| קרא שוב את רשימתי ונסה להתרכז. אני הוא שכותב במושגים העומדים מאחורי המילים, ובאופן מרוכז. ואילו אתה דומני חושב במילים ולא במושגים. אדוני מפתח עיוורון לכתוב, ומנפנף בעיוורונו להבין את הטקסט הפשוט והבהיר בהופכו את עיוורונו למקור ידע. זאת תוך ''המסקנה'' ההפוכה למציאות (איך לא...): ''תשפוכת מילים''.
כשל הבנה או טימטום לא יכולים להוות בסיס לידע שוללני.
''לסרס את השפה הכתובה, כדי שלא תתאים לשפה המדוברת ?''
כשלת להבין דברים פשוטים. השפה הכתובה הינה צמודה כל העת לשפה המדוברת, דהיינו אין היא מביאה לשינוי בהגיית המילים. בשוויצריה או בדנמרק המילים הכתובות אינן נהגות כהגייתן בלטינית, כפי שהן מופיעות לקורא הנוכרי, אלא נהגות בדנית צחה או בגרמנית שוויצארית. אמירה על סרוס היא הבל, אין כאן שום סרוס, ממשיכים להגות את המילים לאחר ההתפתחות באופן הכתיבה, כפי שנהגו קודם לתפנית הכתיבתית.
''לכתוב בצורה אשר אינה מאפשרת להבחין אם הכוונה לזכר או לנקבה ?''.
כאן, או שלא הבנת מה שניכתב, או שהבנת, אך אתה ממשיך בשלך, הפעם כמנטרה ריקה, וזאת לאחר שכבר אתה חש שאינך צודק, ורק העקשנות מניעה אותך להמשיך באופן נואש ומתוך ביטחה מועטת בצידקתך כרגע. נכון, השקעת בנושא מזמנך ויוקרתך, אך יש גם תבוסות בחיים וגם הפרכות וכשלים הנחשפים בגישותינו. ויש גם הודאה בטעות מצד אנשים הגונים...
הרי הראיתי ש''ההמצאה'' הכתיבתית בשלבה השני, כל עיקרה הוא לאפשר דווקא להבחין בין זכר ונקבה, ולכך יועדה התפתחות המצאתית זאת בשלבה השני, זה הנשען על השימוש בהקשר, לפענוח אם מדובר בזכר או בנקבה. |