פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
חקירה צבאית או חקירה פלילית?
שלמה גזית (שבת, 10/01/2015 שעה 8:00)


חקירה צבאית או חקירה פלילית?

אלוף (דימ.) שלמה גזית



הפעלת נוהל ''חניבעל'' במהלך הניסיון למנוע את חטיפתו של סגן הדר גולדין, ביומה האחרון של מלחמת ''צוק איתן'', הסתיים בהפעלה מסיבית של אש ובמספר גבוה של פלסטינים הרוגים.

הפרקליט הצבאי הראשי חוקר פרשייה זו וטרם החליט אם לדרוש במקרה זה גם חקירה פלילית. אפשרות זו של פתיחת חקירה פלילית הולידה תנועה נרחבת של קציני מילואים התובעים לאמץ מדיניות גורפת ועקרונית שאין לחקור ואין להעמיד חיילים לדין פלילי.
שמעתי את אחד מראשי התובעים זאת מסביר את הנזק לצה''ל אם יוחלט על העמדה לדין, וכי חקירה כזו עלולה להשפיע על הלוחמים אשר יחפשו בעתיד דרכים שלא להסתבך, אפילו משמעות הדבר – אי ביצוע המשימה.

אודה אני מתלבט. שאלתי את עצמי כיצד היינו אמורים להתייחס למקרה קיצוני, אולי מן החמורים שידע צה''ל, דוגמת פרשיית כפר-קאסם. פרשייה שנאמר עליה כי הפקודה במקרה זה הייתה בלתי חוקית בעליל, פקודה שדגל שחור מתנופף מעליה. האמנם גם במקרה כזה אין לחקור ואין להעמיד לדין?

זו, אכן, עמדת שר הביטחון, השר משה-בוגי יעלון. דרושה חקירה מבצעית, חקירה שמטרתה ללמוד ממה שקרה ולהבטיח ביצועים טובים יותר בעתיד.

אינני משפטן. הלכתי למחשב לבדוק מה יסודות העבירה הפלילית, ומצאתי, ואני מצטט, כי-
''לשם הטלת האחריות בעבירה פלילית והרשעה בעבירה פלילית יש להוכיח קיומם של שני יסודות:
א. יסוד עובדתי, יסוד חיצוני אובייקטיבי. כלומר, מה העובדות אותן יש להוכיח כדי להיות מורשע בעבירה הנדונה,
ב. יסוד נפשי של העבירה, הלך הרוח שליווה את המעשה הפיסי''.
דומני כי המפתח מבחינתנו נמצא ביסוד השני – ''מה הניע את מבצע העבירה לעשות את המעשה''. דומני כי חיילי צה''ל המואשמים בעבירה, ללא יוצא מן הכלל, לא התכוונו לפגוע באיש חף מפשע או לגרום לנזק בעת הלחימה.
ולעניין זה, גם לחיילי משמר הגבול שהיו מעורבים בכפר-קאסם לא היה להם מניע נפשי וכוונה לרצוח אנשים חפים מפשע.

אלא שכאן עולה שאלה נוספת. האמנם לא צריך היה להעמיד לדין את המעורבים באותה פרשה? והמסקנה האישית שלי - גם כאשר נדרשת חקירה מבצעית, אין מניעה להעמיד חיילים ומפקדים לדין צבאי, ואלה עלולים להיענש במשפט כזה, הגם שלא יהיה זה משפט פלילי.

אם תאומץ מסקנה זו, אפשר יהיה – בעקבות החקירה המבצעית – להעמיד לדין צבאי, אם יידרש, את האחראים למה שקרה ברפיח במהלך מבצע ''צוק איתן'', ויוכל בית הדין למצאם אשמים ואף לפסוק להם עונש על עבירה פיקודית-מבצעית שקיבלו במהלך המבצע, עבירה שהסתיימה בתוצאה שלא התכוונו לה בעת ביצוע המשימה.

