כי מדרום תיפתח הרעה?

אלוף (דימ.) שלמה גזית

לפני למעלה מאחת-עשרה שנים פינתה ישראל את רצועת עזה – פונו ההתנחלויות שהוקמו ופונו כל כוחות הביטחון. היו אמנם רבים שהתנגדו לפינוי, אך דומני, במבט לאחור, שהרוב בישראל אומרים היום 'ברוך שפטרנו...'!

למרות שהיו לי הסתייגויות מדרך ביצוע הפינוי, גם אני שותף להרגשת ה'ברוך שפטרנו'.

דא עקא, לא נפטרנו מן הרצועה, ומה שמתפתח שם היום מהווה איום על ישראל, מן החמורים והמדאיגים שידענו, ומה שמטריד במיוחד – ממשלת ישראל מתעלמת מן האיום ומתייחסת לנושא כאילו באמת נפטרנו מן הרצועה ומבעיותיה.

נתחיל בעולם – הגישה הרווחת בעולם היא שרצועת-עזה עודנה שטח כבוש בידי ישראל. שם אין רואים בהוצאת הכוחות ב-‏2005 פינוי. זו לא הייתה אלא היערכות שונה של הכיבוש, תוך המשך שליטה ישראלית מוחלטת על השטח ועל האוכלוסייה.

בטווח המיידי, ישראל מזהה ברצועה שני איומים צבאיים - איום המנהרות ואיום הרקטות המסוגלות לפגוע כמעט בכל נקודה במרכז ובדרום המדינה. אלה שני איומים שאין לנו להם מענה משביע רצון. אך איומים אלה אינם אלא משחק-ילדים לעומת האיום האסטרטגי העלול לקום עלינו בשנים הקרובות – התפרקות ''מדינת הרצועה'', התפרקות שתיפול על ראשנו.

יש היום ברצועה כשני מיליון תושבים מקומיים, הדחוסים בתוך שטח של כ-‏360 קמ''ר. אלה סגורים מכל עבר, ביבשה, בים ובאוויר. אין ל'מדינת-הרצועה' מקורות הכנסה, והיא חיה מתמיכת סוכנות הסעד של האו''מ, ומתרומות של מדינות ערביות במפרץ. אלה גם אלה מאפשרים היום תנאי קיום מינימאליים.

מאגר מי השתייה העומד לרשות תושבי הרצועה מתכלה והולך. מי הים חודרים וממליחים את מי התהום, ואין אף מקור-חוץ המספק לתושבים מים מתוקים. על החקלאות המקומית – מזמן נאלצו לוותר.

לעת חרום תידרש ישראל לשמש מקור המים המיידי והיחיד לאוכלוסייה המקומית.

לא פחות מדאיג - העדר תחנות כוח מספיקות. עיקר החשמל המגיע כבר היום לרצועה מקורו בישראל, אך ישראל, מסיבותיה היא, איננה מוכנה ואולי אף איננה מסוגלת להגדיל משמעותית את אספקת החשמל.

אין עתיד לרצועה ולאוכלוסייתה ללא תחנות כוח אשר תאפשרנה להקים במקום מתקנים להתפלת מי הים, ואי אפשר לדחות את הקמתו של נמל ימי אשר ישמש את קשרי הרצועה עם העולם.
כל יום שעובר ללא התקדמות בכיוונים אלה מקרב את סכנת הקריסה, מקרב את המשבר שעלול להביא את שני מיליון התושבים לנסות ולפרוץ החוצה, והכיוון היחיד שקיים עבורם הוא מזרחה, לעבר שטח ישראל. ובל נשלה עצמנו כי הגדר שהקמנו תחסום עשרות אלפי פלשתינים שיסתערו עליה בניסיון נואש לישועה.

הגישה הרווחת היום בירושלים היא שאין זה מענייננו. מרגע שפינינו את הרצועה חדלנו לשאת באחריות. גישה זו לא תעמוד בעת משבר, ואם לא תינקט יזמה מייד – יפרוץ המשבר במועד קרוב.

ישראל איננה יכולה להתעלם מן הבעיה ועלינו להפריד לפחות בין בעיות הביטחון השוטף לבין הצורך לפעול מיד למניעת הקטסטרופה.

אכן, ישראל לא תוכל ואף לא תידרש להתמודד לבד עם הבעיה אך היא זו שיכולה וחייבת להעלות הבעיה, ועליה ליזום הקמת קואליציה בינלאומית - עם האו''מ, עם המעצמות הגדולות, עם מצריים ותורכיה ועם שאר מדינות ערב - לפרויקט אדיר זה של פתרון בעיות רצועת עזה.

בטור שהפצתי לפני שבוע קראתי לנשיא ארה''ב להיכנס לפעולה באזורנו, תוך ייזום צעדים קטנים וחלקיים. ייתכן ואפשר להציע לדונאלד טראמפ לעמוד בראש תוכנית בינלאומית זו להצלת רצועת עזה, תוכנית אשר תעניק לו מעמד ויקרה בינלאומיים.

הצגת המאמר בלבד

התעלמות מהאמת לא מובילה לפתרון .

(שבת, 26/11/2016 שעה 8:00)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אמת ראשונה שמתעלמים מממנה -
תושבי רצועת עזה מתרבים .
את זה הם עושים בלי כפיה . מרצונם העצמי .
לרצועת עזה נמלטו 300.000 פלסטינים . היום תושבי הרצועה מונים קרוב ל-‏2 מיליון .
ברצועת עזה היו די מים עבור 300.000 תושבים .
המחסור כעת הוא תוצאה של גידול אוכלוסין שהביא לשימוש ייתר .
גם מחסור בגשמים מחמיר את הבעיה .

