מלחמת אזרחים?

את דברי האזהרה שהשמיע תמיר פרדו, ראש המוסד עד לפני מספר חודשים, קראתי בעיתון, מבלי שהייתה לי היכולת לדון עימו ולהתעמק בדברים.

במלים הספורות שפורסמו בתקשורת התייחס פרדו לשתי בעיות, שתי בעיות הקשורות זו בזו – האיום הביטחוני החיצוני על ישראל, וסכנת ההידרדרות למלחמת אזרחים.

אני שותף לטענת פרדו לגבי האיום הביטחוני. למן מלחמת העצמאות והחתימה על הסכמי שביתת הנשק נערכנו לסיבוב מלחמה נוסף, למה שקראנו ''מקרה הכול''. מלחמת ששת הימים, ולאחריה מלחמת יום הכיפורים, הולידו את הסכם השלום עם מצריים, ולאחר מכן את השלום עם ירדן, ומזה חמש שנים – אנו צופים במהפכות הפוקדות את מדינות ערב, שכנותינו. וכך נעלם, בשלב זה לפחות, האיום של מדינה ערבית היוזמת מתקפה כוללת, במטרה של כיבוש, הכרעה והשמדת ישראל.

בכך לא נעלמו בעיות הביטחון, אך האיום הקיומי הוסר, בינתיים.

אשר לאזהרתו לגבי האיום הפנימי, לגבי ההידרדרות לקרע פנימי בעם, קרע העלול להידרדר עד לכדי מלחמת אזרחים, אינני בטוח שאני תמים דעים עם אזהרתו, או לפחות עם המשתמע ממנה – מלחמה בין הימין והשמאל בישראל, לגבי מהות הדמוקרטיה ובשאלת העתיד המדיני שלנו.

להערכתי, אינני צופה מלחמת אזרחים. אכן, גורמי השמאל, אלה החותרים לפיתרון מדיני תוך נסיגה וויתור על חלק הארי של שטחי יהודה ושומרון, מנהלים מערכה מדינית-תקשורתית, אך משקלם פוחת והולך, ובוודאי שאין ביכולתם לכפות את מדיניותם בכוח הנשק על העם והמדינה.

הוא הדין לגבי המחנה הלאומי, לגבי חוג הימין במפה הפוליטית, לאלה אין סיבה לפעול היום במטרה לכפות את שאיפתם ומדיניותם בכוח הנשק. מדיניות הממשלה בירושלים פועלת ממילא למימוש שאיפות אלה.

המפתח והתשובה טמונים במדיניות ממשלתית זו. רק החלטה אמיתית להגיע להסכם ברוח הצהרת ראש הממשלה – שתי מדינות, זו לצד זו, ישראל היהודית ופלסטין הערבית - החלטה כזו עלולה אכן להביא להתנגדות בכוח של חוגי הימין הלאומי, ולניסיון לחבל בניסיון לממש החלטה זו. פעילות ''תג מחיר'' היא הקדימון לקראת סכנת הידרדרות כזו.

המפתח במקרה זה יימצא בידי המערכת הצבאית ועד כמה יהיה הפיקוד הצבאי נאמן וממושמע לדרג המדיני.

אך, כאמור, המפתח למצב זה ייקבע ע''י מדיניות הממשלה, אלא שזו, כאמור, מאמצת היום קו אחר, ואף הפוך.

אינני מוציא מכלל אפשרות של התקוממות ערבית חדשה בשטחים. ייתכן וזו תבוא במשולב עם עימות צבאי ברצועת עזה ואולי אף מצד חיזבאללה בלבנון. עימות כזה, אם ניקלע לתוכו אין זה סביר שגורמי השמאל בישראל יצטרפו במקרה זה למערכה לימין הפלסטינים, לכל היותר נראה יותר סרבני גיוס.

המבחן האמיתי והגדול, בסיטאציה כזו, אם נגיע אליה, תהיה נאמנות הפיקוד הצבאי הבכיר, נאמנות לפקודת הממשלה או לקריאת מורי-הלכה לסרבנות.

---