  
  
  
|
 |
|
||
  שניהם לא עושים רושם טוב על הקורא את דיבריהם |
|||
|
|||
יש בטענות השניים מעין קנטרנות סרת טעם. זו קהות וכהות חושים ונפש אפילו לרמוז ולהשוות בין רפובליקת ווימאר לישראל ובין הימין הישראלי לנאצים. בודאי שזו עכירות נפש ושכל לנסות בכלל לרמוז ולהשוות על דמיון בין הימין הישראלי לבין הנאצים. גם לבוא ולשים היום את כלי הימין ''הקיצוני'' בעיני השמאלנים בשק אחד ולערבב זו סתם דמגוגיה בפרוטה. שנית הנפנוף במילה ''לאומיות'' הכלול בשמו של המשטר הנאצי והכללתו במסגרת ''הימין'' או הלאומיות בכלל אף הוא דבר הבל שאינו ראוי לתשובה. דומה הדבר להשוואת המשטר החומייניסטי למשטר האמריקאי בשל הכללת האמונה באלוהים על שטרי הדולר. ואחרון לעכשיו, צריך תמיד להיות ערים לערוב בין תיאוריה לפרקטיקה. ההשואה בין מצבים היסטוריים אף היא צריכה את המידה הנדרשת של שכל ישר והוגנות מחשבתית. הרפובליקה הווי מארית אינה ישראל של היום שיש לה מנגנוני הגנה די טובים על הדמוקרטיה והרשע של גרמניה הנאצית הוא חלק חד משמעי מן האידאולוגיה הנאצית, מימוש הרשע הזה היה מכוון ונבע ישירות מן התורה עליה היה המשטר הזה מבוסס ולא מותנה בכלל במהותם ובמעשיהם של המיעוטים הנרדפים כמו היהודים והצוענים. זהבלה גלעון היא דמקוקית (גם דמגוגית, גם קוקואית וגם שמאלנית) טיפוסית. חשוב לציין שעלילת הדם היא מוטיב המופיע לכל אורכה של ההסטוריה המערבית והמזרח תיכונית. הרקע המשותף היחידי לעלילות הדם הוא ההתנכלות ליהודים ע''י גורמים המתנגדים לקיומה של הזהות היהודית או המנסים להגבילה בכל דרך בהיעדר יכולות אחרות. החברות הטוטליטריות, כמו: הכנסיה הנוצרית, המשטרים הקומוניסטיים, משטרים אסלאמיסטיים, ארגוני נאציים שמאלניים היום, מצטיינים בעלילות דם. אצלם פותחו תיאוריות קונספירטיביות מאוד מורכבות המתאימות למטרות האידיאולוגיות של כל קבוצה וקבוצה. ואנחנו ראוים הרבה חומרים משותפים בין כל החברות הטוטליטריות שציינתי בגדול. למשל, הכנסיה הנוצרית הצטיינה בעלילות דם למרות שכל עלילת דם נבנתה על הרקע המקומי שלה. המגמה היתה טוטלית ודומה – להשמיד את הקיום היהודי משום שהוא מפריע לקיום האמונה הנוצרית, ''יהודים הם מקקים'' המזהמים את התרבות הלבנה או האסלאמית וכו'. האסלאם הפונדמנטליסטי ובתוכם הפלסטינים כגוף מרכזי בנו עלילות דם נגד המתיישבים הציונים, הזהות היהודית, היעדר קיום של עם יהודי והמצאתו רק במאה ה-19 (סתכלו על שלמה זנד כמשל), העדר קשר היסטורי ומוסרי בין יהודים שהם הכלל כוזרים, אפריקאים ואסיאתיים ערבים שהתגיירו לארץ ישראל של התנ''ך, התנ''ך הוא בכלל ספר אמונה ואגדות ואין בו שמץ של אמת היסטורית וכו' וכו' בשטויות הדלטנטיות האלה. השמאל היהודי האנטי ציוני ספג כמה ''חוכמות'' כאלה ומנכס אותן לעצמן. על רקע זה הויכוח המר בין ימין לשמאל אנטי ציוני במדינה. השמאל הציוני הרבה יותר מתון וקרוב לימין בעניין הסכסוך עם הפלסטינים. עלילות הדם נבנות על שני מסדים ראשוניים וערבוב בינהם המינונים שונים: 1) אירועי אמת מקומיים או כלליים, קרובים בזמן ובמקום או רחוקים, 2) הפחדה, איום, אינתימידציה על בסיס היתכנות ודאית לאסון קרוב וזוועתי שיביאו היהודים על העולם. זהבלה גלהון משתמשת בשני המוטיבים האלה כדי להכפיש את היהודים. לא מתוך תבונה והכרה, אלא מתוך מטרה פוליטית. מה שנקרא, הזניית הפוליטיקה על מזבח התבונה. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי