למה רק גלעד שרון?

מה זה?

ועכשיו שוב התפניתי לשקריך

רמי נוידרפר (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 10:00)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מהם פשעיהם לדעתך של בניו של אהרון ברק?

ואם תאמר לי שפשעם הוא שקיבלו מקומות טובים להתמחות , אחרחר בבוז ואומר שזהו אכן פשע השווה בחומרתו לקבלת שוחד..
וחוצמזה - האם לא ייתכן שבניו של אהרון ברק ואשתן אלישבע יהיו גם הם משפטנים מצטיינים?

אם תספר לי שאשת ברק קבלה משרת שפיטה , תהיה דעתי נחה פחות. מצד אחד , באבמ אין זה נאות לדעתי כי שני אנשים מאותה משפחה ישרתו איש בכפיפות לרעהו, מצד שני - שחיתות או עברה בודאי אין כאן , והגברת ברק היתה מרוויחה לאין ערוך יותר בקריירה פרטית

_new_

עבור החרש, הרוקדים לצלילי המוזיקה נראים כמשוגעים

אריק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 11:19)
בתשובה לרמי נוידרפר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

רמי, רמי, תירגע. מה שאתה מנסה להציג כזעזוע, זו בסך הכל מציאות חיים במדינת ישראל, ואין מה להתרגש. זה עצוב, זה מכוער, אבל זה מה יש ואין לנו ארץ אחרת ולכן עם זה נגזר עלינו לנצח. אין לנו ברירה אחרת.

יש מחלה ממארת בארץ, ואין לא לשמאל ולא לימין מונופול עליה או חסינות מפניה, וזה תופעת הקומבינות. הנפוטיזם. השמור לי ואשמור לך. וטובות ההנאה כתנאי לקידום עניינים. זה קיים בבתי החולים, בבתי המשפט, במשטרה, בפרקליטות, בבית המחוקקים שלך (שם אפילו נתנו למשחדים שם מהוגן: לוביסטים), במחלקת ההנדה והרישוי בעיריות, באקדמיה, וכמובן כמובן (ואלי משם מתחיל הכל) בצה''ל וביתר זרועות הבטחון.

ואשר לאבנר ותמר ברק. כן, אני בהחלט יודע שהילדים של ברק קיבלו בזכות אביהם מקומות מצויינים להתמחות, אבל מה שאתה מכנה ובצדק ''פשע השווה בחומרתו לקבלת שוחד'' הוא ההאשמה הזעירה והשולית ביותר שלי.

אשר לאלישבע ברק, אשתו של אהרון (המכונה אימלדה, על שם מרכוס), הציירת והביולוגית בהשכלתה האקדמית (אך כיום נשיאת בית הדין לעבודה), אני בהחלט טוען שמינויה למשרות השונות במערכת המשפט פסול, מהווה עבירה ברורה על התקשי''ר, אבל גם זה לא ממש הדבר הכי חמור בהתנהלותו של ברק (אך אני ממליץ לך לקרוא את הפרק המרתק על ''הזוג הנשיאותי'' בספרו של עו''ד יוסף דר, ''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'', כאן: http://www.lawfactor.com/prakim/zug.asp ולקרוא את הספר כולו. אני בטוח שתהיה לא רק מוטרד, אלא מזועזע מחומרת הדברים, השיטתיות שלהם, ומהשתיקה הרועת של כל כתבלבי השמירה של הדמוקרטיה.

ואשר לבנו של אהרון ברק, ולביתו, אני אכן אומר חד משמעית כי הם -כל אחד בנפרד- פיתחו קריירה החולבת מהציבור מליוני דולרים בזכות אביהם בלבד, ובלא שום כישרון יוצא דופן של אף אחד משניהם.

כתבתי כבר את הדברים, באריכות ובפירוט ואין לי כוח לחזור עליהם שוב ושוב. לא רק אני כתבתי, כתבו את זה אנשים נכבדים ביותר עם עבר מוכח במערכת המשפט ואכיפת החוק.

הבן שלו, כילד צעיר שרק פתח עם חברו לספסל האוניברסיטה משרד עורכי דין, גרף מליוני דולרים שכר טירחה בעוד משרדי עורכי דין מנוסים וותיקים ומוכשרים בקושי גומרים את החודש (אל תדאג, לא אשכח לציין שאותו סטודנט שותף לאותם מליונים הוא הבן של יצחק זמיר...)

הבת שלו, פתחה ''מוסד לגישור'' המהווה כיום מונופול בתחום זה, ומאז... במקריות תמימה וחפה מכל אינטרס אישי כמובן, אהרון ברק מוביל את כל מערכת המשפט ואת המדינה כולה למהפכה של ממש, בשם היעילות והרצון לזרז הליכים, להפנות כל תיק כמעט לגישור. מדובר בתעשייה של מילארדים, לא מליונים. ניצול ציני של כשלון מערכת המשפט לנהל תיקים ביעילות, והפרטת הצדק ישירות לכיס המשפחתי. אכן, גאון...