ואלו במישור הבינלאומי, סבורני כי מה שיקבע תהא עצם ההחלטה אם להעמיד או לא להעמיד לדין. לאיש בעולם לא יהיה אכפת אם נקרא לכך דין מבצעי או פלילי.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


תחקיר, חקירה, דין משמעתי ודין פלילי
יוסף אליעז (יום ראשון, 11/01/2015 שעה 17:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל הכבוד לאלוף שלמה גזית - דבריך תמוהים בבואם מפי אלוף בצה''ל, אשר אמור להכיר לפחות באופן כללי את חוק השיפוט הצבאי ולהכיר את מערכת השפיטה המשמעתית והפלילית בצבא.

קטונתי מללמדך משפטים אך, בכל הכבוד הרב שאני הקטן רוחש לך [אם גם לא מסכים לרוב לדעותיך] - אתה לחלוטין אינך שולט בחומר ומערב מין בשאינו מינו.

לכל צבא טוב חשוב מאד לבצע תחקירים על ביצועים ומעשים במלחמה או בקרב, לצורך איתור שגיאות, מניעתן בעתיד ושיפור המערכת. תנאי לתחקיר אמין הוא שכל לוחם יוכל לנפק נתונים , מעשים ושיקולים שנשקלו באוהה עשיה.
בכדי שתחקיר יהא פרודוקטיבי חשוב שלוחמים יוכלו לדבר באופן חופשי ואמין, ולא יחששו שבשל אותן אמירות, ובשל הצגת אותן עובדות יועמדו לדין. אם יחששו - לא יספרו אמת, או את כל האמת, והתחקיר יאבד את תועלתו.

מטעם זה מפקדים בצבא מבקשים להמנע מכל הליך משפטי בעקבות תחקירים, ובכלל לא להזקק לדין הפלילי בעת ניתוח מהלכים צבאיים בקרב , אלא אם אכן מבוצע פשע במכוון ובידיעה.

יש שנעשים מעשים מוטעים, או שיקולים מוטעים, של מפקדים וחיילים בשדה הקרב. שם אין פקולטה למשפטים ואין עו''ד או נציג של פרופ' אסא כשר שינחה בלהט הקרב את הלוחמים.

אם לוחם פעל שלא כשורה, למשל לא שקל עד תום אם ירי למטרות מסוימות עלול לפגוע באזרחים המצויים בסביבת אותן מטרות, או שפקודה לחסום ציר מנעה מעבר אמבולנסים , או החלטה להסתער על מוצב מסוים במקום להמתין לתגבורת או לסיוע אוירי או ארטילרי; או פעולה שונה מזו שהוכתבה לו כי במבט מקרוב המפקד נוכח כי שיקולי מפקדיו לא הביאו בחשבון נתונים מסוימים שנגלו לו בשדה - ניתן להעמידו במקרה חמור במיוחד לדין משמעתי.

שונה לחלוטין הוא מקרה בו קיימת לכאורה עבירה פלילית - כמו הרג מכוון של אזרחים, שוד או ביזה וכיוצא באלו. כאן אין מנוס מלהעמיד את העברין לדין פלילי.

משפט פלילי עשוי להתקיים בבית משפט אזרחי, בעיקר לגבי מעשים שנעשו שלא בלהט הקרב או שנעשו לאחריו, ואפשר לדון בבית-דין צבאי. בשניהם ההליך הוא פלילי ובסדרי דין דומים למדי, אם כי יש שינויים מתחייבים - בצבא יתכן דיון בעבירות קלות בפני קצין בכיר, או שבהרכב ביה''ד ישבו לדין קצין-משפטן ומספר קצינים לצידו. גם סולם העבירות וסולם העונשין שונים במעט. בבית משפט אזרחי לא ישפט אדם על סירוב פקודה, או על מורך לב בקרב, או התנהגות שאינה הולמת, או לבוש שאינו תקין - שאלו עבירות המיוחדות לצבא או משטרה, אך אינן קיימות במישור האזרחי.

משום מה הזכרת כאן את האירוע הנורא בכפר קאסם.
שם שוב המצב היה שונה ומיוחד במינו: שם ניתנה פקודה בלתי חוקית להכריז על עוצר משעה מסוימת ולירות בכל מי שיפר את העוצר.
דבר העוצר לא הובא לידיעת כלל תושבי הכפר, ובעיקר לא ידעו עליו אותם שעבדו מחוץ לכפר, ומשאלו הגיעו מעבודתם בתוך שעות העוצר נורו ונהרגו [או נרצחו].

ברור שפקודה להרוג אזרח, אפילו אם הפר עוצר, שלא בזמן מלחמה, היא פקודה בלתי חוקית ואין מפקד המוסמך לתיתה, ואין חייל הרשאי למלא אחריה.

כאן היה שילוב של פקודה בלתי חוקית [שנותניה נענשו בעונש סמלי ביותר, אם זה עונש בכלל, והעונש הזה הוא לדעתי עדיין כתם על מדיו של צה''ל], והיה ציות עיוור ואכזרי לאותה פקודה בלתי-חוקית, או בלשון בית המשפט: ''פקודה שדגל שחור מתנופף מעליה''. ו פקודה שאסור לציית לה.

ענין הפקודה הבלתי חוקית בעליל אי נו המצאה ישראלית.
סנגוריהם של פושעי המלחמה הנאצים שנשפטו במשפטי נירנברג אחרי המלחמה טענו שכל ראשי הרוצחים, מפילדמרשל גרינג ומטה, אינם אשמים כי רק מלאו פקודות מגבוה. כלומר: רק היטלר ימ''ש אשם. טענה זו נדחתה כי הוראה לרצוח אזרחים אינה חוקית [וכך מאסרם ואחזקתם במחנות ריכוז תוך שלילת זכויות האדם מהם].

גם אדולף אייכמן טען טענה זו במשפטו והיא כמובן נדחתה ע''י בתי המשפט.

אני מקווה שעלה בידי להאיר מעט סוגיות אלה, בצורה בלתי מקיפה כמובן.
_new_ הוספת תגובה



נוהל 'חניבעל'
בצלאל פאר (יום שישי, 16/01/2015 שעה 14:43)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נוהל ''חניבעל'' הוא נועד לסכל פעולת חטיפת חייל גם אם נדרש לפתוח באש מדוייקת לעבר החוטפים במטרה לא לפגוע בחטוף, למרות שכמובן המעשה עלול לסכן את חיי החטוף עצמו. כמו כן יכול מפקד בשטח להחליט להפגיז מקומות שיקשו על החוטפים לממש את החטיפה ולהתחמק. הכל לפי שיקול המפקד בשטח ולפי המציאות שהוא רואה לנגד עיניו ויודע מהמודיעין שמוזרם אליו (וברור שהוא לא רואה את הכל).

אין על פניו של נוהל זה דבר שאינו חוקי, שהרי פקודות הצבא בכלל, כולל נוהל 'חניבעל', מתחשבות בקיום אזרחים באזורי הלחימה והמפקדים מתחייבים לעשות כל מה שניתן כדי לא לפגוע באזרחים או במידת הצורך כשאין ברירה, שהפגיעה תהיה נמוכה ככל הניתן.

מפקד שנהג לפי פקודה מדווח למפקדיו במסגרת תחקירים מבצעיים שצה''ל עורך אחרי כל פעולה צבאית ובודאי מבצע או מלחמה. רק אם יש חשד שמישהו מבין החיילים/מפקדים נהג שלא כחוק וכיוון להרוג בכוונה תחילה אזרח שלא היה קשור למלחמה, מועבר התיק למשטרה הצבאית ולתביעה הצבאית.
_new_ הוספת תגובה



שהחמאס יחקור את עצמו
הזוהר הצפוני (יום ראשון, 11/01/2015 שעה 22:22) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדרוש מצד אחד,לעשות לעצמו חקירה וענישה פלילית.זה עיוות.

קודם שהחמאס,יעשה חקירה פלילית לאנשיו...
החוק הבינלאומי חייב להיות שווה לכולם.
מה שמותר לערבים,מותר ליהודים.
מה שמותר לחמאס,מותר לצה''ל.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי