פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=522
ועוד פעם היסטוריה צבאית.......
יורם המזרחי (יום שישי, 05/04/2002 שעה 3:04)

בימים האחרונים שהיתי בארץ אחרת ובשובי -מצאתי ספרים שנשלחו אלי מישראל,בהם ''הספר השחור'' שערך אהרון אמיר.
כמי שהיה מעורב בדרום-לבנון ''התנפלתי'' בשקיקה על הספר שכוונתו להשפיע על דעת קהל,בבחינת ''הכאה על חטא'' (בסגנון יום כיפור..)..או בלטינית של הכנסיה mea culpa
אינני יודע עד כמה הצליחו אמיר וחבריו לעניין ולהעיר את הציבור הישראלי? (אני מקווה שהצליחו לפחות להביא למעשים ולא רק עניין וחרטה) בגורל אנשי צ.ד.ל,אך למקרא ''עדויות'' שמסרו ללא מעט אנשי צבא ישראלים (כולם מיל.)נחרדתי כעיתונאי,סופר והיסטוריון......לא מעט מהדברים, כפי שדווחו לאמיר- מצוצים מהאצבע,סובלים ''שיפוצים'' היסטוריים שמטרתם האדרה אישית וכוללים ''חלונות גבינה שוויצרית'' המתעלמים מפרקים בתולדות קשרי ישראל עם לבנון בכלל והדרום בפרט.
יתכן מאד שאהרון אמיר,שלא נמנה על ידידי ובמהלך שרותי בפיקוד- הצפון ניסה לשווא ''לאמץ'' את נושא לבנון ''להנאתו- האידאולגית'' (ככנעני,כך הגדיר עצמו פעם) עסק בעצמו ''בשיפוץ'' ובחר להשמיט עובדות,תאריכים ושמות -אף שקשה לייחס לו יותר מעוורון חלקי ובוודאי שאינו רשע במתכוון.
העניין הוא שמסמך מסוג ''הספר השחור'' מחטיא אמת היסטורית וכמו במקרים דומים,אופינים לכתיבה היסטורית צ.ה.לי'ת - הוא מצייר תמונה לא מושלמת ובהחלט לא נכונה!
אינני רוצה להתווכח עם ''תורמי החומר'' שדאגו ליפהיוף עצמי, אלא עם העקרון השגוי העובר בספר כחוט שני ובין השאר לא כלל עדויות חשובות של לבנונים,יוצאי צ.ד.ל ואחרים,שקרוב לוודאי היו מציירים תמונה אחרת,קרובה לאמת ולמציאות בה לא נותרו באבק הזמן ''עקבות'' שהותירו מספרי הסיפורים,שחלק מדבריהם נקרא כמעשיות שחמקו מעטי סנילים חולי שיכחה.....
הספר הזכיר לי,בין השאר,מאמר שהודפס בשעתו ''במערכות'' בו מתאר תא''ל מיל.סנה את ''תולדות איזור דרום לבנון'' כל זה ב...כיכובו כמובן,או אגדות ליקוק עצמי של תא''ל בנימין בן-אליעזר שבשנים האחרונות התמחה במתן ''עדויות עצמיות'' שונות ומשונות
כך גם חומרים שהוסיפו אחרים.....
סגנון הכתיבה והכוונתה מצביעים בברור על העדר מחקר היסטורי אמין ופתיחת במה,לאלה הנהנים לקרוא את עצמם.....(אני,בעוונותי,כעיתונאי וותיק ,סופר וחוקר- אינני זקוק לאורגסמאת קריאת חומר עצמי...)
התדהמה שהלמה בי למקרא הספר הביאה לפנות לאחרים,חברים ששרתו בדרום-לבנון ומפיהם שמעתי תגובות דומות.....''להד''מ'' אמר אחד וחברו הוסיף ושאל בפליאה''מאיפוא יש להם את החוצפה?''....וכו' וכו' ... תגובות שפגמו בערך דברי מעט דוברי האמת שהתנדבו לספר...למשל מפקד לשעבר ביחידה 504,או קצין ששרת ''בגדר- הטובה'' מיום שנפתחה ועברה מאחריות הממשל הצבאי בגולן ליחידת סיוע ייחודית,או קצין מודיעין מסויים וכמה אחרים שניסו לתאר מצב ולא את ''תרומתם האישית'' מעבר להכרח שבתמצית קורות חיים פותחת או מסיימת....
לקח קריאת הספר(מעבר לתחושת מבוכה ועלבון) הביא אותי לכתוב,פעם נוספת,אל רמטכ''ל בתפקיד והפעם...רא''ל שאול מופז ( שבאותם ימים היה מג''ד 890 ועשה גם בדרום לבנון)בבקשה שישתדל לעשות,אולי ''כצוואה מורלית'' לחיזוק ענף היסטוריה,למיסוד שיטות ''גביית עדויות'' בזמן אמיתי פחות או יותר ורישום נכון ומדוייק של ארועים.
חבר ששרת במטכ''ל - לעג והעיר '' הוא יתעלם ויחצוב לעצמו פסל היסטורי משלו'' ובתגובה ''לנבואה'' זו- עמדתי על צורך לעסוק,גם בעצם ''ימים נוראים'' אלה ברישום היסטוריה-קוגנטיווית,שכן בסופו של דבר עשויים מבצעי המדיניות הצבאית והמדינית של מאורעות2002 להיות אלה שיוזעקו,שנים אחרי שיעזבו את תפקידיהם,לשכתב היסטוריה לצורך מילוי עמודי ספר כזה או אחר...
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.