פורום ארץ הצבי


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7978
	לקובי - תסמונת דגלס מק-ארתור
	יורם המזרחי (יום חמישי, 15/08/2002 שעה 3:58)
	אלופי צ.ה.ל, בפרט אלופי- פיקוד, מפקדי חילות וכו' אינם דומים כידוע לעמיתיהם ברוב צבאות העולם. השוני אינו רק עניין הבדלי שפה או סגנון, הוא ניכר במאמץ הנכבד והגלוי שעושים האלופים-הפוליטיים להקים לעצמם ''חצרות''. עד לשנים האחרונות, כשרמת ''החשיפה לציבור'' באה מאלוף ומעלה, היו אלה האלופים שדאגו ''לידע את הציבור'' על מעלליהם, מכל הסוגים, כולל חייהם הפרטיים, נישואין וגירושין, ילדים בוגרי קורסי-קצונה, מסיבות ומה לא. וכך הקימו להקות חנפנים יחצ''נים, עיתונאי- חצר ומקורבים שפעלו כל אחד לחוד ולפעמים כולם יחד- לדחוף את ''האיש שלהם'' לראש התור במדים ואחר כך..... התופעה שנעשה בהסכמה שקטה של המערכת הפיקודית והפוליטית כאחד, בנתה אלופים כפרימדונות, כוכבי קולנוע מתוקשרים ומרוכלים. ---------------- מערכות ההאדרה הכניסו לשפה הפוליטית - צבאית מושגים כמו ''מתמודד על תפקיד ה....'' וכיוצא באלה. סוג יחצנו''ת המדווח בעיתונים, מגיע לכל בית וכך הופך כל אזרח בר דעת ל''תומך או מתנגד'', מה שמעלה ומוריד את אלוף פלוני או אלוף פלמוני ''במצעד הפיזמונים''.... סגנון כזה היה מוכר במעשי גנרל דגלס מק-ארתור וגנרל ג'ור'ג פטון או פילדמרשל מונטגומרי, אך בדרך כלל נחשב לפסול, ובמשטרים מסודרים - לאסור. (סוף הקריירה הפרימדונית של מק-ארתור, כמעט על סף מלחמת עולם, בא כידוע כשהנשיא החליט לפטרו) ----- אני מטיל ספק אם מישהו בציבור האמריקאי, עקב למשל אחר מעללי גנרל זיני לפני ששוחרר... אפילו גנרל שליקשווילי בא כביכול מאלמוניות יחסית. בישראל נגמרה האלמוניות, ובימינו אפילו מח''ט כבר זוכה לפרסום וכבר...''מתמודד על תפקיד''. ---- עוד יותר. ההתמודדות הפסולה הנעשית לעיני הציבור, יוצרת אפילו מצבי ''ברוגז - אם לא רמטכ''ל אז אני הולך הביתה'' וכיו''ב... מובן שהממסד הפוליטי ''שם לב ומגלה כוכבים''... שאם וכאשר הם מתוקשרים היטב הם ''מסומנים להיות מיניסטר''.... הפחות מתוקשרים ''מסומנים להיות ח.כ'' והשוליים (מבחינת תקשורת) נדחקים להתמודדות על...ראש עיר ועוד פחות לתפקיד ראש מועצה מקומית.... -------- באווירה פסולה זו, לה שותפה העיתונות כולל המקמונים הפריפרליים, אי אפשר לגדל דור קצונה לא-פוליטית. -------- ועוד. -אווירת שוק המינויים הפוליטיים, הבא בד''כ ערב בחירות, מציגה את אלופי צ.ה.ל ''המתמודדים'' כעדת חסרי מוסר, שבשבות-רוח המוכנים להתעופף פוליטית עם מי שיציע את האתנן הגבוה ביותר..... אין ספק שה''מוסר'' הרקוב הזה, משפיע על ''דור הקצונה הצעירה'' המתורגלת, כמו בעלי הבית, ''לחשוב על העתיד'' לא רק במושגי מקצועם ומחוייבותם הראשונית למשלח ידם, אלא גם ובסופו של דבר- בעיקר, על הצטרפותם לנערות הלילה המטיילות על מדרכות הפוליטיקה הישראלית. ועם אלה... ''לך תבנה מדינה''. שלא לדבר על תורה ביטחונית או יצירת סדר עדיפות שבראשו הכנת הצבא למלחמה שהוא ורק הוא צריך לעמוד בראש מהלך החשיבה של לובשי המדים. ------------------- אלופים כמו יצחק רבין ז''ל או דדו, אברהם יופה ועוד, בד''כ לא היו מתוקשרים עד כדי ביזיון..... לדוגמא... זכור לי שערב ''התמודדתו'' על תפקיד הצטלם יצחק מרדכי למקומון גלילי כמחליק במורד מגלשת מים, צוחק עם החבר'ה ושאר זוטות, שעשו אותו ל''סחבק'' במשחק- פטריוטי עקום, שבסופו של דבר ובדלת האחורית עשה אותו (במקרה) לשר ביטחון ש....פוטר על ידי הבוס, לא בגלל כשל מקצועי,אלא ויכוח ומאבק פוליטי... לזכותו ייאמר שהרפש הזה לפחות אירע בהיותו אזרח, אך השורש נעוץ ביחצ''נות בהאדרה ובהפיכת אלופים לטווסים במקום שיהיו תרנגולי קרב.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=7994
	ליורם: השאלה המתבקשת
	קובי מיכאל (יום חמישי, 15/08/2002 שעה 10:39) בתשובה ליורם המזרחי
	את המוטיבציה האנושית השכיחה והטבעית לרדוף את הפרסום ולהשיגו ניתן בהחלט להבין. השאלה החשובה בעיני היא מדוע ענינם של האלופים ממשיך לעניין את הציבור? והרי ברור לנו שרכילות עיתונאית (להבדיל מעיתונות ביקורתית ופובליציסטית) לא תקנה לה נחלה ואחיזה אלא במקום בה יימצא לה דורש. אלופים אולי הקימו ''חצרות ביזנטיות'', אבל עיתונאים שיווקו אותן. עיתונאים לא היו משווקים אותן לולא עניין ציבורי בהן. העניין הציבורי נובע ממרכזיותו של הצבא בהוויה ובאתוס הישראלי ומכאן החשיבות שיש לאותה רכילות כגורם מעצב תודעה, המאפיל, ברוב המקרים, על הדברים החשובים באמת.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=8035
	לקובי צודק אבל כאן הפרה רוצה להניק והעגל מוכן
	יורם המזרחי (יום חמישי, 15/08/2002 שעה 21:05) בתשובה לקובי מיכאל
	אכן, לציבור ''הרעב לפרסומת וסיפורים רכילותיים'' יש חלק ונחלה ביצירת חצרות ''אדמור''י צ.ה.ל''. אך פה ושם הוכח שלא מוכרחים להקים חצר עיתונאית. הרמטכ''ל לשעבר, רפאל איתן, היה למשל שנוא על העיתונאים כאלוף. האלוף לשעבר אמיר דרורי היה ''אויב העתונאים'', אך הרוב גילם ועדיין מגלם תפקיד שבארצות ''לא מסודרות'' ממלאות כוכבניות קולנוע שופעות חזה ואחוריים,פרימדונות וגיבורי צלולויד. הציבור הרכילאי של ישראל צמא לחומר, גיבורים אחרים אין מפני שהכל מתעמעם בצל שבשולי הזרקור הבטחוני. שואפי קריירה פוליטית מהמגזר האזרחי, אינם די מתוקשרים, אם בכלל, וע''כ נחשבים לחסרי סיכוי אלא כשהם באים ''מחצרות'' בעלות אופי חרדי ש''סי וכו''. כך קרה שהאזרחים יצרו אלילים במדים והגולם קם על יוצרו. הממסד הפוליטי חושש לצאת לציבור בקריאה להחזיר את הגנרלים למחנות, וכך