|
זה הראש שלך, ואף אחד לא יכול לומר לך איך
רוכשים השכלה.
הציטוטים מדרווין והפרשנות
הנלווית אכן מפריכים את הטיעון שלך
ברמות שונות.
אולי במקום לנהל את השיחות שלך בנושאים
אלה במתכונת של מלחמת הישרדות נואשת
תקדיש את הזמן ללימוד הנושא.
סטודנט ממוצע לדוקטורט בפילוסופיה
מקדיש לפחות שבע שנים למציאת נושא
להגדרתו ולחקירתו כדי לכתוב דיסרטציה
בעלת משמעות. במהלך מסלול די סטנדרטי
זה ההכנה לעבודת דוקטורט בנושא של התיאוריה
של דרווין היתה כרוכה בקריאתם של מאות מאמרים
ועשרות ספרים בנושא, - ועדיין יש גם דוקטורנטים
רבים שאין להם כשרון בתחום ועבודתם אינה מחדשת
כלום.
ההתרשמות מהאופן שבו אתה מציג את הנושא ואת
עמדתך כלפיו היא שחקירתך והבנתך את הנושא הן
של מתווכח או יותר נכון ווכחן מקצועי ששואב את עיקר
הסיפוק שלו מהשתוללות מילולית שלוחת רסן.
אילו לפחות היתה לך ההגינות להודות שיש בממצאים
שהובאו לפורום בידי משתתפים אחרים כדי לשפוך אור
על הנושא בו אנו דנים. אך בצורה די אופיינית לך,
גם ציטוטים ישירים מדרווין מתחלקים אצלך כאילו
יש לך כיסוי טפלון שמונע ממך לעבור תהליך מוכר ופשוט
של קריאה והבנה ואולי העשרה של עמדה שטחית משהו
עליה אתה מתעקש להגן כאילו חייך תלויים בכך.
אתה נוטה לחשוב פעמים רבות שהדיון עוסק בך ולא בנושא.
ואכן בכל פעם שאתה מתעלם מטענות הגיוניות ומבוססות
בנושא הנדון, וממשיך להתגונן כאילו מישהו מרביץ לך,
אתה אכן הופך להיות הנושא של הדיון. |