תמים? אולי אתה תמים - אבל ההצטברות -אותה תמונת פאזל שאפילו חלקים מסויימים נעדרים ממנה, עדיין היא מלמדת מה על התמונה בבירור רב יותר ויותר כל שיותר חלקים מצטברים, עד כי הם מקימים בעיני הרבה יותר מהמעט ספק, שאסור שיהיה חלק ממערכת המשפט של מדינה.

האם אותך זה לא מטריד?

_new_

מדהים, בפרט עניין הגישור, עקב אי יעילות מערכת בתי המשפט

מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 13:12)
בתשובה לאריק

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

http://www.haayal.co.il/reply?id=654&rep=32116&a...
http://www.haayal.co.il/thread?rep=32094

_new_

גישור הוא תכופות כלי פסול של עוות דין

מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 13:33)
בתשובה למיכאל מ. שרון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

תכופות, תהליך הגישור מטה את ההכרעות לכוון האינטרסים של החזק ובעל יתרון הכוח. אבל הצד הנדפק אינו חש זאת בגלל השאה פסיכולוגית. שכן המגשר מדבר אל כל אחד בשפה רציונלית ונותן תחושה מדומה של התדיינות על בסיס שוויון בין הצדדים. לאט לאט נוטה הכף לטובתו של מכתיב התנאים עקב יתרון הכוח. כך, במשא ומתן הזה בא לידי ביטוי יתרון הכוח של הצד החזק.

מאידך, המשפט (הרבה יותר) נוטה להכריע על בסיס שיקולים נטולי כוח ונטולי שרירות רצונו של הכוח. זאת על פי כללי שיפוט אוביקטיביים: נעשתה פגיעה? הצד הפוגע חייב בפיצוי ללא זיקה לעוצמתו וכוחו.

ניתן אמנם לאמר כי גם במשפט בא לידי ביטוי יתרון הכוח (עקב היכולת של הצד החזק יותר להעסיק עורכי דין טובים יותר או עקב השפעתו) ולכן אמרתי רק ''הרבה יותר''.

אבל, הצדק הוא פומבי וחשובה מראית העין של צדק. בעוד בתהליך הגישור הפרטי והאינטימי, התהליך הרבה יותר מוטה לטובת הצד החזק והעושק.

לכן, תהליך הגישור הינו מכניזם של עוות דין, תוך מתן פורקן ריגשי - אבל חסר ממשות ומדומה - לזה שענינו מתעוות בתוקף שרירות הכוח.

נושא הגישור שייך איפוא לנושא ''איך לרמות ולהטות צדק בעזרת הפסיכולוגיה והבנת נפש האדם''.

_new_

גישור הוא תרגיל העוקץ הגדול של אהרון ברק

אריק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 13:56)
בתשובה למיכאל מ. שרון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הגישור הוא מעשה ההונאה הכלכלי הגדול ביותר שאני מכיר מאז קום המדינה.

להפריט את הצדק, זה בערך כמו להפריט את גוף האישה.

והביקורת שלי, היא על הסרסור הגדול של הצדק.

_new_

עד כמה מכוער הוא תהליך המעבר לגישור

א.ש. מיכל (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 17:05)
בתשובה לאריק

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

תעיד העובדה שבמשך תקופה מסויימת ההצעה לעבור מהליך בבית המשפט לתהליך של גישור באה מצד אהרן ברק עצמו במכתב אישי שנשלח אל הצדדים או באי כוחם (אני אוחז במכתב כזה).
מיותר לציין שברק לא טרח לציין במכתבו שהבת שלו - האוחזת בנתח העיקרי של שוק הגישור - היא זו שלמעשה תקלוט אותך אם תיענה להצעה.
וההצעה הזו - כשהיא באה מצד נשיא בית המשפט העליון - היא כמעט בבחינת הצעה שאי אפשר לסרב לה.
והלחץ להיענות בחיוב להצעה גדל והולך כיוון שעם קבלת מכתב ההצעה מתגנב החשש שסירוב לקבלה יגרור אחריו התחשבנות מצד השופט על כך שסירבת, כביכול, להקל על המערכת וכו' וכו'.
והלחץ גדל עוד, שכן כיוון שהליכה לגישור מחייבת הסכמת שני הצדדים, אתה חושש שאם אתה תענה בשלילה והצד השני - שקיבל מברק מכתב דומה - יענה בחיוב, או אז תצא האיש הרע בכל הסיפור שמגיע לו לאכול אותה בבית המשפט.
ואז מתחילות הטקטיקטות של ''הפוך על הפוך'': אני אענה בחיוב בתקווה שהצד השני יענה בשלילה וכו' וכו'.
אבל הלחץ לא נגמר: אם נניח שעורך דין מסרב ללכת לגישור, ובסופו של דבר הוא מפסיד בהליך - אותו עורך דין גוזר על עצמו חשד מתמיד מצד לקוחו שההפסד בתיק נובע משיקול דעת לקוי הנעוץ בסירוב ללכת לגישור.
ובכן, אלו הם גורמי הלחץ - גלויים או סמויים - המתלווים למכתב הצעה המגיע מאהרן ברק.
הרבה הומור שחור התפתח בין עורכי הדין סביב העניין הכאילו תמים הזה.

_new_