  
  
  
|
 |
|
||
  לא בהכרח |
|||
|
|||
אז בלי אינפורמציה נוספת קשה להחליט בדבר עמדת ז'בוטינסקי בדבר: 1. הגבולות של ארץ ישראל, 2. האם העם הערבי הארץ ישראלי כולל את הירדנים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא בהכרח |
|||
|
|||
1) אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפִי זַ'בּוֹטִינְסְקִי הִיא ''הַחֶבֶל שֶׁמִּשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן, לַחֶבֶל הַנָּקוּב בְּגוּפוֹ שֶׁל הַמַּנְדָּט הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי'' (בְּעֵדוּתוֹ לְוַעֲדַת פִּיל). 2) בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן, שֶׁתַּהֲפֹךְ לִמְדִינָה יְהוּדִית בַּעֲלַת רֹב יְהוּדִי - יֶשְׁנָם שְׁנֵי קִבּוּצִים לְאֻמִּיִּים, יְהוּדִי וַעֲרָבִי, שֶׁיִּזְכּוּ לְשִׁוְיוֹן וְגוֹ' וְגוֹ'. אִם בְּאֶרֶץ שֶׁמִּשְׂתָּרַעַת מִגְּבוּל עִירַאק עַד חוֹף הַיָּם הַתִּיכוֹן יֵשׁ שְׁנֵי קִבּוּצִים לְאֻמִּיִּים, הֵיכָן אַתָּה מוֹצֵא אֶת הַשְּׁלִישִׁי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בהכרח |
|||
|
|||
1. גבול המנדט הארץ ישראלי היה על הירדן מכאן שיש סתירה בציטוט שהצגת. 2. ז'בוטינסקי מתייחס לארבע מדינות ערביות עם זכויות לאומיות ואולי זו המשמעות של קיבוצים לאומיים. מכאן שלא בטוח שמדובר בכל מה שנקרא היום ירדן ושאולי ישנו לאום ערבי נוסף בשטח שבין הים ועיראק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בהכרח |
|||
|
|||
1) אֵין שׁוּם סְתִירָה, מֵאַחַר שֶׁאָנוּ דָּנִים בִּגְבוּלוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְפִי זַ'בּוֹטִינְסְקִי, וְלֹא לְפִי חֶבֶר הַלְּאֻמִּים אוֹ בְּרִיטַנְיָה. 2) יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא בָּרוּר מַהוּ הַגְּבוּל בֵּין עִירַאק לְסוּרְיָה אוֹ בֵּין מִצְרַיִם לְלוּב, אֲבָל דַּוְקָא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא דָּן בְּפֵרוּט, וְהִיא הָאָרֶץ הָרֶלֶבַנְטִית לְדִיּוּנֵנוּ. ''בְּכָל מִקְרֶה שֶׁיֵּשׁ רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה יְהוּדִי יְכַהֵן סְגָן עֲרָבִי - וּלְהֶפֶךְ''. צִטּוּט זֶה הוּא אֶחָד הַמְּפֻרְסָמִים בְּפִי שְׂמֹאלָנִים הַמְּנַסִּים לְהוֹכִיחַ לְאַנְשֵׁי הַיָּמִין שֶׁמַּנְהִיגָם הַדָּגוּל הֶאֱמִין בְּשִׁוְיוֹן. אוּלָם לְעִנְיָנֵנוּ, שׁוּב חוֹזֶרֶת כָּאן הַדּוּאָלִיּוּת: מֵאַחַר שֶׁאֶת תַּפְקִיד רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לֹא נִתַּן לְחַלֵּק (זֶה הָיָה טֶרֶם הַמְצָאַת הָרוֹטַצְיָה כַּנִּרְאֶה) דָּאֲגוּ כּוֹתְבֵי טְיוּטַת הַחֻקָּה שֶׁלֹּא לְקַפֵּחַ אֶת הָעָם שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּרָאשׁוּת הַמֶּמְשָׁלָה בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע: אִם נְצִיג הַיְּהוּדִים בָּרֹאשׁ - נְצִיג הָעֲרָבִים סְגָנוֹ, וּלְהֶפֶךְ. יֵשׁ כָּאן שִׁוְיוֹן בֵּין שְׁנֵי עַמִּים. שְׁנַיִם - וְתוּ לֹא. בְּכָל הִתְיַחֲסֻיּוֹתָיו שֶׁל זַ'בּוֹטִינְסְקִי אֶל הַלֹּא יְהוּדִים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל (שֶׁהִיא תָּמִיד מִשְׂתָּרַעַת עַל שְׁתֵּי גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן, וְהִיא יְחִידָה אַחַת שֶׁאֵין לְחַלְּקָהּ) אֵין וְלוּ שֶׁמֶץ שֶׁל רֶמֶז וְאַף לֹא צֵל שֶׁל רְאָיָה לְהִתְיַחֲסוּת אֶל שְׁנֵי עַמִּים עַרְבִיִּים, לְעֻמַּת הִתְיַחֲסוּת קוֹלֶקְטִיבִית אַחַת וְכוֹלְלָנִית (''הָעֲרָבִים'', ''עַרְבִיֵּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל'', ''שְׁנֵי הַקִּבּוּצִים הַלְּאֻמִּיִּים, הַיְּהוּדִי וְהָעֲרָבִי'') אֶל שֶׁאֵינָם יְהוּדִים, הִתְיַחֲסוּת שֶׁשְּׁזוּרָה כְּחוּט הַשָּׁנִי לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בהכרח |
