| מהות טענותיו של מר בך היא שהמערכת המשפטית מנסה למנוע השתלטות של אולירכיה חדשה . הטקטיקה שלה היא שימוש במערכת האכיפה הישראלית . משטרה , שבכ , פרקליטות , שופטים , בתי משפט וסימביוזה עם התקשורת . לדעתי זו האמת . מכיוון שעד מועד מסוים האוליגרכיות התבססו על מגזר חברתי מסוים מאוד מאוד הקרב הפך למלחמה בין שתי סיעות . מתוך שגרה קוראים להם שמאל וימין . כאשר התשטשו לגמרי הגבולות בין מה שנקרא ימין ושמאל . השמאל הישראלי מעולם לא היה שמאל קלאסי . ספיר חילק מיליארדים לבעלי הון והעניק להם מונופולים . בן גוריון היה יותר ימני מכהנא . וכן הלאה . המרשים בכל הויכוחים המתנהלים כאן היא הסולידריות השבטית בין המחנות . מיד גולש הויכוח לרמה של שני הנהגים . הראשון צועק חמור והשני עונה לו אתה חמור . כן שני הצדדים צודקים . החגיגה סביב שרון ג'וניור מנופחת ,כאשר המטרה היא שרון האב . הענין בולט עד כדי בחילה . מדוע לפני שנים אף אחד לא פלפל כיצד הגיע חוות השקמים לשרון ? כי באותו מועד לא סיכן את האוליגרכיה ? גבירותי ורבותי החגיגה הזו מקעקעת את אשיות המערכת המשפטית מכיוון שמטרתה אינה חתירה לאמת ולצדק אלא להורדת ידיים פוליטיות . על המשטרה והפרקליטות לפעול בצורה קורקטית ולא לגייס את התקשורת תוך הדלפות אין סופיות . |