  
  
  
|
 |
|
||
  אליצור, הנושא הוא שחיתות |
|||
|
|||
שחיתות- עבריינות היא המילה-המושג המתאים. במקרה הזה השפה העברית מספיק עשירה ואין צורך לחפש מילים חדשות. המושגים שאתה מציע (ליברליזם, אוניברסליזם) הם בעלי משמעות אחרת. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הרוח נושבת, קרירה מסואבת: הגמוניה וסרוס ברוח חפר |
|||
|
|||
הארוגנטיות ההגמונית עשוייה להפיק לפרקים בעיקר עוינות ושנאה-צפה free-floating hostility הזקוקות למטרות סרוס. ניתן לראות כדוגמא מייצגת כמה ממשאי חיים חפר - המשמשים כאנטי-מופת אופייני לתופעה הכללית של כשל עצמי המכה בנו, לעיתים בהינף-עזוז של מה שכיניתי ''הפסיכופתיזם הכמו-ביטחוניסטי''. והנה, רוח הסרוס ובעיקר תרועת השמחה לאיד ב''קבירת'' הזולת המאפיינת תכופות את הוויית ההגמוניה הרומסנית פרצה לה מבלי משים עוד בשלב מוקדם ביצירת ''הפאר'' של המשורר-הפוליטרוק: ''סרסנוך יא-מוחמד'', בתחילת מלחמת השיחרור. ועל זאת - השנאה והשטם המסרסים, למה פקדו אלה את מחנינו? משום שההגמונייה ההאוליגרכית מאפשרת לכאורה מצב בו כתחליף למאמץ מושכל, נימשך ורב-שלבי באה ההסתמכות על בלעדיות מערכי השליטה והניכוס, תוך שכרון התמורות הנאות העולות בחלקך באפס מאמץ - פרי בזיזת הכוח, וניפנוף האחר. או אז, עשייה חופשית ברוח עליצת-יצרנות מומרת בשטנה לכל עבר. סרוס מאמצי הזולת, מעמדו וכבוד האדם שלו מחליפים את היכולת והמאמץ העצמי, כגורם המעניק יתרון. מדובר כאן באון-סרוס Castrative potency (כפי שכיניתי זאת) ולא באון-יצור, יצרנות ויצירתיות בונים. למעשה, רוח השיטנה מסרסת גם את עצמך, תוך השבקת היכולת העצמית. המנסה לסרס את המרחב היצרני ונושאיו, נימצא מסרס בראש וראשונה את עצמיותו היוצרת. אכן, רוח השנאה הכבדה והנברנית מחליפה את רוח החופש והעשייה היוצרת. להלן קישורים לרוח הבגידה בצלם בשם השיטנה הרב-כיוונית. קישורים: העולם על פי חפר: http://www.orsart.com/caricatures/caricature.php?pag... הפינג'אן בגירסה מחודשת: http://www.halemo.com/war/hefer/ | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התקשורת עשתה את זה- זה רעש שקרי |
|||
|
|||
התקשורת מנצלת בני אדם לצרכי התקפת טרוף חברתי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי