הכוחות המצריים שחדרו לארץ מן הדרום לפני 72 שנים, פעלו בשתי זרועות – זרוע מזרחית שיעדה היה ירושלים וזרוע מערבית – מקבילה לאורך חוף הים. המזרחית הגיעה למבואות ירושלים, ועודנו זוכרים את הלחימה ברמת-רחל. כוחות צהל הצליחו להדפם אך כל השטח עד בית-לחם נותר בידיים ערביות. ואלו במערב – נבלמו הכוחות המצריים ורצועת עזה נותרה בידיהם.
עד למלחמת ששת הימים שלטו הכוחות המצריים ברצועת עזה, ביוני 67 כבשו כוחות צהל את הרצועה, ומאז איננו יודעים מה לעשות עם נדוניה זו.
בשנות ה-70 של המאה הקודמת ניהל ראש הממשלה מנחם בגין מו''מ עם המצרים. הוא לא ניסה ''למכור'' את רצועת-עזה הערבית למצרים. מאז, נותרה רצועת-עזה, על שני מיליון תושביה הפלשתינים, תקועה ערבית-פלשתינית כישות נפרדת אך לא עצמאית, ללא יכולת לעצב את עתידה.
ה-BABY הזו נמצאת היום באחריותנו. דרושה החלטה אסטרטגית – למי, כיצד נמכור את הרצועה ונאפשר לה קיום משל עצמה, נאפשר לה להתפתח ונפטור עצמנו מעול שכנות זו, ובעיקר – נפטור עצמנו מן האיום הביטחוני הפרמננטי. אינני רואה ניתוק פיסי אפשרי – בין אם נגביה את גדר ההפרדה ואפילו נכרה תעלה מפרידה.
הבעיה של הרצועה איננה ההפרדה הפיסית אלא מציאת פיתרון שיאפשר את קיומה כישות עצמאית ונפרדת, יחד עם זאת – אי אפשר להשאיר את הרצועה – על שני מיליון תושביה – מנותקת מן העולם.
מרבים לדבר על הפיכת הרצועה לסינגפור מזרח תיכונית – הנתונים קיימים, הפתח לים התיכון ולמערב קיים, הקירבה לתעלת סואץ מאפשרת תפיסת מקום מרכזי לכל מי שמבקש מעבר מאירופה למזרח הרחוק, אך מה שמפריע בקידום תוכנית זו – המעמד הפוליטי של הרצועה – היא איננה מסוגלת לפתח ולהתפתח כישות נפרדת.
פיתוחה – חיוני לרצועה ולתושביה, אך זה לא יתאפשר מן הגורמים המדיניים שמסביבה – ישראל, הישות הפלשתינית והתוכניות המצריות לצפון סיני – וכמובן, איך רואה ישראל את עתיד הרצועה.
כמי ששולטת היום במרחב יש ויהיה לישראל תפקיד חשוב בעתידה המדיני של הרצועה, ישראל מקיפה את הרצועה משלושת עבריה ואי אפשר לתכנן את עתידה תוך התעלמות מן העמדה הישראלית.
ישראל לא תהא זו שתקבע את העתיד, אך אי אפשר יהיה להגיע לסיכום כלשהו שיתעלם מרצונה ותוכניותיה של ישראל. היכן תוכנית-האב הישראלית לרצועת עזה ולשני מיליון תושביה הפלשתינים? יתר על כן, אין מי שמפריע לנו לגייס מערכת בינלאומית שתפעל בכיוון זה.
אכן, איש לא מפריע לנו, אלא שאיננו מבינים כי זו חובתנו. כי זה אינטרס ישראלי ראשון במעלה.
רצועת עזה – קוו ואדיס
