פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לרפי גטניו, 05/06/02 19:36)
http://www.faz.co.il/thread?rep=2545
בוכלטריה מול פרספקטיבה היסטורית
מיכאל שרון )שכטל( (יום חמישי, 06/06/2002 שעה 1:38)
בתשובה לרפי גטניו

נראה שהערבים תופסים את הסכסוך מתוך היבט היסטורי נרחב. מדובר בפרספקטיבה היסטורית של אומה שהיגיעה עד ספרד בכיבושיה. מדובר בהיסטוריה של ממלכות משגשגות, כגון החליפויות, שליטים תקיפים כגון הרון אל ראשיד או הלוחם הגדול צלאח א-דין, איש אציל נפש שטיפח את התרבות - והרמב''ם למשל היה רופאו האישי ובן חסותו, בקהיר. מדובר באומה המעלה על נס את פילוסופי האיסלאם הגדולים, המטימטיקאים שיצרו בין השאר את האלגברה, המשוררים והסופרים הנהדרים. מדובר בספקטרום של ממלכות וגווני תרבות, ממצרים ועד אוזבקיסטאן, מדמשק ועד פקיסטאן.

עראפת והפלשתינאים רואים עצמם בני האומה הערבית על ההיסטוריה שלה ותרבותה. התרשמתי בפלשתינאי שאמר שכאשר חשו מבודדים ומותקפים בגדה על ידי כוחות צה''ל במבצע חומת מגן, יכלו לשמוע ברדיו את כל התחנות הערביות באיזור, ולחוש שאינם לבד, שהאומה הערבית הינה מסביב בכל האיזור.

כך, הפלשתינאים תופסים את מצוקתם כמצוקה של רגע, ואת הזמן ההיסטורי כפועל לטובתם. האם יוותרו ברגע של מצוקה על זכויותיהם ההיסטוריות, מבחינתם? חיפזון ברק וקלינטון לכפות על עראפת הר כגיגית, מבחינתו, עד שיאמר ''רוצה אני'' ויוותר על זכויותיה של האומה הערבית כפי שהוא תופסם, נראו לו, מן הסתם, כעניין קונטינגנטי, זמני, שיש לדחותו באומץ. עראפת אכן מדבר בשם האומה הערבית בנושא ירושלים.

אנו, לעומת זאת, עוסקים בבוכלטריה: כמה קמ''ר שטח מאוכלס במשולש תמורת כך וכך בגדה, כמה עשרות אלפי פלשתינאים החוזרים לגבולות 48 כמימוש סמלי של זכות השיבה, וכד', עיסקה כזאת או אחרת. אך דומה שאין זו הפרספקטיבה שהעולם הערבי רואה הדברים.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.