|
''להתווכח עם אבנרי זה כמעט כמו להתווכח עם 'עמיש' או שרון, או 'תלאביבסאנור', המתחבאים אחרי שמות עט ואינם מגלים את פרצופם.שנאת ישראל בפיהם ורוממות פלסטין בגרונם.''
יוסף אליעז מנסה להשמע שקול
וענייני,
אך כאשר קוראים את דבריו לאט,
נתקלים בביטויים כדוגמת,
''שנאת ישראל בפיהם...''
אותם הוא מייחס למשתתפים בפורום,
מחברי מאמרים כאבנרי או מגיבים, אשר
העיסוק בנושא המוסרי משותף להם (או
במתכונת הפוליטית של הנושא המוסרי -
המאבק לשמירה על זכויות האדם).
האשמת אבנרי ומשתתפים אחרים מהשמאל
ב''שנאת ישראל'' חושפת את פשיטת הרגל של
ה'לאומיות' או הלאומנות' בגירסתו של יוסף
אליעז: פסבדו-לאומיות שהקריטריון העיקרי
שלה הוא הנאמנות, לא לעקרון המוסרי כפי
שהוא משתקף בערכי האדם שהם גם חלק
מהיהדות, אלא הנאמנות למגזר הצר והמעוות
של היהדות המשיחית הברברית והאלימה
הנושאת את שם אלוהי ישראל לשווא.
ההאשמה של אלה, כדוגמת אבנרי, שאהבתם
לישראל עמדה כבר במבחנים האנושיים החמורים
ביותר, היא בגדר הסתה מהסוג הגרוע ביותר,
וזה סימן של חובבנות רטורית מצדו של אליעז
לחשוף את האג'נדה שלו באופן כה ברור.
העלאת הטענה המופרכת הזאת מעמידה בספק
את תקפות שאר טיעוניו.
ואני מציע למר אליעז משימה קטנה:
אנא הראה לנו על מה מדברי אבנרי או דברי
שלי הוא מבסס את טענתו בדבר ''שנאת ישראל
בפיהם.'' |
