|
היא אי הסכמה, התנגדות אידאית. ויכוח הוא מחלוקת רעיונית, ואין הויכוח האידאי הופך את אחד הצדדים ל''שנוי במחלוקת''. בפרט שדעותי הם מתונות יחסית בנושאים בהם ניטשת יריבות פוליטית בישראל. גם לא היבעתי דעות ההופכות אדם לנימנה על ''בעלי דעות סהרוריות והזויות באופן קיצוני'', אף שאחת האסטרטגיות (ולא הטקטיקות) של העבריינות הכלכלית והאחרת היא לנסות להציג את מושא פורענותה גם כמוקצן רעיונית, תוך הטיית דעותיו ולעיתים תוך שימת מילים בפיו. כאן נעשה שימוש בטכניקות של ''ערור רושם'' impression formation: למשל ימין משיחי שבמשיחי או שמאל קיצוני שבקיצונים. גזעני שבגזענים או אנרכיסט פרוע בשרות זכויות האדם, באופן חסר הבחנה. לפעמים גם שניהם יחד מיוחסים לאותו אדם... זאת במגמה לבודד.
שכן עבריינים במערב, לא תמיד הורגים, בפרט לא בעלי משרות או פובליציסטים. אלא שלעיתים השופט המסויים או הפובליציסט המסויים מוצא עצמו בהדרגה מבודד מחבריו ואף אישתו לעיתים עוזבת אותו על רקע לא ברור, כפי שיודעים אנו מדברים שקרו ללוחמים בפשיעה בבצרפת, איטלייה וכד'.
חג שמח. |
אי הסכמה בשאלות של השקפות