|||
|
|||
1. ציטטת: ''... לַחֶבֶל הַנָּקוּב בְּגוּפוֹ שֶׁל הַמַּנְדָּט הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי''. באותם ימים המנדט הארץ ישראלי הוא זה שקיים והוא מסתיים על הירדן. ולכן לדעתי הציטוט הזה אינו אסמכתא לגבולות ארץ ישראל. 2. ראינו (#1) שלא ברור מהם גבולות ארץ ישראל על פי ז'בוטינסקי. אמרנו שיש במרחב מערבית לסואץ ארבע מדינות לאומיות ערביות ופרוש הדבר קיבוץ לאומים. אם יש חפיפה בין ארץ ישראל וקיבוץ הלאומים הרי שיתכן שיש בארץ ישראל הז'בוטינסקאית יותר מעם ערבי אחד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בהכרח |
|||
|
|||
1) אֵיזוֹ מַפָּה עָמְדָה, לְדַעְתְּךָ, לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל זַ'בּוֹטִינְסְקִי בִּפְנֵי וַעֲדַת פִּיל, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר עַל חֶבֶל אֶרֶץ מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן הַכָּתוּב בִּכְתַב הַמַּנְדָּט? 2) הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זוֹ תְּלוּיָה בִּסְעִיף 1. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בהכרח |
|||
|
|||
1. אינני יודע איזו מפה ואשמח אם מישהו יראה זאת באופן שלא ישארו ספקות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בהכרח |
|||
|
|||
הַאִם יֵשׁ לְךָ יְסוֹד כָּלְשֶׁהוּ לְהָנִיחַ שֶׁהַמַּפָּה שֶׁלּוֹ הָיְתָה שׁוֹנָה מֵהַמַּפָּה הַמִּתְנוֹסֶסֶת עַל סֵמֶל הָאֶצֶ''ל? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הוספת הנחה לא תמנע ספקות |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הוספת הנחה לא תמנע ספקות |
|||
|
|||
אֲנִי מְצַטֵּט קֶטַע מָלֵא (בְּהַשְׁמָטַת כָּל הֶעָרוֹת הַשּׁוּלַיִם מִלְּבַד אַחַת) מִתּוֹךְ סִפְרוֹ שֶׁל אַרְיֵה נָאוֹר: ''אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנָה וּמְדִינִיּוּת'', עמ' 79־80: בְּהַשְׁקָפַת הַזֶּרֶם הָרֶוִיזְיוֹנִיסְטִי עַל שְׁלֵמוּת הָאָרֶץ מְשַׁמְּשִׁים זֶה לְצַד זֶה טִעוּנִים אִינְסְטְרוּמֶנְטָלִיִּים לְצַד חִוּוּיִים אֶקְסְפְּרֶסִיבִיִּים-פוּנְדָּמֶנְטָלִיִּים. מִשְׁקָלָם הַיַּחֲסִי שֶׁל הַטִּעוּנִים אֵינוֹ אָחִיד. הַדָּבָר תָּלוּי בִּנְטִיָּתוֹ הָאִישִׁית שֶׁל הַדּוֹבֵר וּבְהִלְכֵי הָרוּחַ שֶׁל הַזְּמַן. גִּישָׁה אֶקְסְפְּרֶסִיבִית פוּנְדָּמֶנְטָלִית יֵשׁ גַּם בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁל דַּבָּרֵי זְרָמִים אֲחֵרִים, הַדּוֹגְלִים בִּשְׁלֵמוּת הָאָרֶץ. הַמְּאַפְיֵן הַיִּחוּדִי שֶׁל הַזֶּרֶם הָרֶוִיזְיוֹנִיסְטִי הוּא הַנֹּפֶךְ הַלֶּגָלִיסְטִי-פּוּלְמוּסִי, רֶטוֹרִיקָה שֶׁל פַּרְשָׁנוּת מִשְׁפָּטִית שֶׁל מִסְמָכִים, הַגְדָּרוֹת וּזְכֻיּוֹת. בִּטּוּי מֻבְהָק לְכָךְ נָתַן זַ'בּוֹטִינְסְקִי עַצְמוֹ, בִּנְאוּמָיו לִפְנֵי יְהוּדִים בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים, וְגַם בְּהוֹפָעָתוֹ בִּפְנֵי וַעֲדַת פִּיל. בְּמַאֲמָר שֶׁפִּרְסֵם בְּיִידִישׁ בְּוַרְשָׁה בְּאַפְּרִיל 1938 (''עֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְתָכְנִית הֶעָשׂוֹר'' ''בַּסַּעַר'', עמ' 231-237) הִצִּיג אֶת תָּכְנִיתוֹ הַמְּדִינִית, 'תָּכְנִית הֶעָשׂוֹר', שֶׁנּוֹעֲדָה לְהָבִיא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִילְיוֹן וָחֵצִי יְהוּדִים בְּתוֹךְ עֶשֶׂר שָׁנִים, וְלַעֲשׂוֹת אֶת 'אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה, זֹאת אוֹמֶרֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן', לִמְדִינָה עִבְרִית. הוּא נִתֵּחַ אֶת הַחְלָטַת מוֹעֶצֶת חֶבֶר הַלְּאֻמִּים מ-22 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר 1922 בְּעִנְיָן עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהִסִּיק מִמֶּנָּה שֶׁהַשִּׁלְטוֹן בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מְבֻסָּס מִבְּחִינָה חֻקִּית עַל הַמַּנְדָּט וְלָכֵן עֵבֶר הַיַּרְדֵּן הוּא חֵלֶק מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְהַגְּבוּל הַמִּזְרָחִי שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא גְּבוּלָהּ הַמִּזְרָחִי שֶׁל הַטֶּרִיטוֹרְיָה שֶׁעָלֶיהָ הוּחַל הַמַּנְדָּט. דְּבָרִים אֵלּוּ מַבְהִירִים אֶת הַשִּׁקּוּל הַמֶּרְכָּזִי בָּאַסְכּוֹלָה הָרֶוִיזְיוֹנִיסְטִית לְגַבֵּי מַפַּת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה: הַסֵּמֶל הָרִשְׁמִי שֶׁל הַמִּפְלָגָה הָרֶוִיזְיוֹנִיסְטִית, שֶׁל תְּנוּעַת בֵּיתָ''ר, שֶׁל הָאֶצֶ''ל וְשֶׁל תְּנוּעַת הַחֵרוּת (בָּהּ נָמוֹג הַסֵּמֶל בְּהַדְרָגָה לְאַחַר הֲקָמַת גַּחַ''ל) הָיָה מַפָּה שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִשְּׁתֵּי גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן, לְפִי גְּבוּלוֹת הַמַּנְדָּט. בְּבֵיתָ''ר הוֹסִיפוּ מְנוֹרָה עַל גַּבֵּי הַמַּפָּה, בָּאֶצֶ''ל - יָד אוֹחֶזֶת בְּרוֹבֶה מְכֻדָּן וְהַכְּתֹבֶת 'רַק כָּךְ', וּבִתְנוּעַת הַחֵרוּת - בַּתְּחִלָּה הָיְתָה יָד אוֹחֶזֶת בְּרוֹבֶה מְכֻדָּן, כְּמוֹ בְּסֵמֶל הָאֶצֶ''ל, וְהַכְּתֹבֶת 'מוֹלֶדֶת וְחֵרוּת', וּבְהַדְרָגָה נֶעֱלַם הָרוֹבֶה וְנוֹתְרָה הַכְּתֹבֶת בִּלְבַד, עַד שֶׁגַּם הִיא נָמוֹגָה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נגמרו הספקות |
|||
|
|||
בספרו של משה בלע, ''עולמו של ז'בוטינסקי'' מצאתי קטע בו הוא טוען שגישתו של ז'בוטינסקי מבוססת על הכתוב בסעיף 25 בכתב המנדט. ע''פ הכתוב שם קביעת הגבול המזרחי על הירדן היא זמנית. ART. 25. In the territories lying between the Jordan and the eastern boundary of Palestine as ultimately determined, the Mandatory shall be entitled, with the consent of the Council of the League of Nations, to postpone or withhold application of such provisions of this mandate as he may consider inapplicable to the existing local conditions, and to make such provision for the administration of the territories as he may consider suitable to those conditions, provided that no action shall be taken which is inconsistent with the provisions of Articles 15, 16 and 18. מאחר והויכוח היה על מה היתה השקפתו של ז'בוטינסקי הוא נגמר למעשה.----- אריה, אם יש לך צילום של המאמר ''עֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְתָכְנִית הֶעָשׂוֹר'', אשמח אם תשלח אותו אלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נגמרו הספקות |
|||
|
|||
הַמַּאֲמָר לֹא בִּרְשׁוּתִי. צִטַּטְתִּי מִתּוֹךְ אַרְיֵה נָאוֹר. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי