|
1) אֵין לִי נְבוּאוֹת, רַק תַּחֲזִיּוֹת וְהָעֲרָכוֹת, וּכְמוֹ כָּל בֵּן אֱנוֹשׁ אֲנִי עָשׂוּי לִטְעוֹת (כֵּן... אֲפִלּוּ אֲנִי).
בָּרוּר שֶׁ''חַוּוֹת שַׁבְּעָא'' הוּא תֵּרוּץ לְהֶמְשֵׁךְ הַתּוֹקְפָנוּת, וְכָל אֶחָד יוֹדֵעַ זֹאת, אֲפִלּוּ שְׁלִיחַ הָאוּ''ם הַמְּיֻחָד טֶרְיֵה לַארְסֶן, שֶׁלֹּא יָדוּעַ כְּאוֹהֵד יִשְׂרָאֵל.
2) אָכֵן שְׁלִיטַת יִשְׂרָאֵל בְּעַזָּה תַּמָּה, וְכָל אֶחָד יוֹדֵעַ זֹאת, אֲפִלּוּ הַמְּעַבְרֵת נוֹי]דֶרְפֵר[, אַךְ אִם נֵצֵא מִתּוֹךְ הֲנָחָה שֶׁ''הַכִּבּוּשׁ לֹא תָּם'', הֲרֵי שֶׁהַזְּכוּת ''לְהִתְנַגֵּד לַכִּבּוּשׁ'' קַיֶּמֶת וְעוֹמֶדֶת, לֹא רַק לְשִׁיטַת הָעוֹלָם אֶלָּא גַּם לְשִׁיטַת רַבִּים לְמַדַּי בְּיִשְׂרָאֵל.
כּוֹחַ הַהַרְתָּעָה קַיָּם... לָכֵן אַף אֶחָד לֹא מֵעֵז לִירוֹת טִילִים עַל יִשּׁוּבִים בְּיִשְׂרָאֵל. וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. |
קשקשת רצינית...
