פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לרפי גטניו, 14/01/03 23:04)

http://www.faz.co.il/thread?rep=23088
להלן הסימוכין, לבקשת הקהל
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 15/01/2003 שעה 0:27)
בתשובה לרפי גטניו

להלן הציטוט הרלוונטי:
---------------------------------
הדולרים האלה היו שרידיו של כסף מפוקפק: בכהונתו כשגריר ישראל בארצות הברית הועסק רבין על ידי סוכן מקצועי, הארי ווקר, שאירגן בעבורו הרצאות בתשלום. ידיעות רבות פורסמו על כך. בשובו לארץ ב- 1973 סירב למסור מידע מפורט על הכנסותיו הצדדיות בשנים בהן עשה בתפקיד דיפלומטי באמריקה. הוא ניסה לעקוף את השאלות המביכות והשאיר את הכסף בוושינגטון, הרחק מעיניו הסקרניות של הישראלי המצוי.

רק אחרי שהתפטר מראשות הממשלה ב- 1977, ארבע עד שש שנים אחרי שקיבל את התמורה להרצאותיו, גילה ניו יורק טיימס כי רבין גבה בעדן 90 אלף דולר. פוליטיקאי טוב, כתב החשוב בעיתוני העולם, היה מחזיר את הכסף. אך רבין לא עשה כן וגם חמק מתשלום מס הכנסה, הן בישראל והן בארצות הברית.
---------------------------------
''ראיתי אותם'' מאת דן מרגלית, 1997, עמ' 18.

אבל לכם יש אמונה דתית בצדיקותו. אמונה שכזו היא חסינת הפרכה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=23091
ולמה חיכה הצדיק דן מרגלית על שנת 1997 לפרסם
רפי גטניו (יום רביעי, 15/01/2003 שעה 0:46)
בתשובה ליובל רבינוביץ

את הסיפור, כאשר הקורבן שלו במקרה זה נמצא כבר שנתיים 2 מטר באדמה ואינו יכול להשיב ?

ואם הוא עיתונאי כזה אמיץ ולוחם ללא חת וידע את הדברים, מדוע לא הגיש תלונה למשטרה בעניין ?

לא קראתי את הספר, כך שיתכן וגם התשובות לכך נמצאות בין דפיו. אתה מוזמן להמשיך לצטט.

אני לא חושב שיש להדביק למישהו עבירה שלא הוכחה בבית משפט, ושהוא לא הורשע בה. זה שיש ספר זה יפה, זה שיתכן ולא תבעו דיבה זה גם יפה. זו עדיין לא הרשעה.

אבל למי שיש לו אג'נדה של שנאת רבין וכל מה שהוא מייצג, מה זה משנה ?

http://www.faz.co.il/thread?rep=23092
שוב: דן מרגלית ציטט את הניו יורק טיימס משנת 1977
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 15/01/2003 שעה 0:49)
בתשובה לרפי גטניו


http://www.faz.co.il/thread?rep=23097
שוב- הספר של דן מרגלית פורסם ב - 1997 , אם הוא ידע
רפי גטניו (יום רביעי, 15/01/2003 שעה 1:19)
בתשובה ליובל רבינוביץ

על הפרסום בשנת 1977 , כעיתונאי שהעלה את פרשת חשבון הדולרם והעבירה על חוקי המט''ח, איך זה הוא לא העלה את ההעלמת המס על ראש ששמחתו ?

הרי הסקופ היה הרבה יותר גדול.

התיק שהגיע למשטרה היה על חשבון מט''ח לא על העלמת מיסים.

מה ההסבר לכזה שהסיפור הזה חיכה כל כך הרבה שנים ?

http://www.faz.co.il/thread?rep=23151
על אודות דן מרגלית וספרו
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 15/01/2003 שעה 15:55)
בתשובה לרפי גטניו

דן מרגלית הוא שמאלן. הוא תמך בהסכמי אוסלו והעריץ את רבין. ספרו 'ראיתי אותם' העוסק בחוויותיו פרי עשרות שנים של עבודה עיתונאית אמיתית (שלא כמו המתחזה לעיתונאי, אורי אבנרי) מומלץ בחום.

יש להבין שחשיפת חשבון הדולרים שרבין העלים מהציבור ומשלטונות המס היה גולת הכותרת של עבודתו. רוב העיתונאים החוקרים בעולם מעבירים את הקריירה שלהם ללא שום סיפור המתקרב לרמת הסיפור הזה.

למרות זאת, הסיפור - שאמנם מסופר בפרוטרוט - הוא חלק קטן מהספר. צריך לקרוא את הספר כדי להאמין עד כמה גדול המרחק בין העובדות על תפקודו של יצחק רבין לבין דעתו של המחבר על האיש. העובדות היבשות הן שהיה מדובר באדם לא ישר, שהעלים עובדות מהותיות הן מהציבור בישראל והן מהממונים עליו, שחתר תחת ראש הממשלה עוד בהיותו שגריר בוושינגטון (ואוסיף, לא מהספר ההוא, שגם את משרת השגריר בוושינגטון השיג בצורה פסולה) ועוד כהנה וכהנה. עם זאת, המחבר בשלו. לדעתו מדובר באיש ש'לא עשה שקר בנפשו'. המחבר מעיד על עצמו שהוא סלד מהרעיון של הליכוד בראשות ממשלת ישראל ואם יש תיאורים היכולים להחמיא למדינאים מהימין, הוא עושה זאת בשפתיים חשוקות, כמי שכפאו שד ומיד מוסיף הסתייגויות.

לכן הרמיזות שלך כאילו הוא נמנע מהסיפור בהיות רבין בחיים כדי להימנע מעימות משפטי הוא חסר שחר. כל הדברים נאמרו עוד בהיותו של רבין בחיים, אך הם מרוכזים בצורה נוחה בספר הזה.

ואסיים בעוד אנקדוטה מהספר החשוב הזה. אי אז (כנראה בשנת 1970, אם כי הדבר אינו נאמר במפורש) עמד להתפרסם סיפור שהיה עתיד להביך את מרדכי נמיר בעיתון בשם 'פופ'. שליח מפלגת העבודה נסע כדי לשכנע את המו''ל לגנוז את הסיפור (שפרטיו אינם מובאים בספר). המו''ל דרש - וקיבל - מהשליח 7,000 לירות כדי לגנוז את הסיפור. השליח קיבל לאחר מכן המחאה לחשבונו משר האוצר על אותו סכום, בהנחיית ראש הממשלה. לאחר כשלוש שנים הביא אותו שליח מעטפה עם 'פיצוי' כספי למו''ל אחר, שהעסיק בשכר חבר מפלגה שדאג להבאת מודעות מסחריות לעיתון מבלי שדאג לכיסוי כספי עבורן. גם הפעם היתה ההמחאה מאותו שר אוצר, ועל ידי אותו שליח. ראש הממשלה היתה גולדה מאיר. שר האוצר - פנחס ספיר. השליח - יוסי שריד.

אז אם דן מרגלית אינו אומר אמת - יש מי שיתבע אותו על הפצת שקרים. שש שנים עברו, ויוסי שריד לא מצא לנכון לעשות זאת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=23163
אנשי ציבור אנם מעבירים את ימיהם בתביעות דיבה
רפי גטניו (יום רביעי, 15/01/2003 שעה 18:02)
בתשובה ליובל רבינוביץ

וזה שהם לא הגישו תביעת דיבה, עדיין לא אומר שמה שכתב מרגלית זה נכון.

הסדר הרגיל הוא כי מי שהורשע, זכאי לתואר גנב, שודד או לוקח שוחד.

אני לא מביע דעתי על ה''עובדות'' כיי איני יודע.
אבל חובת ההוכחה היא על המכפיש לא על המוכפש.

אבל כנראה שהאמירה הזאת נכונה רק כאשר מדובר ביקירך נתניהו, לגבי כל האחרים, מספיק שמישהו יכתוב ספר, וזו כבר עובדה, אם המוכפשש לא טרל להגיש תביעת דיבה.

נו טוף.

ועד משהו, מרגלית מעולם לא היה שמאלן.
תמיד היה איש ימין, וזכורה חחבורה שכללה אותו את טומי ואת אולמרט. אז אל תביא לי אותו כאורים ותומים.
הוא סך הכל עוד איש ימין עם אג'נדה פוליטית שפרסם ספר בשנות נתניהו העליזות על מנת לשאת חן בעיני השלטון באותה תקופה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=23172
צר לי שהעובדות לא מצייתות להשקפת עולמך
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 15/01/2003 שעה 19:02)
בתשובה לרפי גטניו

''...הוא סך הכל עוד איש ימין עם אג'נדה פוליטית שפרסם ספר בשנות נתניהו העליזות על מנת לשאת חן בעיני השלטון באותה תקופה.''

שמא יואיל אדוני לקרוא את הספר לפני שהוא משחרר הצהרה מסוג זה?

עוד ציטוט מתוך הספר, בו הוא פורש את משנתו המדינית:
''פלשתין נועדה להיות מדינה ערבית עם זכויות אזרח למיעוט היהודי שיבחר להתגורר בה''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=23183
להשקפת עולמי אין בעיה עם עובדות
רפי גטניו (יום רביעי, 15/01/2003 שעה 20:30)
בתשובה ליובל רבינוביץ

א. מקבל את המלתתך לקרוא אתהספר, ואכניס אותו לסדר הקריאה אצלי.

ב. מה שכתבתי על דן מרגלית הוא דעתי עליו בלי קשר לספר, ומתוך מה שקראתי וראיתי בטלוויזיה במשך השנים האחרונות. זו הדמות שמצטיירת בעיני, של עיתונאי שתמיד נמצא אייפה שהשלטון נמצא, ומתיישר בהתאם. מאחר וכבר 25 שנה השלטון הוא של הימין (למעט תקופות קצרות של רבין וברק), הרי שהוא צבוע בצבעי הימין.

ג. בסיס השקפתי הוא שאין אומרים על מישהו שהוא גנב, אם לא הורשע בגניבה או הודה בה, רוצח אם לא הורשע ברצח או הודה בו, אנס אם לא הורשע באונס או הודה בו, וכו'.
לסבר את האוזן, אתן לך דוגמא ממישהו הקרוב לליבך.

נתניהו, בוגד (באשתו) ונואף [כי בכך הוא הודה פומבית] אך אינו גנב על אף שהיו נגדו חשדות בפרשת המתנות.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.