|
תכופות, תהליך הגישור מטה את ההכרעות לכוון האינטרסים של החזק ובעל יתרון הכוח. אבל הצד הנדפק אינו חש זאת בגלל השאה פסיכולוגית. שכן המגשר מדבר אל כל אחד בשפה רציונלית ונותן תחושה מדומה של התדיינות על בסיס שוויון בין הצדדים. לאט לאט נוטה הכף לטובתו של מכתיב התנאים עקב יתרון הכוח. כך, במשא ומתן הזה בא לידי ביטוי יתרון הכוח של הצד החזק.
מאידך, המשפט (הרבה יותר) נוטה להכריע על בסיס שיקולים נטולי כוח ונטולי שרירות רצונו של הכוח. זאת על פי כללי שיפוט אוביקטיביים: נעשתה פגיעה? הצד הפוגע חייב בפיצוי ללא זיקה לעוצמתו וכוחו.
ניתן אמנם לאמר כי גם במשפט בא לידי ביטוי יתרון הכוח (עקב היכולת של הצד החזק יותר להעסיק עורכי דין טובים יותר או עקב השפעתו) ולכן אמרתי רק ''הרבה יותר''.
אבל, הצדק הוא פומבי וחשובה מראית העין של צדק. בעוד בתהליך הגישור הפרטי והאינטימי, התהליך הרבה יותר מוטה לטובת הצד החזק והעושק.
לכן, תהליך הגישור הינו מכניזם של עוות דין, תוך מתן פורקן ריגשי - אבל חסר ממשות ומדומה - לזה שענינו מתעוות בתוקף שרירות הכוח.
נושא הגישור שייך איפוא לנושא ''איך לרמות ולהטות צדק בעזרת הפסיכולוגיה והבנת נפש האדם''. |
מדהים, בפרט עניין הגישור, עקב אי יעילות מערכת בתי המשפט
