהודים.

יום השואה הוא יום שיזמו בכאב היהודים לזכר השמדתו של שליש העם. אין אנו עוסקים בו בקורבנות אחרים.

ועתה - לנושא העדתי שהעלית, ואשר כה חבל שהעלית.

בשואה נרצחו בכוונת-מכוון ובשיטתיות ממלכתית מאורגנת של הרייך השלישי כ-‏6 מליון יהודים בני כל העדות. לשמחתנו לא היה רצח של מליון שביעי. כי רומל ניגף בפני מונטגומרי באל-עלמיין, ובסטאלינגרד הותשה הגייס של פאולוס. לכן הרוצחים לא הגיעו לא''י, ולהודים ברוב ארצות המזרח [סוריה, עיראק, לבנוןומצרים] הנאצים לא התענינו אם נרצחיהם הם אשכנזים או ספרדים. קהילות ספרדיות שלמות נרצחו, כמו ביוון [סלוניקי, כרתים ועוד רבים], נרצחו בולגרים, ס''ט מאיטליה ומהולנד. מאוחר יותר - גם יהודים מלוב, טוניסיה וממרוקו.
כולם יהודים. כולם נכללו בששת המיליונים הי''ד.

אין מקום להכניס מלאכותית גם לפה את העדתיות המכלה כל חלקה טובה בארץ. יום השואה הוא יום שואתו של עם ישראל, על כל עדותיו ופלגיו, אשר אט אט, למרות מפיצי שנאה, מתאחדים שוב לעם אחד במדינת ישראל.

אנא אל תשלח ידך אל זכרון כואב זה של שואת עם ישראל.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא אחרת - תגובה לזהר הצפוני
הזוהר הצפוני (יום שישי, 09/05/2014 שעה 11:16)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני אחזור שנית,על ההצעה האישית שלי.(שלא התקבלה כידוע,כך שאין לך מה לדאוג).ואני מבין גם, שאתה יוסף אליעז,ניצול שואה.שתזכה לבריאות ואורך ימים.

בכל הטקסים לזכר השואה.בבתי-הספר,מחנות צה''ל וכו'.מתעלמים לחלוטין מהמזרחים והערבים.ואני שואל למה??
הרי זהו יום שואה ממלכתי.היום הזה הוא למען כל אזרחי ישראל.כולם.
אדרבא--דווקא המזרחים והערבים זקוקים ליום זכרון לשואה,יותר מכולם.הרי ניצולי השואה וקרוביהם,זוכרים היטב ממילא.
מה יקרה,ומה יזיק.להוסיף עוד שני משואות לטקסים.להדליק שמונה משואות.למען אחדות מדינת ישראל?!

ששה משואות,של ניצולי שואה ומשפחתם,משואה למזרחים,ומשואה לערבים/לא יהודים.
אולי ככה.יפסיקו להשוות את השואה לנכבה.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא אחרת - תגובה לזהר הצפוני
הזוהר הצפוני (יום שישי, 09/05/2014 שעה 11:27)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אי-אפשר יותר להתעלם מהמזרחים והערבים.
תארו לכם את התמונה הבאה:

שייך בדואי בלבוש מסורתי,של גאלבייה וכאפייה.מדליק משואה לזכר ששת המיליונים...
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא אחרת - תגובה לזהר הצפוני
יוסף אליעז (שבת, 10/05/2014 שעה 9:06)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברכתי לשייח'.
אין כל צורך ששיח' מוסלמי ידליק משואה לזכר ששת המיליונים.

ראוי שידליק משואה בחג הקורבן או יטבח כבש בעליה לרגל למכה.

יום השואה מיוחד לעם היהודי, וב''ה לרוב העולם המוסלמי [למעט המופתי וכנופייתו, עלי אל כילאני בעיראק, והיחידות הבוסניות בגדוד המוסלמי בורמאכט] אין חלק בשואה.

אין צורך שיהודים יצומו ברמאדן או שמוסלמים יצומו ביום כיפור או בתשעה באב. כל עם וחגיו. כל עם וימי צומו או אבלו.

בדוק נא שוב את קו מחשבתך. אולי, מכובדי, ירדת לשוליים [''לבאנקט'', כלשון הנהגים?]. כידוע לך הכבישים פה צרים והחניה או הנסיעה בשולים היא הרת-סכנות.

בוא, חזור לנתיב המרכזי, בו ניסע בביטחון כולנו.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא אחרת - תגובה לזהר הצפוני
יוסף אליעז (שבת, 10/05/2014 שעה 9:07)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברכתי לשייח'.
אין כל צורך ששיח' מוסלמי ידליק משואה לזכר ששת המיליונים.

ראוי שידליק משואה בחג הקורבן או יטבח כבש בעליה לרגל למכה.

יום השואה מיוחד לעם היהודי, וב''ה לרוב העולם המוסלמי [למעט המופתי וכנופייתו, עלי אל כילאני בעיראק, והיחידות הבוסניות בגדוד המוסלמי בורמאכט] אין חלק בשואה.

אין צורך שיהודים יצומו ברמאדן או שמוסלמים יצומו ביום כיפור או בתשעה באב. כל עם וחגיו. כל עם וימי צומו או אבלו.

בדוק נא שוב את קו מחשבתך. אולי, מכובדי, ירדת לשוליים [''לבאנקט'', כלשון הנהגים?]. כידוע לך הכבישים פה צרים והחניה או הנסיעה בשולים היא הרת-סכנות.

בוא, חזור לנתיב המרכזי, בו ניסע בביטחון כולנו.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא אחרת - תגובה לזהר הצפוני
בצלאל פאר (שבת, 10/05/2014 שעה 21:31)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו שהסביר לך יוסף אליעז, יום השואה הוא יום זכרון ליהודים שנרצחו בשואה. בין היהודים היו מעט מי שנקראים מזרחיים, למרות שהם היו צפוניים - בעיקר מלוב ומתוניס. היו גם מי שנקראים ספרדים מיוון ומחלק של יוגוסלביה.

מה עניין ערבי / בדואי וזכרון השואה?
אתה רוצה להזכיר להם שהיתה נציגות נכבדה של מתנדבים ערבים מארץ ישראל שיצאו ללחום במסגרת יחידות הצבא הבוסני הנאצי? למה לזרוק להם מלח על הפצעים?
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא אחרת - תגובה לזהר הצפוני
הזוהר הצפוני (יום ראשון, 11/05/2014 שעה 18:02)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראתי את התגובות.
_new_ הוספת תגובה



דמותו של הטקס עוצבה לפני עשרות שנים
בצלאל פאר (יום שלישי, 29/04/2014 שעה 13:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביחד עם 'יד ושם' וארגונים שונים של ניצולי שואה. העובדה שכל צמרת מגיעה, חלקם עם נשותיהם, לא פוגעת בטקס, אלא אולי אף מוסיפה לו.

ניצולי שואה זוכים לכל הכבוד בטקס. בהרבה מקרים 'צמרת המדינה' נפגשת איתם לפני או אחרי הטקס בתוך 'יד ושם'. זקקנים ונכים לא נדרשים לעמוד. החיילים לא מופיעים בטקס 'בפקודה'. ועמידת הנהגת המדינה מול קבוצת ניצולים היתה דווקא יכולה להצטייר כמעמד מגוכך.

בעקרון הטקס הזה קצר, ענייני ותלוי רק במשך נאומיהם של הנשיא וראש הממשלה (בעיקר). אבל ניכר שהם משתדלים לומר את דיבריהם בתמציתיות ראויה, כיאה לטקס.

יהי זיכרם של הניספים צרור בצרור החיים!
ושהאודים המוצלים מאש יזכו לחיים ארוכים, בריאים ומאושרים, כולל אתה כמובן, ידידנו יוסף אליעז !
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי