פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לגלעד דנבום, 25/07/02 12:50)
http://www.faz.co.il/thread?rep=6406
גלעד: הניתוח הצליח, אך החולה מת
אלכסנדר מאן (שבת, 27/07/2002 שעה 0:34)
בתשובה לגלעד דנבום

אני בהחלט מסכים לקביעתך שיש לנסות ולהביא כותבים ממקומות אחרים, מעבר לתחומי אירופה וארה''ב; מבחינה זו עלינו להמתין בסבלנות עד שד''ר וילקה הזכור לטוב יתחיל לשלוח לנו חומר ומאמרים ממקסיקו הרחוקה, ואני מאמין שזוהי רק שאלה של זמן עד שנקבל ממנו חומר כתוב.

הסיפור של פדימה סחינדל, אותו אתה מבקש לראות כמקרה כ'הצלחה עצומה' מעורר את תמיהתי: היכן הצלחת הסיפור? אם הצלחת הסיפור מתבטאת בכך שהגיעה לתחושת חופש וזכויות אישה, דאג אביה המוסלמי לשים קץ לתקוותה הגדולה. קצת מוזר עבור 'סיפור הצלחה' כהגדרתך. אתה אולי נותרת אופטימי מהסיפור, אך פדימה סחינדל נותרה מתה, וזהו אולי ההבדל הקטן במשחקי ליברליזם פוסט מודרני בלתי מחייב.

על המדינה המארחת לקבוע את גבולות המותר והאסור בערכי הרב תרבותיות, ועל ידי כך להציב את נורמות התרבות המארחת הלכה למעשה מעל לערכי התרבויות האחרות המצויות במקום, בהתאם לשמירת זכויות האדם ורווחתו וככתוב במגילת האו''ם.
זו הסיבה לכך, לדוגמא, שברית מילה לנשים אסור בחוק בחברות דמוקרטיות-מערביות - וטוב כי כך הדבר, למרות מחאות שונות בדבר כפיית ערכים מערביים נורמאטיביים במקרה זה מצד חוגים מוסלמיים שונים.

יש לשער שמסיבות דומות, אגב, ביטלה המדינה ההולנדית את השחיטה הכשרה, ולא נותר אלא להמתין ליום בו תוכרז ברית המילה לתינוקות בני 8 ימים ללא כל הרדמה כאקט אסור על פי חוק בשל הכאבים הנגרמנים לתינוק עקב כך.
http://www.faz.co.il/thread?rep=6560
אלכס: החולה מתה בשל בעיות תורשתיות, הניתוח הצליח.
גלעד דנבום (יום ראשון, 28/07/2002 שעה 23:46)
בתשובה לאלכסנדר מאן

הצלחת הסיפור של פדימה סחינדל מתבטאת במרחק העצום שנמצא בין עמדותיה ה(פוסט-)מודרניות ובין המסורות של משפחתה המהגרת, וכל זה תוך דור בודד!
כפי שטענתי, זהו בהחלט סיפור טרגי ומעציב בקנה-המידה האישי, אך גם סיפור האוצר בתוכו גרעין של אופטימיות ותקווה בקנה-המידה הקהילתי, שכן הוא מספק אסמכתא לטיעון שלי כי המצב הפוסט-קולוניאליסטי מביא לשינוי עצום בכל חברי הקהילות המעורבות, ומקדם ערכים הומניים באמת, ולא רק הומניים במתכונת הליברלית-קולוניאליסטית.
פדימה סחינדל אכן נותרה מתה, אך היא איננה קורבן שווא של ''משחקי ליברליזם פוסט מודרני בלתי מחייב'', כדבריך, כי אם קורבן הריאקציה לתקופת הביניים של השינויים המבניים העמוקים שעוברים על העולם כולו, יהא זה הכובש או הנכבש, ''אירופה'' או ''המזרח'', לפי הדיכוטומיה הישנה.
אביה של סחינדל ואנשי הימין הקיצוני החדש של אירופה נלחמים למען אותו הדבר - שימור מסורות העבר והגנה על ''הזהות הלאומית-דתית'' מפני העולם החדש הנרקם מול עיניהם הכלות, ושניהם נועדו לכישלון.

בנוגע ל''תרבות המדינה המארחת'', דעתי היא כי תרבות זו משתנה מבסיסה, ולטובה, מעצם ההשפעה שהיא סופגת משלל התרבויות הזרות אשר משפיעות עליה מבפנים.

אני מתנגד לגישת כפיית הערכים המערביים הנורמאטיביים, ראשית משום שאני חושב שהיא חסרת תועלת, ואין בכוחה להביא שינוי מנטלי אמיתי, אלא רק להגביר את הייאוש, ואף את השנאה, שבקרב בני המיעוטים שבאירופה, ושנית משום שאני מאמין כי הדיאלקטיקה התרבותית תביא לסינטזה מוצלחת יותר, בטווח הארוך, מאשר מערכת הערכים הליברלית-קפיטליסטית, אשר בנויה על הנחות הדומות לאלו שעליה נבנתה השיטה הקולוניאליסטית כולה. העתיד צופן בחובו הומניזם אמיתי, לא רק הומניזם לאדם הלבן, ו''חינוך'' בכפייה לכל השאר. יחד עם זאת, אני מודה בשלב זה כי קשה לתרגם את הבסיס תיאורטי למעשים פוליטיים ממשיים, וכי התוצאה תלויה במידה רבה בנכונות שני הצדדים להתפשר בטווח הבינוני.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.