פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
המקאמה על בית הספר שהוא לְ-יָדָה וגם אולימפיאדה
הרצל ובלפור חקק (יום שני, 21/11/2016 שעה 9:00)


המקאמה על בית הספר שהוא לְ-יָדָה וגם אולימפיאדה

כנס מחזורים, 11.11.2016

הרצל ובלפור חקק



בית ספר תיכון ליד האוניברסיטה (תיכון ליידה) קיים כנס מחזורים ביום 11 בנובמבר 2016. התקיים אירוע המרכזי באולם הגדול, ולאחר מכן התפצלו הבוגרים לכיתות. מנהל בית הספר גלעד אמיר סקר בפני הבוגרים את ההישגים של בית הספר בשנות פעילותו. הרצל ובלפור חקק הוזמנו לקרוא את המקאמה על בית הספר...

כנס
הרצל ובלפור על הבמה
הגענו ילדים טובים ירושלים לבית הספר/ היינו חוטי משי עדינים על קו התֵפר/ נפרמים ונקשרים בין ילדוּת לבגרוּת/ מחפשים בין כתלים ומעבדות את המהות והזֶהוּת.

הלְ-יָדה כבר אז נחשב למוּתג/ מי שהתקבל לשם בִּן רגע שוּדרג/ שוב ושוב הבהירו לנו המורים/ שעבור האוניברסיטה העברית – כאן זה קורס הצוֹערים.
מהר מאד הבינונו, שאכן זו חממה לטיפוח עתודה אחֶרת/ סביבה לומדת שמאַתגֶרת ולרגע לא עוצֶרת...הציוּנים שהשׂגנו בקלות עד כיתה חֵית/ נשארו מאחור... ולא היה זמן להתלבט/ בכל שיעור הגענו רעבים לתגליות ולְעולם חדש/ לימדו אותנו דרכי חשיבה, והקֶסם הזה פשוט כָּבש...

השנה הראשונה הייתה הקשָה מכל השנים/ ותכנית הלימודים הייתה ''רחוקה מפנינים''/ בבת אחת נזרקנו מן הספינה הבטוחה של בית הספר העממי/ למים הסוערים של תיכון – שהִציג רף לאומי/ ואולי בינלאומי/ רף גבוה של לימודים ושל הישׂגיות/ שיעורי מתימתיקה ופיזיקה בשׂיא התכליתיות./ זה היה ממש 'הלם תרבות' אך גם אוורסט וּפסגה/ שיעורי היסטוריה, גיאוגרפיה, ומחשבת ישראל של חגיגה./ דרשו מאיתנו הסתגלות לרמה מדעית גבוהה/ובכלל, להתחיל לפתח עצמאות ותודעה/ להשתלב בסביבה חדשה, במבוך חברתי מהַמם/ ילדים שלא הכרנו, מורים שחיפשו בנו את הילד החושב והחולם...

לאט לאט גילינו, שיש יתרון בבית ספר לְ-יָדָה/ כי החיים כאן תחרותיים כמו אולימפיאדה: / היינו כאו ספַּרטה שרוצה להקים אתוּנה עילית/ ההנהלה ביקשה לחנך דור של מעצבי דֶרך, ומיומנים בתרבּות כללית./ מצאנו מורים, שידעו להאיר לנו עולמות/ הציגו לנו תכניות ואוּטופּיות ורקמו לנו חלומות.
כמורי דרך הציבו לנו סיכון מול סיכוי/ היו לנו אוּרים ותוּמים מחוֹללי שינוי./ המורה יעקב מאיר, המורה למחשבת ישראל ולפילוסופיה של העולם/ היה המורה הנערץ מכולם.

התרגלנו לראותו נשאר גם בהפסקות הגדולות/ עם התלמידים, מקשיב לשאלות/ נותן משוב בשׂיח אנושי שכולו נפלאות התבונה/ יודע לחזק כאשר צריך – ועושׂה הכול באהבה ובאמונה/ מורֶה שמחובר לעולם התלמידים, לרוח של הצעירים/ הלכנו שבי אחריו כמוקסמים וגם עיוורים/ ראינו אור פלאי שמכוון בעת סערה/ סמל של הוראת מופת, של מחשבה נאורה/ לְעולמים נותר בַּלב כּיחיד סגולה בתוך המון -/ ובית הספר לא היה עוד מחוז של שיממון.

רינה
הרצל ובלפור עם רינה פרנס ששניהם אהבו והיא התעלמה מהם, צילמה תפארת חקק
היה שמוּאל הוּפּרט המורה לספרות בכיתה ט' / שידע להקסים אותנו בתמים ובאמת/ הוא הקסים אותנו באהבתו לביאליק והיה ממש מגדלור בסערה/ נצרנו בלב גם קלאסיקה וגם שירה צעירה../ אסתר תשבי הייתה המורה להבעה/ והקנתה לנו כלים של כתיבה תוך הנאה/ למדנו בבית הספר את הספרות העברית לדורותיה/ והמנהל ד''ר מאיר שפירא באולם הכינוסים היה חוצב דברים... ולהגיגיו עוד הלב מתגעגע...
בתנ''ך קצת הופתענו לגלות בשיעורים של שמעון בר אפרת גם שיטות מדעיות וחקר המקרא/ עדיין היינו שבויים בגישה המסורתית וברוח המָסוֹרה/ בהדרגה ניסינו בלבבות ליצור פיוס בין המסורת ועולם המדרשים/ לבין האבולוציה והקְוונטים החדשים.

במחזור שלנו זכינו אז למעמד ולתואַר/ היינו כתאומים כתבֵי נועַר של ''מעריב לנוער''/ והעיקר: זכינו בכיתה י''א באליפות העולם בתנ''ך/ וברדיו אמרו, שהלְ-ידה הוא בית ספר משובח/ גברנו בתחרות על כל האולפְּנות והישיבות/ והלְ-ידה הפך למבזק במהדורת החדשות/ – היה מרגש לשמוע את קריין קול ישראל, בשעה 7 בערב/ מביא את דבר מנהל בית הספר לתהילה ולתפארת/ כל העולם שמע ששַפּירא, גאה בשני תלמידיו שזכו בבכורה/ והלב כאן התרחב ששני התאומים שלו הגיעו לראש השַיירה/ כן, זכינו במקום הראשון - ממש על הבימה/ ושפירא המנהל בּישֵׂר חגיגית לכל האומה/ שהתאומים יזכו לכבוד/ ''אני מכריז בזאת, שאני פוטר אותם משכר לימוד לעדוּת ולאוֹת/

והיום כשאנו חוגגים את כנס המחזורים/ אנו זוכרים הכול בגעגוע ובשירים/ וגם אם לפעמים בשעה חרֵדה/ זוכרים רגע משבּר או עננה כבֵדה/ אנו יודעים מה בית הספר תרם לנפשנו התַמה/ כַּמה בנה אותנו להיות אלֶה שיחד איתו – יָצקו נשמתה של אומה/ ועל כך נותר היום לשורר בחֶמדה/ לא שכחנו מה קיבלנו, לא שכחנו את המציאות ואת האגדה/ וזה הזמן לומר בקידה: תודה!




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי