פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה למיכאל שרון )שכטל(, 05/06/02 11:40)
http://www.faz.co.il/thread?rep=2500
לא הבנתי את רעיון השכנת השלום
ניר (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 11:54)
בתשובה למיכאל שרון )שכטל(

הרי אומות ימשיכו להלחם כל עוד בני אדם ישתמשו באלימות, כלומר, כל עוד ילדים בבית הספר ''ילכו מכות''

כל עוד אנשים בוגרים יכו זה את זה, כך גם אומות ימשיכו להאבק זו בזו, ההנחה כי ישראל תוכל להשיג באמת ובתמים שלום, היא מטופשת מלכתחילה

בדיוק כמו להאמין שניתן להוריד בחברה את האלימות לאפס, עשויות להיות תקופות שקטות, אך כל אומה, תהא אשר תהא, במוקדם או במאוחר, תנקוט אמצעים אלימים, לצורך או שלא לצורך

זה מה שיש
http://www.faz.co.il/thread?rep=2504
אומות כמו אנשים בזה אתה צודק .......
רפי גטניו (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 12:10)
בתשובה לניר

זה שיש ילדים מכים ומוכים , לא אומר שכולם כאלה.
זה שיש משפחות שיש בהן אלימות , לא אומר שבכל המשפחות יש אלימות.
כנ''ל לגבי אומות.
יש כאלה שנלחמות ויש כאלה שחיות בשלום.
יש כאלה שבעבר נלחמו וכיום חיות בששלום , ולהיפך.

זה לא מה שיש , זה מה שצריך לעשות כדי שדברים יהיו אחרת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2505
לא כל כך בטוח שהצד השני כה שוחר שלום, לאחר שתקף
מיכאל שרון )שכטל( (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 12:26)
בתשובה לרפי גטניו

אותנו בספטמבר 2000 חרף הצעות ויתורים מפליגות. הצבעתי על מערך שיקוליו, מדוע הנקיטה באלימות עשויה להביא להשגת מטרותיו, בטווח הקצר ובטווח הרחוק. דומה שטרפנו את קלפיו, כשם שהשכלנו לעמוד על נפשנו נוכח בחירת היריב בדרך האלימות ב- 47 כאשר הוצעו לו הצעות מפליגות, ובמקרים נוספים. מדוע סבור אתה שהצד השני כה שוחר שלום, כאשר עראפת השיב לשאלת ראש ממשלת מאלזיה המוסלמי, מדוע לא קיבל הצעות ברק: לנו לא בוער דבר. עומדות לרשותנו 100 שנה ויותר לסלק את האויב הציוני מאדמתנו. או כאשר מועמר קדאפי אמר לפני כשנה: אנו כמליארד מוסלמים, יש ברשותנו נשק גרעיני (פקיסטאן) , מול 4 מליון יהודים היושבים על אדמתנו. למה אנו מחכים?
http://www.faz.co.il/thread?rep=2506
שוחר שלום או מחרחר מלחמה
רפי גטניו (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 12:45)
בתשובה למיכאל שרון )שכטל(

באמת איני יודע אם היריב שוחר שלום , ואני אפילו נוטה לחשוב שהוא ממהר לחרחר מלחמה, לפחות לפי אמות המידה שלי .
השאלה העיקרית היא אם היריב בשל להגיע להסדר שממנו יצמח שלום , ואם אנחנו בשלים לשלם את מחירו של ההסדר.
היזמה הסעודית האחרונה מראה כי העולם הערבי השלים עם קיומה של מדינת ישראל .
במקום לתפוס את השור בקרניו , ולצאת ביזמה שלנו שתטפל בבעיות היסוד , ממשלתנו עסוקה בלקבוע מי ראוי להיות פרטנטר ומי לא , מי ראוי להיות מנהיגו של היריב ומי לא , בקיצור , בכל אותם דברים לא חשובים הממלאים את זמנה ופוטרים אותה לדעתה ממילוי חובתה.
ובינתיים , אנחנו קוברים את מתינו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2507
האם בשל או בשל עד כדי רקבון?
מיכאל שרון )שכטל( (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 13:14)
בתשובה לרפי גטניו

נעשה שימוש פעמים רבות בשנים האחרונות במונח העמום ''בשל'' כמציין ''עכשו הזמן המתאים'', ''עכשו שעת הכושר''. אבל שעת הכושר למה? לניירות חתומים שאין מאחריהם שום מאמץ ממשי לבלימת הטרור? הרי דומה שגיבשת הסכם עם דבר חסר סובסטנס, עם חדלות אישים ביצועית. בהקשר זה הוטל ספק בכשרותם הביצועית דהיינו במתן תמורה ביטחונית כלשהי) של מנהיגים פלשתינים. דהיינו מדובר בויתור חסר תמורה על נכסים טריטוריאליים החשובים בטחונית. שלום? מאיזו בחינה? דומני שפעם דובר גם על ''קורבנות השלום'', בבחינת דבר והיפוכו. שכן שלום -משמעו הפסקת האלימות.
מראשית הסכסוך יוזם הצד השני שימוש באלימות כל אימת שנראית לו יתכנות סבירה לאלימות זאת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2513
אבל כל האומות בסופו של דבר ילחמו
ניר (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 15:32)
בתשובה לרפי גטניו

כך גם אנחנו, יש להפסיק לדמיין ''שלום'' כפי שאתה עושה

כשבסאפרי האריות והזברות יסעדו יחד את ליבם בעשב ארצישראלי, אומר, הנה, עכשיו יש באמת שלום

אין להתספק בשלום מדומה
http://www.faz.co.il/thread?rep=2524
לרפי: היות מכים והיות מוכים
אורי מילשטיין (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 18:23)
בתשובה לרפי גטניו

כל הילדים, וכל המשפחות וכל האומות וכל המדיניות באופן פוטנציאלי גם מכים וגם מוכים. לפי חוק מרפי כל מה שעלול לקרות סופו שיקרה וכך בענין היות מכים והיות מוכים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2511
יש לדאוג שמחיר האלימות יהיה בלתי נסבל
אורי מילשטיין (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 15:02)
בתשובה לניר

אלימות תהיה תמיד אופציה. אך ניתן באופן עקרוני להשאירה ברמת אופציה ולמנוע את הוצאתה מן הכוח אל הפועל אם מחירה של האלימות יהיה בלתי נסבל. גם יוזם האלימות מבקש לשרוד ואם הוא יעריך שאלימותו תסכן את שרידותו יצטמצם מאוד הפיתוי להשתמש באלימות.

טעותם של רוב אנשי ''קואליצית השלום'' בישראל היא שהם סבורים כי אם כל הישראלים יאמצו את הרטוריקה שלהם יהיה שלום. אלא שבאופן דיאלקטי הרטוריקה של אנשי השלום בישראל מובילה למלחמות כי ברצונם לשכנע בצדקת הטיעון שלהם הם מכריזים שצה''ל הוא כה חזק עד שהוא מסוגל להבטיח כל סיכון בדרך לשלום. כך הם מונעים לראות ולהבין את המצבו החמור של צה''ל ולבצע בו רפורמות. ללא רפורמות אלה הביצועים של צה''ל עלובים, וביצועים עלובים אלה מהווים פיתוי לערבים להמשיך בדרך המלחמה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2515
אורי, טעונך חזק - מגלומניה, אובדן ביקורת והחלשות
מיכאל שרון )שכטל( (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 16:27)
בתשובה לאורי מילשטיין

טעונך חזק ומעניין. נובע מדבריך שפנטזיית השלום הינה בעיקרה סוג של מגלומניה, המניחה שכל פאנטסיה היא ברת הישג, עקב כוחות עצמיים גבוהים - כשאלו בתורם, ככל מגלומניה, הינם יחוס עוצמה כוזבת. יוצא שכבכל נוורוזה, מדובר כאן באובדן בוחן מציאות, כלומר בשיתוק יכול בחינת מציאות ריאלית המוכוונת לפרטי פרטים.
למעשה אתה מציב תאורייה מענינת של אובדן יכולת הביקורת העצמית. יוצא, שבאשליית השלום הכוזב שהערבים נטעו בנו, הם פיתחו בנו, הן מגלומניה, והן אובדן הביקורת, המוליכים להחלשות הן במישור הצבאי והן במישורים אחרים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2518
למעשה לא נוורוזה - אלא שכרון אומניפוטנטיות
מיכאל שרון )שכטל( (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 17:00)
בתשובה למיכאל שרון )שכטל(

חסרת גבולות והבחנות, דהיינו ליבוי איד בלתי מרוסן.
הדבר מסביר היטב את הנהנתנות ומוכוונות ההווה בחברה הישראלית, אובדן תשומת הלב לפרטים, נסגנות לפנטזיות (חלקן משיחיות, אחרות כרוכות ברעיונות העידן החדש)ואובדן הביקורת בתחומים רבים. במציאות זאת יש גם הקצנה של הסופר אגו, כלאמר מוסרנות יתר ושגב רטורי. כל אלה מהווים בלימת הבנת המציאות כפי שהיא, וטיפול אפקטיבי בבעיות ממשיות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=2536
מי נוטע אשליות? - תגובת ביניים.
נסים ישעיהו (יום רביעי, 05/06/2002 שעה 21:51)
בתשובה למיכאל שרון )שכטל(

לא הערבים נטעו בנו אשליות שלום. אנחנו טיפחנו אותן בעצמנו ו''הלבשנו'' אותן על הערבים. הם, מעולם, לא ביקשו שלום במובן שאנו מתכוונים אליו וגם כעת לא, כמו שרואה כל מי שיש לו עיניים והן פקוחות.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.