|
ומביאה אותו בפרט כלפי אוכלוסיה חסרת ישע. הקאמיקזה ודוגמאות אחרות שהבאת הינם בנבדל קוטבי מכך, פעולות הקרבה של לוחמים שכוונה כנגד הזרועות הלוחמות של האוייב. שמשון אינו הופך את הגישה האובדנית לאידאולוגיה גורפת הדוחה את החיים: קרא נא שוב מה אומר הכתוב באותו עניין: ''ויקרא שמשון אל-יהוה ויאמר אדוני יהוה זכרני נא ו*חזקני נא אך הפעם הזה* האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלישתים'' (טז', כח).
זאת היתה פעילות מוכוונת-מטרה, ולא מעוגנת בטוטליות של ראיית המוות ככור מצרף מטהר, המוות וזריעתו כדרך חיים, ניתן לאמר.
גישות דומות אנו יכולים לראות אצל החששינים במאה העשירית וה- 11 - האלהת המוות, קידוש העריצות וזניחת האוטונומיה של הרצון. |
מדובר בגישה אובדנית טוטלית המקדשת את המוות