סולל נתיב בדרך לאבדון פוליטי מקומי, המשפיע במישרין על הנעשה במישור האבדון הפוליטי-מדיני בהיבט האסטרטגי הרחב, בין אם למלחמה או שלום. אמנם אין זו רק ''אשמת'' הגנרלים, אך הם למדו מהר מאד להיעזר וליהנות מהז'נר-הפרטוריאני. כאן העניין הוא שהפרה במדים רוצה להניק והעגל הפוליטי רוצה לינוק כשכל השאר צופים מהצד ועיניהם כלות. עצם העובדה שיש לעסוק בנושא - מעידה על היקף הבעיה וחומרתה. בעוונותי, אני קורא הרבה ספרות צבאית ביטחונית, בין אם מערבית או מזרחית וערבית. עוד אני מצוי בצומת מידע המרכזת מאמרים ''לפי נושא'', ולנעשה בשטח טווסי צ.ה.ל - אין אח ורע בימינו בצבאות אחרים אלא אם מדובר ברפובליקות בננות או במשטרים צבאיים ''נאורים'' כגון זה של מאיינמר. בתולדות המלחמות, בלטו גנרלים שהיו לחביבי הציבור ואליליו, אך אז היה מדובר ב''מלחמות לחיים או למוות'' וגנרלים התבלטו בחזית וקודם כל בחזית.... ראה למשל תהליכי האדרה בצבא האדום של מלחמה''ע השניה, או בארה''ב.... אפילו שרל דה-גול, שהיה מגדולי מאדירי עצמם ''ומוח צבאי בינוני'', לא נודע ברבים ובכל סלון פריסאי, עד שנמלט לבריטניה והתמודד עם כמה אחרים (למשל דארלן) על מנהיגות ''צרפת החפשית'' שהיתה בהחלט ממסד אזרחי-צבאי ולא רק צבאי. אי אפשר להאשים את העתונות באחריות לשערוריה המתרחשת יום יום בישראל. הדרך הנכונה היא להוציא פקודה חד משמעית ובלתי חוזרת שלאלופים ולשונות הרקטומים שלהם, אסור בתכלית האיסור ''להתמודד'' ולנהל את קרב ה''התמודדות'' מעל דפי העתונים..... הרשה לי להוסיף ''דוגמא מהחיים''. אלוף פיקוד צפון מסויים, שהתכונן ''להתמודד'' והקים להקת חנפני חצר רצינית, החל משדולת ראשי מועצות מקומיות ואזוריות וכלה בכתבי מקומוני הגליל, החליט יום אחד להזמין את חנפניו ל''הרמת כוסית וארוחת צהריים'' בלשכתו. מה לעשות ובאותו יום ואותה שעה נערך במצודת כ''ח טקס האזכרה לנופלי הקרב שם. ילדי הגליל עלו למצודה, משפחות הנופלים וחבריהם הקשישים הגיעו להר ואת צ.ה.ל ייצג...... חזן צבאי. משמר הכבוד הורכב בחפזה משוטרי מג''ב, שממילא שירתו במצודה. באותה תקופה שהיתי בארץ וכתבתי מחדש ל''הארץ''. החלטתי לא לעלות לרגל למשכנו של הטווס אלא לצאת למצודת כ''ח. שם, ולא במטבחו של הגנרל, כך חשבתי, היה ה''סיפור של היום''... תיארתי את הטקס, האווירה על צלע ההר סחוף הרוחות, ובסוף ציינתי שבאותה שעה ישב אלוף הפיקוד, מרחק עשרים דקות נסיעה בכביש דישון- צפת ועסק בהכנות ל''התמודדות''. מה שקרה אחר כך הדהים אותי עוד יותר..... האלוף האשים אותי בפגיעה בסיכוייו, הזעיק ראשי מועצות וערים וכמה חברי כנסת כדי שיגנו עליו... לא ח''ו על זכרם של 28 נופלי הקרב וקרוביהם ''חטפתי'' מקלחות (חלקן במכתבי קוראים מוזמנים שכולם ראשי מועצות ודובר צ.ה.ל דאז) מראש המועצה האזורית גליל עליון, ראש עיריית חצור הגלילית, ועוד מלחכי פנכה שניסו לשכנע אותי ''לכתוב עליו עוד סיפור אוהד''. ראש המועצה האזורית גליל- עליון,שבשעת טקס הכ''ח אמר שהוא המום מהתנהגות האלוף... יבב בטלפון ''אבל הוא מתקצב לנו כבישי ביטחון בתוך הישובים'' וראש עיריה אחר צרח ש''הוא סידר לי את.... בג'וב חשוב בצבא''.... לימים, כך נודע לי בגולה, אמר אותו אלוף שבינתיים נדד הלוך וחזור בין מערך לליכוד והיה מוכן ''לרדת'' להתמודדות על ראשות עיר קטנה, שיורם המזרחי ''גמר לי את הקריירה''.... שטות מוחלטת כמובן. הוא ניסה לתקוף אותי אישית בטענות כזב כאילו ''התנגד למנוי יורם כמפקד א.ד.'' (באותה עת הוא היה מח''ט מילואים אלמוני, רחוק מזירת ההחלטה) ואחר כך התחנף בצורה מבישה. כל שכתבתי עליו היו בס''כ שורות ספורות על ''הרמת הכוסית'' ובעיני אחשדרפניו חרב-תבל.... דוגמאות כאלה יש לי למכביר.... המסקנה? צ.ה.ל ירד לזנות ואביריו הפכו לשחקנים, כשהאשמה, כמו תמיד היא ''כמובן'' התקשורת.... לא ח''ו ציבור קוראי המוספים, הבוחרים ''דעת הקהל'' המרשים לגועל נפש להימשך..... ועוד אלופי צ.ה.ל היו בינתיים לדמויות מתוקשרות לצרכי קידום גם בחו''ל, כשלא אחת משלמת ישראל רבית דריבית על מעלליהם. לבי עם האלופים האחרים, שביודעין ומתוך מוסריות אמת וכבוד עצמי, לא קידמו את עצמם בעיתונות-בעיני הציבור, בעיני מנהלי החשבונות של המפלגות והיסטוריונים בפרוטה..... כאלה יש לא מעט, והם, ''האלמונים'', עדיפים בעיני. אלא שבינתיים.... כבר מספרים לנו מי ''מתמודד'' על פיקוד חטיבה.... רק בצבא מכסיקו של עידן אמיליאנו זאפטה ופאצ'ו ווילה אפשר למצוא דוגמאות זהות.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=8042
	אחד שכחתי.....לצורך דוגמא חיובית!
	יורם המזרחי (יום שישי, 16/08/2002 שעה 2:03) בתשובה ליורם המזרחי
	קצין בכיר שהיה עוזר ראש אג''מ (אז תקן תא''ל והיום תקן אלוף'' קיבל מכתב ומינוי מהרמטכ''ל לתפקיד ראש אכ''א. עם המינוי ביד הוא היה בטוח שזה התפקיד הבא. והנה, התחלף הרמטכ''ל, והקצין שכל הימים דאג למלא את תפקידו בלי להיות ''מתוקשר'' - הוזמן לרמטכ''ל הבא שאמר לו בערך כך: ''את תפקיד ראש אכ''א הבטחתי ל.....(עוד לפניי שזכה ''בהתמודדות'' קרי למקורבו) לכן אתן לך את אג''ת. מה אכפת לך? תהיה אלוף''..... הקצין הצדיע,אמר תודה והעדיף להשתחרר מהצבא כתא''ל ולפנות לקריירה שניה... את כתב המינוי שלו כאלוף וראש אכ''כ, בחתימת הרמטכ''ל ו תזכורת שר הביטחון הוא... מיסגר ותלה בחדר השירותים, קרוב לאסלה... מחאה אישית, לא מתוקשרת ובלי חצר. האמן לי... כאלה אין הרבה!


	http://www.faz.co.il/thread?rep=8148
	תן רמז, בבקשה
	אבנר בן בסט (שבת, 17/08/2002 שעה 17:39) בתשובה ליורם המזרחי

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.