|
מלחמת 73 היתה המלחמה האחרונה שהוכרעה בשדות הקרב.
מאז, כל מערכות ישראל הינן חסרות הכרעתיות Non decisive . דומה המצב לזה המתואר ב- 1984 של ג'ורג' אורוול, לפיו מתקיימת מלחמה כל הזמן, אך אסורה ההכרעה בה, שכן סיומה ימוטט את מערכת הדיכוי והגמוניית מערכות הבטחון ומערכות השנאה הרגשיות באמצעותם מתועל העם.
זאת ועוד - נחשף אולי דבר מה ב- 73 שלא היה עליו להחשף: חרף יתרון ההפתעה הערבי ושיבוש אירגון המערכה, הרי הושגה הכרעה בשדה הקרב באמצעות יחידות בודדות קטנות ביותר, כגון בקרבות הגולן - על ידי כ- 20 טנקים מול מאות טנקים סורים. יוצא אולי שמערכת הבטחון שלנו הינה מנופחת בכמה מונים מעבר לצורך. הדבר נחשף ביתר שאת במלחמת המפרץ, בה יחידות של כ- 30 אלף אמריקנים או פחות הביסו כמליון עיראקים, עם אבידות של 3-4 הרוגים בכל הקרבות הללו.
יוצא שחוסר ההכרעתיות אינו עניין של מורך, חוסר תושייה או רפיסות רצון, אלא מובנה לתוך המערכת לשימור ההגמונייה שלה, ולרידוד האינטלקט היוצר ושאר התופעות עליהן אתה מצביע באופן כה מופלא בפרק שהבאת.
את התוצאה אנו חווים אכן בכל מישורי החברה והכלכלה, כפי שהראיתי בשיטתיות במספר מאמרים כאן בחודשיים האחרונים. |
השמרות הגמוניית מערך הבטחון באמצעות חוסר הכרעתיות