אמת שניה שמתעלמים ממנה -
רצועת עזה אינה שטח כבוש .
אפילו עם מיליארד אנשים מאמינים שהיא שטח כבוש .

אמת שלישית שמתעלמים ממנה -
לרצועת עזה יש 14 קילומטר של גבול עם מדינה ערבית = מצרים .

_new_

האם נטישת עזה היא ''איום מן החמורים והמדאיגים שידענו על ישראל''?

בצלאל פאר (שבת, 03/12/2016 שעה 15:37)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אם ''הברוך שפטרנו'' מרצועת עזה עולה לנו ב''איום מן החמורים והמדאיגים שידענו על ישראל'', אז כמה חמור יהיה האיום אם נברח גם מיו''ש כעצת כמה ''חכמי'' שמאל? האיום יהיה גבוהה פי עשרות מונים ולו רק משום שלישראל לא תהיה יכולת להטיל מצור על יו''ש

טענתו של שלמה גזית שהעולם רואה בישראל עדיין כובשת בעזה רק מעידה שלא חשוב מהי המציאות בשטח, תמיד ישראל תישא באשמת חוסר רצון הפלסטינים להכיר בזכות קיומה ודבקותם בטרור. מה עוד צריכה ישראל יותר מאשר לסגת עד אחרון המילימטר? להתאבד? המצור החלקי על עזה הוא לא יישום הריבונות עליה, אלא צעד לגיטימי שנוקטת כל מדינה ריבונית המגינה על עצמה מהתקפות בלתי נפסקות מיישות/מדינה שכנה. אין בעובדה שישראל מטילה מצור ימי על חופי עזה לתמוך בטענה שישראל כובשת בעזה. מצור ימי הוא לגיטימי לפי החוק הימי הבינ''ל וועדת פאלמר של האו''ם אישרה זאת. לכן האמירה שכאילו ישראל לא עזבה את עזה ועדיין נחשבת ככובש היא שקר שנועד לתרץ ולהכשיר את הטרור האסלאמי המופעל מעזה, אבל אין בה שוב בסיס חוקי, פוליטי או מוסרי. אם עזה היתה ישות של שלום, לא היה שום מצור והיא היתה פורחת. כלומר, מצבה של עזה תלוי אך ורק בעזתים ורק הם יקבעו אם לטוב או לרע יהיה עתידם.

הגדול האינטרס של ישראל הוא שהחמאס ישמור על שקט ושהעזתים יירקבו. אבל מציאות זאת לא תוכל להמשיך לעד. ברגע שהחמאס ירגיש ששלטונם על בלימה הם יחזרו לטרור הרקטות. הם גם עלולים לחיזור לטרור הרקטות אם יתפתחו מצבים חיצוניים שיחייבו אותם, כמו אינתיפאדה חדשה ביו''ש או משבר חדש בגבול הצפון מול סוריה, חזבאללה, כוחות ''משמרות המהפכה'' האיראנים או כל ארגון אסלאמי קיצוני. גם אם ישראל תתקוף את אתרי הגרעין באיראן, כל האזור מסביב לישראל יתעורר ויתחיל להמטיר רקטות וטילים. לכן האינטרס הישראלי הוא להחליש את עזה, לעודד הגירה עצמונית של כמה שיותר עזתים. רבים החלו לברוח כבר מ-‏2014 בעיקר דרך מצרים למדינות המפרץ ובעיקר לאירופה דרך לוב. אך הדבר יקר ביותר. ב-‏2014 שילם כל בגיר כ-‏5000 דולר לרשת מבריחים שיעבירו אותו במנהרות לסיני ומשם לחוף מצרים לספינה שממתינה. אם המצב הכלכלי בעזה יהיה קשה יותר, יברחו יותר אנשים. ישראל צריכה לבחון אפשרות להניח לבורחים לצאת חופשי בספינות ישירות ללב הים התיכון ולחלקם אף לצאת ולעבור דרך נתב''ג ובתנאי שיציאתם חוקית לפי מדינות היעד.
מאז תחילת השנה מצרים נוהגת לפתוח את גבולה לעזתים כ-‏15 ימים בחודש (ב-‏2014-5 היא פתחה רק 4-6 ימים ובמגבלות קשות יותר). רבים מאלה שעזבו את עזה לא חוזרו אליה בתום שנה לעזיבתם. לכן יש להידבר עם מצרים שיניחו ליוצאים ויקשו על החוזרים.

לישראל אין ברירה אלא להתמודד מול הקיצונים ביותר בציבור הפלסטיני בדרך הקשה שתפגע בהם ככל האפשר. מי שמציע היום להקל על חייהם של תושבי עזה, כמו גם מערכת הביטחון שלנו, מפטמת את ההתנגדות הבאה, את לוחמי המלחמה הבאה נגד ישראל. התנהלות מפטמת ופייסת זו לא תשנה את תוכניתם של אלה שרוצים להשמיד את ישראל, אלא רק תיתן לכוח לסיבוב הבא.

ישראל צריכה להיחלם באכזריות נגד האכזרים. כי אם היא תרחם עליהם, הם יהיו רק חזקים ואכזריים יותר כלפינו.

הכנסת קואליציה בינ''ל לעזה תשלול מישראל עצמאות וחופשיות בהתמודדות עם הטרור ותקשה עליה להגיב לפעולות הטרור האסלאמי שייצא מעזה. אסור להכניס קואליציה בינ''ל במצב שארגון טרור הוא הממשלה המקומית. שיקום עזה יכולה היה להיעשות רק אם אנשי שלום היו שולטים בה.

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.