זהותנו צומחת מן הנהר

בשבת פרשת ''בשַלח'' תשע''ד (ינואר 2014) שָהינו בפסטיבל ''ימי שירה במדבר''. סמוך לפרשת ''בשלח'' התקיים שם אירוע ''שירַת הים'', במהלכו קִיימנו שׂיח בינינו על שירת הים המשפחתית שלנו, על זהותנו שצומחת מן הנהר ועל יצירתנו הספרותית. הזהות של משפחתנו צמחה ממפגש הפרת והחידקל בארץ בָּבל (עירק), ומן הנהר הזה בא גם אברהם אבינו אל הארץ המובטחת, כשהוא נענה לצַו הקדום: לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.

בלפור חקק:
אנו סמוך לפרשת בשַלח, שירת הים, בחודש שבט של שירת העשבים ובבתי הכנסת בנחלאות בירושלים שָרים את שירת ''הבקשות''. שירַת הים, שירַת העשבים ושירַת הבקשות, היש צירוף מקסים מזה?

הזֶהות שלנו צומחת מארץ הנהרות, בבל, שנקראת מֵסופּוטַמיה. מֵסוס=בין, פּוטמיה= נהרות. ואנו אכן נולַדנו בין הנהרות, בין הפרת לבין החידקל. ממש שָם בין נהר פרת לנהר חידקל, במקום שבו מיתמר דקל...

והאמת, אִם נקרא את פרשת ''לֵך לךָ'' משם צומח העם שלנו כולו. מן הנהר הזה יצא גם אברהם אבינו בדרכו לארץ כנען, מאותו נהר שיצאה משפחתנו בדרך לארץ המובטחת.

ליד הנהר הזה בבבל עשו תַּשליךְ וליד הנהר הזה שרו שִירת הים.

הנה השיר שלי על סבי ליד החידקל שר שירת הים:

שִירה על הים / בלפור חקק

בְּשַׁבַּת שִׁירָה רָאִיתִי מַרְאֶה בְּשַׁבַּת שִׁירָה עוֹמֵד סָבִי מְפַזֵּר לֶחֶם לָעוֹפוֹת כְּזֵכֵר לַמָּן מְפַזֵּר פְּסוּקִים לְכָל עֵבֵר עוֹלֶה בְּסֻלַּם הַזְּמָן וְרָצִיתִי לִרְאוֹתוֹ שׁוּב בָּשָׂר וָדָם לָשִׁיר עִמּוֹ כְּאָז שִׁירַת הַיָּם וְהוּא עוֹמֵד בְּגָדָיו רְקוּמִים מָגֵן דָּוִד זָהָב שָחוּט כֶּסֶף וְשָחֹר מְלַמֵּד אוֹתִי לָתֵת מִלִּים לְכֻלָּם וּמִן הַנְּתִינָה הוּא מִתְמַלֵּא אוֹר. חוֹלַלְתִּי לְיָדוֹ נֵס קְרִיעַת הַמִּלִּים מִתּוֹכִי נִדְבוֹת פִּי לכֻלָּם שִׁירָה חֲדָשָה שַרְתִּי אָז עַל שְׂפַת הַיָּם. רָקַמְתִּי עַל בִּגְדִּי אֶת מָגִנּוֹ שֶׁל סָבִי מָגֵן דָּוִד וְכָךְ עָמַדְתִּי מַקְרִיב לֶחֶם אִשֶּׁה לֶחֶם אִישִׁי נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא מַה נִכְסְפָה נַפְשִׁי