|
מיכאל- 1.היטבת להסביר את הדילמה של מדיניות חינוכית. | |||
|
|||
2.אתה גם מתייחס לפרשנות של המחלוקת. אינני מסכים עם השלילה הגורפת של דברי ר' אליעזר. אני רואה את עמדתו כמגננה במטרה לשמור על המסורת. אפשר להתווכח על המינון, אבל זהו ללא ספק ערך חשוב. עם זאת, אני מסכים עם הטיעון של שפיכת התינוק עם המים. אבל כל זאת ברמה של הההכרעה: בין הערך של הגנה על המסורת,לבין הערך של ללכת עם הטבע[הנשי והאנושי]. ברמת ההכרעה אכן חולק ר' יהושע. אבל כל החכמים מודעים לבעיתיות של ההשפעות הזרות. לעניות דעתי,במצב של פריחה תרבותית יהודית לא היה ר''א אומר את מה שאמר. הרבה משתנה בהתאם לנסיבות. בכלל, החכמה של חז''ל היא חכמה של עולם המעשה לא של אקדמיה,שהרי הם עוסקים בחינוך . 3.הפרשנות שלך לגבי ממושג ה''תפלות'' והקשר שלו עם בערות מאוד מענינת.אני צריך לחשוב על כך. תודה לך! | |||
_new_ |
עצה כללית ליעקב יזרעאלי | |||
|
|||
אנא ממך: קצר בקיצורים. אני אישית מעדיף לראות משפט כגון: 'ישנה עמדתו של רבי יהושע וזו של רבי אליעזר, וכן המובאה מפי בן עזאי' מאשר: 'ישנה עמדתו של ר''י וזו של ר''א וכן המובאה מפי ב''ע'. יותר ארוך לכתוב, נכון, אבל יותר ברור לקרוא ויותר קל להבין. לפחות בשבילי. | |||
_new_ |
לרב יזרעאלי: מדוע יש קונפליקט בין לימודים תורניים | |||
|
|||
של האשה, ובין חושניותה? הרי רוח הדברים של רבי יהושע בהקשר הזה, הוא בדיוק שאין כל סתירה, אלא ההפך. אם הבעיה היא השפעות זרות, אז אדרבה, שהאשה תחונך לדעת תורה, במקום שלא תחונך כלל. שהרי אם לא תחונך כלל, הדבר יביא לסגפנות, 9 קבין, נזק ורשעות ''מכלי עולם''. רבי יהושע מדבר אמנם בקצרה, אך דומה שידע רקע אצל כל לומד תורה אז היה, שלימוד מגביר את החושניות ורצון התשמיש. פשוט יש לקרוא מה שאומר רבי יהושע. אם לא כיוון בדיוק לכך, מה הטעם בסמיכות בין ''תפלות'' לשאר המושגים באותו פסוק ובאותו הקשר? שכן מה עניין מיניותה של האשה ו- 9 קבין לסוגיה הזו? דחיית פרושי הופכת את ''9 הקבין'' ועניין ה''טפלות'' לשרירותיים ומוזרים. לכן אני חושב שכיוונתי לדעת רבי יהושע. לא שללתי באופן גורף את דברי רבי אליעזר, אלא אמרתי ש*בסוגיה זאת* עשה מלאכתו קלה, שכן דחיית השפעת התרבות הזרה יכולה כמובן להיות מושגת גם באמצעות לימודים תורניים, ורבי אליעזר הרי מתנגד לכך שהאשה תלמד לימודים תורניים. רבי יהושע מצביע על הנזק הרב בשמירת האשה בבורותה, הן כלכלית, הן מבחינת עידוד התנזרות וכנראה גם מבחינה מוסרית ורוחנית. נראה שרבי יהושע מאחד כאן את כל הקצוות, ולכן הוא משתמש אולי בביטוי ''חסיד שוטה'' לגבי ''עוורונו'' של רבי אליעזר לחשוב באופן מורכב ולא צפוי אך להגיע לפתרון כה פשוט, שאינו קטלני (עקירת הרים, לא?), עד שאתה נוטה לאמר, ''מדוע לא חשבו על זה קודם''? (גם קב אחד וגם תשמיש, גם דעת תורה ומוסריות וגם מניעת רשעות ונזק). הערה: הרמיזה האפשרית כלפי רבי אליעזר בעניין ''חסיד שוטה'' הינו הנחה שאתה הבאת במאמרך המצויין, ואף ציינתי זאת הבוקר בבקשת תיקון מהמערכת להודעתי. ביקשתי את התיקונים הבאים: 1)פסקה 2 שורה 2 : יש לשים לב שרבי אליעזר 2)פסקה 10 שורה 4 : כפי שמניח כאן הרב יזרעאלי, אולי -- 3) שורה 5 : התייחסות ורמיזה לרמת תיקונים 1 ו- 3 בוצעו, אך לא תיקון 2 . בברכה, מיכאל | |||
_new_ |
מיכאל:הכל ברור עכשיו.תודה.האם יש מאמר מסוים- - | |||
|
|||
אליו כוונתך כאשר אתה אומר שהנחת יסוד היא, שידע מגביר את החושניות? | |||
_new_ |
המשך למיכאל:כוונתי לעיל ,למאמר [=אימרה של] חז''ל. | |||
|
|||
_new_ |
אכן, פסוקים המפרטים תדירות התשמיש אצל תלמיד חכם | |||
|
|||
בהשוואה לסוגי עיסוקים אחרים. מכיוון שאיני זוכר את המקור, אשמח אם תתרום מהידע שלך במשנה וגמרה ומדרשים, ותזכיר מהיכן פסוקים אלה לקוחים, ואולי תציג נא נוסח מדוייק. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |