פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לד"ר אורי מילשטיין, 23/03/02 2:50)

http://www.faz.co.il/thread?rep=400
משווייק ועד מדחת יוסף
יובל רבינוביץ (שבת, 23/03/2002 שעה 3:15)
בתשובה לד"ר אורי מילשטיין

בספר 'החייל האמיץ שווייק' ממונה אחד החיילים לכתוב את קורות הבטליון, כדי להאדיר את שמו, כמו שמקובל. הוא יושב וכותב בחריצות היסטוריה מפורטת מאד, עוד לפני התרחשותה. הוא מתעד בפרוטרוט את הקרבות, את ההרוגים, וכיצד נלחמו בחירוף נפש כביר עד שמתו מות-גיבורים. כל ההיסטוריה הזו נכתבת עוד לפני הקרב הראשון, והקרב אינו מגיע.

נראה לי שהאשק תיאר כאן מצב שיש בו גרעין מציאות: תיעוד ההיסטוריה הצבאית נעשה מסיבות של יחסי ציבור, ולא כדי ללמוד משהו. אבל האמת נמצאת בפרטים, והפרטים לא חסרים. יש תחקירים רבים ומפורטים על אירועים גדולים, על אירועים קטנים, על תאונות אימונים ותאונות אחרות. דווקא בתחקירים הקטנים, מנהל את התחקיר בדרך כלל איש מקצוע בלתי תלוי, ומטרתו אכן לחתור לאמת. הוא אינו היסטוריון צבאי, אך נראה שמתחקירים כאלה שיצורפו יחדיו, ניתן יהיה לבנות תמונת מצב שלמה. דא עקא שהתחקירים האלה הם חסויים במידה זו או אחרת.

כאשר יש אירוע גדול במיוחד - רב הסיכוי לטיוח. עדיין לא פגשתי קצין אחד שמאמין שבהפקרת החייל מדחת יוסף בקבר יוסף לא היתה רשלנות קשה של הדרגים הפיקודיים בכל הרמות, למרות שבכך בדיוק מצפים שנאמין.

http://www.faz.co.il/thread?rep=402
ליגאל- תודה על איזכורו של שווויק הגדול מיוסריאן
יורם המזרחי (שבת, 23/03/2002 שעה 4:00)
בתשובה ליובל רבינוביץ

שמחתי לקרוא ולמצוא עוד חובב ירוסלאב האשק ושוויק!מייד חשתי למדפי הספרים ולא מצאתי את העותק הישן,בכריכה קשה,עם האיור המפורסם.
לפני זמן מה חיפשתי עותק מתורגם לאנגלית,להמליץ לתלמידי אך גם אז נכשלתי....
כעת עוררת בי ''יצר רכישה'' וכבר אגש לאתרי אמזון,ברנס אנד נובל ואחרים וגם לאתר הישראלי....האם אתה יכול לאיית בלועזית את השמות האשק ושוויק?!
תודה...אני מחייך אפילו כרגע,זוכר את הציטוט ''שוטה שיצאו לו מוניטין'' ו...סיפורי החוקן במרפאה הצבאית.....

http://www.faz.co.il/thread?rep=403
יובל, לא יגאל
יובל רבינוביץ (שבת, 23/03/2002 שעה 4:13)
בתשובה ליורם המזרחי

Jaroslav Hašek
The Good Soldier Schweik

יוסריאן ושווייק קורצו מחומרים דומים, אך פער הזמנים (25 שנה בין תחילת המלחמה האחת לתחילתה של השניה), פער הגילאים (יוסריאן היה בחור צעיר עם תחילת המלחמה שלו, שווייק לא) והפער הגאוגרפי/תרבותי (ארה''ב/צ'כיה) ניכרים.

למרות ששווייק מהנה מאד, קל לי יותר להתחבר ליצירותיו של הלר מאשר לאלה של האשק, מן הסתם בשל הקרבה התרבותית והכרונולוגית. ביסודו של דבר, אם שווייק היה מהגר לארה''ב בגיל צעיר, אני בטוח שהיה משנה את שמו ליוסריאן.

קישורים:
עוד על האשק: http://www.kirjasto.sci.fi/hasek.htm

http://www.faz.co.il/thread?rep=404
תגובה/תוספת לאורי
יורם המזרחי (שבת, 23/03/2002 שעה 4:35)
בתשובה ליובל רבינוביץ

דברי נתנאל לורך מעידים על מציאות בהחלט לא בריאה,המעידה על נטיית ''שרי- צבא'' להקים לעצמם גלי- עד,כמעט פסל- ככר בלתי נראים,כמו אלה המוחשיים של נפוליון הדוהר על סוסו,נלסון בככר טרפלגר ועוד....
ולעניין: חברי שמואל אוחנה ז''ל מלוחמי תש''ח ומקימי חטיבת- גולני, היה מפקד הפלוגה המסייעת של אחד הגדודים,כשמשה דיין ז''ל היה אלוף פיקוד הצפון.
דיין הורה להרוס את בירעם והמשימה הוטלה על שכמו של שמואל.הוא היסס ודרש פקודה בכתב ולהפתעתו קיבל אותה.
פעמים רבות ראיתי במו עיני את המסמך הקצרצר בחתימת דיין....שמואל שהשתחרר והיה סא''ל במילואים וממקימי קרית-שמונה,סגן ראש העיר וכיו''ב,סרב למסור לי העתק או לפרסם את המסמך ובכך לסיים ''עם הוכחות'' לפחות חלק מהויכוח ההיסטורי סביב עקירת-הריסת בירעם ואיקרית.
בשלב מסויים ניסיתי לבדוק אם לפקודה,המודפסת במכונת כתיבה,יש העתקי ארכיון,בחזקת דואר-יוצא ,או רישומת כל שהיא ונתקלתי בחומה.
כאשר השתחררתי מצבא הקבע נותרו בידי מאות מסמכים לבנונים ואחרים מדרום-לבנון שאספתי ביזמתי בגלל ''שגעון ההסיטוריה'' וכן יומנים ועוד ועוד...הצעתי החומר לצבא ללא תגובה ולבסוף לפני שעזבתי לחו''ל העברתי ארגז גדול וגדוש לאוניברסיטאת תל-אביב לפרופ' רבינוביץ.
יומני מבצעים שתיעדו את תולדות מעורבתנו בדרום-לבנון נשארו מוטלים במפקדה, כי בפיקוד הצפון לא רצו אותם (מסיבות כמעט מובנות...) והמתינו למישהוא מארכיון צ.ה.ל ''שיזוז''..... אינני יודע אם יורשי בתפקיד,אל''מ מאיר דגן טיפל בחומר, או אם היה מודע לקיומו?אך מה שבטוח הוא שחומר רב ערך על תולדות יחסינו עם דרום לבנון, חלקו עוד משנות החמישים והשישים,שקבלתי מלבנונים- לא טופל וספק עם הועבר לארכיון!

http://www.faz.co.il/thread?rep=406
אין בצה''ל מחקר היסטורי ואת המחיר כולנו משלמים
אורי מילשטיין (שבת, 23/03/2002 שעה 8:28)
בתשובה ליורם המזרחי

אלוף מישנה (מיל.) ניסים סלומון, בעבר סגן קצין חינוך ראשי, היה ראש מחלקת היסטוריה בצה''ל במשך חודש וחצי בלבד. ב- 1981 הציע לו ראש מחלקת ההדרכה במטכ''ל, האלוף אמיר דרורי, לקבל את ראשות מחלקת היסטוריה ''כדי להציל את מחקר מלחמת יום-הכיפורים'', כדבריו. סלומון סיפר שעל מכתב ההמלצה של דרורי כתב מישהו: ''שמאלן'', ואריאל שרון (שהיה אז שר החקלאות) רץ מיד אל ראש הממשלה ושר הביטחון מנחם בגין ולחץ עליו לבטל את המינוי הזה. בגין ביטל. בתקופה הקצרה של שהותו במחלקת היסטוריה עיין סלומון בחומר על מלחמת יום-הכיפורים ונוכח לדעת שאי-אפשר לקיים מחקר רציני על-פיו. בסופו של דבר כתב ד''ר אלחנן אורן, איש המחלקה, מה שכתב על מלחמת יום-הכיפורים, וספרו נגנז לא בגלל רמתו הירודה אלא בגלל רגישויות של בעלי עניין. במיוחד דרשו לגנוז אותו חבריו של הרמטכ''ל דוד אלעזר, מפני שכתוב בו כי הוא, ולא האלוף שמואל גונן, היה אשם בפריסה הדלילה של כוחות צה''ל סמוך לתעלת סואץ כשפרצה המלחמה.
אחרי מלחמת יום-הכיפורים העסיקו את הציבור, בין היתר, שתי שאלות: מדוע רק אחת משלוש האוגדות שחנו בסיני היתה ערוכה מול האויב בפרוץ המלחמה? ומדוע ההיערכות של האוגדה הזאת היתה לקויה? ''ועדת אגרנט'' הטילה את האחריות על גונן והמליצה להדיחו מתפקידו. אורן כתב ש''וועדת אגרנט'' טעתה. ספרו נגנז. בתודעה הציבורית ממשיך גונן להצטייר כ''איש הרע'' של המלחמה (ותודעה זאת התעצמה בעזרת מחזה מצליח), ואלעזר כקורבן שלה.
עדות זו של אל''מ (מיל.) ניסים סלומון מחזקת את טענתי, שבמחקר היסטורי במסגרת צה''ל, אמפיריות ואובייקטיביות הן מצרכים שאינם בנמצא, ואילו שיפוטים ערכיים והעדפות סובייקטיביות הם נורמה מובנית. מחקר היסטורי בצה''ל אינו אלא סדרת פרשנויות של בעלי שררה, שהתיאוריות המדעיות, ומתודות המחקר ושהיושר האינטלקטואלי, מהם והלאה.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.