פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאורי מילשטיין, 21/07/02 23:23)
http://www.faz.co.il/thread?rep=5951
אורי לצניעות יש ערך בשדה הקרב?
סוריא סהארה (יום שני, 22/07/2002 שעה 2:19)
בתשובה לאורי מילשטיין

http://www.faz.co.il/thread?rep=5974
לסוריא: נקודת מבטו של אלברט איינשטיין
אורי מילשטיין (יום שני, 22/07/2002 שעה 8:49)
בתשובה לסוריא סהארה

הציגו פעם בפני אינשטיין פיסיקאי ואמרו: ''הוא אדם צנוע מאוד''! השיב אינשטיין: ''ומה עשה כדי שלא יהיה צנוע?''.

ולשאלתך: המפקדים המוצלחים בשדה הקרב הם בעלי כושר מנהיגות, ביטחון עצמי, ואינטליגנציה מעשית-טכנית-טקטית-מ'צואיסטית. אנשים אלה בדרך כלל אינם צנועים. גדול מפקדי השדה בתולדות ישראל הוא אריק שרון. אדם צנוע הוא לא. אותם דברים אמורים על עזר ויצמן בחיל האוויר, על אביגדור קהלני בשריון, על רפאל איתן, ועל אריה טפר-עמית שהיה גדול המפקדים הטקטיים בתולדות ישראל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5982
אורי: ברנרד שואו: אילו רק הייתי צנוע, הייתי מושלם.
מיכאל מ.שרון (יום שני, 22/07/2002 שעה 10:51)
בתשובה לאורי מילשטיין

אלא שבמקומותנו, למרבה הדאבה, אנשים רבים מפגינים רהב לסמן לאחרים שהם מודעים ליכולות עצמיות גבוהות.
יוצא שדווקא על הצנוע יאמר: אין הוא זועק כוח מדומה. כנראה באמת יש לו מה להציע.

הרהב במקומותינו הינו אכן עניין למחקר אנתרופולוגי:
תכופות תראה חבורות אנשושים, שכל אחד לכשעצמו אפס מאופס, אך כחבורה, נזקם מרובה, ויוצא שתכופות קואליציות אפסיים כאלה יכולות לדחוק לפינה אנשים בעלי יכולת.

הפעולה הקולקטיבית שניתן לכנותה ''הצבריות אפסיים'' מתחילה במוסד ההעתקה בבחינות. לדעתי, כל כשל במדינתנו, כל מנכ''ל גורר הפסדים, כל מפקד כושל, מקורם במוסד ההעתקה.

מעין פרדוקס של מעגל הכושלים: כל אחד במעגל נשען על זה שמאחוריו.

הדבר הכי מצחיק בעניין הוא שחבורות הכושלים מסגלים לעצמם, דרך חיקוי רטורי, תעצומות אישיות.

היפוך זה מתבטא למשל בכך שבן חבורה, שאין לא יכולת לעשות דבר במציאות אתגרית, וכל כוחו, בפרזיטיות חבורתית, ישייך לעצמו תכונות תעצומה אישית של שרדן גדול.

כל זב ומצורע הופך כאן לאדם העליון. אבל תוך סימני ההיכר שאין לטעות בהם של צעקנות הביב והאפסיים.
אז מה אם קצת מצחין? כפי שאמר חנוך לוין: טוב, מסריח וחם.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5995
מהצניעות לאריק שרון
גדעון ספירו (יום שני, 22/07/2002 שעה 13:15)
בתשובה לאורי מילשטיין

התחלנו בצניעות הלבוש ואורי מילשטיין כבר גרר אותנו להצהרה האל-מותית ש''אריק שרון הוא גדול מפקדי השדה בתולדות ישראל''. אז רציתי רק להזכיר שהגדול הזה אחראי לאחת הפאשלות הקשות בתולדות צה''ל, קרב המיתלה במלחמת סיניי ב- 1956, בו נהרגו לשווא עשרות צנחנים, שלא לדבר על כך שהכישלון הצורב היה גם תוצאה של הפרת פקודה של שרון. (ראו ספרו של הרמטכ''ל דאז משה דיין). במיתלה התגלה המח''ט שרון גם כשרדן נוסח מילשטיין נוסח רבין, כאשר שלח לוחמים למותם הוודאי
ואילו הוא שמר על ישבנו ונשאר מאחור. כמו כן, המפקד המהולל הזה, שעה שכיהן כאלוף פיקוד הדרום עד שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור, השאיר על כנו את קו בר לב, שהיווה יעד לכתישת חיילי צה''ל בידי הצבא המצרי.

וגם ראוי לקרוא מה חושב על שרון האלוף ''ברן'', מפקד האוגדה במלחמת יום כיפור, שביקש את שרון לסייע לו, והוא השתמט ונתן לאוגדתו של ''ברן'' לדמם. גם פעולות התגמול של שנות החמישים, לא היו הצלחה כזו מסחררת, כפי שמנסים כיום כמה ''אריקולוגים'' לשרטט. לשרון קמו לא מעט חסידים שוטים, בנוסח פולחן האישיות של סטלין (נא לחזור למונח ''צניעות''), בדומה לעיתונאי אורי דן, שעושים לשרון הרבה יחסי ציבור.

גם אם היו לשרון מהלכים צבאיים מוצלחים יותר, יהיו רבים שיחלקו על הגדרת ''הגדול מכולם'' שמילשטיין העניק לשרון.
http://www.faz.co.il/thread?rep=6043
אני לא מקבל הרבה מרמיזותיך על שרון
אבנר בן בסט (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 1:23)
בתשובה לגדעון ספירו

אבל אתייחס לדוגמה רק לנושא המעוזים ב'קו ברלב'.

אריק היה בין אלה שלא ראו בפעילותם של המעוזים שום תרומה ביטחונית, ורצה לשנות את תפיסת ההגנה על קו התעלה, לנוכחות ניידת מתמשכת עם תצפיות ומארבים מזדמנים-אקראיים. גם טליק תמך בעמדתו.

מנגד ברלב, ומחליפו דוד אלעזר, ראו יתרון דווקא בקו מעוזים המייצב קו וירטואלי לאורך התעלה אל מול מעוזי המצרים, כערך צבאי. הדבר איפשר למצרים לנהל מולינו 'מלחמת התשה' עד אוגוסט 1970 ולאחר מכן לתכנן את מבצע הצליחה של מלחמת 1973 בצורה קלה יחסית (המודיעין ניצב מול עיניהם).

במלחמתו של שרון לסור מטקטיקת אחזקת קו המוצבים, אכן נסגרו מספר מוצבים בשנתיים שמלפני המלחמה ומתקן הזרקת הדלק לתעלה נסגר, משום שלא הוכיח יעילות. אבל המטכ''ל אילץ את פיקוד דרום לבסס את הגנתו אל מול פלישה מצרית על הגנה נייחת של המעוזים, עד אשר כוח משוריין יגיע ויטפל באיום.
התוכנית הזאת לא היתה מוצלחת ביותר, בלשון המעטה. למעוזים לא היה כל ערך במלחמה, והם אפילו הזיקו למאמץ, בשל הצורך לנסות להגן עליהם ולחלץ נצורים.

אין ספק שתוכניתו של שרון (בתמיכת טליק) שאין לעצור פלישה של צבא מצרי על קו המים, אלא לתת לו להיכנס מספר עשרות ק''מ בודדים מזרחה, ואז לנהל מולם קרב שריון בתנועה, תוך ניתוק המעברי האספקה והחילוץ מעל התעלה, תוך משיכת הכוח המצרי הפולש אל מחוץ למעטפת הגנת טילי הקרקע אויר המצרית, היתה תוכנית הרבה יותר מוצלחת, גם בבדיקה בדיעבד את אירועי המלחמה, והעיקר את השבוע הראשון הקשה שבה.

גם לגבי דרישת הסיוע של ברן - ברן לא שלט היטב בכוחותיו בשלושת הימים הראשונים של המלחמה, פיצץ את הכוחות והפעילם ככוחות קטנים ביותר נגד הארמיה הצפונית. עד השבוע השני של המלחמה הוא ניהל מלחמת בלימה. שרון הפעיל את התוכנית המבצעית שהיתה על הפרק. לפרוץ בתווך של קו ההגנה המצרי (בין ארמיה 3 לארמיה 4) ולשים רגל בגדה המערבית, לפגוע בנתיבי האספקה והמילוט שלא הארמיות האלה, ובכך לאפשר לכוחות צה''ל האחרים להתמודד ביתרון יחסי מול הכוחות בגדה המזרחית. שרון ניצל את הפירצה הגיאוגרפית, מבצעית בזמן מבצעי נכון. גם אם ברן דרש סיוע בסדר גודל של חט' חי''ר, פיקוד דרום היה אמור לתת לו תשובה ולאפשר לשרון לבצע את ההכרעה בצורה אופטימלית, בשל המשמעות האסטרטגית של מהלכו. פיקוד דרום, שתוגבר ע''י ברלב החל מהחצי השני של השבוע הראשון (לאחר שייצב את המערכה בפיקוד צפון), אישר בסוף לשרון להתקדם מערבה. וזה סיפור הכרעת המלחמה בגזרה הדרומית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=6005
סוריא: צניעות בשדה הקרב.
מוטקה צביאלי (יום שני, 22/07/2002 שעה 15:05)
בתשובה לסוריא סהארה

כוונת לפסוק מפורש בתורה: ''כי ה' אל-היך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויבך לפניך והיה מחנך קדוש ולא ייראה בך ערות דבר ושב מאחריך.''(דברים כ''ג:ט''ו) נושא מעניין העלית כאן. נמשיך? בברכה. מוטק'ה
http://www.faz.co.il/thread?rep=6011
מוטקה מכל מלמדי השכלתי
סוריא סהארה (יום שני, 22/07/2002 שעה 18:26)
בתשובה למוטקה צביאלי

מוטקה אודה לך באם תרחיב תבאר תפרש את הפסוק מספר ''דברים'', תודה סוריא
http://www.faz.co.il/thread?rep=6019
סוריא: צניעות בשדה הקרב. ביאור הפסוק בדברים.
מוטקה צביאלי (יום שני, 22/07/2002 שעה 21:46)
בתשובה לסוריא סהארה

אפרוש בפניך את כל הרקע של הפסוק הזה. הפסוקים הקודמים לו מדברים על חייל שנטמא שחייב לצאת חוץ למחנה ליום שלם ולקראת הערב לטבול במקוה. ''והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה''. זה במקרא של טומאה אישית. יותר מזה,ממשיכים הפסוקים הבאים:''ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ'' ''יד'' הוראת המילה ''יד'' במקרה זה הוא מקום מוכן ומזומן. כלומר, צריך שיהיו שירותים מתוקנים מחוץ למחנה או ממוקמים רחוק ממקום שבני אדם גרים(בסידורי השירותים שלנו זה לא שייך שהרי יש ניקוז מרכזי אבל במחנה צבאי מאולתר צריך לתת את הדעת על זה) עוד בהמשך:''ויתד תהיה לך על אזנך...'' (צריך שלכל חייל יהיה משהו כמו את חפירה (שעדיין נהוג כך) ''...והיה בשבתך חוץ, וחפרתה בה ושבת וכסיתך את צאתך'' צריך לדאוג להגיינה אישית על ידי כסוי הפסולת. והסיבה הכוללת היא ,כמו שכבר הזכרתי בפסוק שראית:''כי ה' אל-היך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך'' (ישנם דברים רוחניים בצבא ישראל) והיה מחניך קדוש ולא ייראה בך ערות דבר (דברים לא צנועים) ושב מאחריך (אומרים המפרשים:''שהוא גורם לשכינה שתסתלק מישראל''.) מוסריות וטהרה בצבא ישראל הם המרכיבים המייחדים אותו כצבא ישראל.
כדי להבין את הפסוקים הללו צריך להבין את משמעות ההשפעה שיש לקדושה וטהרה לחול ולטומאה. אכן,אלה דברים מופשטים, ערטילאיים, איך אומרים, דברים אבסטראקטיים. אכן זהו המרכיב הרוחני שיש לצבא ישראל ויתרונו על צבאות העמים. דבר שלכאורא יהיה די טבעי למפקד הדואג לחייליו נהיה צווי מן התורה. הוי אומר, צריך לדאוג להגיינה פיסית ורוחנית. צאי ולמדי עד היכן הדברים מגיעים שהתורה היתה צריכה לכתוב צווי לכל יחיד, ומקל וחומר למפקד הצבא, לדאוג שמרכיב זה לא ייפגם אפילו בשעות חירום, בעת מלחמה, בישיבה במחנה. בברכה, ועוד נדבר. מוטקה.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.